•°•°•°•רק ידידים•°•°•°• - העונה השנייה התחילה!

QUOTE (inbargirl @ 25/09/2006) אין אייןן פשוט מ=ע=ל=ף.#!!!!!!!11..

דיי.. תמישכיי..=]]

פשוט מ=ו=ש=ל=ם..


אוהבת עינברו'ש
חחחחח

איזההה חמודה 😊)))

מוואההה 3>

תודה רבה!! 😂

QUOTE (י-ע-ל @ 25/09/2006) אמאאאאאאאאאאא כמה פרקים השלמתי חחח
כבר יותר משעה אני יושבת וקוראתתת
מהמםםםםםםםםםםם פשוט מדהייםם
תמשיכיי
תודה רבה רבה רבה לך מאמי=]]

QUOTE (smallgirl @ 25/09/2006) נקווה שזה בן המשךךךך
חיחי כבר תגלי=]

QUOTE (-שחרווניי- @ 25/09/2006) מדההים כרגגיל [:
שימי המשששך !
תודה😊
אני עוד מעט מתחילה לכתוב!

נו מה עם המשךך..

QUOTE (י-ע-ל @ 26/09/2006) נו מה עם המשךך..
טוב שנזכרת שהסיפור קיים =[ רעה אחת

תמשיכי
נוווווווווווווווו

-יסוו-

QUOTE (avril14 @ 25/09/2006) QUOTE (י-ע-ל @ 25/09/2006) אמאאאאאאאאאאא כמה פרקים השלמתי חחח
כבר יותר משעה אני יושבת וקוראתתת
מהמםםםםםםםםםםם פשוט מדהייםם
תמשיכיי
תודה רבה רבה רבה לך מאמי=]]
חחחחחחחחחח הנה הגבתי כבר פעם אחת וענית ליי

וכן נטשתי לכמה זמן אבל חזרתיי תמשיכייי

מה עם המשך??? 😊

מתי המשךךך??? =\\\

להמשיך כאילו??

תודה=]
אני שמה המשך...

=פרק 49=

הייתי כל כך שיכורה ומעופפת, הרגשתי כובד על הידיים שלי, לא היה לי כח אפילו להסתובב לראות מיזה.
"א...אני.... אוהב... אותך" הוא לחש אל תוך אוזניי תוך כדי שאני מרגישה את נשימותיו על צווארי. הוא סובב את הכיסא שעליו ישבתי מולו..
אני: "ג...גם אני אוהבת אותך בן.. אוהבת אותך כל כך" אמרתי מנסה לצעוק, אך לא ממש יכולתי.
בן: "מה יש לך יפה שלי, למה שתית הרבה?"
אני: "ל..לא שתיתי הרבה" צחקקתי
בן: "בואי"
הוא לקח את ידי ואני קמתי, היה לי קשה ללכת אבל הוא תמך בי כזה, החזק אותי. הוא הוביל אותי אל היציאה מן המועדון.. בחוץ אחרי 2 דקות הליכה היה קיוסק כזה וכמה ספסלים לייד. נכנסו אל תוך הקיוסק והוא קנה בקבוק מיים קטן, מסטיקים ו2 ארטיקים קרח. יצאנו שוב החוצה והוא המשיך להוביל אותי עד שהגענו למן גינה ציבורית יחסית גדולה, מלאה במתקנים וספסלים כאלו, היא הייתה ריקה ומזל שכך. רציתי רק להיות עם בן וזהו. ישבנו על אחד הספסלים מחובקים, הוא השויט לי את הבקבוק מיים ושתיתי קצת. אחריי זה הוא אכל את הארטיק שלו, דובדבן, ואני את שלי, לימון. שמחתי שהוא זכר שאני אוהבת ארטיק לימון. הוא חיבק אותי חזק אליו והרגשתי כל כך מוגנת, כל כך מאושרת, כל כך...כל כך טוב. אחריי שסיימתי את הארטיק זרקתי את המקל ושתיתי עוד קצת מהמים הקרים.
בן: "את מרגישה יותר טוב יפה שלי?"
אני: "אמממ כ..כן טיפה"
בן: "את רוצה להקיא אולי?"
אני: "לאאאא איכס... אחריי זה אתה תיגעל ולא תדבר איתי יותר בחיים" אמרתי בעצבים
בן: "מיטל?"
אני: "מה?" הרגשתי איך העיניים שלי נעצמות, אבל עצרתי אותן.
בן: "את יודעת משהו? אני לא נגעל מימך בכלום. בכלום בכלום בכלום.. תפסיקי לחשוב ככה, אני רוצה שתיהי איתי הכי חופשייה שבעולם, כי אני אוהב אותך הכי בעולם!"
אני: "גם אני אוהבת..אותך" אמרתי ונשקתי לו בעדינות על השפתיים. "אבל אני לא מרגישה טוב"
בן: "את רוצה ללכת הבייתה?"
אני: "לאאא.. ההורים שלי יהרגו אותי" אמרתי והרגשתי איך כל השתייה עולה לי בחזרה למעלה, קמתי מייד המספסל והלכתי כמה צעדים עד שבן לא יכל לראות מה אני עושה, לא רציתי שיראה אותי מקיאה, זה מגעיל, זה דוחה, אפילו אם הוא אומר שהוא לא נגעל מימני בכלום. אחריי כמה דקות סיימתי להקיא, פתאום הרגשתי קצת יותר טוב.. חזרתי לספסל ושתיתי את בקבוק המים עד סופו. בן מייד הגיש לי 2 מסטיקים בטעם מנטה.
אני: "חחחחח כאילו ידעת שאני הולכת להקיא"
בן: "אני כל כך מנוסה בדברים האלה שאני כבר מבין... את מרגישה יותר טוב מאמי?"
אני: "כן"
---
נועה והברמן עשו סיבוב מיחוץ למועדון, הם הלכו עד שראו ספסל פנוי וישבו עליו.
הברמן הוציא סיגריה והציע גם לנועה.
נועה: "חחח לא תודה אני לא מעשנת"
הברמן: "טוב.." הוא הדליק את הסיגריה ולקח כמה שאחטות."קוראים לך נועה נכון?"
נועה: "כן איך ידעת?"
הברמן: "שמעתי את אחת החברות שלך צועקת לך"
נועה: "אההה, ולך, איך קוראים לך?"
הברמן: "שגיא"
נועה: "שם יפה"
שגיא: "תודה" הוא חייך "בת כמה את?"
נועה: "15 וקצת, כיתה י', אתה?"
שגיא: "פששש קטנה, עוד יעצרו אותי בסוף. הייתי בטוח שאת בת 18 ככה"
נועה: "וואלה? חחח אני דווקא לא מהבנות האלו שנראות כמה שנים מעל לגיל שלהן"
שגיא: "יש מצב.. אבל לא יודע ככה חשבתי. אני בן 22 חודש הבא"
נועה: "באמת? מזל טובחח..אתה גדול"
שגיא: "אמממ 22 זה לא גדול"
נועה: "בכל זאת זה 7 שנים מעליי"
שגיא: "זה מפריע לך?"
נועה: "לא ממש, האמת"
שגיא: "מאיפה את? מיפה?"
נועה: "כן, ואתה?"
שגיא: "גם.. אני יודע שזה מוקדם מידיי לשאול כזה דבר, אבל היה מפריע לך לצאת עם מישהו בגילי?"
נועה: "אמממ לא יודעת.. מצד אחד לא כי אני אוהבת יותר גדולים מימני, מבחינת בגרות והכל, אבל מצד שני כן, כי בכל זאת זה 7 שנים הפרש, ואני לא רוצה סתם סטוץ, כבר הספיק לי בחיים" היא אמרה ונזכרה בסיפורים ששמעה על עצמה. לרגע היא נגעלה מעצמה, במיוחד מהידיעה שהיא לא בתולה והיא אפילו לא זוכרת איך הייתה הפעם הראשונה שלה ועם מי.
שגיא: "את בסדר?" הוא שם לב לתחושת העצב שנפלה עלייה
נועה: "כן..כן למה?"
שגיא: "לא יודע, לרגע נראית לי כ..כ.זאת, עצובה"
נועה: "לא אני בסדר"
שגיא: "יש לך חבר?"
נועה: "אם היה לי חבר לא הייתי יושבת איתך פה, אני מניחה שגם לך אין"
שגיא: "בדיוק יצאתי מקשר של כמעט שנה"
נועה: "רציני, זה היה קשר רציני?"
שגיא: "כן.." הוא חייך חיוך נבוך
נועה: "וואלה? למה נגמר?"
שגיא: "כבר ל הסתדר, התחלנו לריב.. את ידעת הרגשנו פתאום שאנחנו סתם מעיקים אחד על השניה, העדפנו לסגור את זה יפה וזהו, כל אחד המשיך לדרך שלו. שמעתי שיש לה חבר כבר, לא מבזבזת זמן זאתי" הוא צחק והיה ניראה כאילו הוא נזכר באותה תקופה.
נועה: "אההה!!!" היא צעקה "פאקקק!" היא החזיקה חזק את ראשה בתוך ידייה, כאילו לוחצת עליו..
שגיא מייד נבהל "מה קרה?! נועה?? את בסדר?!" הוא ליטף אותה וחיבק אותה אליו..
נועה: "ה...הראש. פתאום היה לי כאב מפחיד כזה, כאב חד. כאילו מישהו הכניס לי סכין ישר לתוך המוח" היא אמרה בקול חנוק..
שגיא: "את בסדר עכשיו? זה עבר?"
נועה: "כ..כן.. עדיין קצת כואב"
שגיא: "יש לך איך לחזור הבייתה?"
ועה חשבה לרגע וכל כך לא רצתה להעיר את כל הבית כדי שיאספו אותה, היא לא אהבה להרגיש את ההרגשה הזאת שהיא מן נסיכה וכולם סביבה ממלאים אחר הבקשות שלה.
נועה: "למה?"
שגיא: "אני עוד חצי שעה מסיים את המשמרת שלי, כי אני התחלתי לנקות ולהכין הכל מהצהריים עוד, אם את רוצה אני אקח אותך"
נועה: "אממממ סבבה... תודה"
שגיא: "אין על מה... את רוצה לחכות בחוץ עם חברה או להיכנס?"
נועה: "זה בסדר, אני אכנס. הכאב ראש לא חזק עד כדי כך" היא חייכה.
---
עמית ולירז רקדו בין כל האנשים..
עמית חיבק אותה כל כך צמוד אליו, עד שהיא כבר יכלה להרגיש אצלו כל בליטה, כל נשימה, כל תזוזה, כל פעימה. היא נישקה אותו נשיקה קטנה בפה, והם נסחפו לנשיקה צרפתית מלאת תשוקה ואהבה.
לירז לקחה את ידו של עמית והובילה אותו אחרייה, הוא לא הבין מה יש לה והיא חייכה אליו בשובבות.
היא עלתה במדרגות המועדון, לקומה השנייה והשקטה יותר. הם הגיעו לקומה השנייה, היא מלאה בספות ושולחנות כאלה, לא היה שם אף אחד, היה די שקט שם, עדיין היה רועש והמוזיקה נשמעה בקולי קולות, אבל לפחות היה אפשר לדבר שם נורמלי. שניהם התיישבו על הספה ולירז החלה מלטפת את פניו של עמית בעדינות..
לירז: "עמיתי? אני יכולה לשאול אות שאלה שנייה? ותענה לי עלייה בשיא הרצינות? זה חשוב לי" היא אמרה בקול עדין
עמית: "כן יפה שלי.."
לירז: "מה אתה מרגיש כלפיי? ואל תענה סתם 'אוהבב אותך' וכאלה.. אני רוצה שבאמת תגיד לי מה אתה מרגיש"
עמית: "קודם כל אני כן אוהב אותך, ואני לא אומר סתם. אני יודע ש..שזה דפוק להגיד ככה סתם אוהב אותך ואנחנו בקושי מכירים, אבל זה מה שאני מרגיש, אני באמת שלא אומר לך את זה סתם, ואף אחד לא יוכל לשנות את מה שאני מרגיש כלפייך! את מיוחדת, את יפה, את מתוקה, את חמודה, אני פשוט אוהב אותך. אני רוצה שזה יהיה רציני בנינו, לא סתם קשר קצר ולא רציני, כי הכוונות שלי אלייך כן רציניות"
הוא חיבק את לירז אליו, לירז כל כך שמחה והרגישה כל כך רגועה ומאושרת. היא רק חייכה וחיבקה אותו בחזרה.
---
בן: "מאמי .. מתי אבא שלך צריך לאסוף אותך?"
אני: "לא יודעת אני צריכה להתקשר אליו"
בן: "את רוצה שנאי אתקשר אליו? שאני אגיד לו שהוא יבוא?"
אני: "לא לא!" עניתי בתוקפנות "אני לא רוצה ללכת ככעה הבייתה.. אין לי כח.."
בן: "אז... אז מה את רוצה לעשות?"
אני: "לא יודעת" טמנתי את ראשי בתוך 2 כפות ידיי
בן: "את רוצה לישון אצלי אולי?" הוא ליטף אותי בעדינות על גבי
אני: "אבל מה אני אגיד להורים?"
בן: "אני אדבר א.."
אני: "ניראה לך?! מה פתאום..! אי אפשר!"
בן: "למה לא?"
אני: "כי ככה.. אני מכירה אותם! במיוחד את אמא שלי, היא תהרוג אותי ואותך ביחד"
בן: "אל תדגי, בואי ננסה"
אני: "לא, אני אגיד שאני ישנה אצל לירז וזהו" מיהרתי למצוא תירוץ
בן: "אבל עד מתי תמשיכי לשקר להם?"
אני: "מה לעשות?! אמא שלי בחיים לא תקבל את העובדה הזאת"
בן: "בואי ננסה, רק ננסה, אני אתקשר לאבא שלך ואני אדבר איתו"
אני: "לא לא נוווו"
בן: "תסמכי עליי" הוא חייך ברוגע וליטף אותי.
הוא לקח את הפלאפון שלי וחייג לאבא שלי..
---
אורית ישנה שינה כל כך חזקה, היא חלמה כל מיני חלומות. בנתיים למטה דורון ישב עם כוס קפה וסיגריה, מזפזפ בכל מיני ערוצים בטלוויה. לפתע הפלאפו שלו צלצל, הוא מיהר לענות כדי לא להרעיש יותר מידיי.
דורון: "כן??"
בן: "ה..הלו.. דורון?" הוא אמר בהיסוס
דורון: "כןן, מי מדבר?"
בן: "ז..זה בן, החבר של מיטל, הבת שלך..?"
דורון: "כן, מה קרה?" הוא שאל מודאג
בן: "לא, לא קרה משהו רציני. היא שתתה טיפה, היא לא ממש מרגישה טוב.. היא אמרה שהיא לא רוצה לחזור הבייתה, שאין לה כח, ולי אין בעיה שהיא תישן אצלי, רק ..רק רציתי לשאול אותך אם אתה מסכים? היא פחדה להתקשר לשאול בגלל אמא שלה או משהו, לא יודע.."
דורון הרגיש את המחנק בגרונו. הוא ידע בדיוק מה מיטל מרגישה. כאב לו לדעת שהיא צריכה לשלוח את החבר שלה שישאל את ההורים שלה אם מותר לה לישון אצלו, וכל זה בגלל שהיא מפחדת מאימה.
דורון: "א..אין לי בעיה עם זה, אבל אמא שלה לא תאהב את הרעיון" הוא אמר בהחלטיות
בן: "אה...אני מבין, טוב לא נורא. אז..אני אחזיר אותה הבייתה במונית עכשיו, תודה לך דור..."
דורון: "אם אמא שלה תשאל, תגידו שהיא ישנה אצל לירז"
בן: "א..מה? .." הוא לא האמין למה ששמע
דורון: "כן כן, אמא שלה לא תאהב את הרעיון כמו שאמרתי, אז תגידו שהיא ישנה אצל לירז, במקרה והיא תתקשר או משהו."
בן: "וואי, תודה!!" הוא חייך "תודה רבה, אני אסיע אותה מחר הבייתה"
דורון: "איך, יש לך רישיון?"
בן: "על אופנוע"
דורון: "טוב, אני סומך עליך"
בן: "תודה רבה, באמת!"
דורון: "אין בעד מה" הוא חייך "רק..בן?"
בן: "מה?"
דורון: "תשמור עלייה"
בן: "ברור שאני שמור עלייה.. תמיד".
הם סיימו את השיחה ודורון עלה למיטתו לישון. הוא בדרך כלל לא היה כל כך רגוע לשלוח את ביתו עם אנשים שהוא בקושי מכיר, אבל היה משהו בקולו של בן, בנימה שלו, שגרם לו לסמוך עליו.
---
שגיא הסיע את נועה לביתה, בדרך הם שמעו מוזיקה וצחקו אחד עם השניה. שגיא היה באמת בחור יפה.
כשהם הגיעו הוא נפרד מימנה לשלום בחיבוק גדול ונשיקה קטנה על הלחי, הם החליפו מספרי טלפון ואפילו קבעו להיפגש השבוע. נועה עלתה לביתה ושגיא נסע. היא נכנסה בשקט כדי לא להעיר אף אחד, והצליחה. היא עלתה בשקט לחדרה הגדול, חלצה את נעלייה והתפשטה, היא נכנסה למקלחת קצרה. אחרי רבע שעה בערך היא יצאה ולבשה כותונת ארוכה בצבע צהוב בננה עם ציורים חמודים, היא מייד נשכבה במיטה ונרדמה.
---
אחרי חצי שעה של נשיקות ומזמוזים לירז ועמית נסעו במונית הבייתה, לירז ירדה קודם ועמית ירד בסוף. אומנם הם היו רק בתחילת הקשר שלהם אבל שניהם ידעו שזה הולך להיות קשר רציני באמת, הם אהבו אחד את השני, וזה דבר שקורה פעם ב... שמתאהבים כל כך מהר.
---
בן תפס מונית ואני נכנסתי איתו. כל הדרך לביתו אני נחתי על רגליו והוא שיחק בשערי. אחריי רבע שעה בערך הגענו לבית שלו, בן שילם לנהג, נכנסנו לביתו ועלינו בשקט לחדרו, לא רצינו להעיר אף אחד בדרך.
הוא מייד התפשט ונשאר רק עם בוקסר, הוא שטף את הפנים וצחצח שיניים ומייד נכנס למיטה וראה איזה שידור חוזר של משחק כדורגל. אני החלפתי בשירותים לחולצת טרנינג ענקית [!!] שלו, היא הגיעה לי עד לפני הברכיים ככה שלא הייתי צריכה מכנס😉 נכנסתי למיטה ביחד איתו והוא חיבק אותי כל כך קרוב אליו, הנחתי את ראשי על חזהו, הוא הדליק סיגריה ועישן. מידי פעם התרוממתי כדי לקחת שאחטה או שתיים. אחרי שהוא סיים לעשן הוא כיבה את הסיגריה וסגר את הטלוויזיה. שנינו התחבקנו, ליטפנו זה את זו.. ונרדמנו.
---
יום ראשון עבר מהר מאוד, אני ובן התעוררנו ב12 וחצי בצהריים. ירדנו למטה והוא הכין לי ולו ביצות עין וסלט טעים. אכלנו ושתינו ספרייט, אחריי זה עליתי למעלה והתלבשתי חזרה לבגדים של אתמול. זה הרגיש לי מוזר פתאום באמצע הצהריים ללבוש בגדים שהלכתי איתם למועדון בלילה הקודם. הוא הסיע אותי הבבייתה, אמא ואבא היו בעבודה. נכנסתי להתקלח, וככה כל היום עבר לו בצ'יק. הכנתי מערכת ליום שלמחורת [יום שני], כי היו לימודים, במיוחד לאלה שבתיכון, גם בחופש חנוכה למדנו קצת. הלכתי לישון בערך בשעה 12 בלילה. למחורת כמעט איחרתי לבית הספר אבל מזל שלא, למדנו עד שעה 1 בצהריים, חזרתי הבייתה ונחתי טיפה. קמתי בסביבות 6 וחצי בערך, העלתי לי לחדר עוגיות חמאה טעימות, ישבתי על יד המחשב והתחברתי לאייסיקיו, ישר התחילו ההודעות.
~*~*~
לירז - מאמיי? מה קורה??
אני - סבבה מותק מה איתך?
לירז - בסדר, מה לאיפה נעמת אתמול..גם בן נעלם!
התקשרתי ולא עניתם!!!!
אני - אממ כן ישנתי אצלו.. את קולטת את החמוד הזה הוא התקשר
לאבא שלי ודיבר איתו, אבא שלי הסכים!! והוא אמר שאם נגיד אמא שלי
תשאל אז שאני יגיד שישנתי אצלך.. חחחחחח
לירז - חיחי.. גם אבא חמוד וגם חבר חמוד! התברכת😉
אני - פשש.. אל תשאלי..
לירז - עשיתם את זה?
אני - לא! חחח לירז י'א חרמנית דיי לשאול
לירז - טוב טוב לא שואלת יותר! רק בתנאי שכשזה יקרה את אומרת לי ראשונהההה
אני - אם זה יקרה..
לירז - מה, את לא מתכוונת לשכב איתו?
אני - לא יודעת אנחנו רק חודש ביחד
לירז - אז מה! אין לזה זמן..
אני - בסדר אבל אני מפחדת.. הנה תראי הייתי עם אלירן שנה ובסוף תראי איזה חרא
הוא יצא! אני מפחדת שככה יקרה עם בן
לירז - אבל לאלירן תמיד היה את הצד המגעיל והאלים הזה... לבן אין!
אני - אי אפשר לדעת...
לירז - טוב .. שמעי אני ב8 אצלך ואנחנו נוסעות למשחק
אני - טוב אני אהיה מוכנה:]
לירז - יאללה סיסטר עפתי להתקלח.. מואעעההה
אני - ביי יפה שלי😘)
~*~*~
נועה - מיטל?
נועה- זה דחוף!
אני - מה מאמי?
נועה - את באה למשחק נכון?
אני - כן..
נועה - אוףףף =[ אני לא יכולה לבוא
אני - מה קרה?
נועה - אני צריכה לנסוע עם ההורים למשפחה שגרה די רחוק
הם תכננו את זה מלא זמן.. אוף! ואי אפשר להבריז😢
אני - לא נורא מאמי... יהיו עוד מלא משחקים
נועה - טוב=[
אני - חחחחח דיי להיות עצובה יפה שלי
נועה - לא עצבה זה פשוט מעצבן.. טוב אבל לפחות הלוואי שננצח
אני - אל תדאגי😉
נועה - חחח..
אני - יאללה מותק אני זזתי להתארגן
נועה - טוב מאמי😊 ביי ביי
אני - ביו'ש..
~*~*~
אני - ?
בן - מה יפה שלי אני ממהר
אני - רק רציתי להגיד לך שיהיה בהצלחה=] אני יגיע ב8 וחצי
בן - תודה מאמו'ש! אני צריך להיות שם עם הקבוצה למטה, יאלה אני
עף אוהב אותך הכי הרבהה בעולםםםם!
אני - גמני מתוקייי=] ביי ביי!! 3>
~*~*~
מזערתי את האייסיקיו וקמתי להתלבש. בחרתי בגי'נס צמוד ונמוך בצבע בהיר עם קצת קרעים יפים. גופייה וורודה צמודה עם תחרה באיזור החזה ומעל ג'קט ג'ינס בצבע של הג'ינס. ידעתי שבטוח יהיה שם חם אש=]
נעלי את מגפי השפיץ הוורודות שלי, תוך כדי שאני מתהלכת בחדר ומתארגנת שמתי לב שיש לי הודעה חדשה.. התקרבתי ופתחתי. זו הייתה הודעה של מישהוש לא נמצא ברשימת הקשר שלי..
הכינוי היה ¥°.•ש2‡יה^לאה2ה•.°¥ פתחתי את הפרטים ולא ממש הבנתי מי זאת...
אודות:
טוב אז אתם באייסי של שלו'ש המללכה😊
ד"שים אתם רוצים [?!] תקבלו!!!
לירון, עדי, מעיין, לימור, עדנה, מור, איתי, אביב, מוראל, שרון, דניס, מורגן - החבר'ה הטוביםם!!
שנשארים לנצחח.. חבירם כאלה לא מוצאים כל יום😉
אני אתגעגע אליכם יפים שלי ותמיד אזכור אותכם😉
ואתה.. ? אני ותה עוד נחזור להיות ביחד! =) מילה שלי!!!
לא הכרתי אותה, לא הבנתי מי זאת.
~*~*~
¥°.•ש2‡יה^לאה2ה•.°¥ - פההה??
אני - כן, מי זאת?!
¥°.•ש2‡יה^לאה2ה•.°¥ - את לא מכירה אותי
אני - חחחחחחח טוב אז מה הוספת אותי
¥°.•ש2‡יה^לאה2ה•.°¥ - אבל אני שמעתי עלייך
אני - וואלה
*מה היא רוצה מימני לעזאזל*
¥°.•ש2‡יה^לאה2ה•.°¥ - וואלה וואלה... ואני בטוחה שגם את שמעת אליי גם
אני - איך קוראים לך?
¥°.•ש2‡יה^לאה2ה•.°¥ - שלי
*שלי שלי.. מאיפה זה מוכר לי.. אין.. לא מכירה אף אחת בשם שלי*
אני - לא מצלצל לי סוריייי
¥°.•ש2‡יה^לאה2ה•.°¥ - להזכיר לך?
אני - נו
¥°.•ש2‡יה^לאה2ה•.°¥ - האקסית של החבר שלך, בן נוימן..... :]
אני - אה.. נכון.. כן כן שמעתי עלייך.. טוב מה את רוצה?
¥°.•ש2‡יה^לאה2ה•.°¥ - לא רוצה מימך כלום רק רציתי לספר לך משהו
אני - נוווו אני די ממהרת אז תעשי את זה זריז
¥°.•ש2‡יה^לאה2ה•.°¥ - מבטיחה לא לבכות?
אני - נוווווווווווווווווווווווו
¥°.•ש2‡יה^לאה2ה•.°¥ - אז ככה.......................................................

זונההההההההההההההההההההההההההההה
אני שונאת כאלו שרק רוצים להרוס!
תמשיכי מאמי זה מדהיםםםםםם

יאאא..
אם היא תיגרום לה לבכות אני..#!.. עדיף לא להגיד..
חעחחעע...

פרק מ=ע=ל=ף.#!!..

כפרא עליהם איזה זוג מ=ו=ש=ל=ם..


מחכה להמשך..

אוהבת עינברושק'ה