•°•°•°•רק ידידים•°•°•°• - העונה השנייה התחילה!

=פרק 157=



להפתעתי עמית אפילו לא הסתכל לעברנו, הוא התיישב באחד השולחנות בסוף ושקע עם ראשו בין שתי ידיו.
"את רואה איך הוא שם עליי זין?", לירז שאלה שאלה כביכול רטורית בטון נעלב
אני: "לירז, אני לא מבינה אותך"
לירז "מה...?", היא שאלה בטון מופתע
אני: "את חברה שלו כבר הרבה זמן, את אמורה להכיר אותו. איך את לא שמה לב שעובר עליו משהו? קרה לו משהו, תראי איך הוא ניראה"
לירז: "בטח שקרה לו משהו, קרה שהוא הבריז לי וסינן אותי כל הסוף שבוע"
אני: "לירז אני רצינית, עובר עליו משהו, את רוצה שאני אלך לדבר איתו?"
לירז: "לא עזבי, שימות מצידי"
אני: "את עושה טעות לפי דעתי"
-
"עוד משהו?", שאלה המלצרית בעלת העיניים הכחולות
דורון: "לא תודה" הוא חייך
מאיה: "מה היה כל כך חשוב לך לצאת איתי לאכול ארוחת צהריים?" היא שאלה לאחר שהמלצרית הלכה
דורון: "אני מפגר"
מאיה: "את זה אני יודעת..." היא חייכה ולקחה ביס מהספגטי
דורון: "אני מפגר שהרשתי לעצמי לפספס אותך ככה, אני לא יודע מה חשבתי לעצמי. אבל לפעמים אני פשוט הרגשתי שאת חונקת אותי, שאת כל הזמן אומרת לי מה לעשות"
מאיה: "זה בגלל שאני כל כך מפחדת לאבד אותך"
דורון: "אבל זה שאת ככה חונקת אותי, זה גורם לך לאבד אותי. זה שאני הולך עם חברים לפאב, או לא יודע, זה לא אומר שאני אבגוד בך"
מאיה: "כבר בגדו בי מספיק בחיים, אני מפחדת מיזה"
דורון: "אבל אני לא כמו האחרים שהיו לך"
-
"בן!", צעקתי לעברו והוא הסתובב. רצתי אליו וחיבקתי אותו חיבוק ענקי.
בן: "מה קורה יפה שלי?"
אני: "בסדר...סיימת?"
בן: "כן, ואת מתוקה?"
אני: "כן מאמי" חייכתי
בן: "אז בואי אני אסיע אותך..."
כשנכנסנו לאוטו הוא ישר שם שירים, אני הנמכתי
בן: "למה?"
אני: "בן תגיד רגע... יצא לך לדבר עם עמית מאז יום שישי"
בן: "לא...הוא בא היום בכלל? לא ראיתי אותו"
אני: "כן הוא בא. הוא הבריז ללירז יום שישי, סינן אותה, לא התקשר, היום הוא לא דיבר איתה בכלל, עובר עליו משהו... חשבתי שאולי אתה יודע"
בן: "אין לי מושג, לא יצא לי לדבר איתו"
-
כעבור כמה ימים...
-
"את קולטת שזהו?! זה היום האחרון בשנה!", שובל קפצה בחיוכים על נועה
נועה: "זוזי מימני" היא אמרה בקרירות
שובל: "מה יש לך?"
נועה: "כלום... את מכאיבה לי כשאת קופצת עליי ככה" היא אמרה בקול שקט
שובל: "טוב... בואי נינכס"
הן נכנסנו לבית הספר והלכו מייד לאולם הספורט
-
"בואי שבי, שמרתי לך מקום" אמרתי ללירז. התבוננתי בבן שישב עם השכבה שלו, שלי ישבה על ידו. מוזר.
"בן!", קראתי, כשהוא הסתובב שלחתי לו נשיקה באוויר והוא החזיר.
לירז: "אני כל כך מקנאה בך"
אני: "עדיין לא דיברת עם עמית?"
לירז: "לא. הוא פשוט לא מתייחס אליי"
אני: "רגע, אז עכשיו אתם חברים או לא?"
לירז: "אני בעצמי לא יודעת" היא ענתה בפנים עצובות
המנהלת נכנסה ועמדה על יד המקרופון, לקח לה כמה דקות להשתיק את כל התיכון. היא מייד התחילה לדבר, על איך שהשנה עברה, על ההישגים, על הכל. מידי פעם שלי תקעה בי מבטים וחזרה להסתכל על המנהלת.
כשה'טקס' נגמר כולם הלכו לכיתות.
המורה שלנו הכינה עוגת שוקולד וחילקה לכולם, ואז הגיע החלק של התעודות.
"נו לכי, היא קראה בשם שלך", אמרתי ללירז.
לירז התקרבה אל המורה, היא ישבה מולה. הן דיברו מעט ואז לירז חזרה לשבת ליידי עם התעודה.
אני: "נו??"
לירז: "היא בסדר כזאת..."
לקחתי את התעודה מידייה והתחלתי לקרוא
אנגלית - 79
מתמטיקה - 75
הסטוריה - 83
לשון - 88
תנ"ך - 80
כל המקצועות לא עברו את ה90, אבל הייתה לה תעודה טובה.
אני: "מה בסדר, זו תעודה מעולה"
לירז: "לא יודעת, ציפיתי ליותר"
אני: "אל תשכחי שלא ממש השקעת..."
לירז: "כן אה?"
כשהמורה קראה בשמי הלכתי והתיישבתי מולה.
המורה: "אז ככה... אני בטוחה ששמת לב שבתחילת השנה הציונים שלך היו יותר גבוהים, ב3 החודשים האחרונים את התחלת קצת פחות להשקיע אבל מזלך שזה לא פגע לך לא בתעודה ולא בבגרויות."
אני: "כמה קיבלתי בבגרות באנגלית?"
המורה: "שנייה..." היא חייכה והסתכלה בגליון ציונים מוזר, "93, יפה מאוד!"
אני: "באמת?" חייכתי "חשבתי שאקבל הרבה פחות"
המורה: "אז מסתבר שלא, את רואה, סתם הכנסת את עצמך ללחץ באותו יום של הבגרות"
אני: "כן, אה?"
המורה: "שנה הבאה אתם כבר בי"א, זה לא משחק ילדים, זו שנה הרבה יותר קשה. אתם תיבחנו במתמטיקה, אנגלית, הסטוריה, מגמה, ספרות ויכול מלהיות שיתווסף עוד מקצוע. אני לא רוצה לראות יותר שתא מחסירה, מבריזה, כמו שאת נוהגת לעשות לפעמים, לא רוצה לראות איחורים, זה סתם יפגע בך"
אני: "אוקיי...את תיהי המחנכת שלנו שנה הבאה?"
המורה: "כן. טוב עכשיו לתעודה..." היא פתחה אותה והתחילה לקרוא "באנגלית יש לך 95 שזה מעולה, במתמטיקה 82, בהסטוריה 70, בלשון 80, בספרות 75, בתנ"ך 84 ובחינוך גופני נכשל. למה לא הגעת לשיוערים?"
אני: "כי אין לי כח לזה, היא סתם מריצה את כולם"
המורה: "תקחי בחשבון שבלי ספורט אין לך תעודת בגרות"
אני: "אוקיי... אני אעשה עם זה משהו"
המורה: "תעשי... וזהו, תקראי לנועה אחרייך"
קמתי מהכיסא,ניגשתי לשולחנן של נועה ושובל שהסתכלו עליי במבט מתנשא
אני: "המורה קוראת לך..."
נועה: "היא שולחת שליחים כדי לקרוא לי" היא חייכה
אני: "אני לא מבינה איך נותנים תעודה לבנות עם שכל כמו שלך" סיננתי וחזרתי למקום.
-
"ליאור!", עמית קא לעברו והתקרב אליו
ליאור: "מה אחי, קיבלת תעודה?"
עמית: "כן..."
ליאור: "נו איך?"
עמית: "יש לי נכשל בהסטוריה"
ליאור: "אבל בבגרות נכשלת?"
עמית: "לא"
ליאור: "אז אין לך מה לדאוג...אתה יורד איתנו לאילת נכון? כי היום אני סוגר את הדיל"
עמית: "באיזה תאריך זה?"
ליאור: "ב10.7, יום חמישי ואנחנו חוזרים הבייתה ביום ראשון בערב"
עמית: "כן בטח"
ליאור: "סבבה..."
עמית: "אנה באה?"
ליאור: "היא לא רוצה, לא משנה כמה ניסיתי לשכנע אותה"
עמית: "דוגרי... אין לה כל כך מה לעשות שם"
ליאור: "אני... אני יודע. אבל אני לא רוצה שהיא סתם תשב בבית... לא יודע"
עמית: "שומע אני צריך לדבר איתך רגע לבד... אבל אתה נשבע לי, נודר לי נדר שזה לא יוצא מימך לאף אחד"
ליאור: "בוא..."
הם הלכו ביחד אל אחד הספסלים שבתוך בית הספר
ליאור: "דבר..."
עמית: "אתה זוכר את זאת שהייתי איתה במסיבה ההיא, שבגדתי בלירז? נסטיה קוראים לה. בכל אופן מסתבר שהיא ידידה של מיטל אנערף.... ו..." הוא לקח נשימה ארוכה "היא רצתה שניפגש יום שישי האחרון. ניפגשתי איתה ואחרי זה הייתי אמור ללכת ללירז"
ליאור: "למה נפגשת איתה בכלל!? אתה עדיין בוגד בלירז?"
עמית: "לא, באמת שלא! נסטיה אמרה שהיא ניסתה להשיג אותי מלא פעמים ושיש לה משהו חשוב להגיד לי. כשבאתי דיברנו קצת ואז היא אמרה ש... היא אמרה שהיא ... שיש לה איידס"
ליאור שתק.
עמית: "זה בסדר, אתה לא חייב להגיד כלום. היום הלכתילקחת את התוצאות שלא לקחתי עד עכשיו ואני... אני נשא ליאור, אני חולה באיידס" הוא אמר את זה בנשימה אחת. הוא רצה לפרוץ שוב בבכי אבל ידע שזה לא מה שיעזור לו.
ליאור: "איזה בת זונה... תגיד לי, למה לא עשיתם את זה עם קונדום, למה?! אלוהים..."
עמית: "והכי קטע שלפני... לפני שהיא אמרה לי על זה אני שכבתי עם לירז בלי קונדום ו... בא לי למות ליאור אני רוצה למות... אתה קולט? לא מספיק שהרסתי לעצמי את החיים הרסתי גם לילדה שאני הכי אוהב בעולם"
ליאור: "לא היית צריך בלגוד בה, לכל דבר יש תוצאות ואמרתי לך אלף פעם לקחת את התוצאות של הבדיקה ולא הלכת, אמרתי לך. זה היה יכול להציל אותה לפחות"
עמית: "אני לא צריך שתגיד לי עכשיו 'אמרתי לך', אני לא יודע מה לעשות. איך אני אומר את זה ללירז?"
ליאור: "אתה פשוט הולך ואומר לה"
עמית: "היא תעיף אותי קיבינימאט"
ליאור: "אז מה! רק על זה אתה חושב? הילדה פאקינג נדבקה מימך באיידס ואתה.. לך תעשה עם זה משהו"
עמית: "כן אתה צודק אבל אני... אני צריך עוד קצת זמן"
-
"היי אבא, מה אתה עושה בבית מוקדם?", שאלתי כשנכנסתי הבייתה
אבא: "סתם, לא הייתה ממש עבודה היום, ביקשתי מהבוס להשתחרר"

אני: "אה..."
אבא: "נו איך התעודה?"
הוצאתי את התעודה מהתיק והראתי לו
אבא: "כל הכבוד, השתפרת דווקא מהמחצית הקודמת"
אני: "דווקא המורה אמרה שלא"
אבא: "אל תקשיבי לה" הוא חייך ואני צחקתי
אבא: "בא לך על יום כייף? מגיע לך אחריי שעבדת קשה כל השנה"
אני: "יה באמת?? כן! איפה?"
אבא: "בואי נלךלקניון, נאכל צהריים ביחד, למרות שבר אכלתי עם מאיה"
אני: "מה איתה באמת, היא לא באה לפה כבר..."
אבא: "כן... היו קצת בעיות, אבל השלמנו"
אני: "אני שמחה בשבילכם" חייכתי "יה, אולי נקרא גם לה?"
אבא: "את רוצה, זה לא יפריע לך?"
אני: "מה פתאום... היא ממש נחמדה"
-
שירן: "נו מה עם התוכנית?"
שלי: "נצטרך לחכות קצת. זה לא משנה אם נפריד בניהם, הם יסעו ביחד לאילת... ואז בטח ישלימו"
שירן: "אז נעשה את זה אחריי אילת?"
שלי: "כן"
-
דורון, מאיה ומיטל נכנסנו לקניון בת-ים, קרוב לאיפה שמאיה נהגה לגור כשהייתה קטנה.
תחילה הם קנו לשתות והמשיכו להסתובב.
כשהם נכנסו לסקטור מיטל משכה את דורון לראות את אחד מזוגות הנעליים שרצתה, מאיה בנתיים עמדה ובחנה את החולצות שעמדו על הסטנד בכניסה לחנות.
"מאיה?", נשמע נקול מאחורייה, היא הסתובבה אליו ועמדה קפואה.



יש לי מחר בגרות בספרות.. תאחלו לי בהצלחה=]

יוווא זה בטחח הרעע הזההה
שרצה את הכסףף

בהצלחההההההההה


בת בטוח תצליחי ;]

והפרק מעלףףף

בהצלחה מאמי

בהצלחחחחחחה מאמי ((:

והפרק יפפפה ;]

מדהיםםםם =]
בהצלחה בבגרותת 😊

וואיי.. חיכיתי כ"כ הרבה לפרק הזהה....
המשך מהרר
ובהצלחה בבגרות מחר מאמי=]

יוווווואו מסכנים ליררז ועמממית =[
אבל מגיעעע לו , הוא בווגד.
שימוות !

בהצלחה.......מחכה להמשך

מדהים !

בהצלחה :]

פרק מושלם, כמו תמיד.
המשך[=


בהצלחה בבגרות !

וואו איזה פרק יפה!!

חיכינו מספיק זמן בשביל הפרק היפה הזה היה שווה!

תמשיכי יותר מהר בבקשה פעם הבאה את מותחת אותנו ממש!!


ב-ה-צ-ל-ח-ה !!!

עדני 😊

------------------------------------------------

אוהבת רק אותך,לא יכולה לשכוח
לא מצליחה להתגבר ולרגע רק לברוח
לא יכולה יותר ללמוד עליך רק חושבת
שומעת את קולך ונשמתי מוארת
יכולה להסתכל עליך שעות על ענייך על פנייך,
מגע גופך,המבט,החיוך,רוצה להיות איתך..

לא מסוגלת להמשיך עם ההצגות
להמשיך להתחזות, זה לא הולך לקרות
אתה אוהב אחרת וזה לא ישתנה

למה הייתי כל כך טיפשה
כשאהבת אותי לא ספרתי אותך
ועכשיו אני מתחרטת על כל טעות שלי איתך
פשוט יושבת ובוכה..

ייאאי מדהים ((:
ובהצלחה מאמיי
מחזיקה לך אצבעות!!

QUOTE (-=-2תאל!ש-=- @ 25/06/2007) יוווווואו מסכנים ליררז ועמממית =[
אבל מגיעעע לו , הוא בווגד.
שימוות !
בוגד או לא,
לא מגיע לאף אחד דבר כזה.
ואני לא מאחלת לאף אחד את הייסורים הכרוכים בלהיות חולה באיידס😢
אני לא אומרת זאת מנסיון חס וחלילה, אלא ע"פ סיפורים של אנשים שעוברים את זה:\
לא עלינו.
צריך להיזהר מאוד.

וואו פרק ממש יפה כמו תמיד:]

בהצלחה בבגרות!

המשך...