יוו עכשיו הבנתי הכללל!!
לא שמתי לב ביכלל לזה שהשמות אותו דבר!
לא פלא שהוא שאל אותה שעם הייתה לה אחות תאומה בגילה מה היא הייתה עושה
עכשיו קלטתי את הרעיון [:
יואווו אהבתתיי..
יאללה השעה 1 ועשרה
תמשייכיי כבררר [=
10**
עכשיו זה 23:45
את ממשיכה?! [:
אוופ אני רוצה המשךךךך ((:
=פרק 92=
"אוי, אני מתה שהשיעור הזה יגמר כבר" לחשתי ללירז שנראתה כאילו היא הולכת להירדם
לירז: "כבר אמרתי לך פעם כמה אני שונאת הסטוריה?"
אני: "כן יותר מידי פעמים" צחקתי
המורה: "לירז ומיטל, החוצה!"
לירז: "מה עשיתי?!" היא צעקה
המורה: "אני לא מתכוונת להתווכח איתכן, לי נמאס! פשוט צאו!"
אני: "טווב" אמרתי בעצבים ואני ולירז לקחנו את התיק שלנו ויצאנו
"כל פעם אותו הדבר! הורסות לאחרים את שיעור הסטוריה!" היא המשיכה לצרוח למרות שכבר יצאנו.
לירז: "אוי כמה שאני שונאת אותה" היא מלמלה כשכבר היינו בדרכנו למחששה
אני: "יש לך פה סיגריות?"
לירז: "לא"
אני: "יופי לירז!"
לירז: "מה אני כמוך טוחנת סיגריות?"
אני: "שש.. מלא זמן לא עישנתי"
לירז: "טוב נבקש מה את דואגת" היא חייכה. ראינו במחששה בערך 5 ילדים, עד שאחד מאיתנו הביא לשתינו סיגריה.
הדלקנו אותה וישבנו מתחת לאחד העצים
לירז: "הג'ינס שלי מתלכלך"
אני: "או שתקי" צחקתי ולקחתי עוד שאחטה ארוכה מהסיגריה, כל כך הייתי צריכה אותה.
לירז: "איך היה אתמול אצל בן?"
אני: "ישנו רק עם תחתונים..." אמרתי ופרצתי בצחוק
לירז: "לפני או אחרי?"
אני: "מה?"
לירז: "לפני הסקס או אחרי הסקס?"
אני: "אוייי לירז! עוד לא הגיע הזמן!"
לירז: "אז תעשו את זה בספינה! יו כמו בטיטאניק!"
אני: "כן, ואז נשקע למוות"
לירז: "לא, חוץ המטקע הזה"
אני: "סתומה.."
לירז: "רגע... נגיד שחס וחלילה משהו יקרה לספינה והיא תשקע, ובן יקפוץ למים וירצו להביא לך ספינת הצלה, אבל בלעדיו..."
אני: "חרא, אני קופצת ביחד איתו. בל..בלעדיו החיים שלי לא שווים כלום" הפכתי פתאום לרצינית
לירז: "ככה גם זה איתי ועם עמית" היא חייכה חיוך קטן "אני אוהבת אותו כל כך"
---
הפסקת האוכל התחילה ודורון ירד לחדר האוכל. הוא לקח במגש סנדוויץ' עם טונה ובקבוק קטן של פאנטה. הוא התיישב באחד השולחנות, רצה לשבת לבד, לחשוב על הכל. הוא קרע באיטיות את הניילון הנצמד ששמר על הכריך והחל לאכול אותו.
"דורון?" הוא הסתובב וראה מאחוריו את מאיה, שהחזיקה בידה בקבוק קטן של מים.
דורון: "מה נשמע מאיה?" הוא אמר והרגיש במבוכה קלה
מאיה: "אממ נחמד, אכפת לך אם אני אשב איתך?"
דורון: "האמת ש...למה לא?" אם זאת מאיה, אז כמובן שלא אכפת לו
היא התיישבה מולו בשמחה ולגמה מבקבוק המים שלה
מאיה: "אני רוצה שוב להודות לך על אותו יום, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיך, הייתי עכשיו אמורה להיות מובטלת" היא חייכה
דורון: "זה בסדר" הוא חייך גם
מאיה: "דורון.. בקשר לנשיקה.. אני..אני חושבת שזה לא היה אמור לקר..."
דורון: "תצאי איתי לארוחת ערב?"
---
"תגיד לי אתה נורמלי? זה פול כסף אחי... אתה התחפרנת" אורן אמר בעצבים ולקח עוד ביס מהבורקס
בן: "מה אתה רוצה, אני אוהב אותה... מגיע לה החופשה הזאת"
ליאור: "כן, מה כואב לך בנאדם?" הוא פנה אל אורן "עזוב את הזוג בשקט"
אורן: "כמה ..כמה ימים זה?"
בן: "4.. 3 לילות"
ליאור: "פשש... יפה"
אורן: "והעיקר לנו לחבר'ה אתה לא יכול להקדיש לילה אחד"
בן: "אמרתי לך כבר, אין לי בעיה גם להקדיש לכם את כל השבוע.. אבל אני מכיר אותך אורן אתה כל הזמן בראש שלךך בנות, זיונים, לשתות..."
אורן: "נו ומה רע בזה?!"
בן: "לא אמרתי שזה רע.. אבל כשיש לי חברה זה בלתי אפשרי.."
אורן: "וכשתפרדו?"
ליאור: "חלאס אורן.. בחייאת עזוב 'תו!"
בן: "אורן אתה מגזים, חלאס.. באמת"
אורן: "עם שלי זה לא היה ככה! היא לא הייתה חונקת אותך בצורה כזאת!"
בן: "עם שלי זה היה אחרת, נכון... את שלי לא אהבתי באמת באמת... עם מיטל זה שונה"
אורן: "כאלו מה כבר יש בה.. אתה יכול למצוא פי 10 עלייה בכל מועדון"
בן: "טוב, אני הלכתי" בן אמר בעצבים וקם משולחן הקפיטריה
ליאור: "אתה רואה למה אתה גורם? למה סתם לריב אבל?!"
אורן: "ככה, שיפרדו כבר...! טוב שהוא לא מקדיש לה את כל החיים שלו!"
ליאור: "ומה כואב לך אבל?"
אורן: "לא כואב לי שום דבר"
---
דורון נכנס הביתה, אורית מייד שמה לב שמצב הרוח שלו עלה.
אורית: "מה אתה רוצה לארוחת ערב?"
דורון: "אני..אני אוכל בחוץ היום"
אורית: "מה? למה? אבל חשבתי שנאכל כולנו ביחד?"
דורון: "אנחנו כל יום אוכלים ביחד, תאכלי עם מיטל"
אורית: "עם מי אתה אוכל?" היא שאלה בדאגה
דורון: "עם..עם ידידה שלי מהעבודה" הוא אמר ואורית הרגישה איך סכין ענקית ננעצת בתוך ליבה ומסתובבת במהירות.
אורית: "מה... מה..מה זאת אומרת ידידה..ל...למה ארוחת ערב?"
דורון: "סתם ארוחת ערב, בתור ידידים"
אורית: "אף פעם לא הלכת עם מישהי לאכול ארוחת ערב"
דורון: "תמיד יש פעם ראשונה" הוא חייך ולא שם לב עד כמה הוא פוגע באורית.
אורית: "טוב, איך שאתה רוצה" היא אמרה בקשיחות, היא לא רצתה להראות לו עד כמה היא מקנאה, עד כמה היא פגועה. היא הרגישה איך הדמעות הולכות להתפרץ מיתוך עינייה.
דורון: "אני הולך להתקלח"
אורית: "מתי אתה יוצא איתה?"
דורון: "'יוצא', כולה ארוחת ערב" הוא הניף ידו בביטול "ב8 בערב"
אורית: "עוד 3 שעות"
דורון: "כן, אני אתארגן"
אורית: "מעכשיו?"
דורון: "אני רק נכנס להתקלח אורית, תירגעי.."
אורית שתקה ודורון נכנס להתקלח.
---
ישבתי בחדר שלי, חורשת על האינטרנט, כל פורום שמצאתי ... את כולם אני שואלת על הספר, אף אחד מעולם לא שמע עליו. היו כאלה עוד שהעיזו לחשוב שהמצאתי את הספר:|
החלטתי להתקשר לבן, חייגתי את מספרו במהירות וכעבור כמה שניות הוא ענה מתנשף
אני: "הלו?"
בן: "בובה.. שנייה אני שותה"
אני: "טוב.."
בן: "ה-לו!"
אני: "חחח מה יש לך?"
בן: "חזרתי מהריצה בדיוק עכשיו"
אני: "למה אתה רץ באמצע היום?"
בן: "לשמור על כושר" הוא צחק
אני: "מה, לא מספיקים לך האימונים?"
בן: "לא..."
אני: "אוקי.. אולי גם הביצועים שלך ישתפרו.."
בן: "יו! מעליבה אחת"
אני: "בצחוק יפה שלי.."
בן: "תשקיבי.. מחר יש מסיבה באיזה מועדון נחמד בת"א, את רוצה ללכת?"
אני: "אמממ סבבה.. רק אם אתה הולך איתי" צחקתי
בן: "אז מי עוד ילך איתך?" הוא אמר בקול חשדני
אני: "לא יודעת... אולי אניא זמין איזה מישהו מהביצפר? אולי את ליאור? הוא חמוד לא?"
בן: "נו דיייי תפסיקי! רעה! לא רוצה!" הוא צעק בקול עצוב
אני: "סתם נו מאמי, אתה יודע שאתה היחיד שאני אוהבת בעולם הזה נכון?"
בן: "כן" הוא חייך "אז את רוצה לבוא? תגידי גם לחברות שלך אם בא לך"
אני: "אוקיי... מי מהחברים שלך באים?"
בן: "אורן, בן, איתי.. גם אנה באה"
אני: "באמת? סבבה"
בן: "טוב מתוקה אז תחזירי לי תשובה מחר בביצפר טוב?"
אני: "אוקיי מאמי, מה חוץ מיזה?"
בן: "לא מפסיק לחשוב עלייך"
אני: "אני מתגעגעת אליך.. כל כך"
דיברנו עוד קצת ואז סיימנו את השיחה, השעה הייתה 7 בערב וממש התחשק לי להיכנס להתקלח..
לקחתי טרנינג מחמם בצבע אפור מהארון ונכנסתי להתקלח, כעבור 20 דקות יצאתי והתלבשתי, הדלקתי את החימום בחדר ונשכבתי במיטה, הייתי ממש עייפה..
---
דורון בחן את עצמו בפעם האחרונה מול המראה, מישום מה הוא היה לחוץ להראות טוב. הוא לבש ג'ינס בהיר ארוך, חולצה שחורה ארוכה ונעליים שחורות אלגנטיות. מאיה תמיד רואה אותו בעבודה עם חליפות, הגיע הזמן שהיא תראה אותומ גם בלבוש רגיל. 'דורון, תירגע, זאת רק ארוחת ידידים' - הוא חשב לעצמו בראש, אבל למרות זאת הוא התרגש. הוא התיז על עצמו קצת בושם ויצא מהחדר.
אורית שישבה בסלון מתחת לשמיכה אמרה לו שלום ולילה טוב. איך שהוא סגר את דלת הבית היא העיפה מעלייה את השמיכה, היא בעצם הייתה לבושה, אפילו עם נעליים. היא חייגה במהירות את מספר הפלאפון של דנה, חברה מהעבודה
...: "הלו?"
אורית: "הוא יצא, איפה את?!"
דנה: "אני בדיוק בסמטה על יד הבית, הוא יצא עם המכונית?"
אורית: "כן, טוב אני באה אל תזוזי"
דנה: "ביי"
אורית ניתקה בעצבים את הפלאפון וזרקה אותו על הספה, היא יצאה במהירות מהבית והלכה ברגל עד לסמטה, שם דנה חיכתה לה עם מכונית פג'ו קצת ישנה. היא נכנסה למכונית, "תסעי" ציוותה עלייה, וככה הן עקבו אחרי דורון עד לביתה של מאיה.
מאיה חיכתה לדורון בחוץ כבר יותר מ5 דקות, היא שנאה שבנים מאחרים, אפילו אם זה על הדקות, אבל הפעם היא לא הייתה לחוצה ועצבנית בגלל האיחור, אלא בגלל שזה דורון, מישום מה היא התרגשה לראות אותו. 'מאיה, דיי, כולה ארוחה בין ידידים, תפסקי לעשות מיזה כזה עניין' - היא חשבה לעצמה ונרגעה מעט. היא זיהתה מייד את מכוניתו של דורון והתדקמה, היא פתחה את הדלת והתיישבה על ידו.
מאיה: "אתה..אתה ניראה שונה"
דורון: "לטובה או לרעה?"
מאיה: "לטובה, אני חושבת" היא צחקה
דורון: "את ממש יפה הערב"
מאיה: "תודה רבה" היא חייכה "אז לאיזו מסעדה נוסעים?"
דורון: "זה.. 15 דקות נסיעה, את בטוח תאהבי אותה"
מאיה: "אוקיי" היא שוב חייכה
---
"נו, לאן הוא לוקח את הפרחה? לסוף העולם?!" דנה רטנה
אורית: "תירגעי, מה, את מתקמצנת על הדלק?!"
דנה: "זה לא קשור.. אבל אנחנו כבר 10 דקות נוסעות"
אורית: "טוב שקט! תתרכזי!"
---
"הנה זה פה" דורון אמר וחנה את מכוניתו. הוא יצא וכך גם מאיה, הוא בחן אותה מכף רגל ועד ראש. היא לבשה שמלה שמגיעה עד הברכיים בצבע קרם, נעלי עקב בצבע של השמלה ועמל ג'קט יפה בצבע בורדו, היא הייתה נראית מעולה.
מאיה: "מה יש לך? שניכנס?"
---
אורית: "עכשיו צריך לחכות עד שהם יצאו"
דנה: "אוהו... שתיהי לי בריאה את!"
היא משכה את הכיסא לאחור, למצב שכיבה.
---
דורון: "את ממש מקסימה את יודעת?"
מאיה: "תודה רבה.."
היא השתדלה לא לדבר הרבה, לא רצתה לפלוט משהו לא במקום, לא להראות התעניינות.
הם אכלו במשך שעה ולבסוף מאיה אמרה שהיא ממש עייפה והם יצאו מהמסעדה.
---
אורית: "קומי! הם יוצאים!"
דנה: "אין לי כח לנהוג!"
אורית: "קומי כבבר!"
---
הנסיעה עברה בשקט, אפשר היה לחתוך את המתח באוויר עם סכין.. גופה של מאיה בער, היא רצתה להגיד לו לעצור איפה שהו ורק לעשות אותו, הוא רצה בערך את אותו הדבר אבל אף אחד מהם לא אמר כלום. הוא עצר מול ביתה של מאיה ושניהם ירדו מהרכב.
דורון: "מאוד נהנתי.. היום"
מאיה: "גם אני, תודה, היה ממש כייף" היא חייכה
דורון: "א...אני יכול לעשות משהו?" הוא ליטף את שערה
מאיה: "מה.."
הוא התקרב אלייה ונישק אותה בעדינות, היא שיתפה איתו פעולה
וווווווווווווווווועעעעעעעעעעעעעעעעעעע
ששווררףף לה ת'לב בטחח לראות את זה!!! חיחיחחי
אהבבבתתי כ"כ את הפפרקק!
פרק אחחד המדההיממייםםםם ששיישש!!#@
תמשייכי מהר מהר מהר מהר מהר מהר!
פרק פשווווט פצצה !!!
תמשיכככי (:
ואיייייייייייי מדהייםםם!!!!!!!!
תמשיכייייי 😛
פאקקקק איךך מגיעע לאוריתת הזונהה הזוו
! ! ! ! ! !
תמשיכיי סיפור מדהיםם
מדהים , מדהים , מדהים [:
תמשיכי ....
וואווווו מדהיםםםם
מסכנה אוריתת =/
איזה זוג יפה מיטל ובן :] תזהרי להפריד ביניהם 😛
תמשיכי הכי מהר שאת יכולה :]
פשוט מושלםם :]
יאאוו אייין מיליםםםםםם
המשך דחופפפ בייבי
לאבבב3>
ואייייייי איזה יפהההה
פרק בין היפים!!!
חחחח
איזו אהבה יפה יש למיטל ובן!!
הלוואי שהיא תימשך.., אל תפרידי ביניהם כן?!?!
חחח
ואיי מחכה לפרק הבאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
מואהההה 😍
וואי מהממםםם!!
אהבתי..
את כותבת ממש ממש יאפפה..
תמשיכי....
😁
אתר האהבה הישראלי