יאקקקק
היה לי היום במתמטיקה =/
הורס תחיים!!!!!!!!!!
בהצלחה מאממייי
תלמדי טווובב...ואז תוכלי לכתוב לנו הרבה 😊😊😊
^^
אאיךך היה לך?? איזה שאלון את??
תוודה נסיכות ,
אללה זה מחר מקווה שיעבור בטוב !
אאוהבת אתכןן
חנושש =))
בננותת :] !
תודה על התגובותתת
אני ועמית הסתכלנו על שלומי רון ותום בציפייה, חיכינו לראות את תגובתם..
רון:"האישור שלנו עד 9 וכבר רבע ל-9 ניראה לי כדי שנזוז.."
אמרה ושלושתם קמו מהמיטה
אני:"טוב. ."אמרתי, בשקט מוחלט ליוויתי אותם לדלת,
היחיד שנפרד ממני כמו שצריך היה עמית,
"הם עוד יסלחו לך, אני בטוח.." אמר, נתן לי נשיקה בלחי ויצא מהבית..
סגרתי אחריהם את הדלת וחזרתי לחדרי..
החבר'ה הרעים - פרק 104
---
עמית:"אתם כאלה דפוקקים יואאו.." אמר כשירדנו מהמונית ועמדנו בפתח הפנימייה
שלומי:"תקשיב אנחנו לא היינו צריכים להיות שם, אני ורון סתם באנו! תכלס אתה ותום צריכים ל
סלוח לה.. זה לא קשור אלינו!"
עמית:"ברור שזה קשור אליכם! אתם גם הייתם איתה מתחילת שנה.." אמר "יודע מה,
נגיד וזה לא קשור אליכם, כואב לכם לומר לה שאתם סולחים?! לא ראיתם כמה היא בכתה?! כמה
היא מתחרטת?" הוסיף והסתכל עליי,
מחכה לתגובה שלי.
אני:"אני יוצאת לעשן.." אמרתי ורצתי אל מאחורי המבנה..
הוצאתי סיגריה אחת והדלקתי אותה..
"אולי כן הייתי צריכה לומר לה שאני מצטערת" אמרתי לעמית שהתיישב
לידי מס' דקות לאחר מכן
"אם את לא באמת מרגישה שאת סולחת לה, אז לא היית צריכה לומר שאת כן."
"למה פתאום כל כך קשה לי לסלוח לה?!"
"כי היא פגעה בך.." ענה "תומי, בהתחלה את היית כמו כולנו, חשבת שהיא חמודה והכל..
ואח"כ היא איכזבה אותך.." הוסיף ונתן לי נשיקה קטנה במצח
"תודה יפה אחד" אמרתי וחייכתי אליו חיוך קטן,
שמחה שהוא איתי,
שהוא לצידי.
"בא לך שנזמין פיצה?" שאל
"כן.. אני רעבה!" עניתי וחזרנו אל תוך המבנה "איפה שלומי ורון?" שאלתי
"מחפשים מס' של פיצרייה.." אמר ובדיוק הם הגיעו
רון:"עם מה בא לכם?" שאלה
אני:"רגיל או זייתים"
שלומי:"אחד רגיל אחד זייתים"
רון:"סבבה.." אמרה וחייגה את המספר.. וכשסיימה לדבר אמרה:"תוך חצי שעה הם פה"
עמית:"יופי.. אני הולך להביא כסף.."
אני:"חכה גם אני באה.." אמרתי.
הלכנו קודם לחדר של הבנים לקחנו כסף ואז הלכנו לחדר שלי ושל רון..
לקחנו גם משם כסף וחזרנו אל רון ושלומי..
כשהפיצה הגיעה, שילמנו לשליח, הלכנו לחדר אוכל שהיה ריק,
התיישבנו והתחלנו לאכול..
---
הם הלכו.
הלכו ואני נשארתי בחדר,
לבד,
שוב.
אחרי כמה דקות שישבתי בלי לעשות כלום אמא נכנסה..
"נו..? איך היה?" שאלה בחיוך גדול
"כמו שציפיתי שיהיה."
"שזה טוב או רע?"
"רע.."
"למה בובה שלי? מה קרה?" שאלה והתיישבה לידי
"רק עמית סלח לי... הם לא דיברו יותר מידי, אני בטוחה שהם כבר לא יסלחו לי בחיים..."
"אבל עמית סלח ! שזה גם משהו מעולה לא?! וחוץ מיזה הם לא אמרו שהם לא סולחים.."
"יותר גרוע – הם לא אמרו כ ל ו ם !"
"זה פחות גרוע!!.. תני להם לחשוב על זה קצת!"
"נראה לך שהם יתחרטו?" שאלתי
"אין להם על מה להתחרט!" אמרה חד משמעית "הם אפילו לא אמרו לך שהם לא סולחים..
את הסקת את זה." הוסיפה ויצאה מהחדר..
אני נשכבתי על המיטה ועצמתי את עיניי,
"שמעתי מה קרה.." שמעתי את קולה של שירן
"ממי שמעת?" שאלתי
"דיברתי עם אמא שלך..את לא עונה לי בפלאפון אז התקשרתי לבית" אמרה
"טוב.." אמרתי ולא היה לי חשק לדבר איתה, לדבר בכלל..
רק רציתי להיות לבד.
שירן נשכבה על המיטה,לידי, והסתכלה על התיקרה..
"זוכרת איך הדבקנו אותם?" צחקה והסתכלה על הכוכבים שדבוקים לי על התקרה,
הם זוהרים בחושך.
"זה היה מלפני כל כך הרבה זמן.."
"וואו נכון.." צחקה שוב, "משהו כמו 7 שנים לא?! איפפ אני מכירה אותך מלא" הוסיפה
"איך לא נמאס לך ממני?" שאלתי ופניה הפכו לרציניות "מהיחס המגעיל שלי אלייך?!"המשכתי
"לא יודעת..." ענתה "אולי בגלל שמה שהחזיק אותי לא להעיף לך איזו סטירה מצלצלת
זה העובדה שאני מכירה אותך מלא זמן.. אני יודעת שזה לא האופי האמיתי שלך.
הייתי בטוחה שמתישהו תחזרי לעצמך" הוסיפה.
ואני הייתי מאושרת.
שירן חברה אמיתית,
היא מדהימה.
"וואי כמה שלמות בבנאדם?!" חייכתי וחיבקתי אותה חזק "תודה יפה אחת" הוספתי
"אין על מה.. ויאללה שגליה הישנה תחזור"
"היא חוזרת, ביג טיים!" חייכתי וחשבתי לעצמי שהיה צריך לקרות משהו כזה נורא כדי
שאני אחזור לעצמי , אתאפס על עצמי ויבין מה הדברים הבאמת חשובים בחיים.
"איך את ושרון!? מצטערת על איך שהגבתי כשאמרת לי שאתם ביחד.."
"חח לא נורא :]"אמרה וחייכה חיוך מאוהב וטיפשי שכזה , "הוא הכי מדהים שיש" הוסיפה
"מישהי פה מאוהבת וזאת לא אני" אמרתי "הוא מתנהג אלייך יפה?" שאלתי
"הכי יפה שיש.." ענתה
"יופי!" אמרתי ולקחתי את הפלאפון שלי
"למי את מתקשרת?" שאלה
"לגיסי" חייכתי ושירן צחקה.. חיפשתי את המספר של שרון בספר בספר טלפונים
וכשמצאתי את שמו 'שרון הכוסון 😛 ', לחצתי על 'ערוך' ושיניתי ל-' שרון גיסי :] '..
הראתי לשירן והיא צחקה..
לחצתי על 'חייג' ושמתי את ספיקר.
שרון:"ההלוו.." ענה
אני:"שרוני..?"
שרון:"אה?" אמר "גליה תקשיבי אני לא יודע מה את רוצה אבל אני עם שירן עכשיו..
אני אוהב אותה באמת, לא רוצה שתהרסי לנו" הוסיף
אני:"שרון מותק רק התקשרתי לומר מזל טוב ובהצלחה לכם"
שרון:"אאה?! את רצינית?"
אני:"כן!" אמרתי "ועוד משהו.."
שרון:"ידעתי שזה יבוא.. . " אמר והתעלמתי מדבריו
אני:"אם אתה פוגע בשירן אין לך חיים !" אמרתי
שרון:"חח כפרעלייך!!" צחק "בחיים אני לא אפגע בה" הוסיף
שירן:"ממאאמי אני אוווהבבת אותךך.." צעקה והוא צחק
שרון:"אה היא איתך?" צחק "מת עלייך חיים שלי" הוסיף
אני:"זוג יונים.." אמרתי ושניהם צחקו "טוב תשמע מוותק אני צריכה שעות איכות עם אחותי" הוספתי
שרון:"תיהנו "
שירן:"תוודה בובי! אני אוהבת אותך נסיך.." אמרה
שרון:"גגםם אני אותך יפה שליי.."
אני:"אווך זה לא יגמר בחיים אם אני לא אגמור את זה, בבהיוש שרון" אמרתי וניתקתי
"איי.. אני מאוהבת" אמרה
"חח לא רואים בכלל.." אמרתי בציניות והיא חייכה במבוכה, "בואי נזמין סרט!" אמרתי ולקחתי
את השלט
"סבבה"אמרה, הדלקתי את הטלוויזיה והזמנו סרט קומדיה,
"עוד רבע שעה מתחיל, רוצה לאכול או לשתות משהו?" שאלתי אותה
"אממ כן.. תביאי פופקורן או משהו טעים :]" אמרה,
הלכתי למטבח חיממתי במיקרו חבילת פופקורן, שמתי בקערה גדולה,
לקחתי בקבוק של מיץ תפוזים, 2 כוסות וחזרתי עם הכל לחדר..
"בואי בואי מהר מהר מתחילל.." אמרה ישר שנכנסתי לחדר,
שמתי את הבקבוק עם הכוסות על השידה שליד המיטה ואת קערת
הפופקורן שמתי על המיטה, לידנו..
הסרט התחיל.
---
"אני רעב. . "אמרתי לשיר והיא צחקה
"לפני שעה וחצי הייתה ארוחת ערב.."
"תתרגלי, אני טוחן בלי סוף. בואי נמצא משהו לאכול" אמרתי והלכנו לכיוון החדר אוכל,
בשעה כזאת בעיקרון אסור להיכנס לשם..
הסתכלנו סביבנו, ראינו שאין אף אחד באיזור ונכנסנו מהר לחדר אוכל.
תום:"עעומר שירר בואו לאכככול.." צעקה
אני:"חח אנחנו מנסים לשמור על שקט וזאתי צועקת בלי סוף" צחקתי
שיר:"חח כן סטלנית זאתי" אמרה והלכנו לשולחן שבו שלומי,רון,עמית ותום ישבו..
אני:"פיצה פיצה פיצה.." אמרתי ולקחתי משולש עם זייתים
שלומי:"חח איזה מורעב מה עשית לו שיר?!"
אני:"חח סתום סתום מה לעשות שאני רעב?!"
אני דיברתי עם הבנים, ושיר עם הבנות..
הן מסתדרות מעולה,
שמחתי שזה ככה :]
אני:"וואו התפצצצתי" אמרתי אחרי שאכלתי 2 משולשי פיצה
רון:"הגיע הזמן באמת!!"
עמית:"חח חופשי הגיע הזמן.. באת והתחלת לאכול כאילו אין מחר"
שיר:"חח יא רעים עזבו אותו בשקט.."
תום:"טוב בובה, נעזוב את המושי שלך בשקט:]" חייכה ואני ושיר צחקנו
---
הסרט נגמר..
"אחד היפים.." שירן אמרה ומזגה לשתינו מיץ תפוזים
"לגמרי.." הסכמתי איתה "התגעגעתי אלייך מכוערת" אמרתי ולקחתי ממנה כוס אחת של מיץ
"גם אני אלייך שמנה אחת..!" אמרה "יואאו יש לי רעיון!!" הוסיפה
"נו..?"
"מחר אני אבריז מבצפר..." אמרה באיטיות
"נווו..??"
"והיום תישני אצלי או שאני אשן אצלך...." המשיכה "ומחר נלך ליום שופינג כזה,
כמו שרק אנחנו יודעות" הוסיפה
"וואללה רעיון טוב!!" שמחתי, הייתי צריכה לצאת קצת מהבית. "ואת ישנה אצלי!!" הוספתי
"סבבה.. אני רק אודיע לאמא שלי.." אמרה, וחייגה לאמא שלה,
"אני כבר באה" אמרתי והלכתי לסלון
"שירן הלכה?" אמא שאלה אותי
"לא.. היא ישנה פה ומחר אנחנו יוצאות לשופינג" אמרתי בחיוך גדול
"אאאח אני שמחה שהיא שיפרה לך את המצב-רוח.." אמרה בשמחה "אתן רעבות?" שאלה
"אממ לא.. הרגע אכלנו פופקורן"
"פופקורן? את? שירן?" הייתי בהלם,
כבר המון זמן ששתינו שומרות ולא אוכלות את כל הדברים המשמינים האלה
"חח כן, אירוע מיוחד אפשר לחרוג ;].. אבא פה?"
"לא, הוא יחזור מאוחר היום.."
"כרגיל.." אמרתי בקול חלש
"מה אמרת?"
"לא כלום.. אני חוזרת לחדר.." אמרתי וחזרתי אל שירן "נו דיברת איתה?" שאלתי
"כן.."
"ו..? מרשה לך?"
"מי שואל אותה?! רק הודעתי לה :]" אמרה ושתינו צחקנו.. :]
ממצטערת שהמשכתי רק עכשיו =//
נמאס לי מהלימודים האלה,
אני [?!] צריכה ח ו פ ש
אאוהבבת הממוןן
חנושש =))
כמו תמיד מדהים :]
וגם לי נמאאס הייתה לי מתכונת היום :\
וכבר צריכים להתחיל ללמוד לבגררות , סיוווט !
בהצלחה לנו ;]
השלמתי 2 פרקים!
מ ד ה י מ י ם :]
תמשיכי שתוכללי,
אוהבת 😘
חח הכל מתחיל להסתדר :]
מדהההההים !
אני לא חושבת שמישו פה יתנגד לקצת חופש חחח
אבל גם עד שיש לנו חופש..הוא לא בדיוק חופשש..=/
לימודים = חררררראאאאאאאא
אמן וכל המורים ימותוו
ולא יהיו יותר מגנים ובגרויות בחיים!!
מהמםם..😊
תמשייכיי הכי מהרר שאאת יכוללההה
ובהצלחה בבגרויות..:]
בהצלחה לכולללללללםםם!!!
אתר האהבה הישראלי