סיפור חדשדש- "החנון האולטימטיבי?"

מאממממיייי=]
הבטחתי לך שאני אשלים
הכל- והשלללמתייי
סיפורר מממדהיםם
והפק האחרון!? מ ו ש ל ם. . .
איזה חמודיםם הםםם ביחדד
תמשיךך מוכשר אחד!
מוואה ענקיתתת

אייי איזהה פרקקק
אחחח גמלי בא נשיקההה 😁
אווושייי י'מוכשררררררר מתהה עלייךךךךךךךךך!!
ואל תדאג עוד תגיע אלייך אהבה ע-נ-ק-י-ת!
מה את אומרת דניאל לוגסי? 😉
חחחחחחח
אני מכורהההההההה
המשךךך דחוףףףף

שלךך,
יפיתי😊

אושרי מתוקי😊
קפוץ למעלה
שזה יזכיר לך אולי לעשות המשכי...

אושרייי מתוק(חעחעחעע..) תמשיך כבר...

מאירועי הפרקים הקודמים:
סיימנו לארגן את החדר,בדקנו שכלום לא נשאר מאחור.
התקדמנו לצאת ואז לפתע דניאל נעמדה במקומה ואמרה:
"פה,האהבה שלנו התחילה ולעולם לא תסתיים!"
ודמעת אושר דלגה מעינייה והותירה שביל זהוב שניצנץ בשמש....

😁 מוקדש לכן,לכולכן! תודה שאתן קוראות את הסיפור שלי ואני מקווה שאתן אוהבות!! 😁

ההמשך:

"למה את בוכה,מתוקה שלי?"
שאלתי את דניאל ומחתי את דמעתה בעזרת אגודלי.
"אני בוכה מאושר! אני כ"כ שמחה שאנחנו
ביחד! כמה רציתי אותך,אתה לא יודע!
כול הזמן רציתי להגיד לך ולא ידעתי איך.."
דניאל השיבה והשפילה את מבטה.
"מה שחשוב עכשיו זה שאנחנו ביחד!"
אמרתי וחייכתי.
קרנתי מאושר,וככה גם דניאל.

ייצאנו מהחדר והתקדמנו לעבר
תחנת האחיות שניצבה בקצה המסדרון.
"סליחה?!" שאלתי והבטתי באחות הנמוכה
שעמדה מעברו השני
של הדלפק וחיכיתי למענה.
"כן..?" היא שאלה משכשסיימה לדבר בטלפון
והניחה את השפופרת.
"אני עומרי וקסמן,אני צריך להשתחרר..
אמרו לי לעבור פה כדי לקחת טופס,אני לא יודע..
לא בדיוק הבנתי!" אמרתי והבטתי בה
מחכה לתשובה.
"כן,כן.. הבנתי למה אתה מתכוון! שנייה.."
היא אמרה והחלה להשתמש בעכבר המחשב שניצב
מולה. כעבור כמה שניות נשמע צליל רועש שלאחר מכן
הבנתי שזה הצליל של המדפסת.
"הנה!" היא אמרה הגישה לי טופס שיחרור
ואני בנימוס אמרתי "תודה" ולקחתי את הטופס.
פניתי אל דניאל שחיכתה לי מאחוריי והתקדמתי
לחבק אותה. התחבקנו וככה יצאנו מבית החולים
לעבר החנייה. "מה זה? איפה היא?" שאלתי לא מבין
מהרהר. "איפה מי?" דניאל שאלה ואז הבנתי שהרהרתי בקול...
"אמא שלי,היא אמורה להיות פה!!, אמרתי והמשכתי לחפש.
"אה,הנה היא..בואיי!!" אמרתי ותפסתי את ידה.
הובלתי את דניאל לעבר האוטו וכשהגענו פתחתי לה את הדלת.
"תודה!" היא אמרה וחייכה לי את חיוכה שתמיד זורע בי
שמחה לא מוסברת והרגשה של פרפרים שרוצים
לצאת לי מהבטן."אין בעד מה!" אמרתי ואז כששמתי לב
שהיא בתוך האוטו ממוקמת היטב ואפילו כבר חגורה סגרתי אחרייה את הדלת.
התקדמתי מעט ממקומי ופתחתי את הדלת הקדמית.
"היי אמא!" אמרתי כשפתחתי את הדלת.
"עומרריקו שלי!" היא אמרה ולמרות שעדיין לא נכנסתי
לאוטו יכולתי לשמוע
על קולה שהיא מחייכת.
התיישבתי ונחגרתי במקומי.
"לאן את צריכה?" אמא שלי הביטה במראה ושאלה את דניאל
אך לא חיכיתי שהיא תענה ואמרתי :"היא באה אלינו!
סעי הביתה בבקשה..!". אמרתי ואז הסתובבתי אל דניאל
וקרצתי לה.
"טוב.." אמרה אימי ושמה על הילוך ראשון.

באיטיות יצאנו מבין האמבולנסים החונים
ומבין המכוניות שחנו בחניית בית החולים
ויצאנו לכביש הרחב. התחלנו נוסעים ונוסעים.

כעבור כמה דקות כשפתחתי את פניי אחרי נימנום זריז
באוטו שמתי לב שאנחנו במרחק זעיר מהבית שלי.
אמא לחצה על השלט הרחוק ולאט לאט השער של החנייה
הפרטית עלה למעלה. כעבור כמה שניות שחיכינו באמצע
הכביש וצפירות של נהגים לא סבלניים אפפו אותנו
נכנסנו לחנייה. אמא החנתה ואז שיחררתי את עצמי
מהחגורה. ייצאנו כולנו מהאוטו ונכנסנו לבית.
"עומרי שלי,אתה רעב?" אמרה אמא שלי שהפולניות
אצלה חוגגת."אני לא..דניאל,את רעבה?" שאלתי
והבטתי אלייה. היא הסמיקה כי היא ילדה ביישנית
ובהינד ראש היא עשתה לי "לא".
"אמא,אנחנו לא רעבים..אנחנו עולים לחדר שלי..".
אמא שלי לא שמעה כי היא כבר הייתה שקועה בכלים,פולנייה או לא?

הדרכתי את דניאל לחדרי במעלה המדרגות ואז
נכנסנו אליו. "וואי,איזה חדר ענק.." היא אמרה והתפלאה
מגודלו. "חחח..כן,בעבר זה היה החדר שלי וגם של שני התאומים,
אבל אז הרחבנו את הבית ועכשיו לכול אחד יש חדר משלו!" אמרתי וחייכתי
נזכר בתקופה שכול שני וחמישי הייתי מרביץ לאחים שלי שייתנו
לי להיות קצת לבד במחשב.
"טוב,אז.. מה את רוצה לעשות?" שאלתי את דניאל
אבל דניאל לא שמעה,עדיין התפעלה מגודלו של
החדר וגם מהתמונות שלי שהייתי קטן שניצבו על המדף.
"איזה חמודדדדדדדדדדדדד!" היא אמרה כששמה לב
לתמונות שלי... "תודה!" אמרתי והסמקתי.
"כנראה עלייך המציאו את המשפט -משביח עם השנים!,
אתה נעשה מאמי יותר ויותר!" היא אמרה,
הסתובבה אליי וחייכה.
לא עניתי כלום רק הלכתי לעברה
מאחורה ועטפתי אותה עם זרועותיי.
התחלנו להתנשק ונסחפנו לנשיקה
ארוכה וממושכת שמשכה אותנו
לעולמות רחוקים..


"מה זההההההההה!!?" נשמעה צעקה...
















חעחעעחעחע=]


מקווה שאהבתןןן! ושמספיקק ארוךךך!!! 😁

איזה מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
(חח שמחת יתר)
חולה על הסיפור המושלם שלך
אוהבת!! 😊

המשך :]

דחוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

אוו סיפור ממש מהמם...
אתה יודע לכתוב מש יאפה

תמשיך לכתוב אושריקו😊

גלושלך

התחלתי לקרוא תסיפור
מ=ש=ג=עעעעעעעעע..
אהבתי .
המשך =]

איזה פרק יפהההה =]]
חחחח זו אמא שלו, לא?

המשךך!
מווואה,
-ניבו'ש- 😊

פרקקקקק יפהההההההההההה!
תמשיך מאמי
ליטלווווווש

תודה רבה לכול התגובות..



שכחתי לגמרי מהסיפוורר!


חחחחחח




מצטטערר,חבובותת שילליי!!!!!!



אני אמשיך מחחרר..


לאב לאב לאבבבבבבבבבב!=

אושריקייייי,
שיהיה לך שבוע מדהיםםםם,
וכשאני חוזרת בע"ה יום חמיישייי מילת אני רוצה פה מלא מלא המשכיםםםם!!
מובן?!

שמור על עצמך!

מווואההה,
-ניבו'ש- 😊

וואאיי,ניבקקיי!


תההנייי נששממהה!!



אאיךך ההייתי רוצה לבוואא איתךך...ארגגג!



אאני אשתדדלל כמה שיותתרר!


רק בשבילךך!;]



תההניייייייייייייייייייייי!



אווהב!=]

יאוו אושרי זה ממש מושלםם איזה כיף שהם ביחדדדד=]
תמשיך דחוף דחוף אני במתח נוראי!