תודה יפפפפות שלי,
חוולללהה על כולכןןן...
כותבת ההממשךךך!!!
מדהיםםםם מאמי
תמשיכיי דחוףףף
בתאללללללל?!?!!?
קנאיתתתתתתתתתתתתתתתתתת אחת!! 😂 😂 😂 😂
שששששש.. לא צריך לריב עלי 😛
יואווו הוא כזה מתוקק..=]]
ואואוההה 21 יום בלעדיו 😢
😢
😢
בתאלל וסתיוו אל תריבו-
גלוש שלילילילי 😊
בובית תמשיכי
מוואה עננקיתת
אני של כולם [= מישהו עוד רוצה?!
קבלו בהמשך ארוך.. חולה על כולככככככם
מוקדש לחחחחנוש המהממת שלי! לאביוווו
"מאמי, כבר מאוחר ואני עוד צריך לסדר את התיק למחר" הוא אמר בחיוך..
"אוקי" עניתי וליוויתי אותו לדלת..
"נדבר?" הוא שאל..
"כן" עניתי.. "תשמור על עצמך" אמרתי והוא חיבק אותי, הרגשתי בעננים - מעופפת.
"ברור" הוא חייך וסגר את הדלת אחריו.
נאנחתי, וללא רצון התקדמתי לכיוון המקלחת........
פרק 12:
התקלחתי בזריזות, עצמתי את עני ודמיינתי אותי ואת אור מתנשקים. פחדתי. כל-כך פחדתי שיפגע בי שוב.
למרות שעדיין לא אמר שהוא אוהב אותי, הייתה לי מן הרגשה כזאת.
כשהיינו נפגשים היה מין ניצוץ בעניו וקסם באוויר.
נהנתי לצידו וכאב לי בלעדיו. פחדתי שיפגע בי שוב.
ככל שהדקות עברו כך התגעגעתי אליו יותר, כך חשקתי בו יותר.
רציתי לראות אותו ולבלות איתו יום וליל.
עשרים-ואחד יום אמורים לעבור עלי מבלי לראות את פניו, השתוקקתי אליו יותר מכל!!.
את כל התגבורים הייתי עוברת במחשבות עליו, החיוך מפני לא ירד והאושר לא איחר להגיע.
החברות , הידידים הבחינו בשינוי. מילדה חסרת שימחה הפכתי למאושרת ביותר.
"אני מקווה שאתה שומר על עצמך מספיק טוב!" החזרתי לאור sms..
"ברור ששומר, רק בשבילך!" הוא כתב..
" (: " שלחתי לו סימן מחייך.
"אני מתגעגע אליך" הוא כתב...
"בקרוב נתראה?" שלחתי בחזרה..
"עוד שבועיים!" הוא כתב..
"כן" עניתי..
"אז יפה, שיהיה לך רק בהצלחה היום בבגרות!" הוא כתב
"תודה! נכנסתי לבחינה! אימלה!" כתבתי וסגרתי את הפלאפון כדי שלא יפסלו לי את הבחינה בגלל שטויות!.
זאת הייתה הבגרות האחרונה שלי! המבחן האחרון שלי בבית-הספר!.
לקח לי שעתיים לסיים את הבחינה הקשה שלא הלכה מי יודע מה!.
חזרתי הביתה ופתחתי את הפלאפון.. היו לי שני smsסיים מאור.
"בהצלחה! את חכמה! את בטוח תצליחי!"
"אהה ותתקשרי לומר איך היה!" הוא כתב.. ישר שלחתי לו sms..
"היה נחמד, לא משהו!" עניתי..
"אני בטוח שתפציצי בציון!" הוא השיב כעבור חמש דקות!.
"הלוואי!" עניתי והתכרבלתי בשמיכה כי היה קריר.
נרדמתי.
צילצול הטלפון העיר אותי. על הצג היה כתוב
'קארין מחייג אליך'.
עניתי לה בזריזות.
"הלו" עניתי בקול ישנוני..
"שלום מאמי, הערתי אותך?" שמעתי את קולה..
"כן!" עניתי.. "אבל לא נורא" הוספתי כדי שלא תתחיל עם הניתוקים שלה.
"איך היה ?" היא שאלה..
"נחמד, מזל לך שאת לא לומדת פיזיקה!" אמרתי לה
"לגמרי!" היא ענתה.. "מה ככה?" שאלה..
"נחמד!" עניתי, "מתגעגעת אליו"
"בקרוב הוא יחזור, יאלה כבר! תחזרו! בלי שום עניינים! שקוף לגמרי שהוא חולה עליך!" היא אמרה.
"לא שקוף.. בכלל לא!" אמרתי, "ואני מפחדת לחזור אליו!"
"אני לא חושבת שהוא יפגע בך שוב! הוא אוהב אותך מאוד! הוא אמר לך את זה לא?" היא שאלה
"הוא רמז, לא אמר! " השבתי לה
"אותו הדבר! את יודעת שאהבה ראשונה לא שוכחים! זה לא יעזור!"
"כן" עניתי.. "מה איתך? מה את עושה?"
"זהו! סתם משעמם אז צלצלתי, מתחשק לי לעשות איזה משהו כיפי!" היא אמרה..
"כמו?" שאלתי..
"לא יודעת! יאלה שתיגמר כבר השנה! אני מתה לעזוב!" היא אמרה..
"את לא שפויה, נגמרת השנה, חודש ראשון אני בחופש ואז מתגייסת! הלוואי עלי חופש גדול כמו שלך!" אמרתי לה, קארין הייתה קטנה מאיתנו בשנה כי נולדה בחודש נובמבר.
"תתחילי מוקדם תסיימי יותר מוקדם! מה עוזר לי לדחות את זה כמעט בשבעה חודשים?"
"חופש! לטייל, להכיר את העולם!" אמרתי לה..
"תסמכי עלי שגם אחרי הצבא זה יקרה! אני לא מתכוונת לחזור ללימודים בקרוב!" היא אמרה..
"את טועה! חכי חכי מה הצבא יעשה לך, יבגר אותך לגמרי!" אמרתי לה.. "טוב די! לא לדבר על שטויות כאלה, יש עוד זמן.. רק אפריל!"
"כן אה? לפחות חופש מהבית-ספר קצת!"
"כן!" אמרתי.. "בקרוב יגיע האביב ויהיה יותר נעים, נוכל ללכת לאיזה פארק מים! בא לי!" אמרתי..
"כן" היא השיבה.. "ועד אז.. בא לך ללכת להחליק במתחם החדש שפתחו?"
"וואלה! מתאים לי!" חייכתי לעצמי.. "תודיעי את לשאר הבנות?"
"כן, בחמש?" שאלה
"סגרנו!" אמרתי וחייכתי.."ביי" הוספתי וניתקתי לה.
השעה הייתה שלוש בצהריים.
כיוונתי לי שעון מעורר לארבע וחצי ונשכבתי על המיטה.
לאט לאט, נרדמתי שוב.
השעון המעורר צפצף ללא הפסק עד שכיביתי אותו.
התעוררתי ללא רצון והתקשרתי לקארין.
"נו, מה נסגר?" שאלתי ישר שענתה..
"הן לא רוצות הסתומות האלה!" היא אמרה..
"אז?" שאלתי..
"רוצה שנלך רק אני ואת?"
"כן" עניתי..
"אז לבוא לאסוף אותך? אבא שלי בבית.. יש לי מכונית.." היא אמרה..
"סבבה" עניתי וניתקתי.
נכנסתי בזריזות להתקלח, כשיצאתי פתחתי את החלון כדי לבדוק מה מזג- האוויר.
בחוץ היה נעים, שמש בצבצה מבעד לטיפות שירדו בבוקר והפרחים פרחו .
הוצאתי מהארון חולצה קצרה בצבע צהוב בננה של גריפ.. עם גינס ארוך ונעלי אדידס לבנות.
הבטתי על הצג והתקבל sms חדש.
פתחתי את ה-sms וקראתי אותו.
"מה החלקה על הקרח? את מעפנה או מה? " שלחה לי מיה. אוח! שנאתי את הדיבור הזה שלה!
"מה הקשר?, זה נורא נחמד. ואת מפספסת !" כתבתי לה!.
"לא יהיו כוסונים!" היא השיבה,
"כל החיים שלך זה בנים? צאי מהסרט הזה!" השבתי לה בכעס! אני שונאת את ההתנהגות הזאת! אם אין בנים היא לא יוצאת מהבית. אני והיא כל-כך שונות, ובגלל זה אנחנו חברות, משלימות אחת את השניה.
"תעשי מה שבא לך, תהני!" היא כתבה!
"גם את , בבית" השבתי לה בעוקצנות.
"תודה!" היא רשמה לי בצניות מוחלטת. החלטתי לא לענות לה כדי לא לפתח ריב מיותר.
לקחתי פלאפון וחמישים שקלים מהכסף שאמא נתנה לי בשבוע שעבר ועדיין נשאר לי.
שמעתי את צפצוף המכונית של קארין מלמטה, יצאתי החוצה.. ועליתי על המכונית, כשקארין פותחת את הרדיו.. וברקע נשמע השיר...... 'אור'.
איזה סיום חמממוד :]
כותבת מדהים , כמו תמיד ((;
המששששך
חחחחחח
תממשיכי מאמי [:
מהממם ...
ממהמממםםםםםם
סתיוו וחחן גלל שלככככן
לא צרייכה אותתה :]
^
לכי, יא מגעילה! ככה מוותרת עלי? ככה?
אני אזכור לך את זה לנצח! לא נלחמת על אהבתך הניצחית? 😢
מתתתתה על כולכן!!!
גלולה..
פשוט מדהים!!
בתאלללללל.. ?!
גלולה שלך.. זה בסדר, למדתי לוותר על כל מי שקוראים לו גל.. 😛
חח
חחחחחח סבבה=]
גגגגגולי?!
ניראה לך אני מוותתרת עליך?@
בללעדיך ממה אני?!
-כלללום-
אווהבתתתתוך יפפה שללי.
ואי אני חייבת לספפרר לך מה הייה אתמול.אין את ממתתתה..
דברררי איתתי(:
אתר האהבה הישראלי