תודה על התגובות יפיופות :]],
אלללה רוק העצמאות יהיה כככיפ 😊
נויושש בובה למה את לא באה ? =[
אוהבת אותכןן !
חנושש =))
QUOTE (Noykush @ 23/04/2007) מדדהיים תמשייכ =]]]
כולם הולכיםפ לרוק העצמעות רק אני נדפקת עם יהודה סעדו ודין דין אביב =[[ 😢 😠
חחחח
כיף לךךךך!!לפחות זה לא מאיה בוסקילה ועודד מנשה..
חח
"עודד אמר להרים ידיים..עודד אמר לשים ידיים על הראש"
^
^
^
הביאו אותו בשביל הילדים הקטנים!..
חחח 😁
כי זה רחוק, ואמא שלי לא מסכימה לי ללכת לבד עם חברות =[
בובי השלמתי 2 פרקים מדהימים !!
שיר ועומר כל כך מתוקים ביחד (:
מחכה להמשך 3>
הכי יפהה שיששששששששששש.
אוהבת.
המשךךךךך
אהבתי ברממוות (:
תמשייכככי. .
חג שמיייח !
מדהימותת - תודה על התגובות !
יש לי מחר מתכונת בלשון ואני חוווררשת בטירוף =//
אולי יהיה המשך יותר מאוחר, לא מבטיחה.
ממצטערת 😢
אוהבת אותכן מלאא
חנושש =))
אוף הלימודים האלה הורסיםפ ה כ ל =[
לשון? יאלה לכי ללמוד פחיחייי שונאת ת'מקצוע הזהה
מחר את ממשיכה מובןןן?
הלימודים עוד יהרגו אותנו בסווווווווווף=/
תמשיכי הכי מהר שאת יכוללהה
ובהצלחה 😊
כשסיימנו לאכול הלכנו לכיתה.. את שיר בבוקר לא ראיתי.
כבר הגעגועים הציפו אותי.
נכנסנו לכיתה בדיוק שנייה לפני שהמורה הגיעה,
התיישבנו כל אחד במקומו והיא התחילה ללמד...
החבר'ה הרעים - פרק 103
---
% יש מצב שהם חוזרים לישראל ! % רון הביאה לי פתק באמצע השיעור
& אה? מי?? & כתבתי והחזרתי לה
% מור ודן !! :] :] :] %
& טטח שקרנית.. & לא האמנתי לה
% תום דיברתי עם מור אתמול, הוא אמר לי! ההורים שלהם רוצים לחזור %
& יואו הלוואי ! :] & התלהבתי והבטחתי לעצמי שכשנגמר השיעור אני מתקשרת לדן,
לדבר איתו קצת :]
% לגמרי.. ראיתי אתמול את מור במצלמה, ב ל י חולצה.. עהעהא חתיך %
& רוני רילקס, את עם שלומי. הוא יושב לידך.. שלא יראה מה רשמת! & כתבתי
ומחקתי את השורה האחרונה שהיא כתבה
% צודקת, גם ככה הוא התעצבן אתמול %
& למה? &
% כי הוא ראה את מור במצלמה בלי חולצה וזה.. %
& אאה.. וסידרתם את העיניינים או שהוא עדיין כועס? &
% סידרנו את העיניינים :] %
& יופי כפרה :], עכשיו תני לי להקשיב למורה . . ! & רשמתי לה,
היא חייכה אלי וזרקה את הפתק לפח..
לאחר שקרעה אותו לחתיכות קטנות קטנות.
~ ~ ~
# מתי ואיפה? # שלחתי הודעה לגליה כשניגמר יום הלימודים והיינו בדרך לתחנת דלק,
בדרך לעבודה.
$ כולם רוצים? $ ענתה אחרי כמה דקות
# כן . #
$ אוקיי, מתי אתם רוצים? $ שלחה ובדיוק הגענו לתחנת דלק,
דיברנו עם משה וסגרנו על הכל.. כסף, שעות ,תנאים וכו'..
היום הראשון זה היה יום שבעיקר למדנו על הכל..
משה אמר שנעבוד עד 5 וחצי..
# אנחנו עובדים עד 5 וחצי, ב-6 וחצי את יכולה? # שלחתי לה כשסיימנו לדבר עם משה
$ כן. אני אשלח את אייל [ הנהג ] לאסוף אתכם.. אמא שלי כבר תדבר עם המנהלת ל
גבי אישורי יציאה.. $
# אוקיי, אז 6 וחצי? #
$ 6 וחצי-7.. תודה תום $ שלחה ואני הכנסתי את הפלאפון בחזרה לכיס המכנס..
אני:"הולכים לגליה ב6 וחצי 7 ככה.."
שלומי:"לבית שלה??"
אני:"כן.."
רון:"אבל למה עד לשם?! שתבוא היא לפה !"
אני:"הנהג שלה יבוא לקחת אותנו.. תירגעו"
רון:"אוקיי.." אמרה, כל אחד מאיתנו היה עם מישהו שידריך אותו..
---
אני:"עייפה עייפה עייפה.. בא לי לישון לישון לישון " אמרתי כשסיימנו סוף כל סוף לעבוד, ל
א האמנתי שזה היה רק היום הראשון. רק מהמחשבה שאנחנו צריכים לאסוף ה מ ו ן כסף,
כלומר לעבוד מלא רציתי למות..
תום:"חח אני דווקא עם מללאא אנרגיות :] היה כיף!" התלהבה
שלומי:"כל כך מתאים לך להתלהב מעבודה!"
עמית:"חח לגמרי!" הסכים איתו
תום:"חח אויש תנוחו! סתם היה נחמד.." חייכה
עמית:"נחמד עם המכוער הזה שהיית איתו?!"
תום:"בדיוק.. 'המכוער הזה' " אמרה בציניות, הוא אחד היפים.
עמית:"בסוף אני אקנא.."
תום:"תקנא.." אמרה והוציאה לו לשון, "קנאה זה בריא" הוסיפה
שלומי:"תום סתמי.." השתיק אותה לפני ששני אלה עוד יתחילו לריב
אני:"כן בדיוק, סתמי.." אמרתי גם אני ונכנסנו לפנימייה,
כשבאנו להתפצל כל אחד לחדרו ראינו את המנהלת.
המנהלת:"נו? איך היה היום הראשון??" שאלה בחיוך גדול
תום:"כיף כיף כיף!" ענתה והמנהלת הסתכלה עליה בהלם
אני:"היה בסדר.."
שלומי:"כן, עבודה.. איך זה כבר יכול להיות!?"
המנהלת:"אווקי, שמחה שהיה לכם נחמד.. בהצלחה בהמשך" אמרה והתחילה ללכת לכיוון
משרדה "אה ועוד משהו.. תפסיקו להבריז משיעורים" הוסיפה ונעלמה לה..
עמית:"חח דפוקה אש זאתי" צחק
אני:"חופשי.." הסכמתי איתו
תום:"טוב יאללה מכוערים עופו להתקלח למה מקילומטר מריחים שחזרתם מעבודה! נפגש בכניסה
לפנימייה ב6 וחצי" אמרה, הבנים הלכו לחדרם ואני ותום לחדר שלנו..
"נסחפת" אמרתי לה
"בקשר למה?" שאלה ושתינו התחלנו להוציא בגדים מהארון
"עמית!" אמרתי "מה זה ה-שיט הזה שקנאה זה בריא!?"
"חח נו בצחוק.. הוא הבין שזה בצחוק, הוא יודע שאני לא מסתכלת בכלל על היפיוף הזה שעובד איתי..
עם העיניים היפות, והגוף השרירי..."
"כן, רואים איך את לא מסתכלת עליו בכלל" צחקתי
"אאוי נו מה אני אעשה!? אני אנושית.. לא יכולה לא להסתכל על אנשים מושלמים"
"תתחילי להתרגל לזה,לא להסתכל על בנים, כי נראה לי שאם תמשיכי ככה לעמית ימאס
מהר מאוד.." אמרתי ויצאתי מהחדר לכיוון המקלחת,
משאירה עם תום לחשוב קצת לבד..
---
תום עמית שלומי ורון הלכו לעבודה..
בתחנת דלק.
באמת לא הבנתי למה הם עובדים שם..
הרי כסף לא חסר להם, ההורים שלהם קונים להם בכיף כל מה שהם רוצים..
"היי מאמי" שמעתי את שיר והסתובבתי לכיוונה
"יפה שליי.." חיבקתי אותה ונתתי לה נשיקה ארוכה בלחי
"התגעגעתי אליך.." אמרה ושנינו התיישבנו על אחד הפופים שבחדר טלוויזיה
"גם אני בייבי" אמרתי לה "נהנתי אתמול" הוספתי
"גם אני.. בטירוף. אתה ילד נדיר.." אמרה והסתכלה בעצב על אחד שבדיוק
עבר מולנו מחובק עם מישהי,
"זה הוא?" שאלתי
"מה? מי?"
"הילד הזה.." אמרתי והצבעתי על אותו אחד "זה שפגע בך ככה.." הוספתי
"אה כן.. זה הוא"
"בן זונה.." סיננתי "וזאת אותה אחת?" שאלתי
"לא.. צדקת. הוא עזב גם את ההיא לטובת זאת.."
"זה היה ברור.."
"שיהיה.. =/ זה עדיין לא משפר את ההרגשה שלי"
"מאמי את לא צריכה להיות ככה בגללו, למה מי הוא בכלל!? אני יודע שזה קיטשי בטירוף ובטח כולם
אמרו לך את זה אבל הוא לא שווה דמעת א ח ת שלך "
"לא משנה כמה פעמים אמרו.. פעם אחת שלך שווה פי מיליון."
"חח מת עלייך מכוערת קטנה" צחקתי וחיבקתי אותה חזק "הוא מסתכל" לחשתי לה כשראיתי
את אותו אחד נועץ בנו מבטים
"שימשיך להסתכל.. לא מעניין אותי" אמרה ואני הסתכלתי עליה בהיסוס "באמת! מעכשיו אני
פותחת דף חדש בחיים שלי. דף חדש ב ל ע ד י ו !" הוסיפה
"דף חדש איתי?"
"דף חדש איתך" חייכה חיוך גדול ואני ?! – הייתי מאושר.
---
כשסיימנו להתארגן יצאנו לכניסה של הפנימייה רון ותום כבר היו שם..
שלומי:"מתי הוא אמר שהוא יבוא?" שאל
תום:"ב-6 וחצי ככה.."
שלומי:"נו וכבר 18:35 !"
אני:"נו שלומי מה פתאום אתה ממהר?!.."
רון:"לא ממהרים, פשוט סתם מעצבן שהוא מאחר.." אמרה ונשמעו צפצופים מבחוץ,
יצאנו מהפנימייה ואכן זה היה הנהג של גליה.
נכנסנו למכונית והוא התחיל לנסוע..
כולם באו בגישה שלילית, כאילו באו כי לא הייתה להם ברירה.
באו בגלל שגליה ביקשה, ולא נעים להם לסרב..
אני חושב שאני הייתי היחיד שבאמת רצה לבוא ולשמוע מה יש לה לומר..
כולם באו לסמן וי - היינו , שמענו , סלמאת.
אייל:"הגענו!" אמר הנהג וחנה את המכונית,
אני:"תודה אחי.." אמרתי ויצאנו מהאוטו..
---
קבעתי איתם ב-6 וחצי.
התארגנתי טיפ-טופ, סידרתי את החדר הכי יפה שיכולתי,
וכשסיימתי הסתכלתי במראה שבחדרי "תירגעי!" אמרתי לעצמי וחייכתי לנוכח העובדה
שאני מדברת אל דמותי במראה.
שמעתי צלצול בדלת, רצתי במהירות אל הבית תוך כדי צעקות "אני פותחת!!!" כשהגעתי לדלת
עצרתי לרגע, נשמתי נשימה אחת ארוכה ופתחתי את הדלת
אני:"היי.." חייכתי אל עמית, שלומי, רון ותום "כנסו" הוספתי וארבעתם נכנסו "רוצים לשתות או
לאכול משהו?" שאלתי
עמית:"מים" ענה
אני:"אתם רוצים גם?" שאלתי את ום, שלומי ורון והם הנידו בראשם לשלילה "אוקיי.." אמרתי,
הבאתי לעמית כוס מים ונכנסנו לחדרי..
שקט,
מתח שורר באוויר.
שקט,
לא ידעתי מה לומר.
שקט,
לא ידעתי איך להתחיל את דבריי.
שקט, ואז
תום:"טוב רצית שנדבר לא? דברי.."
אני:"אני מצטערת!" אמרתי במהירות ושלושתם הסתכלו עליי בהלם "אני באמת לא יודעת למה עשיתי
את כל זה.. אם פעם היו אומרים לי שככה אני אהיה לא הייתי מאמינה! האופי הזה, ההתנהגות הזאת..
זה כל כך.. כל כך לא אני"
תום:"אז מה זה כן את?!"
אני:"אני.. אני כבר לא יודעת =/"
רון:"מה זאת אומרת לא יודעת!? איך אפשר לא לדעת?!" תקפה ועמית הסתכל עליה במבט של 'שתקי ועכשיו' . התעלמתי מדבריה והמשכתי בשלי
אני:"אני מתחילה טיפול.." השפלתי את פניי, אני טיפול, 2 מילים שלא נראו לי הגיוניים ביחד
שלומי:"פסיכולוג?" שאל בתמימות
אני:"כן.." עניתי "ואני רוצה לעשוב את הפנימייה" הוספתי
עמית:"למה?" שאל ישר
אני:"אין לי עוד מה לעשות שם! אתם בטח כבר לא תדברו איתי בכלל, בשביל מה אני אשאר!?
בשביל לראות את הפרצופים של כולם שיסתכלו עלי כמו על משוגעת?"
עמית:"שטויות.. אף אחד לא יסתכל עלייך בצורה הזאת" אמר והתעלם לגמרי מהחלק הראשון
של דבריי, החלק בו אמרתי שלא נדבר עוד.
אני:"אתם חושבים שמתישהו תוכלו לסלוח לי?" שאלתי בתקווה לשמוע 'כן'.
הם לא ענו, לא הסתכלו עלי אפילו, כל אחד הסתכל לנקודה שונה בחדר..
"אני מסתכלת עכשיו על כל השנה שעברנו ועל כל מה שעברנו,
וכאילו חושבת פאק למה עשיתי את כל זה?! הרי בהתחלה היה לי כיף איתכם,
והיה נראה שלכם לא כל כך רע איתי.. אז למה הייתי צריכה להרוס את הכל בהתנהגות
המגעילה הזאת, התנהגות כל כך מושפלת.." הוספתי ודמעות החלו לרדת מעיניי,
עמית הסתכל עליי בעצב וקם לכיווני
עמית:"זה שאת מצטערת כבר מראה שאת מתחרטת על הכל.. לבוא ולבקש סליחה זה בין הדברים
שאני הכי מעריך." אמר וחיבק אותי חזק
אני:"תודה עמיתי.." לחשתי וניגבתי את דמעותיי, אני ועמית הסתכלנו על שלומי רון ותום בציפייה,
חיכינו לראות את תגובתם..
רון:"האישור שלנו עד 9 וכבר רבע ל-9 ניראה לי כדי שנזוז.." אמרה ושלושתם קמו מהמיטה
אני:"טוב. ."אמרתי, בשקט מוחלט ליוויתי אותם לדלת,
היחיד שנפרד ממני כמו שצריך היה עמית,
"הם עוד יסלחו לך, אני בטוח.." אמר, נתן לי נשיקה בלחי ויצא מהבית..
סגרתי אחריהם את הדלת וחזרתי לחדרי..
אאוהבת הכי שרק אפשר !!
חנושש =))
אהבתיייייייייייייייייייייייייייייייייP:
ואייי כל הכבוד לך שאת המשכת!:]]
תודה רבהה! מעריכה את זה שלמרות כל הלחץ את לא מזניחה אותנו😊
אתר האהבה הישראלי