וואי מושלםם איזה כיף היההי לקרוא את כל הפרקים יחדדדדד=]]
גלל את כישרו מהללךך!!!!!!
תמשיכי בדחיפות אוהבתותךך המוןן
-יהדו'ש-
אם לא קארין אז מי? אוררר... חח אולי??
אממ מחכה להמשך בייב..
אוהבת אותך..
אה.. ו2 פרקים מהממיםם
רותמיק שלך =]]
חחחח אני לא מאמינה שאני קוראתת את זה...!
מהמם!תמשיכי=]
גלייי,
אין אין את פשוט מוכשרת אני מתה על הסיפור שלך#! 😊
תמשיכי מאממיי,
אוהבת
-ליאתי-
אני מצטערת, עם כל מה שהולך כאן בחיפה.. העיר שאני גרה בה..
אין לי מצב רוח להמשיך.. 😢
גלוש אני מבינה אותך בובה שלי..
ויהיה טוב בעזרת ה'..
אוהבת אותך מלא
מוואה.
יהיה טוב ..
גם אני מחיפה..
נכנסתי אתמול מזה לפאניקה..
😢
אוףףף למה כל זהה 😢
גלוש יהיה טוב מאמי
תמשיכי כשיהיה לך מצב רוח
יצא כל-כך מכוער 😢
שמרו על עצמכם!
ראיתי יד מעלי שבאה לעזור לי, והייתי בטוחה שזאת קארין, הושטתי את ידי כלפי מעלה והתרוממתי, הבטתי אל הדמות- ולא. זאת לא הייתה קארין!. ..........
פרק 14:
מולי עמד ילד.
"את בסדר?" הוא שאל..
"כן.. תודה" חייכתי..
"את צריכה עזרה בלמידה?!" הוא שאל..
"לא, זה בסדר.." אמרתי והתחמקתי..
"בטוח?"
"כן, כן! תודה!" אמרתי והסתובבתי.. המשכתי להחליק באטיות כלפי החוצה, חושבת איך להרביץ לקארין ברגע שאני אראה אותה.
יצאתי מהמשטח וחלצתי את הסקייטים.
איזה פדיחות! אלוהים! אמרתי והבטתי בילד שעזר לי.
קארין יצאה.. והבטתי בה במבט מפחיד!.
"מה? נו אני אשמה שנפלת?" היא שאלה..
"את מגעילה, אלוהים!" אמרתי..
"ואו תירגעי! לפחות הכרת את הכוסון הזה!" היא אמרה..
"משהו" עניתי ולא חייכתי
"אז תכירי לי אותו?" היא שאלה..
"לכי תכירי לבד!!" עניתי באדישות..
"טוב, אז עכשיו תכעסי עלי בסדר?"
"בסדר!" עניתי וצחקקתי..
"מה?" היא שאלה..
"איך בסופו של דבר את ומיה אותו הדבר" צחקתי..
"למה?" היא שאלה..
"מתחיל ומסתכם בבנים" אמרתי ובלי לשם לב התיישבנו לידינו שני בנים. האחד- זה שעזר לי לקום, והשני.. כנראה שחברו.
"את בסדר?" הוא שאל וחייך.
"כן" עניתי. ."תודה"
"אני רותם" הוא אמר וחייך.
"גל" אמרתי..
"תכירי.. זה חבר שלי.. שרון.." הוא אמר..
חייכתי אליו.
"זאת קארין" אמרתי והבטתי בקארין.
"היי" היא חייכה חיוך שובר לבבות.
"אז.. בנות כמה אתן?" שאל רותם..
"שמונה-עשרה" אמרתי.. "ואתם?" שאלתי..
"שש-עשרה" הוא ענה וקארין התפוצצה מצחוק .. סימנתי לה שתשתוק, שלא יפה.
"הו, קטנים" היא אמרה.. "איי לייק קטנים!"
"פדופילית!" לחשתי לה.. "וסתמי! את עושה פדיחות!."
"האמת.. שהייתי בטוחה שאת יותר קטנה" רותם אמר..
"טוב" אמרתי מוזר.. הם נראו הרבה יותר גדולים.
"אז אנחנו זזות!" קארין אמרה.. "שיהיה לכם יום נעים!" היא אמרה וקמה.. הסקייטים עדיין היו על רגליה.
"ביי" אמרתי וחייכתי.. "ותודה על העזרה" הוספתי בנימוס והמשכנו להחליק.
"באסה שקטנים!" היא יבבה..
"אויש! די! ועכשיו קדימה! עזרי לי!" אמרתי וטמנתי את ידי הרכה בידה והיא עזרה לי להחליק טיפה.
"עכשיו זה כיף וקל!" אמרתי מסתובבת בחופשיות על הקרח!
"נכון!" היא אמרה.. הבטתי בשעון הגדול שהיה על הקיר הצפוני והשעה הייתה שמונה.
"ואו! מאוחר!" אמרתי.. "כבר שלוש שעות עוד מעט!" אמרתי..
"לא נורא! נהיה פה עוד שעה ונצא לאכול משהו?" היא שאלה..
"אחלה!" עניתי והמשכנו להחליק.
השעה עברה לה במהירות ובכיף.
נעלנו את נעלינו והחזרנו את הסקייטים.
נכנסנו לקניון חיפה.
"מה בא לך לאכול?" שאלתי אותה..
"מקדונלד'ס" היא אמרה
"אחלה! גם אני רוצה!"
אכלנו לנו במקדונלד'ס ובתשע חזרנו הביתה.
"ביי מאמי!" נשקתי לה בלחי..
"ביי" היא אמרה וטרקתי את הדלת. נכנסתי לביתי ועליתי לחדר.
הייתי כל-כך עייפה. נשכבתי על המיטה, ואט אט.. נרדמתי...
אתר האהבה הישראלי