יואוו איזהה מושלםםםם
תמשיכיי דחוףףף מאמיי
ומזלל טובב על זה שמורידים לך ת'גשרר =]
פפרק ממדהיייים ! ועוד מוקדש ללי [:
הורדת כבר תגשר ?!
דבריי איתתי [:
תגידי אם כוואב, חח מחר אני מורידה !
מדהיייייייייייםםםםםםםםם...........!!!!
המשששששך!
תודה מתוקות. .
ההמשך של היום בעמ' הקודם. . (:
ואווו אחד הפרקים היפים!!
העקיר שהוא בסדר (: נכנסתי לזה חזקק..
המששךךך (:
קחו מבאסות 😛
לא הצלחתי להירדם .. חשבתי על אור כל הזמן .
כמה שכואב לו , שקשה לו.
עצמתי עניים. . והדמעות התחילו לרדת מעני..
היה לי קשה לחוות הכל מחדש..
היה לי קשה לדעת שלו כואב ולי לא. . הייתי מוכנה להתחלף איתו כדי שלא יסבול ..
והכל.. מ א ה ב ה .
פרק 41:
בסופו של דבר נרדמתי. . הייתי כל-כך עייפה.
יכולתי לישון שעות , ימים . . אבל משהו הציק לי.
רציתי ללכת לראות את אור,
"אמא. . אני נוסעת לאור.. " אמרתי..
"את לא הולכת לשום מקום" היא אמרה
"מה? למה?" שאלתי..
"לא יוצאים מהבית במצב כזה. . אור נמצא במקום הכי טוב שיכול להיות , אין לך למה ללכת לשם!"
"נראה לך שאני אשאר בבית כשחבר שלי בבית-חולים?" שאלתי..
"אין לך ברירה" היא אמרה וחייכה.
"אמא, נו אני רצינית ! זה לא מעניין אותי, אני הולכת!" קבעתי עובדה. .
"תגידי מה שתרצי. . את לא!"
"אמא.. אני בת שמונה-עשרה ויכולה לעשות מה שבא לי. . ככה ש.. עפתי!" אמרתי. .
"את לא הולכת לשום מקום! אני אמא שלך, ואת תכבדי אותי!" היא צעקה. .
"הלכתי.. " אמרתי מכניסה את הפלאפון לתיק, זורקת מאה שקלים בארנק וטורקת את הדלת אחרי.
הרגשתי רע שלא הקשבתי לה. . פשוט, דאגתי לו, רציתי לראות אותו. .
השעה הייתה די מוקדמת , עשר.
תפסתי את אחת המוניות שבמקרה עברו בסביבה .
"לאן ?" שאל הנהג
"לבית- החולים רמב"ם" אמרתי
הוא נסע.
הנסיעה נראתה לי כנצח .
"את לא מפחדת לצאת במצב כזה ?" הוא שאל. .
"לא" עניתי..
"מה יש ברמב"ם?" הוא שאל. .
"חבר שלי. . נפצע בלבנון והוא מאושפז שמה. ."
"אהה. . מסכן , שיהיה בריא!" הוא אמר..
"תודה. . " עניתי והוא עצר לי בכניסה לבית-החולים .
שילמתי לו ויצאתי.
אור כבר הועבר למחלקה אחרת.
עליתי במעליות לקומה שלוש, חיפשתי את החדר שלו .
מצאתי אותו שוכב בדיוק כמו אתמול . . רק שהפעם הוא היה ער.
כשראה אותי נבהל . . הוא כעס עלי שבאתי. . ובצדק.
"היי. ." אמרתי מנשקת אותו. . אמא שלו בדיוק הלכה הביתה להתקלח.
"היי" הוא ענה ונישק אותי נשיקה ארוכה..
"כואב לך?" שאלתי..
"לא.. " הוא ענה. . שקרן! .
"אתה שקרן לא מוצלח . " אמרתי
"באמת שלא כואב לי. ."
"בובי שלי. . " קמתי כדי לחבק אותו.. "דאגתי לך כל-כך.. "
"מאמי. . למה באת לפה? היית צריכה להישאר קרוב לבית."
"יפה שלי. . אף אחד לא יעצור אותי מלראות אותך.. דאגתי לך.. תבין אותי.. "
"אני אוהב אותך.. " הוא נשק לשפתי..
"גם אני אותך. ." חייכתי והרגשתי מאושרת.
"אני רוצה לבקש ממך משהו. . ותבטיחי לי שתעשי אותו!" הוא אמר..
"מה?" שאלתי..
"תראי.. אל תכעסי על איה, אבל היא סיפרה לי משהו.. " הוא אמר..
"מה? " שאלתי , 'מה כבר הסתומה הזאת אמרה לו?' חשבתי לעצמי וכבר תכננתי איך אני הורגת אותה.
"היא סיפרה לי שהכרתן מישהו בלונה פארק , ושאתם ידידים טובים .. " הוא אמר..
"אהה " אמרתי ובלעתי את רוקי ללא רצון .
הייתי בטוחה שהוא הולך להיפרד ממני , ממש כמו שהיה כשחזר שנחטף , כאבה לי הבטן. . וידי תפסה את ידו .
אם הוא נפרד ממנה בגלל זה הוא טממממבל !
המממשך [:
מה ההאיה הזאת קפפצה ? שתתתשב...
חחחח
גלו'ש תממשיכי נסיכה
😊
גללל,
הייתי אומרת שהזנחתיי קצתת :/
אבל לא נווורא..
השלמתי ת'כל הפרקיים (:
-מדההייםם-
אם הוא עוזב אותה בגלל
הידיד הזה,הוא דפוק! 😛
חע..נכנסתי לזה..
צה' המששךך..
-מוורניי-
פרקים מושלימם מאמי שלייי
מכחה להמשך יפהההה
רותמי שלך =]
אתר האהבה הישראלי