הוא לא מסכים לי לאף מקום 😢.
מוקדש לך !! . סורי שקצר!!
"אור? איך אתה? אני מתגעגעת!" שלחתי לו.
'אוי מפגרת! מה עשית? ' חשבתי לעצמי, וקול הודעה ה-sms החוזר הפר את השקט ששר בחדר.
פרק 16:
"מקיים את הבטחתי אליך !. גם אני מתגעגע המון!" הוא כתב וליבי נמס. הרגשתי איך אני מתמוססת בשניות , ידי רעדו כאשר הקלדתי את ההודעה הבאה.
לא האמנתי איך בשניה חזר אלי האושר לפנים ולנשמה.
"נראה אותך בשבוע הבא?" כתבתי..
"אכן, וכנראה ברגילה ארוכה!" הוא כתב וחייכתי חיוך רחב.
"אני שמחה !" השבתי לו בזריזות .
התכתבות ה-smsים המשיכה כרבע שעה.
נכנסתי בזריזות למקלחת, לרחוץ את גופי.
לא רציתי שהחיוך יעלם.
נתתי למים החמימים לשטוף את גופי , הסבון שירד מראשי ניקה את כל גופי.
עטפתי את גופי במגבת ויצאתי לחדרי .
התלבשתי בזריזות, הוצאתי חזייה ותחתונים, ג'ינס וחולצה ארוכה.
נעלתי את נעלי, והתיישבתי טיפה מול הטלווזיה.
השעה אחת-עשרה ועשרים הגיעה במהרה.
"אמא, אני יוצאת" אמרתי לאימי.
"גלו'ש את רוצה שאני אלווה אותך?" שמעתי את אמא
"לא אמא, זה בסדר! רק איפה זה?" שאלתי
"ברחוב הבא, בבית הראשון" היא אמרה.. "סתיו!!" היא צעקה
"מה?" הוא שאל בצעקה בחזרה
"בוא הנה" היא אמרה והוא ירד למטה.
"אתה יכול ללוות את גל?" היא שאלה..
"לא אמא! באמת שלא צריך!" אמרתי
"בואי, אין לי בעיה!" הוא אמר ונעל בזריזות את נעליו..
"תודה" אמרתי ודחפתי מפתח לכיסי.
סגרתי את הדלת אחרינו.
"בררר ! איזה קור בחוץ!" סתיו אמר..
"כן, לגמרי! תשלח לי sms כשאתה מגיע בחזרה הביתה טוב?"
"אחלה!" הוא אמר.. "יאלה ביי" הוא אמר כשעמדנו מול הבית.
"ביי" עניתי ונכנסתי דרך השער.
היה זה בית די גדול ומטופח מבחוץ.
האורות בשביל הכניסה האירו את הדרך.
נעמדתי מול דלת עץ יפיפייה.
דפקתי על הדלת בעדינות.
"רגע" שמעתי קול של גבר... והדלת נפתחה.. בפתח עמד.....
הילד מההחלקה על הקרח ?! .
אהבה שלי ?!
אני אוהבת אותך
ויצא לך מדהההים
כמו כל פרק שאת כותבת
כישרון שלי [:
רוצה המשךךךךך
והפעם שיהיה קצת יותר ארוך P:
מואאאאה .
3>
מושלםם מאמי
תמשיכיי כשתוכלי
=]
ואאאאי מדהיייייייים. . . !
ואווווווווווו כמה זמן לא הייתי כאן.. פוייייי'
מלא זמן..
איזה פרקים מושלמים...=]
כמוך..
איזה מתוקה..=]
מחכה להמשל יפה כמו שאת כל פעם עושה!!!!!!!!!
ואת מוזמנת לקרוא תסיפור שלי..=]
חחחח יואוו..=]
פרק יאפה כרגילל
אני צ'ה שאורוש יחזור כברQ 😢
תמשיכיי גלושש
מוואה ענקיתת
גללל
קראתיי הכול
וכרגילל
סיפורררררר מדהיםם
אין לי מיליםם
מרגשש ביותרר
פרפקטט
והבנתי שאת מחיפה
יהיה טוב בובה
אם זה איכשהו מנחם אותך.
אני יודעת שזה כל כך קשה לשבת כל כך הרבה במקלט
אני מעפולה ובימים האחרונים אזעקות נשמעו והיום שלוש פעמים
אני לא מסוגלת דקה לשבת בממ"ד
מורידה בפניכם את הכובע
והלוואי שיעשו פשרה משהוו
אוהבת
מאיה
תודה יפות שלי,
אין לי מצב רוחחח.
למה גלוש? 😢
תמשיכי כשיעלה לך המצב רוח..
ואני מקווה שהוא יעלה בקרוב!
אם את צריכה משהו-אני תמיד פה בשבילך..
אוהבת אותך.
וואי, סיפור מהמם.
כולי קוראת באטטרף.
מחכה להמשך :]
