QUOTE (lidorushit @ 24/12/2006) יפהייפה :]
טנקס:]
QUOTE (Guest @ 24/12/2006) מהמםםם
תמשיכיייייי....
תודה מאמי:]
QUOTE (chen-daskal @ 24/12/2006) פאק המשך..
כבר ממשיכה 🙄
QUOTE (-יסווו- @ 24/12/2006) המשךךךךךךךךךךךךךך
-יסוווו-
כבר ממשיכה
QUOTE (_ליווש_ @ 24/12/2006) יפהה..
המשך..
תודה😊
QUOTE (sapiri2006 @ 24/12/2006) מדהים [:
תודה😊
QUOTE (לי_אקוניס @ 24/12/2006) פרק מושלם
ווווואיייי תמשיכי!!!
תודה😊!!
QUOTE (Guest @ 24/12/2006) מתי ההממשךךךך????????????????????????????
רוצה המשךך רוצים המשךך רוצים המשךך רוצים המשךך רוצים המשךך
ההמשך כבר מגיע 😉
QUOTE (mori1990 @ 24/12/2006) בטח הוא בגד בה או משו... =[
המשךךךךךךךךךךךך
אמממ
תיכף תגלי:]
=פרק 96=
נועה: "אבל מה? דבר, אתה מלחיץ אותי מאמי.."
שגיא: "את זוכרת שפעם סיפרתי לך שנכנסתי לרשימת המתנה של איזה קורס ל.."
נועה: "לברמנים נכון?"
שגיא: "כן.. מה שלא אמרתי לך שזה בלוס אנג'לס"
נועה: "אוקיי, לא נורא, אז עכשיו אתה אומר" היא חייכה חיוך רגוע, מתפללת שאין עוד משהו שהוא רוצה לאמר
שגיא: "הקטע זה..זה שהתקבלתי. הודיעו לי לפני כמה ימים בטלפון, אני צריך לטוס לשם עוד יומיים.. אני כבר התפטרתי מהעבודה היום ו...וזהו"
נועה שתקה, היא הביטה בו, מחכה שהוא יצחק ויגיד לה שהוא עבד עלייה ויזמין אותה היום לסרט, אבל זהלא קרה.
נועה: "אתה, אתה רציני איתי?" היא הרגישה איך הדמעות עומדות לפרוץ החוצה
שגיא: "כן.. נועה את יודעת שאני אוהב אותך יותר מכל דבר אחר אבל לא התכוונתי שזה יצא ככה, באמת"
נועה: "אם...אם אתה אוהב אותי כל כך כמו שאתה אומר אז.."
שגיא: "אז מה?"
נועה: "אז תישאר" היא השפילה את מבטה. היא ידעה שאין סיכוי שהוא ישאר אבל רצתה לפחות לנסות.
שגיא: "אני לא יכול להישאר.. זאת הזדמנות של פעם בחיים, אני לא רוצה לפספס אותה"
נועה: "אבל, אבל אתה מפספס אותי!"
שגיא: "אני אחזור... אנחנו נוכל להיות ביחד, אבל אם אני לא אטוס עוד שבועיים לא תהיה לי עוד הזדמנות לעולם, לקח לי יותר מחצי שנה להתקבל"
נועה: "אני מבינה שזה יותר חשוב לך מימני"
שגיא: "זה לא מה שאמרתי!"
נועה: "זה מה שאתה מתכוון! כמה זמן כל הסיפור הזה?"
שגיא: "10 חודשים"
נועה: "ואתה באמת חושב שאני אחכה לך 10 חודשים, נכון?"
שגיא: "מה, לא?"
נועה: "הייתי מחכה, אבל לא שאתה מעדיף את זה עליי"
שגיא: "אולי תפסיקי? הייתי בטוח שתביני אותי"
נועה: "איך לעזאזל אני יכולה להבין אותך?!"
שגיא: "את אמורה להבין"
נועה: "לא אני לא. ואני באמת שלא מתכוונת לחכות לך פה"
שגיא: "לא צריך"
נועה: "יופי.. שיהיו לך חיים נפלאים, שתצליח שם.. באמת"
שגיא: "נו אל תגמרי את זה ככה"
נועה: "אתה החלטת לגמור את זה ככה, לא אני" היא הסתובבה ופנתה אל השומר "תפתח לי בבקשה.."
השומר פתח לה את השער והיא נכנסה, מתהלכת אל בניין בית הספר הגדול כשדמעות זולגות מעינייה, לא מסתובבת לאחור אפילו כששגיא לא פהיסק לקרוא בשמה.
---
דורון ישב במשרדו, מוציא מאמרים מהאתר של הבורסה.. הוא לא ממש הצליח להתרכז, הוא היה חייב לראות את מאיה. הוא קם ויצא מהמשרד, הלך למשרדה ודפק על הדלת.
"כן?", הוא פתח את הדלת וראה אותה שם, יושבת על הכיסא הגדול, לבושה בחליפה בצבע לבן.
דורון: "מה נשמע?"
מאיה: "הכל..מצויין, מה איתך?" היא השתדלה שלא להביט בו
דורון: "לא, פשוט לא ראיתי אותך היום, למה לא באת לאכול?"
מאיה: "לא רציתי להפריע לך"
דורון: "מאיה, איך את מדברת? את יודעת שאת לעולם לא מפריעה לי"
מאיה: "מה אתה אומר.. דורון אני קצת עסוקה יש כמה דברים שאני צריכה לעשות, אני מאוד אודה לך אם תצא עכשיו"
דורון: "מה יש לך? קרה משהו?"
מאיה: "לא. עכשיו תצא"
---
נשמע הצלצול והתקדמתי ביחד עם לירז לכיתה, כשנכנסו ראינו שנועה לא בכיתה.
לירז: "מה עובר עלייה? איפה היא?"
אני: "בטח עם שגיא, הם כמו דבק כשהם ביחד לא מסוגלים לעזוב אחד את השנייה לרגע" חייכתי
לירז: "אבל התחיל שיעור"
אני: "אז מה, שיעור אחד שהיא תפסיד לא יהרוס לה את החיים"
לירז: "טוווב.."
המורה נכנסה והתחילה לקרוא שמות, היא גם שמה לב שנועה לא בכיתה ואני ולירז אמרנו שהיא לא מרגישה טוב.
המורה התחילה להכתיב כל מיני דברים משעממים ואני כבר מתאפקת לשירותים מתחילת השיעור..
"המורה? אפשר להתפנות?"
"כן, מהר"
יצאתי מהכיתה והלכתי אל השירותים, נכנסתי אל אחד התאים ועשיתי את מה שרציתי.. פתאום שמעתי מן קול של בכי, נשימות מוזרות..
"מי שם?" שאלתי..
"מיטל..?"
אני: "נועה?! מה קרה?" אמרתי בעושי יושבת על האסלה
נועה: "כלום"
אני: "למה את לא בשיעור?"
נועה: "ככה, לא בא לי"
אני: "רגע את בתא הזה?" דפקתי 2 דפיקות על התא שסמוך לי
נועה: "כן.."
אני: "איפה שגיא?" שאלתי ובנתיים שיחקתי עם המתקן של הנייר טואלט, שתמיד אין בו נייר
נועה: "בתחת שלי"
אני: "מה קרה?"
נועה: "זה נגמר"
אני: "מה נגמר?" שאלתי בחשש
נועה: "אני ושגיא.. אין יותר" היא פלטה אנחת בכי נוספת "למהה אין פה נייר טואלט?!" היא שאלה בעצבים ובעטה באיזה משהו
קמתי מהאסלה ופתחתי את המים, יצא ודפקתי על התא של נועה, "תפתחי לי נו"
נועה: "לא רוצה שתראי אותי ככה"
אני: "נו, כאילו שאף פעם לא ראיתי אותך בוכה.." היא לא הגיבה "תפתחי לי, בבקשה"
היא פתחה את הדלת וחזרה להתיישב מקופלת על האסלה הסגורה
אני: "ספרי לי עכשיו מה קרה.." התיישבתי מולה על הרצפה, נשענת על דלת התא הנעול
נועה: "הבן זונה הזה התקבל לאיזה קורס של ברמנים"
אני: "נו.. אז?"
נועה: "נו אז? אז זה בלוס אנג'לס! והוא טס! עוד יומיים! קולטת? ל10 חודשים! הטמבל הזה עוד חושב שאני יחכה לו פה.. ואני עוד אשכרה מבקשת מימנו להישאר.. דפוק".
---
"נו מה אחי, התחלת לעשן קבוע אה?" ליאור זרק את הסיגריה מעבר לגדר
בן: "לא, סתם לפעמים"
ליאור: "ואם יגלו בקבוצה שאתה מעשן?"
בן: "הם יודעים, אבל בקטנה כזה"
ליאור: "מה לא עושים לכם בדיקות?"
בן: "עושים.. אבל על סיגריות לא מעיפים.. רק על סמים נגיד"
ליאור: "וואי.. מה רציתי להגיד לך.. תראה רציתי לדבר איתך, בקשר.. לאנה"
בן: "אנה? מה איתה?"
ליאור: "טוב, זה לא סוד שאני רוצה אותה"
בן: "יש לה חבר ליאור"
ליאור: "אבל היא ... היא מראה לי כאילו היא רוצה גם"
בן: "וואלה? התנשקתם אותו יום נכון?"
ליאור: "כן.. אין לך מושג היא כזאת מקסימה.."
בן: "ה-ופה... מישהו פה מאוהב אה?" הוא אמר בקול של בחורה פאקצה
ליאור: "שתוק" הוא נתן לבן צ'פחה בראש "סתם..היא..היא פשוט מעניינת אותי"
בן: "אבל מה זה יעזור, יש לה חבר"
ליאור: "בן, אם אני אומר לך משהו זה לא יוצא מימך לאף אחד?"
בן: "באמא שלי, מה?"
ליאור: "נכון החבר שלה? אז..אז הוא מרביץ לה"
בן: "מה?" הוא שאל המון והפסיק לשחק עם הרצועה של התיק
ליאור: "כן.. אבל לא סתם.. רציני יענו אחי אני אומר לך מכות מכות! זוכר אז את הפנס שהיה לה בעין? זה הוא עשה לה את זה"
בן: "מה? פאק! אין מצב.. איך אתה יודע על זה, מה, היא סיפרה לך?"
ליאור: "כן.. כשהיא הייתה שיכורה וגם אחרי זה יצא לנו לדבר על זה.. והיא אוהבת אותו חבל לך על הזמן.. הוא מתנהג אלייה כמו סמרטוט"
בן: "כוסאמא שלו.. איכס איזה בנאדם בלי כבוד... למה היא לא נפרדת מימנו?!"
ליאור: "היא אומרת שהיא אוהבת אותו יותר מידי"
בן: "איך אפשר אלהוב כזאת מפלצת?!"
ליאור: "אתה שואל אותי?!"
בן: "צריך לעשות משהו"
ליאור: "מה כבר אפשר לעשות? אה! ונכון אותו יום שהיא באה למסיבה שלך? אז הוא לא ידע ואחרי זה היא סיפרה לו הוא דפק לה מכות רצח"
בן: "אולי נדבר איתה על זה?"
ליאור: "לא! אסור שהיא תידע שסיפרתי לך על זה.."
בן: "נו אז תעשה משהו! אי אפשר להשאיר את המצב ככה!"
ליאור: "הוא זרק אותה.. והיא ניסתה לחזור אליו"
בן: "מה? יוו איזה ילדה, צריך לתפוס אותה לשיחה אני אומר לך ליאור"
ליאור: "ומה נגיד לה כבר? חוץ מיזה, רק אני יכול לדבר איתה, אסור שאתה תידע שאתה יודע, אמרתי לך"
בן: "בוא נדפוק לו מכות"
ליאור: "מה אתה טמבל תגיד לי?" הוא דחף אותו בכתף "הוא גדול מאיתנו מאיזה שכונה של עבריינים לך תידע את מי הוא יביא לנו"
בן: "אבל .. אבל מסכנה"
שוב אין מתח=/ ושוב קצר..
איזה יפהההה
ואיזה חמודיםםםם
ואיזה מהמםםםם =] חח
ואייייייייייייי ההתחלה מזה ריגשה אותי עם שגיא איזה עצוב..ממש דמיינתי את זה בראש חחח
אקיצר מהמם תמשיכי
מדהיםםםםםםםםםםםםם
המשךךךךךךךךךךךךךך
-יסווו-
הכי יפה שיששש
תמשיכי ממי :] לאבב יו
פרק מדהיםםםםםםם
תמשיכי (:
אתר האהבה הישראלי