סיפור חדשדש- "החנון האולטימטיבי?"

מאירועי הפרקים הקודמים:
"בסדר גמור!" אמרתי והסתובבתי אלייה,
תפסתי את ידייה והשכבתי אותה על הריצפה,
מתחיל לדגדג אותה והיא צוחקת,
מתפקעת מצחוק,ואני איתה!.
"טוק טוק" נשמעה דפיקה לפתע על הדלת.
"כן..?" שאלתי ואני ודניאל הרמנו את
ראשינו מסתכלים על הדמות שניצבה בפתח..

"מה את\ה עושה פה?!!?" צעקתי בכול כוחחיי...

מווקדשש לאוודדללייההה!!!

ההמשך:


"אני לא מאאמין!!!!" צעקתי בכול כוחחי
וקיפצתי כול הדרך אלליה,אל אחותי שעמדה בפתח
הדלת וצחקה!. "חזרת כבר מהקריבייםם?! איךך?!
כבר עברה שנהה?! התגעגעתתי!" אמרתי,צעקתי,
השתוללתי. "חחח..כן,ככה לא שמת לבב לחסרוני?"
אחותי,אלמוג השיבה לי וצחקה. "קנית לי מתנות???!"
שאלתי והבטתי אלייה במבט זועף ואחר כך
קרצתי לה..."בטחח!" היא ענתה.
"בואי,דניאללל.." אמרתי כשחזרתי בשמחה לאיפה שלפני שנייה
אני ודניאל דיגדגנו זה את זו וגררתי אותה
איתי ללמטה, יורד במדרגות
בהתרגשות.

"יאאוו,זה כזה יפפה!" דניאל אמרה כששמה לב לחפצי הנוי
שאלמוג הוציאה מהמזוודה שהיה נראה כאילו רק מתנות מלאות
בה.,תודה לך,מתוקה.. איך קוראים לך,ד"א?" אלמוג שאלה
בנימוס. "דניאל.." השיבה דניאל וחייכה.
"ברוכה הבאה למשפחה!" אלמוג אמרה לדניאל וחיבקה
אותה. שתיהן צחקו ביחד וחיייכו זו לזו.
"אווופפה,אל תגנבי לי אותה!" אמרתי לאלמוג,הוצאתי לה לשון
והקרבתי את דניאלי לחיכי."אל תדאג,היא לא לטעמי!"
אמרה אלמוג וחייכה.. "אני מעדיפה אותך!" והתחילה למלא
אותי בנשיקות.."תפפסייקי,חחחח..תפסייקיי!" צעקתי בין נשיקה
לנשיקה... "אייזה יופפי,כמה אהבה!" אבא אמר כשנכנס מבעד לדלת,
סוף כול סוףף רואים אותו כשהשמש עדיין זורחת...
"שלוםם אבאא! אני יכולה לקמבן גם לך חבילת אהבה כזו.."
אלמוג אמרהה וקיפצה לה על אבא.."חחח,משוגעת! את כבר לא ילדה
קטנה... ואני כבר נהיה ישיש... שברת לי את הגב!" אבא
אמר כשאלמוג ירדה ממנו והחזיק את גבו כזקן
התומך בעצמו על מנת שיוכל ללכת.
"איפה אמא שלכם?" שאל אבא כשהניח בזהירות ובכאבים
את התיק על הריצפה. "היא תכף אמורה לבוא,היא הלכה לקנות
או להביא מהשכנה מלכודת עכברים!" אמרה אלמוג.
"מה עכברר?!?!!?! " אבא שלי שאל וקיפץ על הכיסא של פינת האוכל.
"חחחחח.." התגלגלנו כולננו ביחד.
"עכבר,עכבר..הוא היה אצלי בחדר!!!!" אמרתי ונזכרתי במה שקרה עם העכבר...
~~~~~~~

"ממה?!" שאלתי לא מבין..
"ע-כ-ב-ר!" היא אמרה והדגישה כול הברה.
"מה?! איפה עכברר?!" אמרתי וקיפצתי גם על המיטה מפחד..
" מהה קרהה?!?!" צעקה אמא כשהתפרצה לחדרר.
"עכברר..שמהה!" דניאל ענתה והצביעהה..
"איפה עכבר?! מה עכברר?!?" אמא שלי קיפצה
ועלתה איתנו על המיטה שלי.
כולנו התגלגלנו לפתע בצחוק כששמנו
לב שחיה כזו קטנה מצליחה להבהיל את שלושתנו.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~

גיחכתי בני לבין עצמי.."טוב,דניאל..בואי נעלה!" אמרתי כשהתעוררתי
מזיכרונותיי. בצעדים מהירים כשאני רודף אחרי דניאל עלינו במדרגות.
שמעתי את אבא שלי אומר "חמודים שני אלה!" וחייכתי.


"בואי אלליי" אמרתי לדניאל כשסגרתי אחרינו את הדלת.
תפספתי את ידה,סובבתי אותה סיבוב כבוחן את גופה
והצמדתי אותה אליי,לגופי. התחלנו להתנשק באיטיות כשלפתע
צליל הפלאפון של דניאל הפריע לנשיקתנו..

"זאת חן " דניאל שלחה אליי חיוך מתנצל בעודה מביטה בצג הפלאפון, מתנתקת מגופי ולוחצת על מקש ה"send"
"הלו?" דניאל ענתה לטלפון, ואני הרשיתי לעצמי להתכרבל על ברכיה
"דננדדושש" שמעתי את קולה של חן עד אליי , אף פעם לא אהבתי אותה.
היא תמיד הייתה שמה לי רגל כשהייתי עובר במסדרון עם כל הספרים הכבדים, תמיד הייתה צוחקת עליי,
רצה הגורל ודווקא את החברה הכי טובה שלה אני אוהב בכל נשמתי.
"כן חנושש מה 'ניינים ?" דניאל ליטפה אותה בקולה, ואני רק לקחתי את ידיה של דניאל והנחתי אותם על ראשי, מכריח אותה ללטף אותי ומתפנק על מגע ידיה הרכות בשערי
"הכל מצויין בייבי מה איתך??" קולה הצורם של חן עדיין ליווה אותי
"הכל דבש" דניאל סיכמה בצורה הכי טובה שיכולתי לסכם את היום הזה ונישקה את ראשי
שלחתי אליה נשיקה באוויר והיא חייכה אליי.
"אז מה מאמי? לא רואים אותך.. לא שומעים אותך.. לאן נעלמת?" חן חקרה
"אממ" קולה המהסס של דניאל הפר את שלוותי "היו כמה בעיות" היא חיפשה את המילים הנכונות
"איזה בעיות מותק?" חן שאלה וכששמעה שתיקה מקו השני הבליגה על שאלתה והוסיפה "איפה את?"
"אני לא בבית" ענתה דניאל בקצרה, מנסה לדחות את הקץ
"כן את זה אני יודעת סתומה" צחוקה של חן נשמעה מהדהד "אצל מי את?"
"אצל.. עומרי.." ליבי פעם בחוזקה עד שחשבתי שהוא ייצא, דמעות עמדו בקצה של עיניי,
ידעתי שתמיד אני אהיה בושה בשבילה
"עומרי?? איזה עומרי??" חן לא הבינה על מה מדובר, לא עלה במוחה האפשרות שאחת מקובלת, זוהרת, ויפה כמו החברה הכי טובה שלך,
תהיה עם מישהו נחות כמוני.
"עומרי וקסמן " דניאל נשמעה יותר ויותר בטוחה בעצמה וידיה שבו ללטף את שערי
"החננוון????" צעקתה של חן קטעה אני האוויר וגרמה לידיה של דניאל להעצר, ולי לנוע באי נוחות משווע
"הוא ממש לא חנון" דניאל מחתה "וחוץ מזה.. חן..אנחנו חברים" דניאל ירתה לאוויר ודממה קצרה נשמעה מצידו השני של קו הטלפון
התרוממתי מדניאל, עובר למצב ישיבה ותוקע מבטי ברצפה
לפתע נשמע צחוק מתגלגל מעברו השני של הקו, הדמעות כמעט ואיימו לפרוץ החוצה , ליבי לא חדל מלפעום בחוזקה ותחושה ענקית של פחד, הופיעה עם גלים של צמרמורות בגופי
"אחלה בדיחה דנדוש.. אחלה בדיחה" צחוקה של חן נרגע "ועכשיו ברצינות מאמו'ש.. איפה את?"
ניסתה חן את מזלה בפעם השנייה
"חן די עם השטויות.. אני אצל עומרי ואנחנו חברים" דניאל לא נשמעה צוחקת בכלל
"אוקי" חן סיכמה ונשמעה לא מרוצה בכלל
שתיקה שררה למשך נצח, עד ששמעתי את קולה של חן שוב " טוב דניאל לוגסי, כשתחליטי להחזיר את חוש ההומור האבוד שלך לתוך התיבה הישנה ממנו הוצאת אותו, תתקשרי אליי. חברים עאלק"
מצידו של הקו השני שמעתי שקט, ולאחריו צליל של ניתוק.

לא העזתי להביט לעבר דניאל.
הרגשתי כל כך מושפל, כל כך עצוב, כל כך מיותר.
מה חשבתי לעצמי?? שיהיה קל???
שכולם יקבלו את המערכת יחסים הזאת כמובן מאליו? את האהבה העצומה הזאת שאני חש כלפי מלכת השכבה??
איזה אידיוט

"עומרי" דניאל ניסתה לדבר, אך קולה נשמע חנוק מאי פעם
מבטי עדיין היה תקוע ברצפה, ועיניי לא זזו לשנייה.
פחדתי שאף אדבר, אזיז את עיניי, או אפילו אמצמץ,
אפרוץ בבכי תמרורים.
"זה בסדר" הצלחתי לשחרר מפי "לכי" דמעה זלגה מעיניי והתנפצה על הרצפה הקרה
"אני לא רוצה ללכת" מגע ידה של דניאל על פניי החזיר את גלי הצמרמורת לגופי
"אני כל כך אוהב אותך" הבטתי לתוך עיניה ונישקתי אותה
"אני אוהבת אותך" היא אמרה והוציאה חיוך מאולץ
"אף אחד לא הבטיח שזה יהיה קל" לחשתי "עכשיו לכי תדברי עם חן" חייכתי גם אני,
הכל אני אעשה בשבילה
בדממה חודרת היא אספה את כל חפציה ונעלה את נעליה "תתקשר אליי?" היא שאלה בעודה שמה את התיק על גבה הנהנתי בראשי, רק חיכיתי שהיא תצא כדי לפרוק קצת את מה שבי,
אני חייב להיות חזק לידה.
דניאל שלחה לי נשיקה באוויר ויצאה מן הדלת.

נשכבתי על המיטה, פורץ בבכי חזק
הייתי מוכן לתת הכל ולא לאבד אותה,
אבל כל כך ידעתי שזה מה שעומד לקרות.
אני מלך החנונים, והיא מלכת השכבה,
"מה חשבתי לעצמי לעזאזעל??" צעקתי לחלל החדר שענה לי בדממה

את הדממה קטע צלצול הפלאפון שלי..
ביד כבדה הרמתי אותו מן הרצפה

"מספר חסום ...?" מחיתי את הדמעות מפניי וקראתי את אשר הופיע על הצג
המהבהב..










פייוו...ההווא ייצא ארוךךךךךךךךךך!!!^^^^...


תודה ע-נ-ק-י-ת מכולל הלב לדנייאאלל שעזרה לי לכתוובב!


את פשוט מוווווכשררררתתת!!! 😁 אוהב אותךך!

איזה מוכשריםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
יאא אושרי תודה!!!!!!!!!
יאללה המשך דחוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

חח אוהבת!! 😊

אושרררררררררררררררררררררררר=][=...

איזה מושלםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם....

זו חן בטלפוןןן??....

תמשיך תמשיך אני סקרניתת

אוהבתת

>>ליאורו'שלך

מדהים!

ואאאאאאאאוווו
איזהה פםרקק מעעעלףף!!!!
ואררוךךך ויפהה
אהבתי כל שורה ושורההה !
המשךך
ליטללווש

ארווווווסי
קראתי מעמ' 4 או 5 אני חושבת חחח
מושלם פשוט מ ו ש ל ם ם ם ם ם
המשךךךך ( :
מטורפת עלייך מאאאמי [ =

איזה כיףף שיצא ארוךךךך=]
פשוט מושלםםם מדהיםםם
מסכןן עמרי.. 😢

יאאאאו, כמה פרקקקים קראתי..

אימממא איך הוא נוגע ככה בתפרים?! איכככס פיככסס ביככסס!
לא כואב לללו? וממתי יש אמבלונננסים בחניון רגיל ? 😮

חח סתם נדפקתתי,

אושררי אתה הבן הכי מוכשר באתר הזה!!!!!!
תמשיךךךך דחוף

מדהיםםםם! 😊

איזה פרק מדהיםםם! אבל כוס אמא של החן הזאתי! שונאת אותהה!
וזהו?! 3 פרקים עשית?! נ'י עצובהה.. 😢
רוצה עווודד!

אמאא יש פה אזעקה, אני כולי בלחץץ!

-ניבו'ש-

וד"א..הפרק פשוט ארוך!!!
תמשיך כך 😛

תודה רבה עלל כולל התגובות!!!

ציפיתי להרבה יותר,אבל כנראה שהרבה עזבו ת'סיפור..

לא נוראא,העיקר יש אותתכן,קוראות חביבבוותתת ומתוקות שלי!!!!=]



נייבביי..איךך היה באילתת?1
מקווה שנהנית משלושת הפרקיםם..;]
ואאני מקווה שהכול בסדרר... שאת בריאה ושלמה!!!!!


גגלל,זו הייתה הכונה...=]]]]]
חחחח.. בזכות דניאלקיי הכפרהה עללייההה!##@$..
היא עזרה לי לכתוב..
ותודה,מתוקה!=] אני מקווה שבעתיד אני אעמוד בציפיות..חח

אושרי מאמיי היה בנזווונה =]
הייתי צריכה להישאר שישי-שבת, רצינו להאריך אבל לא ייצא, לא משנה =]
ואני מקווה שיהיה בסדרר!!
מלחיץ רצחח!!

שבת מדהימה!

המשךךךךךךךךךך

אושריי תמשיךךך 😊