דיי.. איזה פרק מעעלף!!?
כאלו חמודים.1!!..
תמשיכי..=]]
כמה פרקייםםם הייתי צריכה להשלייםםם
גאאאאאאאדדדדדדדדדד הסיפור שלך פשוט מושלםםםםםםםםםם
אני מחכה להמשך מותקקק
אוהבת
רותמי =]
יחיחיח כמה פרקים (:
מהממםם !
אוהבת,
לינורצ'וו :]
חח איזה חמודדיםמ
ממהמפ
תמשיכי מאמי
חנו'ששששששששששששש,
המשך (:
יצצצא לךך מהמםם ללאלללה..=]]
הממשךך דחוףף
תוווודה על התגובותת 😊
התנור צפצף – הבורקסים מוכנים..
עמית חייך אלי חיוך ממזרי והלך להוציא את הבורקסים מהתנור..
סיימתי לחתוך את הסלט והתיישבנו בפינת אוכל..
"בתאבון יפה שלי.." אמר ונתן לי נשיקה ארוכה ומתוקה
"בתאבון בובי.. ותודה על הכול" אמרתי ושנינו התחלנו לאכול....
החבר'ה הרעים - פרק 31
כשסיימנו פנינו את השולחן ועלינו לחדר שלו, יש לו מיטה וחציי :],
שכבנו עליה והוא חיבק אותי אליו מניח את ראשי עליו..
"תומר אמר לי שהוא ישלח לי כרטיס טיסה בסוכות שאני אטוס אליו.." אמרתי והדלקתי את הטלוויזיה
"כן?! מאגנייב.." חייך ולקח ממני את השלט
"איזה ערוץ אתה שם?" שאלתי והוא העביר לערוץ הספורט =//
"בעע.." קמתי מהמיטה והתיישבתי בכיסא מול המחשב,
הדלקתי את המסך וראיתי שלעמית יש הודעה מגליה:
~ גליה וזהו ! ~ -
עמיתי אני אוהבת אותך, ואני מתגעגעת אליך.. מלא, דבר איתי!
ראיתי שלפני ההודעה הזאת הם דיברו עוד מלא..
כמה היא אוהבת אותו, ולא יכולה בלעדיו..
והוא?! לא אמר לה פעם אחת שהוא אוהב אותה,
אבל זרם איתה בשיחה...
--------
אני:"עכשיו רציני, אין מישהו באופק?" שאלתי את גליה שוב..
גליה:"יש, אבל הוא אוהב מישהי אחרת.."
רון:"הם חברים?"
גליה:"יש ביניהם קטע כזה..=/ נראה לי שהם בעצמם לא יודעים מה יש ביניהם.."
אני:"נו אז אם אין ביניהם משהו מוגדר ורציני, לכי על זה!"
גליה:"גם אם אין ביניהם כלום, הוא מאוהב בה ברמות מטורפות.."
רון:"הוא אמר לך?"
גליה:"לא, אבל אפילו עיוור היה רואה את זה.."
אני:"לא תמיד מה שרואים זה באמת מה שקורה.. תיראי אותי ואת עמית,
כול הזמן אתם אומרים שהוא אוהב אותי, אבל זה לא נכון..."
אמרתי וגליה זזה באי נוחות על המיטה,
אותו הזמן לא הבנתי את המשמעות של זה, אבל בהמשך הכול התברר לי...
אני ורון ניסינו לברר מי אותו אחד שגליה אוהבת,
אבל היא הייתה נחושה בדעתה לא לספר לנו כ-ל-ו-ם!
--------
נזכרתי בשיחה שהייתה לי לרון ולגליה, בפנימייה... גליה אוהבת את עמית, עליו היא דיברה....
בשיחה ביניהם הם דיברו על החופש הגדול, שהיה השנה....
על כמה שהם נהנו ביחד באילת, כשעמית נסע עם משפחתו, והיא עם משפחתה..
הם מכירים עוד מלפני תחילת השנה, למה הם לא אמרו לנו [[!?]]..
"מה את כל כך מרוכזת במחשב??" עמית שאל והתקרב אלי,
הוא התכופף למסך וראה את השיחה שלהם, פניו החווירו..
"למה לא סיפרתם לנו שהכרתם לפני???" שאלת והסתובבתי אליו עם הכיסא,
מחכה לתשובה.. עמית התיישב על המיטה, הסתכל עלי ושתק..
"דבר.." האצתי בו
"ל..לא יודע.." גמגם
"מה לא יודע מה!? אני ממש לא מבינה למה הסתרתם את זה.." אמרתי וקמתי מהכיסא,
נעלתי נעליים ויצאתי מהבית.. התחלתי ללכת ורגלי הובילו אותי לרון,
התקשרתי אליה מהדרך ואמרתי שאני באה,
היא כמובן שמחה ואמרה שהיא מחכה לי..
כשהגעתי, צלצלתי בדלת ואמא של רון פתחה לי..
"תומוש.." אמרה בחיוך
"היי.." עניתי והתחלתי לעלות למעלה, לחדר של רון..
"הם הכירו לפני!!" אמרתי בשנייה שנכנסתי לחדרה..
"מה? מי הכיר את מי??"
"עמית ושלומי, הכירו את גליה לפני!!" הסברתי את עצמי והתיישבתי לידה
"נו ו..?"
"מה נו ו..?! הם שיקרו לנו!"
"הם לא שיקרו, פשוט לא אמרו את האמת..."רון התחכמה
"אותו חרא.."
"רגע, איך הם הכירו בכלל??"
"שעמית ושלומי היו באילת עם המשפחה שלהם, הם הכירו.."
"בחופש הגדולל??"
"כן!"
"וואלה.." אמרה בחיוך, "תגידי, למה לקחת את זה כזה רציני??" שאלה
"כי הם שיקרו לנו..!" עניתי, ולאחר מכן חשבתי לעצמי 'זאת באמת הסיבה האמיתית?!'
"לא מאמינה לך" אמרה אחרי כמה דקות של שתיקה
"למה?"
"לא יודעת.. אבל בדוק יש סיבה אחרת... כי זה לא שקר כזה רציני,
אז הם הכירו עוד מלפני כמה חודשים אז מה!?"
"היא אוהבת אותו..!!" אמרתי
"מי את מי??" לא הבינה..
"גליה אוהבת את עמית..ראיתי את השיחה שלהם באיסיקיו.. היא אוהבת אותו, והוא יודע.."
"זה מה שבאמת מפריע לך.. שהיא אוהבת אותו.."
"לא!!" אמרתי חד משמעית ואחרי כמה שניות הוספתי:"לא יודעת...אולי.."
"בטוח! תיראי תום-תום את ועמית לא חברים, אין בניכם קשר רציני..
הוא יכול להיות עם מי שהוא רוצה.. כמו שאת יכולה להיות עם מי שאת רוצה"
"אבל אני לא יודעת מה אני רוצה.."
"בובי את צריכה לקחת את עצמך בידיים ולהחליט סוף סוף את מי את רוצה, עמית או עומר..
עמית לא תמיד יחכה לך, הוא יראה שאת רוצה את עומר וימשיך בחיים.."
"מי אמר שעמית רוצה אותי עכשיו?" אמרתי מיואשת..
"אני! הוא אוהב אותך.. ואת פשוט צריכה להחליט.."
"אוקיי, תודה רונקי.."
"אין על מה שמנה שלי.. יאללה בואי לאכול אני רעבה.." אמרה ושתינו ירדנו למטבח,
השעה הייתה כבר 7,
הכנו לנו ארוחת ערב, התיישבנו בפינת אוכל ואכלנו...
אמא של רון הכינה לעצמה
טוסט והתיישבה לידנו.. תמיד הייתי מדברת איתה על הכול,
אני מדברת איתה יותר מעם אמא שלי..
אני:"מצטערת על מקודם.."
אמא של רון:"על מה?"
אני:"לא יודעת, שפתחת לי את הדלת התייחסתי אלייך מגעיל כזה=//"
אמא של רון:"חפיף, קרה משהו??"
אני:"סתם.. לא משהו רציני"
אמא של רון:"אוקיי, אם את צריכה משהו אני פה.."
רון:"וגם אני פה!!"
אני:"חח תודה אוהבת אתכן.."
בסביבות 9 וחצי חזרתי הביתה, התקלחתי ולבשתי לפיג'מה,
ארגנתי תיק לפנימייה ונכנסתי אל מתחת לשמיכה..
"מתוקה שלי את ערה?" אמא נכנסה לחדר ושאלה בשקט
"כן.." אמרתי, התיישבתי והדלקתי מנורת לילה קטנה
"מצטערת על מה שהיה היום.." התיישבה לידי והשפילה את ראשה..
"את לא אשמה, זה הוא ששונא אותי.." אמרתי בעצב
"הוא לא שונא אותך, הוא פשוט לא כל כך אוהב את מה שאת עושה לפעמים.."
"אל תנסי לכפר על מה שהוא חושב ומרגיש.. בסדר, אני מנסה להבין אותו.. כמה שאפשר"
"אני לא רוצה שתנסי להבין משהו שהוא לא נכון!"
"זה הקטע, שזה כן נכון!! תפתחי את העיניים ותביני שאני צודקת..
ועמוק עמוק בפנים את יודעת שאני צודקת, ואת פשוט מנסה להכחיש את האמת..."
"אני ממש לא רוצה להתווכח איתך על זה, פשוט תביני שאת הבת שלו והוא אוהב אותך בכל מצב...."
התחילה לומר אך עצרתי אותה באמצע ואמרתי:
"זה הקטע!! שהוא מרגיש חובה לאהוב אותי בגלל שאני הבת שלו, אם לא הייתי הבת שלו הוא לא
היה רואה אותי מסנטימטר!"
דיברתי עם אמא עוד קצת, היא נשארה בדעתה ואני בשלי..
שתינו לא היינו מוכנות לשנות את הדעה שלנו..
דיברנו ודיברנו עד שהתייאשנו מלנסות לשנות את הדעה האחת של השנייה..
"לילה טוב.." אמרה לי,נתנה לי נשיקה במצח וכיסתה אותי עם השמיכה..
"לילה טוב אמא." אמרתי והיא יצאה מהחדר,
כיביתי את המנורת לילה, עצמתי את עיניי ונרדמתי..
בנננווות שלי תגיבו,
אווהבת אתכןן
חנושש=))
איזה פרק שוווולט!#
מטורפת על הסיפור שלך אלווווהים תמשייייכייי 😊
QUOTE (--תותי-- @ 24/08/2006) איזה פרק שוווולט!#
מטורפת על הסיפור שלך אלווווהים תמשייייכייי 😊
מילה במילה D:
מדהיםיםייםיםיי:😊))))
עמיתת הכי חאמודד :]
חחחחע
אהבתייי תפרקק :]
מחכהה להמשךך @,%
דייייי.. כזה מעעעללףף.!!!!!!!!!!..
איזה חמודים...=]] דיי שיהיו כבר חברים...
תמישכי..