פרק עצוב אבל מדהים ~
תמשיכי ...
נסיכות , אני כנראה הולכת לים
אז אני אמשיך כשאני אחזור !
חג שמח יפיופותת
חנושש =))
QUOTE (HeNNNNNNN @ 22/05/2007) נסיכות , אני כנראה הולכת לים
אז אני אמשיך כשאני אחזור !
חג שמח יפיופותת
חנושש =))
תהניייי:]
תההני בים מאמי
שתחזרי תי המשך יפה כזה ..::😊
חג שמח מאאמי ..
"סיפור אהבה בלתי נישכח " -סיפור ראשון שלי
http://www.lovesite.co.il/modules.php?name...ST&f=43&t=66526
מצטערת שלא המשכתי עד עכשיו,
לא היה לי זמן ישר אחרי הים..
בכל מקרה - הנה ההמשך :]
~ ד"א זוהר - תמונה נדירה !! יפה אחת :] ~
הגענו לבית-חולים. תומר חנה את האוטו ונכנסנו..
עלינו במעלית והלכנו אחרי תומר, ראיתי שתום מפחדת להמשיך הלאה לחדר, ולראות מה קרה לו..
כשהגענו ראינו את אמא שלה בחוץ.
היא רצה אל תום וחיבקה אותה חזק..
"הוא בסדר??" תום שאלה בתקווה
"תלכי אליו" אמא שלה ענתה לה תום ניגבה את דמעותיה ונכנסה לחדר..
אני תומר ואמא שלהם התיישבנו בכיסאות שבכניסה לחדר..
החבר'ה הרעים - פרק 109
---
נכנסתי לחדר שאבא היה בו..
כולו מחובר למכשירים, ריח מצמרר היה באוויר, ריח של בית-חולים..
אני כל כך לא אוהבת את המקום הזה.
"אבא.." לחשתי, עיניו היו עצומות, הוא נראה כזה שליו ורגוע.
התיישבתי בכיסא שלידו והחזקתי את היד שלו..
פחדתי שהוא לא יתעורר בחיים.
כבר התחלתי לדמיין את החיים שלי בלעדיו.
לא יכולתי.
ראיתי את עצמי שבורה, לא יוצאת מהבית – אפילו מהחדר לא יוצאת.
"הקשר בנינו לא טוב, אני יודעת. אבל איך אני אהיה בלעדיך..?" התחלתי לדבר אליו "בבקשה ה'
שהוא יתעורר.. אם הוא יתעורר אני אדבר איתו, על הכל. הקשר בנינו ישתפר.." הוספתי ושמתי
את ראשי על המיטה,
הדמעות לא הפסיקו לזלוג מעיניי..
"תומי.." שמעתי את קולו
"אבא?" הייתי בהלם. הוא התעורר?!
"מה את בוכה מתוקה שלי? נגבי מהר את הדמעות, אני רוצה לראות חיוך גדול"
"חח.." צחקתי ועשיתי את מה שביקש, ניגבתי את הדמעות..
"אתה בסדר?" שאלתי והסתכלתי על כל גופו
"כן..זעזוע מוח קל, שברתי רגל.. אבל חוץ מיזה הכל בסדר!" אמר באופטימיות האופיינית לו
"אני אלך לקרוא לאמא!!" אמרתי וקמתי מהכיסא
"הרגע היא יצאה מפה!"
"מה?" לא הבנתי "לא התעוררת רק עכשיו?" שאלתי
"לא.. כאילו בערך. נרדמתי כשהיא יצאה מהחדר ועכשיו התעוררתי" אמר ואני צחקתי על עצמי,
חשבתי שהוא בתרדמת או משהו.. נכנסתי לסרטים. "את חייבת לי שיחה לא?" שאל
"אז שמעת אותי?"
"כן" ענה ועדיין לא הבנתי מה קורה פה.. בדר"כ שהוא ישן הוא לא שומע כלום..
יכולים לנגן לידו על תופים והוא לא יתעורר.. "שבי" הוסיף והצביע על הכיסא שעליו ישבתי קודם.
התיישבתי בחזרה והסתכלתי עליו,
מארגנת לי בראש את כל מה שאני רוצה לומר לו..
"אתה מאוכזב?" שאלתי
"ממה?"
"ממני.." אמרתי והשפלתי את ראשי
"אני גאה בך הכי בעולם! את אפילו לא מבינה כמה.. תשאלי בעבודה שלי, אני לא מפסיק לדבר
עלייך" אמר ואני כל כך שמחתי.
הוא גאה בי.
הוא אוהב אותי.
"באמת?"
"באמת באמת! איך העלת בראש היפה הזה שלך שאני מאוכזב ממך?!"
"לא יודעת =/ בגלל איך שאתה מדבר אלי וזה.."
"אני פשוט לא מבין את הראש שלך, זה הכל"
"אני הפסקתי עם כל זה.."
"כמה פעמים כבר שמעתי את זה..?"
"הפעם זה רציני! באמת!"
"למה?"
"למה הפסקתי עם זה?"
"כן.. לא שאני לא מאושר מזה, אני כן! אבל איך החלטת להפסיק?"
"התבגרתי.. ראיתי שהכל היה סתם בשביל הפאן, אבל כמה דקות של כיף לא שוות את כל זה.."
"את כל מה?"
"את היחס הזה בינינו.. את זה ששלחתם אותי לפנימייה.. את כל זה"
"אני שמח שהפסקת עם זה.. באמת. ועכשיו אפילו גרמת לי להיות עוד יותר גאה בך"
"תודה" אמרתי בחיוך קטן
"מה קרה תומי..? יש עוד משהו שאת לא מספרת לי." הוא קורא אותי כמו ספר פתוח .
"אני שלומי עמית ורון עבדנו.."
"במה?" שאל במבט מוזר, כאילו מפחד מהתשובה
"לא משהו שקשור לסמים או משהו כזה.. אל תדאג!" הדאגתי אותו וראיתי תחושת הקלה בפניו
"אז במה?" שאל
"תחנת דלק.."
"וואאי ממתי? לא ידעתי תום!"
"גם אמא לא יודעת.. אבל זה לא משנה כי כנראה נפסיק לעבוד שם"
"למה? ולמה פתאום החלטת לעבוד? את יודעת שאנחנו נביא לך כל מה שתרצי.."
"יודעת.." אמרתי "נכון חיים מהמכולת?"
"נו.."
"הוא בחובות, רציניים! בגללנו.. אז רצינו להחזיר להם את הכסף ולעזור להם!"
"אז התחלתם לעבוד..?"
"בדיוק" אמרתי והיה לו מבט כזה שבחיים לא ראיתי.
כאילו הוא מסתכל עלי בהערצה.
חשבתי לרגע שכל מה שקרה היום שווה את המבט הזה.
כל כך שווה.
"ולמה אתם חושבים לעזוב?"
"כי הבוס נישק אותי. . "לחשתי
"הבוס מה?!?!"
"נישק אותי.." אמרתי בקול קצת יותר חזק
"הוא בגיל שלכם בערך?"
"בן שלושים בערך.."
"אנחנו נתבע אותו תום!"
"אנחנו לא נעשה כלום אבא! אני לא רוצה לראות אותו בחיים!!"
"את רוצה לעבור בשתיקה על זה?" היה בהלם, זה לא האופי שלי שהוא מכיר..
"כן." עניתי "עמית ושלומי חושבים ללכת אליו מחר, אבל הם לא ילכו! אני לא אתן להם"הוספתי
"בטח שלא! לא צריך לפתור דבר כזה במכות.."
"בדיוק.."
"ואל תדאגי בקשר לכסף! אנחנו נביא לכם הכל.. אני אדבר גם ההורים של רון וההורים של שלומי
ועמית, אני בטוח שכולם ירצו לשלם.. נתחלק בכסף"
"זה הרבה כסף לפי מה שהבנתי.."
"אנחנו נדאג לזה, לך אין מה לדאוג"
"תודה אבא"
"אין על מה ילדה שלי.. הכל בשבילך" אמר ופתח את ידיו, התקרבתי אליו והוא חיבק אותי חזק חזק.
ממש אהבתי את החיבוק הזה – חם, דואג, אוהב.. "אני מת עלייך ילדונת" הוסיף
"חח התאהבת ?! קורה לכולם" אמרתי בקול סנובי והוא התפקע מצחוק
"תראי לאמא ולתומר.. שיבואו להיות איתנו."
"טוב, וגם עמית בחוץ"
"אה כן?! אחלה ילד הוא!"
"לגמרי.." אמרתי בקול מאוהב
"שמעתי שאתם חברים"
"שמעת מתומר?"
"לא חושף את המקורות שלי"
"מלשן האח הזה חחח.. כן אנחנו חברים!" אמרתי
"שמח יפיופה, יאללה תקראי לכולם" הוסיף, יצאתי מהחדר וקראתי להם..
אמא ותומר נכנסנו ואני הייתי קצת עם עמית בחוץ
"איך הוא?" שאל
"בסדר גמור.." עניתי והתחלתי לספר לו את כל השיחה
"סוף סוף עשיתם שיחה כזאת!" אמר כשסיימתי
"כן אה?! חח כפרעליו!" הייתי מאושרת.
שלחתי לרון הודעה:
& בייבי הכל בסדר, תודה על הכל! תגידי גם לשלומי שהכל בסדר ואני אוהבת
אותכם יפים שלי & סיימתי להקליד ושלחתי לה..
"זה הכל באשמתי.." עמית אמר כשהחזרתי את הפלאפון שלי לכיס
"מה באשמתך?"
"מה שהיה עם משה"
"באשמתך!? חח מה אתה קשור?" צחקתי, באמת שהוא לא קשור לזה בכלל.
"לא הקשבתי לזה שיש לך הרגשה רעה.. שמעתי צעקות, שלומי לא שמע אז אמרתי בטח אני מדמיין
ולא באתי לראות מה קרה.." אמר והשפיל את ראשו "אני מצטער תום" הוסיף
"אין לך על מה!!" אמרתי מיד "תקשיב אתה לא אשם ב-כ-ל-ו-ם! באמת שלא!" הוספתי
"מרגיש לי שכן"
"אז תוציא את המחשבה הטיפשית הזאת מהראש שלך ותבין שאתה לא אשם בכלל!! אמרתי
וקמתי מהכיסא
"מה שתגידי.." אמר בקול חלש
"בוא ניכנס" הוספתי ומשכתי אותו אחרי לתוך החדר.
אבא:"הההוו עמית עמית :] מה שלומך גבר?"
עמית:"אני בסדר! מה איתך? איך אתה מרגיש?"
אבא:"היו ימים יותר טובים!" אמר ועמית צחק
אמא:"תומר ניראה לי שכדאי שתחזיר את עמית ותום לפנימייה, כבר מאוחר"
תומר:"סבבה, יאללה בואו" אמר, נפרדנו מאמא ואבא וירדנו למכונית של תומר..
כל הדרך חזרה עברה בשתיקה מוחלטת,
הגענו לפנימיייה אחרי חצי שעה בערך..
אני:"עמית אתה יכול לתת לי שנייה עם תומר?" אמרתי
עמית:"כן בטח! ביי תומר תודה"
תומר:"ביי אחי" אמר ועמית יצא מהאוטו, עברתי למושב הקדמי שליד תומר
"מה קורה איתך אח שלי?" שאלתי אותו
"כלום" אמר בקול שלא שיכנע אותי בכלל
"נו מה אני מכירה אותך מאתמול ?! אני יודעת שעובר עליך משהו.."
"אני וסיגל רבנו.."
"מה קרה? משהו רציני?"
"זה היה ריב קטן כזה.. ואיכשהו בפנים הכנסנו את הכל.. פשוט הכל תום" אמר והסתכל עלי,
נשם נשימה עמוקה והמשיך: "כאילו כל אחד התחיל לומר מה הוא חושב ומרגיש והכל.."
"ואיך נגמרה השיחה?"
"בטלפון של אמא שאבא עשה תאונה.."
"אז כלום לא נסגר?"
"לא.."
"וניראה לך שזה היה רציני?"
"לא יודע.."
"למה היא לא באה איתך לביה"ח?"
"היא לא יכלה לבוא.. =/ " ענה "תומי אני מפחד.. לא רוצה שניפרד" הוסיף בעצב
"אתם לא תיפרדו! אתם הכי אוהבים אחד את השנייה! אתם ההתגלמות של
האהבה אמיתית!!" אמרתי והוא צחק "רציני !" הוספתי בחיוך
"מה אני עושה עכשיו?"
"עכשיו ?! הולך הביתה לישון.. מחר בבוקר תתקשר אליה ותיפגשו!"
"אוקיי.. תודה אחותי"
"בכיף.. יאללה אני יורדת, בהצלחה מחר תומר ותעשה הכל בשביל שלא תיפרדו!! תגיד לה כמה
היא חשובה לך וכמה אתה אוהב אותה.."
"סבבה"
"חח יאאלה צ'או" אמרתי, נתתי לו נשיקה בלחי וירדתי מאוטו
"ביי תוםם.." צעק, התניע את האוטו ונסע..
כשראיתי את המכונית יוצאת מהשער של הפנימייה נכנסתי למבנה של החדרים
וראיתי את עמית בכניסה
"הכל בסדר?" שאל
"כן.. מקווה :]" עניתי "לילה טוב נסיך" הוספתי
"לילה טוב יפה שלי.. אוהב אותך" אמר, נתן לי צרפתית ככזאת מדהימה,
שפשוט לא יכולתי לעזוב אותו.
"צ'או מאמי" אמרתי לבסוף ונכנסתי לחדרי..
החלפתי בגדים לפיג'מה והלכתי לישון.
---
קמתי בבוקר, בדקתי מה השעה בפלאפון וראיתי הודעה משיר:
& אני חושבת שאנחנו צריכים לדבר לא ? &
ההודעה הייתה מאתמול ב-12 בלילה ככה..
אתמול כל היום התחמקתי ממנה, לא ידעתי מה לומר לה.
איך לומר לה שאני לא אוהב אותה, עדיין לא אוהב. בלי לפגוע בה!
החזרתי את הפלאפון לשידה והתחלתי להתארגן,
כשסיימתי יצאתי לחדר אוכל.
שנכנסתי לקחתי כוס עם שוקו חם וקוראסון והתיישבתי ליד תום, שישבה בשולחן לבדה..
"למה את לבד?" שאלתי אותה
"אין לי מושג איפה עמית ושלומי.. ורון לא רוצה לבוא לשיעור הראשון"
"מבריזה חופשי זאתי.." אמרתי וראיתי את שיר נכנסת לחדר אוכל עם חברותיה
"קרה משהו ביניכם?" תום שאלה
"לא.. וזאת הבעיה"
"דיברת איתה אתמול?"
"לא.. בכלל לא. התחמקתי ממנה"
"זה הכי גרוע"
"והיא שלחה לי הודעה בפלאפון שהיא חושבת שאנחנו צריכים לדבר"
"היא צודקת"
"כן אה..?!" אמרתי, ראיתי ששיר ראתה אותי, חייכתי אליה והיא הסתכלה עלי במבט עצוב,
הסתובבה והתיישבה באחד השולחנות עם הגב אלי.. "מה איתך? קרה משהו?" שאלתי
"כן.. בערך."
"מה?"
"הבוס המזדיין בתחנת דלק נישק אותי ואבא שלי עשה תאונה אתמול"
"הוא בסדר?"
"כן.. ברוך ה' "
"ומה היה עם הבוס הזה ?! בן כמה הוא בכלל?!"
"לא יודעת.. 30 כזה"
"יואאו בן זזוננה.." התעצבנתי.
"כן.." אמרה והשפילה את ראשה "זה לא יוצא ממך כן?" הוסיפה
"ברור שלא!" אמרתי כמובן מאליו..
סיימנו לאכול אחרי רבע שעה ככה והלכנו לכיתה.
כשנכנסנו התיישבתי שולחן מאחורי תום וכתבתי לשיר הודעה :
* כן, אנחנו צריכים לדבר * שלחתי ובדיוק שלומי ועמית נכנסו לכיתה..
שלומי ישב ליד תום וקראתי לעמית שישב לידי..
המורה נכנסה לכיתה והתחילה ללמד..
^ תום סיפרה לי מה קרה עם הבוס שלכם ^ כתבתי לעמית על דף, לא רציתי
לדבר – כדי שתום לא תשמע..
$ כןן ! בן זונה $
^ אתה מתכוון לעשות משהו עם זה? ^
$ ברור! $
^ חשבת על משהו? ^
$ ת'אמת לא.. יש לך רעיון? $
^ דווקא כן.. ^ התחלתי לספר לו מה חשבתי שאפשר לעשות לו..
$ וואאי בן זונה!! זה מה שנעשה! $
^ סבבה מתי? ^
$ בטח תום תלך מחר בבוקר לאבא שלה לביה"ח. אז שהיא תלך עם רון ואנחנו נלך,
אני אתה ושלומי $
^ אוקיי^ כתבתי לו ואז התחלתי להעתיק את מה שהמורה כתבה על הלוח..
לילה טוב יפות שליי !
חנושש =))
ואייייייי מדהים! המשך דחוףף:]]
אלוףףףףףףףףףףףףףףףף ביותר
אוהבת חג שמח יפתי😊
מדהים :]]
המשך
חג שמייח 😊
אהאהאהאהאהאהאהאהאהאהאהאהאהאהאהאה
פרק שוווווווווווווווווולט 😊
איזה מזל שהכול טובב..>>והמשה הזה יכול לשכוח ממנה.. חח 😉
מה הם מתחננים?! אני רוצה לעזוווווווווווווווווווור 😁
חג שמח בובי!!
ותמשיכייייייייייייייייי
אוהבת רחלוש =]]
כ"כ יפהה ! :]
פרק מקסיייייםםם 😊
חג שמח חני,
תמשכי במהרההההההה (:
אתר האהבה הישראלי