מאירועי הפרקים הקודמים:
"איזה חמודדדדדדדדדדדדד!" היא אמרה כששמה לב
לתמונות שלי... "תודה!" אמרתי והסמקתי.
"כנראה עלייך המציאו את המשפט -משביח עם השנים!,
אתה נעשה מאמי יותר ויותר!" היא אמרה,
הסתובבה אליי וחייכה.
לא עניתי כלום רק הלכתי לעברה
מאחורה ועטפתי אותה עם זרועותיי.
התחלנו להתנשק ונסחפנו לנשיקה
ארוכה וממושכת שמשכה אותנו
לעולמות רחוקים..
"מה זההההההההה!!?" נשמעה צעקה..."
ההמשך:
פתחתי את עיניי למשמע הזעקה.
שפתייה של דניאל התרחקו משלי ושמעתי את
הצרחה שבקעה מעמקי מיתרי קולה
קורעים את אוזני.
"מה קרהה?!?" שאלתי כשהחזקתי באוזן
שכאבה!. "עע...ככ......" היא אמרה וגימגה,
עלתה מהר עם רגלייה על המיטה מתרחקת ככול
האפשר מהריצפה. "ממה?!" שאלתי לא מבין..
"ע-כ-ב-ר!" היא אמרה והדגישה כול הברה.
"מה?! איפה עכברר?!" אמרתי וקיפצתי גם על המיטה מפחד..
" מהה קרהה?!?!" צעקה אמא כשהתפרצה לחדרר.
"עכברר..שמהה!" דניאל ענתה והצביעהה..
"איפה עכבר?! מה עכברר?!?" אמא שלי קיפצה
ועלתה איתנו על המיטה שלי.
כולנו התגלגלנו לפתע בצחוק כששמנו
לב שחיה כזו קטנה מצליחה להבהיל את שלושתנו.
"מה עושים?!" שאלתי את אמא והבטתי עלייה.
שמתי לב שעגלי זיעה מכסים את מצחה.
"מה קרה?איך את מזיעה.." אמרתי לאמא
שלי והתגלגלתי מצחוק. שלושתינו נסחפנו
למערבולת של צחוק מסתחרר
שמילא את חלל החדר.
"אהההההההה!" צעקה דניאל לפתע,"הנה הואא!"
ושמנו לב שהעכבר רץ ברחבי החדר ולפתע נעלם
כשייצא מדלת חדרי.
"דיי,זה לא הגיוני! עכשיו הוא ברחחח.."
אמרה אמא כששמה לב שהסכנה חלפה
וירדמה מהמיטה מיישרת את הקפלים
שנוצרו בשמלתה.
"צריכים לשים מלכודת!" אמרתי בחוכמתי הרבה.
"אתה צודק,אני אתקשר לאבא שיביא.." אמרה
אמא ויצאה מהחדר
בוחנת כול צעד וצעד שלה שלא תדרוך בטעות
על העכבר המבחיל שמתרוצץ לנו בבית.
"איפה היינו?" שאלתי את דניאל כשקמתי לסגור את החדר
אחרי שאמא ייצאה. "לא,אני לא יכולה! יש לי בחילה!"
דניאל אמרה והורידה את ידי מעל כתפה.
"טוב,צודקת.." אמרתי ופניתי לעבר המחשב,
מדליק אותו מחכה שיידלק ובינתים מסתובב על הכיסא.
"ואווו..." אמרתי כשעצרתי וכול העולם הסתובב סביבי.
"חחחחחחחחחחחחח" צחקה דניאל והצביעה עליי.
"איפה את? אני רואה אותך 9875495 פעמים,
אני בא לחסל אותך בדיגדוגים!" אמרתי וקמתי מכיסא
המחשב כשהסחרחורת עדיין משפיעה עליי.
"וווואאוו.." אמרתי כשפגשתי מקרוב את הריצפה.
"מאמיי,אתה בסדרר?!" דניאל באה אליי
בדאגה ובדקה האם אני בסדר.
"בסדר גמור!" אמרתי והסתובבתי אלייה,
תפסתי את ידייה והשכבתי אותה על הריצפה,
מתחיל לדגדג אותה והיא צוחקת,
מתפקעת מצחוק,ואני איתה!.
"טוק טוק" נשמעה דפיקה לפתע על הדלת.
"כן..?" שאלתי ואני ודניאל הרמנו את
ראשינו מסתכלים על הדמות שניצבה בפתח..
"מה את\ה עושה פה?!!?" צעקתי בכול כוחחיי...





