יאו איזה מהמםםםם
איזה מסכן חייים!!! אני מרחמת עלייו!!
ומסכן עמית עכשיו איך הוא יקבל את זה?!
הממששך!!
עמית, תום ושלומי המשיכו לדבר עם חיים ואני עליתי לדנה..
חיפשתי את חדרה, כשמצאתי נכנסתי וראיתי אותה שוכבת על המיטה, בוכה..
"רון לכי.." אמרה מבלי להסתכל עלי אפילו
"הוא הסכים לקבל את הכסף"
"הוא מה?!!? מה לעזאזל הוא חשב שהוא עשה את זה?!" ניגבה את הדמעות וקמה מהמיטה
"בואי לפה!!" משכתי אותה בחזרה לחדר, שנייה לפני שיצאה ממנו
"מה??"
"זה שאתם מקבלים את הכסף הזה לא מוריד מהכבוד שלכם.." אמרתי והיא השפילה את ראשה,
ידעתי שזאת הבעיה שלה . "הבריאות של אבא שלך יותר חשובה מיזה, את לא חושבת?" שאלתי
"כן.." לחשה "אם הוא לא יחלים?!" שאלה והתיישבה על המיטה
"הוא כן.. תאמיני בזה! תגרמי גם לו להאמין בזה! בעזרת ה' הוא יחלים"
"תודה מאמי" חייכה אלי וחיבקה אותי חזק "הייתי צריכה שיחת עידוד כזאת" הוסיפה
"בכיף.. למרות שאני לא בבית כל השבוע, תתקשרי אלי. יש לך את המספר עדיין?"
"ברור" חייכה "יאללה בואי נרד" הוסיפה וירדנו למטה,
לא לפני שהיא שטפה את פנייה וסידרה את שיערה..
ירדנו למטה, ישבנו איתם קצת.. ואחרי חצי שעה בערך יצאנו מביתם..
אני:"בואו למרכז.."
שלומי:"יאללה.." חייך אלי, הלכנו כמה צעדים לפני עמית ותום.
ידעתי שהם צריכים לדבר.
החבר'ה הרעים - פרק 137
---
הלכנו לכיוון המרכז.. רון ושלומי היו לפנינו .
ידעתי שאני צריכה לספר לו, לא יכולתי , לא ידעתי איך לעשות את זה..
"מה עובר עלייך..?" הוא שאל, עצר לרגע והתיישב בספסל הקרוב..
מסתכל עלי, מחכה שאשב לידו..
התקדמתי אליו בצעדים קטנים, כאילו מתה שהרגע הזה לא יגיע.
רוצה לדחות את המועד כמה שיותר. "נו שבי.." חייך ומשך אותי אל הספסל.
הוא הסתכל עלי ותוך שנייה חייכו נמחק. "מה קרה תום?"
"התנשקתי עם מישהו אתמול..." אמרתי והשפלתי את ראשי, לא רוצה לראות את תגובתו.
"את..את מה?!" שאל בהלם
"הייתי שיכורה" תירצתי את המעשה. אבל ידעתי ששום דבר לא מצדיק את הנשיקה הזאת
"מי זה?"
"חבר של חן"
"יצאתן איתם אתמול?"
"כן.. חן בא עם 2 חברים שלו.."
"אני לא מאמין שעשית את זה...." אמר והסתכל עלי בגועל, כאב לי לראות את המבט הזה שלו.
"גם אני לא.... הלוואי והייתי יכולה לחזור אחורה בזמן ולא לשתות בכלל"
"אבל את לא יכולה לעשות את זה"
"אני מצטערת עמית.. בבקשה תסלח לי, לא ידעתי מה אני עושה!"
"היית צריכה לחשוב על זה לפני זה, ולא לשתות !!"
"אני יודעת.."
"טוב שאת יודעת" אמר וקם מהספסל
"לאן?"
"הביתה" ענה ותוך שנייה נעלם .
---
קמתי מהספסל והלכתי הביתה. לא יכולתי עוד לראות אותה, היא כ"כ הגעילה אותי .
* אני הולך הביתה * שלחתי הודעה לשלומי
^ למה? מה קרה?? ^
* אני אספר לך כבר * שלחתי
% אני אוהבת אותך % תום שלחה הודעה כשהגעתי הביתה
* רואים.. מרוב אהבה את הולכת ומתנשקת עם מישהו אחר *
% אני כ"כ מצטערת, מתחרטת . הלוואי ותסלח לי % שלחה.
לא עניתי לה יותר.. שמתי את הפלאפון על שקט,
החלפתי בגדים והלכתי לישון.
---
אני:"הוא לא עונה..." אמרתי אחרי שעמית לא החזיר לי הודעה, כבר חצי שעה עבר מאז.
שלומי:"תני לו להירגע. דברי איתו מחר" אמר בקרירות כזאת, כעס על מה שעשיתי.
אני:"אני סתם מבאסת אותכם פה.. תלוו אותי הביתה"
רון:"טוב מאמי"
הם ליוו אותי הביתה, הודתי להם.
נפרדנו בנשיקה וחיבוק ונכנסתי הביתה, ואז לחדר..
התקשרתי לעמית, הוא לא ענה .
שמתי את הפלאפון על שקט, החלפתי בגדים לפיג'מה ונשכבתי על המיטה..
עצמתי את עיניי,
מנסה לא לחשוב על עמית, לא רציתי לבכות שוב ..
---
"היא חיה בסרט אם היא חושבת שהוא יסלח לך" אמרתי לרון כשתום נכנסה הביתה,
התעצבנתי על מה שהיא עשתה לעמית.
"לך תדע... אולי הוא כן יסלח לך"
"לא יודע, אבל היא כזאת דפוקה יואו"
"בייבי עזוב אותם עכשיו..הם יפתרו את הבעיות שלהם בעצמם"
"צודקת" אמרתי והיא חייכה אלי
"בוא אלי.."
"סבבה.. קר פה בחוץ" אמרתי והיא הסכימה איתי, הלכנו לביתה..
כשהגענו נכנסנו ועלינו בשקט לחדר,
היא סגרה את הדלת והפעילה את החימום שבחדר..
---
"אני מת מת מת עלייך" חן אמר ונישק אותי בלי סוף
"ואני מתה מתה מתה עליך" אמרתי והוא חייך אלי ,
"אאוך כמה שאת מדהימה" אמר ושם את ידו סביבי
"תלווה אותי הביתה?"
"סבבה.." אמר והתחלנו ללכת לכיוון ביתי.
"הבנים זוכרים משהו מאתמול?"
"חחחח לא.. כלום"
"אתה זוכר?"
"אממ כן.. זוכר הכל עד שהתחלנו לשתות"
"ומאז ששתינו?"
"כלום. . =/"
"שי ותום התנשקו.. באמת או חובה"
"ר צ י נ י !?"
"כן.."
"יש לה חבר נכון?"
"כה.. יואו איך אני מקווה שהוא יסלח לה על זה..הוא חייב לסלוח"
"זאת בגידה.. יש סיכוי די גדול שהוא לא יסלח.. לא חושבת?"
"היית סולח?"
"זה תלוי.."
"במה?"
"עד כמה היא חשובה לי, עד כמה אני אוהב אותה.. אם היא אוהבת אותי, אם היא מתחרטת.."
"אבל בכללי, אתה מסוגל לסלוח על כזה דבר?"
"אני חושב שכן... כל אחד יכול לטעות"
"צודק" הסכמתי איתו .
"מקווה שאת לא מתכננת לבגוד בי"
"לא יכולה לבגוד בך, אם אנחנו לא ביחד"
"עדיין לא ביחד"
"עדיין?" חייכתי
"כן, אני מאמין שעוד נהיה ביחד"
~ ~ ~
~ גליה וזהו ! ~ -
בואי אלי
תום-תום –
עכשיו?
~ גליה וזהו ! ~ -
נו כן.. כולה 4
תום-תום -
איך אני אבוא ? =//.. וגם אין לי מצב רוח אפילו לצאת מהחדר..
~ גליה וזהו ! ~ -
יש לי משהו להראות לך, תבואי.. אייל יבוא לקחת אותך.
תום-תום -
לא נעים לי ממנו.. נהיה כמו נהג שלי
~ גליה וזהו ! ~ -
מי קאסה אס טו קאסה.. נהג שלי זה נהג שלך .
תום-תום -
תשאלי אותו
~ גליה וזהו ! ~ -
לא תהיה לו בעיה! תתארגני ותוך חצי שעה הוא אצלך
תום-תום –
טוב..
~ גליה וזהו ! ~ -
ביי בובה
תום-תום –
ביי מאמי
כתבתי אווי :
&
עוד מעט עם תום היפה שלי,
3> 3> 3>
חן היה לי כיף אתמול, לאב יו
&
עמית –
מה תום באה אלייך?
~ גליה וזהו ! ~ -
כן :]
עמית –
היא סיפרה לי..
~ גליה וזהו ! ~ -
על שי ?
עמית -
אז שי קוראים לו
~ גליה וזהו ! ~ -
כן, ואתה לא מבין כמה היא מתחרטת
עמית -
וואלה
~ גליה וזהו ! ~ -
כן עמיתי.. תסלח לה .
עמית -
לא יכול..
~ גליה וזהו ! ~ -
לא יכול לסלוח לה עכשיו, או בכללי?
עמית - לא יודע.. בינתיים לא
~ גליה וזהו ! ~ -
לא בא לי שתיפרדו
עמית -
חושבת שלי בא ? =[
~ גליה וזהו ! ~ -
בטוחה שלא
עמית -
בדיוק..
---
"אני הולכת לגליה.." אמרתי כשאמא נכנסה לחדרי וראתה אותי לבושה
"שוב ?! תיהיי קצת איתנו"
"אני רוצה ללכת.."
"איך תלכי?"
"הנהג שלה בא לקחת אותי.."
"אוקיי.. תהני לך" אמרה ויצאה מהחדר.
בטח התאכזבה שעד שאני בבית אני הולכת לגליה..
כשסיימתי להתארגן היה לי צלצול בפלאפון, מ"ס שלא הכרתי..
"הללו?" עניתי
"תומי זה אייל, אני למטה"
"יוצאת.."
"טוב מותק" אמר ושנינו ניתקנו.
לקחתי מפתח ויצאתי החוצה.. נכנסתי למושב הקידמי שליד אייל ונתתי לו
נשיקה בלחי "מה שלומך היום?" שאל בחיוך
"איך אתה כל הזמן מחייך? נראה כאילו אין לך תקופות רעות בחיים"
"בטח שיש"
"אז מה הסוד שלך?"
"איזה סוד?"
"איך אתה מצליח לחייך כל פעם מחדש?"
"כי אני יודע שכל הבעיות שיש לי בחיים קטנות לעומת בעיות של אחרים"
"מה זאת אומרת?"
"יש אנשים שבקושי שורדים את היום כי אין להם מה לאכול, אנשים ללא עבודה, אנשים שחולים,
אנשים שגוססים..... לא חסרות בעיות בחיים" אמר,
ונתן לי פרופורציות על החיים.
גרם לי להבין שלא משנה מה יהיה ביני ובין עמית, זה כלום לעומת הבעיות האמיתיות בחיים.
"אתה צודק.."
"אף פעם לא חשבת על זה?"
"לא.. " אמרתי והשפלתי את ראשי.. יצאתי ילדה ספק קטנה ספק תמימה.
"זה בסדר, יש לך עוד הרבה מה ללמוד על החיים"
"ולא משנה כמה נלמד.. נמות בורים"
"נכון.."
"תודה אייל" אמרתי, אייל חנה ויצאנו מהמכונית.
"בכיף מאמי.." חייך אלי
"לא רק תודה על הטרמפ, תודה על מה שאמרת לי.. "
"אין על מה, קיבלת פרופורציות על החיים אה?"
"חח כן" חייכתי
"בדיוק מה שקרה לי כשאמרו לי את זה... כאילו חייתי בבועה שלא ידעתי את זה.
או שסתם הייתי תמים"
"כנראה שזאת התמימות.."
"גם אני חושב"
"ביי מאמי.." אמרתי והלכתי לחדר של גליה .
אוווווווווהבת
חנושש =))
שלא יהיו ביחד 😊
מדהייים תמשיכי
אמרתי בלי פרקים עד עמוד 200!!
ספיר , בתאל , לידור נוי וקורל -- > ת ו ד ה בנות !! :]]
נויקיי - - חח נראה לך ?! אאין מצב 😊
אווהבת אותכן יפותת,
חנושש =))
אההההההה פרקק מדהים !!!!!!!!!11
(:
המשך,
אוהבתת 😁
מושלם מאמי .
כמה שזה נכון.. צריך לקחת פרופורציות על החיים \=
תמשייכיי =]
אתר האהבה הישראלי