פרקק מוששלםםם..
בהצלחה =]
מחכהה..תמשיכי כשתוכלי..
מה זה מגן ביום שישי? מגן זה ממוצע של הציונים של כל השנה חח
מקסים.
המשך....
תוודה בנות :]]
גללוש מאמי המגן מורכב מכמה דברים
גם מהציונים שבתעודה, ממגן ואז המורה
יכולה לעלות או להוריד כמה שהיא חושבת שמגיע לך, מבינה?
אאווהבבת
חנושש =))
חנוו'ש,
אין עלייךך!!
קודם כל, בהצלחה במגן, את יודעת שאם את צריכה עזרה, לא משנה במה - אני פה.
כן, גם בלימודים חח אני אשתדל לעזור (:
ובכלל.. בהצלחה בהככלל =]
אוווהבת!
ניביי תודה יפפפה שלי !!
דבבררי איתי דחוף בובה, היית בפולין נכון?! - חייבת לדבר איתך!
הנה ההמשך ננסיכות :] , ותודה על התגובות !
הכנסתי את הכדורים בחזרה לכיס ועמית הסתכל עלי במבט גאה, מרוצה..
"בואי אני אפנק אותך בגלידה.." אמר ושנינו קמנו מהספסל והלכנו
לכיוון הגלידריה הקרובה...
החבר'ה הרעים - פרק 90
כשנכנסנו עמית קנה לי ולו גלידה והתיישבנו באחד השולחנות.
"איך אני חוזרת לשם עכשיו? אולי אני אסע הביתה?" שאלתי את עמית
"לא נותן לך!" אמר חדר משמעית "את צריכה להתמודד עם המצב, לא לברוח ממנו.." הוסיף
ודבריו נשמעו לי כ"כ הגיוניים
"צודק.." הסכמתי איתו "תודה על הגלידה!" הוספתי ושנינו התחלנו לאכול.
---
"מאמי זאת לא אשמתך!!" ניסיתי לשכנע את רון, שפשוט התפרקה לי מול הפנים
"זאת כן!!" אמרה "אני חייבת לעשות משהו, לא יכולה לשבת ולראות איך היא לא
מפסיקה לבכות.." הוסיפה
"בואי נלך לחפש את הפתק בכיתה.. מעניין אותי אם הוא עוד שם" אמרתי והקמתי אותה מהרצפה,
היא נגבה את דמעותיה ושנינו הלכנו לכיתה, הפתק לי היה
שם. "אני אומר לך, זאת גליה.." אמרתי ויצאנו לחדר אוכל
"אין מצב.. אין לה ראש כזה חולני!"
"יש לה!! מההתחלה לא אהבתי אותה.." אמרתי, לקחנו אוכל והתיישבנו בשולחן של 2 "או שזה עומר.."הוספתי
"עומר אוהב אותה.. זה לא יהיה הוא." אמרה בטוחה בעצמה
"אבל היא לא אוהבת אותו.. לא רוצה אותו. את בטוחה שזה לא הוא?"
"כן.. יש לו ננששמה טובה, בטוחה ב-100% שזה לא הוא" אמרה ובדיוק עומר
נכנס לחדר אוכל,
הוא לקח לעצמו אוכל במגש ורון קראה לו לשבת לידנו..
עומר:"ראיתן את תום?" שאל והתיישב
אני:"לא.. למה?"
עומר:"היא הייתה איתי בחדר שלה, ואח"כ הלכה.. לא יודע לאן"
רון:"ססעמקק.." נלחצה, ישר התקשרה לתום ושמה על רמקול..
"ההללוו.." היא ענתה
"תומי איפה את?" שאלה
"עם עמית אוכלים גלידה.. למה?"
"סתם נעלמת לי.. דברי איתי שאת חוזרת"
"טוב מאמי, ורוני אני לא כועסת עלייך" אמרה וראיתי תחושת הקלה ברון
"תודה יפה שלי! תודה!!"
"אווהבת אותך שמיינע"
"גם אני אותך ביצ'י צ'או"
"בההיוש" אמרה ושתיהן ניתקו. רון חייכה חיוך גדול, שמחתי בשבילה..
אני:"עומר אנחנו יכולים לסמוך עליך שזה לא היית אתה?" שאלתי אותו, להיות בטוח.
עומר:"לא אני מה?! הפצתי את זה?"
רון:"כן.."
עומר:"ברור שלא! בחיים אני לא אעשה לה דבר כזה.." אמר, היה בטוח בעצמו..
דבר שהראה לי שהוא לא משקר.
רון:"יש לך אולי רעיון מי זה יכול להיות..?"
עומר:"זאת.." אמר ומבט מוזר עלה על פניו
אני:"אתה יודע משהו שאנחנו לא יודעים?"
עומר:"לא.." ענה "אני פשוט חושד במישהי.. ממש!" הוסיף
רון:"גליה?"
עומר:"כן!" אמר ישר "גם את חשבת עליה?" שאל
רון:"שלומי חשב עליה..לי היא דווקא לא נראת אחת כזאת"
עומר:"וואו כל כך כן.."
אני:"חייבים להחזיר לה, ביג טיים!" אמרתי ועומר הסכים איתי
רון:"אנחנו בכלל לא בטוחים שזאת היא!!" הגנה עליה
עומר:"אין מישהו אחר.."
רון:"ואם נעשה משהו ובסוף יתברר שזאת לא היא?" המשיכה
אני:"גם נכון.." הסכמתי איתה "צריך לברר קודם" הוספתי ושניהם הסכימו איתי..
סיימנו לאכול אחרי משהו כמו רבע שעה ויצאנו מהחדר אוכל, כל הזמן הזה כולם הסתכלו עלינו,
לא הפסיקו לרכל.
תמיד שנאתי רכלנים.
"מאמי אני הולכת לחדר.." רון אמרה לי
"אוקיי, אוהב אותך" אמרתי ונתתי לה נשיקה ארוכה בפה
"גם אני נסיך" אמרה, נתנה לי עוד נשיקה קטנה בפה,הלכה
לחדרה ואני ועומר נכנסנו לחדר שלי..
---
"תוממיי.." רון אמרה ישר כשנכנסה לחדר
"היי בייבי" אמרתי לה והיא התיישבה לידי על המיטה
"איך את מאמי? איך את מרגישה?" שאלה במבט מודאג
"יותר טוב.. בזכות עמית" אמרתי כשחיוך גדול מופיע על פניי
"לא להאמין שעוד חשדת בו!" היא אמרה
"כן אה.." אמרתי בחיוך קטן ועצוב, לא האמנתי שחשבתי שהוא מסוגל לעשות לי את זה,
המלאך המדהים הזה שעושה לי רק טוב.
"אאוך היית טיפשה !" צחקה וצנחה על המיטה של גליה "מה זה?" שאלה כשראתה דף מקופל
נופל מהמיטה
"מה זה..?" שאלתי גם אני והלכתי לכיוונה
"זונה!!!" התעצבנה
"מה זה?" שאלתי לא מבינה, ולקחתי את הפתק ממנה
"כתבתי את זה לשלומי, בשיעור.. ושכחנו את זה בכיתה." אמרה והשפילה את ראשה
"רוני את לא אשמה שיש כאלה ילדות בעולם.." אמרתי והיא הרימה את ראשה אלי
"איך אני שמחה שאת סולחת לי" אמרה וחיבקה אותי
"ברור שאני אסלח לך טיפשה אחת! דקה אני לא יכולה בלעדייך!" אמרתי
"מתה עלייך!" אמרה ולקחה את המכתב מידי "חייבים לעשות עם זה משהו." הוסיפה
"לא בטוחה שבא לי להיכנס לזה.. לא רוצה לרדת לרמה שלה!"
"מאמי היא צריכה לדעת שאיתך לא מתעסקים.." דירבנה אותי כן לנקום בה
"אל תדאגי.. היא תקבל את מה שמגיע לה!" אמרתי
גליה:"וואאי תום זה נכון מה ששמעתי??" גליה פתאום נכנסה לחדר
אני:"מה שמעת?" שאלתי אותה
גליה:"שניסית להתאבד.."
אני:"בערך.." אמרתי ורון הסתכלה עלי במבט לא מבין
גליה:"מה זאת אומרת?" שאלה ועל פניה התנוסס מבט 'מודאג'
אני:"עזבי.. פשוט לא ניסיתי."אמרתי " רון אני הולכת לאכול משהו את באה?" שאלתי אותה
והיא הנהנה בראשה,
שתינו יצאנו מהחדר ואז מאיזור החדרים של הבנות
"תגידי לי התחרפנת?!" רון שאלה אותי ונכנסנו לחדר אוכל שהיה ריק
"למה?" שאלתי ונכנסנו למטבח,
הטבחית נתנה לי צלחת עם אוכל ויצאנו לאכול בחדר אוכל
"מה למה?? למה אמרת לה שזה נכון?!"
"אני לא רוצה להחזיר לה בקטע הזה.." אמרתי ושתינו התיישבנו באחד השולחנות
"אז איך?" שאלה
"בדרך יותר חכמה.." אמרתי והתחלתי לספר לה מה אני חושבת לעשות...
אחרי משהו כמו רבע שעה סיימתי לאכול ויצאנו מהחדר אוכל אל החדר של הבנים,
רון לקחה את שלומי ושניהם יצאו מהחדר..
"גילינו מי הפיץ את זה.." אמרתי לעמית ושנינו התיישבנו על מיטתו
"מי? איך גיליתן?" שאל
"גליה.." אמרתי וחיכיתי לתגובתו
"את רצינית??" שאל בהלם
"כן" עניתי, "לא ידעתי אם לספר לך או לא..
אבל כן ניראה לי שאתה צריך לדעת את האמת" הוספתי והוא הסכים איתי
"תודה שסיפרת לי.. עכשיו אני יודע איזה מן ילדה היא" אמר, עדיין מנסה
לעכל מה שאמרתי לו "איך גיליתן?" שאל, הוצאתי מהכיס את הפתק והראתי לו..
"זה היה על המיטה של גליה."
"וואוו.." אמר "אני הולך אליה" הוסיף ובא לקום מהמיטה
"לא עמית!" עצרתי אותו והושבתי אותו בחזרה
"למה לא??" שאל "היא לא תצא מיזה בקלות!!" הוסיף, רותח מכעס..
"בוא נעשה את זה חכם.." אמרתי והוא לא הבין את כוונתי "לא נגלה לה שאנחנו יודעים..
נלך לאט ובטוח.." הוספתי
"אני עדיין לא מבין" אמר ואני רק צחקתי "מה מצחיק?" שאל בחיוך קטן
"התמימות שלך.." עניתי
"אני תמים?! הכי לא!!" לא הסכים עם דבריי
"אויש.. קטן, אתה הכי מתוק שיש" אמרתי והתקרבתי אליו
"קטן.?" שאל בחיוך קטן ומתוק..
"קטן." עניתי והוא התרחק ממני מעט.
עברתי את הגבול..
אותו יום לא ידעתי בדיוק איפה הגבול, לא ידעתי מה קורה בנינו..
מה הוא רוצה.. מה אני רוצה..
"מצטערת" אמרתי וקמתי מהמיטה
"אין לך על מה" אמר וקם אחרי, הוא סיבב אותי אליו והרים את פניי
"לא רוצה שיכאב לך.. תגיד לי מה אני צריכה לעשות" אמרתי בייאוש,
לא מסוגלת לפגוע בו יותר.
"מאמי תקשיבי לי.." אמר והסתכל עמוק בעיניי "אמרתי לך מלא פעמים ואני אגיד לך שוב,
תתנהגי כרגיל.. אל תשני כ ל ו ם." הוסיף ויצא מהחדר..
משאיר אותי עם המון מחשבות.
וואאאו יצא קצר בטירוף - מצטערת =[
אאווהבת הכי שאפפשר
חנושש =))
פרק מדהייייים !
חן בבקשה שעומר ותום יהיו ביחד .. בבקשה בבקשה בבקשה (:
מחכה להמשך ..
אצלנו זה לא ככה ..
מקסים
המשך
תווווומי ועמיתי כאללה מושלמיממיים ביחד..גגגגר
QUOTE (-=-2תאל!ש-=- @ 19/03/2007) תווווומי ועמיתי כאללה מושלמיממיים ביחד..גגגגר
😉
השלמתי עכשיוווו :]
מהמם כרגיללללללל
תמשיכייכיכיכי
שעמית ותום יהיו כבר ביחחחחחחחחחחחחחחד!!
ררר...
מאמי יצצצא מדהיםם בטירוף :]
הממשך
דחוףףף
אתר האהבה הישראלי