אהבה-קנאה - ומה שביניהם.

חח תודה לכולם , ההמשך היום או מחר.

פוי! תמשיך מהר!

פרק ב' - השיחה.


שחר זה רק בבוקר =] אומר/ת:
איילייייייייי
Make fun אומר/ת:
שחר שלייי😛 מה נשמע?

שחר זה רק בבוקר =] אומר/ת:
הכול טוב... רשמת שאתה צריך להגיד לי משהו? לא הייתי פה פשוט...
Make fun אומר/ת:
אהה... אממ כן.

שחר זה רק בבוקר =] אומר/ת:
אז ספר, אני במתח.
Make fun אומר/ת:
שחר..
Make fun אומר/ת:
תקשיבי זה משהו אממ אפשר להגיד רציני...

שחר זה רק בבוקר =] אומר/ת:
אייל, אתה מפחיד אותי ... דבר.

הלב שלי התפוצץ. הרגשתי שאני לא צריך לעשות את זה. הרגשתי בכל גופי שהיא לא אוהבת אותי. אבל כבר התחלתי את זה. אז צריך לסיים.

שחר זה רק בבוקר =] אומר/ת:
אייל?

Make fun אומר/ת:
שחר...
Make fun אומר/ת:
אני...
Make fun אומר/ת:
אני אוהב אותך .


ידעתי שהיא לא תשאל אם אני רציני , אם אני עובד עלייה או משהו כזה, בטח היא גם ידעה , פשוט לא הייתה בטוחה. או שלא, בכל מקרה, היא הבינה שזה רציני.

שחר זה רק בבוקר =] אומר/ת:
וואי. אייל אני לא יודעת מה להגיד...

Make fun אומר/ת:
ואני יודע שאת לא אוהבת אותי, פשוט רציתי להגיד לך וזהו.


בנקודה הזו התחלתי לבכות.
בכיתי, כמו שלא בכיתי מעולם.

שחר זה רק בבוקר =] אומר/ת:
תשמע , אייל, אתה הידיד הכי טוב שלי, אבל , אני לא...
אני לא מוכנה לחבר. ואני אוהבת אותך נורא! אבל בתור ידיד.
אתה כמו אח בשבילי.

5 דקות עברו.

שחר זה רק בבוקר =] אומר/ת:
אייל?

שחר זה רק בבוקר =] אומר/ת:
אייל אני מצטערת 😢

Make fun אומר/ת:
זה בסדר...

Make fun אומר/ת:
חבל שאמרתי לך פשוט.... עכשיו שום דבר לא יחזור לעצמו.
שום דבר לא יהיה כמו מקודם.

ובליבי חשבתי. אני לא אוכל להסתכל עלייך שוב. לא אוכל להסתכל עלייך שוב אחרי שגיליתי לך את זה. לא אוכל להביט בעיניים שלך . לא אוכל להיות בקרבתך. הכול יהיה רק הצגה.
ואת בטח שלא תוכלי, אני יודע שאת לא תוכלי, אני יודע ששום דבר לא יהיה כמו פעם.

Make fun אומר/ת:
אני יודע ששום דבר לא יהיה כמו פעם.

שחר זה רק בבוקר =] אומר/ת:
בטח שיהיה! אייל אתה סתם אומר. אז אמרת , זה לא ביג דיל. אני עדיין אוהבת אותך בתור ידיד.

--בתור ידיד-- המשפט נחקק בליבי לנצח.
את אוהבת מישהו אחר? רציתי לשאול. בחיים לא הייתי מעז.
פשוט בכיתי. כל הדמעות נפלו על הרצפה, בקצב הזה אולי אני אטביע את עצמי בדמעות.
הם נפלו אל הרצפה בהילוך איטי, התנפצו. קול ההתנפצות נשמע חזק . כאילו זה היה משהו מוצק שנפל. טיף . טף .טיף .טף.
זה לא יחזור להיות !!!!!!

Make fun אומר/ת:
את אומרת את זה רק כדי שאני ארגיש טוב.

Make fun אומר/ת:
אני יודע שזה לא יהיה אותו דבר. את תחשבי פעמיים לפני כל דבר שתעשי.
הכול יהיה שונה.


שחר זה רק בבוקר =] אומר/ת:
אייל דיי כבר! אתה מדבר שטויות הכול יהיה בסדר. אתה סתם בוחר לעשות את זה מסובך.

אני כ"כ טיפש! מה אני אומר את כל מה שאני חושב?? , לעזאזל.

Make fun אומר/ת:
טוב, עזבי. אני צריך ללכת . נדבר כבר יותר מאוחר.

לא חיכיתי שהיא תגיד ביי.
התנתקתי.
בכיתי שעתיים. ואז התקשרתי לאלעד.


"שלום אפשר לקבל את אלעד?"" אמרתי בקול חנוק.
......



המשך יבוא.

המשך!

יש לי עוד 2 פרקים מוכנים. כשיהיו עוד תגובות אני אפרסם.

מוורררןןן הזקננההה!

תממששייךך אחח שללוו..


זהה מדהייםם..

זה סיפור אמיתי עלך?

הסיפור אמיתי עליי. רק שהשמות שונים, ועוד כמה דברים שיניתי.
ההתחלה היא אמיתית.
אולי אני אסטה מהמציאות בקרוב.

יפה המשך

יצא ארוך מידי =\ מבטיח שלא יהיו עוד הרבה ארוכים כ"כ... בבקשה תגיבו.



"אלעד" אמרתי בקול פורץ בבכי, ההרגשה הכי קשה בעולם. "אלעד, שחר לא אוהבת אותי" אמרתי. אני מתפלא שהוא הבין אותי , כי הייתי מלא בדמעות.
"מהה? למה החלטת?" הוא אמר.
"כי... כי היא אמרה לי" , אמרתי מתייפח, לא יכולתי לדבר יותר.
ניתקתי.
-----------------------------------
"אני שונא את החיים האלה". זה כל מה שחשבתי לעצמי באותו יום.
עברו יומיים. ביום הראשון החזקתי את עצמי עוד. עשיתי הצגה כאילו הכול בסדר. הייתי רק טיפה פחות איתה.
רק טיפה פחות מכרגיל.
אבל ביום השני לא יכולתי.
התרחקתי ממנה,
לא אמרתי לה אפילו מילה אחת.
דיברנו על זה, אמרתי שהיא צודקת. אפשר להגיד ש"חזרנו" להיות ידידים.
אולי מבחינתה.
"גם לי זה לא נעים, אבל אני לא יכולה בלעדיך" . היא הזכירה לי.
"אז תהיי חברה שלי!" חשבתי בליבי, ועניתי רק "טוב".
כל יום בצהריים ברחתי. והימים עברו.
חוץ מאימוני כדורסל , ברחתי , הכי רחוק שאפשר.
הכי בודד שאפשר.
אל השדות והפרדסים שלייד "החורש" .
רק עם מחברת לשירים . לא עשיתי שיעורים. לא עשיתי מערכת.
שום דבר יותר לא עניין אותי.
הבר מצווה שלי הייתה קרובה, אבל עד אז קיוויתי שזה קצת יעבור לי.
עשרות שירים רשמתי שם. בלב הפרדסים שם.

בוקר.
בצפר.
בקושי עובר את השיעור הראשון ,מדעים.
"ממש חבר טוב" .... " כן אה?, אפשר לסמוך עליו "
שמעתי את אלעד ורון מתלחשים.
"מה עשיתי לכם? " שאלתי בעצבים. כאילו אין לי מספיק צרות.
"כלום ... " הם ענו. "אז על מי דיברתם?" שאלתי בקוצר רוח.
"זה לא עליך" אלעד אמר... , "מה לא ראית?" רון שאל.
"לא ראיתי מה ?" שאלתי.
"לא סיפרו לך ?"
לא סיפרו לי מה?" צעקתי כבר עליו.
לא יכולתי להסתכל עליהם יותר. הם עיצבנו אותי. הסתכלתי לצד השני של הכיתה.
בום! כמו מטאור זה הכה בי.
שחר. שחר וגיא.
מחובקים ? , או שאני מדמיין.
למה יש מעגל סביבם? , למה כל ההמולה הזאת?
"הם חברים" . שמעתי את הקול בקושי. מאחוריי. זה אלעד שאמר את זה. או אולי רון .
נפלתי. אבל עצרתי את עצמי. כל הדם שלי בגוף שרף.
"ממש חבר טוב הוא , אה?" רון שאל. הם לא אהבו אותו ממש. אבל הוא היה החבר הכי טוב שלי מכיתה ה.
הוא ידע שאהבתי אותה!
והיא?????? היא אמרה שהיא לא בנויה בשביל חבר. שזה עוד לא מתאים.
אז מה קרה פתאום?
"רוויטל שידכה בניהם" .
הרכלנית של הכיתה. היא בטח דחפה לה את זה לשכל.
"והוא האפס הזה עוד חבר שלך"רון מלמל מאחורי. .
"שמעתי כבר!" אמרתי לו. "עזבו אותי, שיעשה מה שהוא רוצה, ושהיא תעשה מה שהיא רוצה . אחרי הכול אין לי שום זכות עלייה, ואם היא רוצה להיות חברה שלו זכותה".
שיעור ספורט.
"אייל מה קורה? " הוא בא לתת לי כיף.
"בסדר" עניתי והמשכתי ללכת.
"אהה... שמע... לא מפריע לך שאני ושחר חברים , נכון?" הוא שאל.
"נחש! י'בן זונה! תנחש! ממש לא מפריע לי שאתה מתעסק עם מי שאני אוהב. שאתה הכי סוטה בכיתה . עם הילדה הכי תמימה בכיתה. שאתה תנשק אותה ראשון . אולי שנה הבאה, כי היא לא תתנשק לפני כיתה ח'. לא מפריע לי שאתה לא יודע מה זה לאהוב, שאתה רוצה אותה רק בגלל שבעיניך יש לה תחת יפה. בכלל לא מפריע לי!!! "


את כל זה רציתי לצעוק לו . עליו.
"לא.. בסדר ... אהה לא " עניתי.
הוא הלך , שמח , כאילו העניינים בינינו סודרו.

---------
ריח מסריח. מלוכלך פה. טוב מן הסתם זה ביה"ס חשבתי לעצמי.
"אייל איפה אתה?" שמעתי את רון מחפש אותי.
הוא מצא אותי .
בתנועה אחת של הקאה לתוך האסלה .
"אייל קום " הוא בא תפס אותי, שטף לי את הפנים.
"אתה חולה" הוא אמר. לא שאל. אמר . "אתה אחלה חבר אתה יודע? " אמרתי לו .
ואחרי זה הקאתי שוב.
לקחו אותי הביתה.
פיספתי יום לימודים. בדיוק כמו שרציתי. בטח ככה ההורים שלי חשבו.
אם הם רק ידעו את כמות הכאב!

אימא שלי בבית תמיד. חוץ מיום שלישי שהיא נוסעת לסידורים.
היה יום שלישי.
היא תחזור רק בערב.
אחרי שעתיים של דיכאון יצאתי מהבית.
ברחתי. רחוק.
שוב.
הגעתי לפרדסים. דילגתי וקפצתי מעל כמה גדרות תייל.
נכנסתי לפרדסים , כמה שיותר עמוק.
רצתי במהירות בשבילי החול שהפרידו ביניהם.
רצתי . הירוק חלף על פני בטישטוש.
יותר מהר.
סטיתי מהשביל ימינה.
מצאתי אבן גדולה. שמעלייה היו עצים גדולים של תפוזים. ישבתי עלייה.
ישבתי ככה עוד שעה קלה. הוצאתי את כל העצבים שלי בצעקות.
פרקתי.
הmp3 עליי. מנגן שירים של משינה. שירים של אביב גפן. כל שיר שהתחברתי למילים שלו באותו רגע.
"שדות ביקשו אל הגשם, הגלים ביקשו אל החוף, ואני ביקשתי את ליבך לקטוף.
לא זה לא יהיה השיר שלנו, זה רק הכאב שמתעטף, ועם הזמן זה עוד יותר שורף.
לא זה לא יהיה השיר שלנו, לא תדעי שכתבתי בשבילך , שבכיתי בגללך"

במקביל , רשמתי שירים במחברת. שהייתה ממילא מלאה.

"הכול נגמר יותר מידי מהר,
משהו שתקוע בגרון , פשוט לא יוצא , משהו חסר.
לא מאמין איך הכול נפל בטעות,
כמו כוס שנשברה , אני אף פעם לא אצליח לחבר את החלקים,
אז אין מה לעשות , ממשיכים.


כמה קשה לדעת..
עוד צעד אחד והכול נעלם,
אני יודע, ולא יודע מה לעשות,
הדמעות זולגות, הן נוצרו מאשליות,
אז נשאר רק לבכות,
להתחבא מהחיים,
להתחבא מאחרים ,
ואין מה לעשות אז ממשיכים.

תנו לי לעשות הכול בשביל להחזיר בחזרה,
ואז יגיע כישלון ,
אני אבין ואדע,
אף פעם בחיים אני לא אצליח יותר להחזיר אותך אליי,
אף פעם בחיים לא תחזור האהבה,
אף פעם, גם לא בעוד מאה שנה


שנים של האהבה נפרצות..
שיר ועוד שיר לא יחזירו אותך אלי,
הדמעות כבר לא זולגות, הם רצות,
כמו כל שאר חלקי הגוף להחזיר אותך בחזרה, אהובה."
😢
ואז , משום מקום זה קרה...

המשך יבוא..

המששששששששששששששששששששששששששששששששךךך!!!

יפה השךך

תממששייךךךךךך

אחותתיי הזקננה,התאוממהה והפצועהה בשככלל!P=

חח אושרי... אתה כבר ראית את ההמשך😛 ואנונימית .. ותמר[?! נכון?] , תודהה אני אמשיך בעוד כמה תגובות...

חחח

ראיתי..

אבל לא הכולל.

וכבר בא לי לדעת את הממששךך.

P=

זקקננהה ממוטההה...P=