שבת שללום יפה שללי :]
אוהבת אותך!
מממדהימות שלי !,
רק נכנסתי לומר לכן ת ו ד ה על התגובת
ושתהיה לכן
- שבת שלום -
וסוף שבוע מוווששלם
אווהבת אותכן ההמוןן
חנושש =))
וואי מאמי השלמתי שני פרקים
והם מדהימממים (:
בקשר לנקודות מבט
תנסי לצמצם אולי
זה מעניין לשמוע מה כל אחד חושב . [:
יצאאאא מעלףףףףףףףףף 😊
המששך
דחוףף!
שמעיי..
אני במתחחחחחחחחחחחחחחחחחחח!!
אני רוצה המשך ועככככששששיוווו!!!
תווודה בבנווות !
אני כותבת את ההמשך
ללאבב יוו
QUOTE (HeNNNNNNN @ 27/01/2007) תווודה בבנווות !
אני כותבת את ההמשך
ללאבב יוו
😁 ייייששששש
והלכנו לפינת אוכל, התיישבנו.. אחרי כמה דקות אמא אבא ועמית ירדו
והתיישבו גם כן.
אמא הגישה את האוכל והתחלנו לאכול,
אבא:"עמית אתה יוצא היום?"
עמית:"כן.."
אבא:"לאן?"
עמית:"עם ידידה אתה לא מכיר.." ענה והייתי בטוח שזאת גליה
אבא:"שלומי אתה גם יוצא?"
אני:"לא.."
אבא:"למה?"
אני:"מה קרה אני כבר לא יכול להיות ערב אחד בבית?"
אבא:"יכול בטח שיכול.." אמר והמשך הארוחה עבר בשקט טוטאלי.
החבר'ה הרעים - פרק 79
---
ככה חופש סוכות עבר לו .
תום ורון בארה"ב, מבלות עם מור ודן, עם סיגל ותומר שלא הפסיקו לרגע לדאוג להן ולפנק אותן..
הן כל כך נהנו באותו החופש, ולא הפסיקו לומר שוב ושוב,
"לא נשכח את החופשה הזאת בחיים!" ,
שתיהן מצד אחד היו מתות לחזור לארץ, למשפחה, לעמית ושלומי,
ואולי היה להן קצת קשה להודות אבל גם לפנימייה. למסגרת הנוקשה הזאת,
המסגרת שכמה שבישראל הן שונאות, כך כשהן רחוקות משם הן מתגעגעות בטירוף.
שלומי בהמשך החופש בעיקר היה בים, ניסה להתנתק מהכול.
לסדר את הרגשות והמחשבות שלו..
הוא לא ידע מה יהיה כשרון תחזור, הוא פחד מהרגע הזה נורא, לכן ניסה כמה שפחות לחשוב על זה..
עמית היה רוב החופש עם גליה, שניהם נהנו מכול רגע.. גליה נהנתה מהיותה עם עמית,
ועמית?! גם הוא נהנה עם גליה.
אבל לא מאותה סיבה, גליה נהנתה איתו כי אהבה אותו. עמית נהנה איתה כי הוא חשק בה, ר
צה אותה וגם כי לא הייתה מישהי אחרת בסביבה .
עמית ושלומי השלימו כמה ימים בודדים אחרי הריב שהיה ביניהם,
עמית הוא זה שבא לשלומי וכמובן ביקש סליחה וטען שהוא באמת
לא ידע מאיפה זה הגיע הדברים הללו שאמר לשלומי.
והנה במהירות רבה הגיע היום האחרון של הבנות בארה"ב........
---
"יאללה רון צריך לסדר את המזוודות..." אמרתי לרון ישר כשפתחנו את עינינו בבוקר
"כל כך לא רוצה..." אמרה וכיסתה את פניה עם השמיכה
"גם אני לא...אבל מחר בערב יוצאים . "
"אאוךךך.." אמרה בעצב ואני הסכמתי איתה,
ללא ספק זאת אחת החופשות הכי טובות שהייתה לשתינו..
"יאללה ביצ' חייבים לנצל כל שנייה פה !" אמרתי באופטימיות מעטה
"צודקת!" אמרה ושתינו קמנו מהמיטה, שטפנו את פנינו, צחצחנו שיניים ויצאנו לסלון,
הכנו שוקו, לקחנו עוגה והתיישבנו מול הטלוויזיה
"מה נעשה בזמן שנשאר לנו?" שאלה
"לא יודעת.. אבל צריך לארגן הכול! כדי לא לבזבז שנייה אחת!"
"חח לגמרי.."
"אוקיי, אז בא לך עוד משהו לקנות?"
"לא נראה לי.. קניתי לכולם מתנות, ולי מלא בגדים... אז ניראה לי שלא. ואת?"
"גם לא.." אמרתי "אז מעולה! בואי ניצא היום עם דן ומור, ומחר נסדר את כול הבגדים, ב-5 אחה"צ
צריך להיות בשדה תעופה.." הוספתי
"אוקיי, ונישאר עוד קצת כסף, תומר וסיגל לא פה אז אין משהו אחר לעשות חוץ מעוד שופינג קטן!"
"חח צודקת.. אללה להתארגן!" אמרתי ושתינו קפצנו מהספה,
שמנו את הכלים במטבח וחזרנו לחדר..
הוצאתי מכנס קצר בצבע שחור וגופיה לבנה, נעלתי באפלו שחורות,
התאפרתי והסתרקתי והייתי מוכנה..
רון לבשה גי'נס 3/4 עם סטרפלס צהוב וכפכפים שחורות עם עקב גבוה.
לקחתי תיק קטן ושמתי בו את הארנקים של שתינו, איפור,מצלמה, פלאפונים,
מפתחות ויצאנו מהבית..
הקניון היה די קרוב לבית של תומר וסיגל, ומהביקורים התקופים שלנו שם כבר ידענו איך להגיע.. ה
לכנו ברגל, מסתכלות סביבנו מנסות לחרוט את כול הדברים שאנו רואות בזיכרוננו.
לא רצינו לשכוח כלום..
הצטלמנו בכול מקום שהזכיר לנו משהו.. עד אותו היום לא הוצאנו את המצלמה מהבית,
היינו סתם מצטלמות לפני יציאות, אחרי יציאות, בבוקר ובכול הזדמנות אפשרית..
כמובן שאת מור ודן צילמנו גם :], היינו חייבות תמונות של היפים האלה.
ועכשיו החלטנו להצטלם גם בחוץ . כי הכי שווה בחוץ .
אני צילמתי את רון, והיא אותי.. משהו כמו 30 תמונות כול אחת,
ואז ביקשנו ממישהי שעברה שתצלם אותנו מס' פעמים..
"טנקסס.." אמרנו לה ביחד והמשכנו לקניון..
"וואוו רון קבליי.." אמרתי לרון והראתי לה צמיד מכסף שעליו היה אפשר לחרוט דברים..
רון ישר התלהבה מהצמיד והחליטה לקנות לה ולשלומי אחד כזה, על שני הצמידים היא חרטה :
Shlomi & Ron – always and for ever
"מדהים!" שתינו אמרנו כשרון קיבלה את הצמידים בחזרה..
אני קניתי גם אחד כזה לעמית, ועליו חרטתי משהו פשוט אך עם משמעות רבה :
I love you
"יואו לעומר לא קניתי כלום.." נזכרתי פתאום לאחר ששילמתי עבור הצמיד עם החריטה..
"מה בא לך לקנות לו?"
"לא יודעת =/ . ." אמרתי ושתינו נעצרנו מול חנות של בגדים לגברים "בואי לפה.." הוספתי,
והחלטתי לקנות לו איזשהו בגד, הכי שימושי.
אחרי רבע שעה של חיפושים מצאתי חולצה בדיוק עבורו, בצבע תכלת ולבן, ממש יפה.
שילמתי ויצאנו מהחנות..
"בא לי לשתות משהו.." רון אמרה ואני הסכמתי איתה, הלכנו לקומת האוכל ושתינו קנינו פרי-שייק,
בננה ותמר. התיישבנו באחד השולחנות..
"אז בואי נסכם מה קנינו לבנים.. ניראה אם זה מספיק !" אמרתי לרון
"אויי כן!" התלהבה מן הרעיון "אז ככה, לשלומי חולצה וצמיד לאבא שלי גם חולצה ולאמא שלי?! יואו
שכחתי =//"
"חח חפיף, תקני לה עכשיו! , אני אותו דבר, לעמית חולצה וצמיד, לאבא חולצה לאמא שעון ולעומר
חולצה.. ולעצמי חולצה ורודה וקפוצ'ון ירוק"
"ואני לעצמי שרבולון לבן וגופיה שחורה :] "
"לנו קנינו מספיק דברים, בואי נחפש לאמא שלך משהו ובא לי לקנות משהו לסיגל ותומר, משהו
מאגניב כזה לבית שלהם"
"ואאוו נכון. נקנה להם ביחד! יאללה בואי.." אמרה ושתינו זרקנו את הכוסות הריקות בפח
והמשכנו להסתובב בקניון, אחרי מאמצים מרובים רון לא מצאה כלום לאמא שלה,
ולכן קנתה לה שעון כמו שאני קניתי לאמא שלי רק בצבע שונה..
במצלמה שהייתה איתי, הייתה תמונה שלי ושל רון עם תומר וסיגל,
לקחנו את המצלמה לחנות כזאת של צילום..
פיתחנו את התמונה בגדול, מסגרנו אותה והיה אפשר לכתוב עליה רק באנגלית,
אז בעזרתו של המוכר, כתבנו עליה :
Tomer and Sigal
Thank you about everything
We will never forget this vacation that was perfect for us,
With a lot of love : Ron and Tom.
ממש התלהבנו ממה שיצא :], המוכר עטף לנו את התמונה, שילמנו לו ויצאנו מהחנות..
"וואלה קנינו הרבה ועדיין נשאר כסף" רון אמרה בחיוך גדול
"חחח כן אה ?! :] shoping for us ?" אמרתי
"יאס ביצ' !" צחקה ועכשיו אחרי שקנינו לכולם מה שרצינו היינו פנויות לדברים בשבילנו!
עברנו שוב מהדוכן של התכשיטים שעליהם אפשר לחרוט
"מה את אומרת על שרשרת לי ולך?" שאלתי את רון
"אני אומרת בואי נלך על זה !" אמרה והתחלנו לחפש את השרשרת המושלמת עבורנו,
אחרי מס' דקות מצאנו את האחת.
שרשרת לב עם אבן בצבע טורקיז עליה, מאחורה על השרשראות של שתינו כתבנו :
Tom & Ron – sisters for ever
המוכרת אמרה שהשרשראות יהיו מוכנות עוד כחצי שעה,
אמרנו לה שנחזור בעוד חצי שעה והמשכנו במסענו :]
"יואו חנות של כול המעצבים הכי שווים שיש !!" אמרתי לרון וחיוך גדול התפרס על פני שתינו
"דולצ'ה וגבאנה, שאנל....." התחילה לקרוא את כול השלטים שהיו בחנות,
כל אזור היה של מעצב אחר..
נכנסנו לחנות והסתכלנו על הכול, מדדנו מלא בגדים, נעלים, תכשיטים, כובעים,
משקפי שמש ומה לא...
"את מודעת לזה שאנחנו לא קונות כלום פה.." לחשתי לרון
"חח ברור שלא ראית את המחירים?! מטורפים!"
"לגמרי !" הסכמתי איתה ושתינו מצאנו את הבגדים המושלמים לנו,
אני הייתי עם חצאית מיני שחורה וחולצה מדהימה בצבע לבן,
מגפיים שחורות מעור ומשקפי טייסים של ווג. נכנסנו לתא מדידה
{ שהיה בגודל של כ-3 תאי מדידה שבארץ.. } רון צילמה אותי עם מלא פוזות, ו
אח"כ אני צילמתי אותה כשהיא הייתה לבושה בג'ינס קצרצר, חולצה שחורה וכובע קסקט מגניב..
כמובן שאח"כ התחלפנו בבגדים ושוב, הצטלמנו.
אחרי משהו כמו חצי שעה בתא המדידה החלפנו בחזרה לבגדים שלנו יצאנו מהתא,
"בחרתן משהו?" שאל אותנו המוכר החתיך, וכמה חבל. . ההומו.
"לא מצאנו כלום . ." ענינו בסנוביות ועפנו מהחנות..
"עלק לא מצאנו משהו.. טוב שלא כול החנות מדהימה !!" צחקתי
"חחח חופשי !!" הסכימה איתי ,"לפחות תמונות נדירות יהיו לנו!" הוסיפה
"לגמרי !! ישר שנחזור לישראל נפתח אותן!"
"ברור.." הסכימה איתי.. חזרנו לדוכן של התכשיטים, לקחנו את השרשראות ושילמנו למוכרת.
"וואוו יצא בן זונה!" רון אמרה, הסכמתי איתה וענדנו אחד לשנייה את השרשראות..
אחרי כמה דקות שמעתי את צלצול הפלאפון שלי,
הוצאתי אותו מהכיס ועל הצג הופיע המספר של תומר
"הללוו.." עניתי
"מה קורה תום? איפה אתן?"
"בקניון.."
"וואלה?! נהנות?"
"ברור.." עניתי כמובן מאליו "סיימתם לעבוד?"
"כן מאמי.. אנחנו באים לאסוף אותכן ונלך לאכול משהו"
"טוב, תן צלצול ניתוק ונצא"
"סבבה, תוך 20 דקות ככה אנחנו שם"
"אוקיי ביי"
"ביי מאמי" אמר ושנינו ניתקנו,
"הוא וסיגל באים לאסוף אותנו לאכול משהו עוד 20 דקות ככה" אמרתי לרון
"אוקיי.. מה נעשה בינתיים?" שאלה אותי
"יש לי רעיון ענקי.." אמרתי ומשכתי אותה אחרי לחנות הצילום,
הוצאתי את המצלמה מהתיק, ואמרתי למוכר שיפתח לנו את תמונה אחת,
שבה אני רון מור ודן מצולמים. תומר צילם אותנו באחד מן הימים..
אח"כ מצאתי עוד כמה תמונות שלי, של רון, של הבנים ועוד כמה של כולנו ביחד..
את כול התמונות פיתחנו בגודל רגיל,
חוץ מתמונה אחת של ארבעתנו ביחד שאותה פיתחנו בגדול יותר..
"למה את מפתחת את התמונות?" רון שאלה
"להביא לבנים.." עניתי
"את מלכה!" אמרה
אחרי כמה דקות התמונות כבר היו מוכנות, לקחנו מסגרת גדולה וסידרנו את כול התמונות יפה,
התמונה הגדולה הייתה באמצע, ועליה כתבנו:
We will never forget you !
Tom & ron
כשסיימנו לסדר, המוכר עטף את התמונה, אני ורון שילמנו לו ויצאנו מהחנות.
"וואו איך חשבת על זה?!" רון שאלה ודפקה לי נשיקה בלחי
"מלכה מלכה :]" אמרתי בחיוך, תומר נתן לנו צלצול ניתוק ויצאנו מהקניון..
בדיוק מול היציאה ראינו את המכונית של תומר ובה הוא וסיגל יושבים,
נכנסנו מאחורה ונתנו לשניהם נשיקה
תומר:"מה קניתן פרינססות?" שאל אותנו
אני& רון:" הרבה!!" אמרנו באושר
תומר:"וזהו? נגמר הכסף?"
רון:"נראה לך?! השארנו קצת לדיוטיפרי.. מה זה לחזור מנסיעה בלי m&m וכאלה..?"
סיגל:"חח את כל כך צודקת!"
אני:"חופשי.. אז, לאן נוסעים?"
תומר:"מסעדה טעימה אששש.." אמר
רון:"מישהו פה מורעב!"
תומר:"חח את לא יודעת כמה..!" אמר וחנה את המכונית, את כול מה שקנינו השארנו במכונית
[ חוץ ממה שקנינו לסיגל ולתומר, לקחנו איתנו כדי להביא להם ] ויצאנו, נכנסנו למסעדה והתיישבנו..
כרגיל תומר וסיגל תירגמו לנו את רוב התפריט, בחרנו כול אחד מה להזמין,
המלצרית רשמה הכול על פנקסה והלכה לה..
אני:"טוב.. אממ קחו.." אמרתי ושמתי את השקית הגדולה על השולחן,
תומר וסיגל הסתכלו אחד על השנייה ואז עלינו וחייכו :],
הם פתחו ביחד את העטיפה,
תומר:"וואאוו זה כזה יפה !!" התלהב
סיגל:"כןן.. מדהים!!!!" הסכימה איתו
תומר:"תודה רבה יפות :]"
סיגל:"אווך אני מתה עליכן" אמרה ושניהם נתנו לנו נשיקות
רון:"כןן?1 וואי אהבתם?"
סיגל& תומר:" מאוד !" ענו שניהם ביחד
אני:"חח אני שמחה!" אמרתי ובדיוק המלצרית הגיעה עם האוכל ,
היא שמה הכול בשולחן "בתאבון"אמרה והלכה..
---
"מחר רון ותום חוזרות.." שלומי אמר כששנינו התיישבנו בסלון והדלקתי את הטלוויזיה
"כה אה"
"מה אתה לא שמח?"
"שמח ברור שכן.."
"לא רואים עליך"
"כי אני לא יודע איך הכול יהיה עכשיו, אם יהיה כמו לפני שהן נסעו או לא.."
"צודק =/" הסכים איתי, "אאבלל תקשיב בוא נלך לשדה תעופה!" הוסיף
"מתי?" שאלתי בחוסר חשק טוטאלי
"כשהן ינחתו!!" אמר בהתלהבות
"בשביל מה?"
"נו אל תהיה כבד!! נביא להן בלונים וזה.."
"טווב.." התייאשתי והסכמתי לדבריו
"יופי, אז תקשיב...." התחיל לומר ואני כבר איבדתי אותו,
הוא ממש התלהב מהחזרה של הבנות, בעיקר של רון..
ואני [?!] הייתי בטוח שיום לפני שתום תחזור אני אהיה בדיוק כמו שהוא עכשיו.
אבל לא יודע למה לא הייתי ככה.
שלומי שקלט אחרי מספר דקות שאני לא מקשיב לו נטש אותי לטובת המטבח 😛
פתאום כשהוא הלך ונהיה קצת שקט, נזכרתי בשיחה שלי עם תום
()()()
הופיע לי מספר מוזר על הצג, משהו עם הרבה אפסים בהתחלה...
אחרי כמה שניות הבנתי שכנראה זאת תום מתקשרת..
"הללוו.." עניתי
"עמיתייי.." שמעתי את קולה וליבי החל לפעום במהירות רבה
"מה קורה יפיופה?" שאלתי כשחיוך גדול על פניי
"הכול טוב בוביי ואיתך? איך בישראל?"
"ננחמדד.."
"משעמם בלעדי אה?" שאלה ושמעתי בקול שהיא מחייכת
"ברור.." עניתי
" אתם יוצאים היום או משהו?"
"כה, יום הולדת למעיין.."
"וואלה?! מסור למכוער מזל טוב.."
"יגיע!" אמר "סיפרנו לכן כבר שהוא ודנה חברים?"
"דנה דנה..? הבת של חיים מהמכולת?"
"כן!!"
"חח ישש.. אין ידעתי שהם עוד יהיו ביחד.."
"חח הכול בזכותך.."
"ברור ברור.." אמרה בציניות, "מה העולם היה עושה בלעדי?!" הוסיפה וצחקה
"נחרב.." אמרתי
"מי העולם?"
"לא.. אני!"
"מתה עליך שמן אחד..!!"
"את נהנת שם?"
"יאפפ.. מאוד!"
"איפה אתן עכשיו?"
"ב-י-ם !"
"חח רציני!? אאוך הלוואי הייתי יכול להיות איתך עכשיו..." אמרתי
"כן אה.." אמרה "היה הכי מושלם אם גם אתה היית פה." הוסיפה ואני שתקתי.
"אני אוהב אותך.." אמרתי אחרי כמה שניות,
"גם אני אותך!" היא אמרה, ואחרי שנייה ניתקה..
()()()
פתאום כל החוסר רצון לראות אותה נעלם.
פתאום רציתי ממש להיות איתה, לחבק אותה ולנשק אותה..
לומר לה כמה שאני אוהב אותה.
"בדוק הולכים מחר שדה תעופה כן?!" שאלתי את שלומי כשיצא מהמטבח עם 2 קערות בידו,
אחת עם ביסלי והשנייה בייגלה
"כה אחי.. "
"סבבה!" אמרתי ורצתי לחדר, סגרתי אחרי את הדלת והתיישבתי על הריצפה שליד המיטה,
נשענתי על המיטה ופתחתי את השידה שהייתה לידי, 'השידה שלי ושל תום'..
בפנים היה כתוב
& של עמית ותום &
חייכתי לעצמי והתחלתי להוציא משם הכול.. תחילה הוצאתי אלבום תמונות,
שבו יש מלא תמונות שלי ושל תום.. היא ילדה של תמונות תמונות תמונות..
תמיד היא אהבה להצטלם ולצלם. לכל מקום הייתה לוקחת את המצלמה איתה..
ליד כול תמונה היה כתוב התאריך שבה היא צולמה והמקום.. כל כך צחקתי מהתמונות האלו,
רובן כאלה מצחיקות ויפות.
היו מלא תמונות שלנו מתנשקים, אחת אחרי השנייה, בהמון מקומות שונים..
ליד הראשונה היה כתוב :
& love is in the air every were I look around &
כשסיימתי עם האלבום שמתי אותו בצד והתחלתי לפתוח כול מכתב ומכתב שתום כתבה לי,
תמיד בשיעורים שנה שעברה כשהיה לה משעמם היא הייתה כותבת לי.
על היום שלה, על החיים בכללי..
ואני תמיד בשיעורים המשעממים קראתי את כול מכתביה..
היה בארונית הזו גם מחזיק מפתחות עם תמונה של שנינו,
ועוד מחזיק מפתחות בצורת לב שעליו כתוב : I love you
כך ההמשכתי להסתכל בכול מה שיש בשידה,
במשך שעה שלמה פשוט נזכרתי בכול מה שחווינו ביחד..
---
כשיצאנו מהמסעדה נכנסנו למכונית של תומר ונסענו בחזרה הביתה..
סיגל:"אתן יוצאות היום?"
אני:"אנחנו צריכות לדבר עם מור ודן.."
תומר:"אוקיי, ותשמרו על עצמכן!"
אני&תום:"ברוררר.." אמרנו כמובן מאליו, תומר חייך אלינו מהמראה והמשיך לדבר עם סיגל
"להתקשר למור?" שאלתי את תום
"כה מאמי.." ענתה ואני הוצאתי את הפלאפון מהכיס, נכנסתי לשיחות יוצאות והתקשרתי אליו..
"הללוו" ענה אחרי כמה שניות
"מורושש.." אמרתי וחיוך עלה על פניי
"רוני מה קורה בובה?"
"טוב ואיתך?"
"גם :]"
"היום זה הלילה האחרון שלי ושל תום.. בא לכם שנצא?"
"כן ברור! אתן בבית?"
"לא.. אנחנו בדרך, אממ תרדו אלינו עוד שעה"
"טוב כפרה.. יאללה בעעי"
"ביי מותק" אמרתי ושנינו ניתקנו "תוך שעה הם אצלנו" אמרתי לתום
"כה שמעתי.." אמרה..
אחרי כמה דקות הגענו, תומר חנה ועלינו למעלה, אני ותום נכנסנו לחדר והיא נכנסה להתקלח,
אני התקלחתי אחריה ואח"כ שתינו עמדנו מול הארון, מחפשות מה ללבוש..
"צריך להיות היום הכי יפות בעולם!" אמרתי לה
"ברור.. שיזכרו אותנו יפות.."אמרה בעצב
"כה אה.." אמרתי והוצאתי ג'ינס ארוך ובהיר וסטרפלס שחור לבשתי את הבגדים והסתכלתי
במראה "יפה ביחד?" שאלתי את תום
"בן זונה.." ענתה "ועם השרשרת זה נדיר.." הוסיפה
"חח את והחולשה שלך לשרשראות!" צחקתי, תמיד, בכול חולצה אפשרית תום הייתה מוסיפה
שרשרת, בעיקר בחולצות חשופות.. "מה את לובשת?" שאלתי אותה
"אאממ.." חשבה והסתכלה בארון, היא הוציאה מכנס 3/4 חום וגופיה לבנה
"פצצתי !" אמרתי כשהיא סיימה להתלבש
"תודה מאמי.. מה את נועלת? את הבאפלו השחורות שלי או נעלי בובה שחורות שלך?" שאלה
"אממ ניראה לי נעלי בובה.. מה את?"
"גם.. הלבנות שלי"
"נדיר ביחד.." אמרתי ושתינו סיימנו להתלבש, התאפרנו קלות, שמנו בושם והסתרקנו..
כשסיימנו הכול הכנסנו בתיק קטן איפור, כסף, מפתחות ומצלמה,
היינו חייבות עוד תמונות עם הבנים.
^ אנחנו יורדים תיצאו ^ מור שלח לי הודעה
"בואי הם בחוץ.." אמרתי לתום ושתינו יצאנו מהחדר, נפרדנו מסיגל ותומר ויצאנו מהבית..
מור:"וואוו.." אמר כשהמעלית נפתחה ואנחנו עמדנו מולם
דן:"את מדהימה.." אמר לתום, תום היפה הזאת חייכה והסמיקה קלות..
אני ותום נכנסנו למעלית, ולחצנו על קומת קרקע..
~ הלילה האחרון בארה"ב מ ת ח י ל ~
חעחעע פפרקק עם הרבה אנגלית :]]]
מקווה שאהבתן נסיכותת
& שבוועע מושלם שיהיה לכן ! &
אוווווהבבתת מלא
חנושש =))
וואווו ארוךךךךך..
ומדהיםםםם...
המשך מאמייייייייי....
איזה יפה [;
מעניין מה יקרה כשהן יחזרו לארץ ..
אתר האהבה הישראלי