חיי אהבה כפולים

יאיאיאיי הקדשה מיוחד לילילי (:
סיפור מדהיםם תמריי בטח שקוראתת..!
המממששששששךךךךךך.! ;]

מהמםםםםםםםםםםםם
תמרוששש את פשוט כישרוןן מעלףףףףף
פשוט מושלם
אהבתי ביותרררר
המשך מידידיידידדדדדדדדדד

מור'צי 😊

מדהים...
המשך [=

ווואוו פרק מדהים!!

מהמםםםם
תמשיכי

וואייייי
מאמיייייייי
מדהיםםםם
ומתאיםם
אהבתיי
מחכה להמשךךך

ה-מ-ש-ך!!!!!!!!!!!!!!

יאאללההה תמריקווקקוווווקקקווללווולללקקוווללקקוווללוו!!(חחח..התחרבשתי עם ה ו',ל' וה-ק..
חעחחחחעחע)

ואו ממשש ממשש אהבתיי ..תמשיכי
תיראי כמה תגובות יש לך חיחיחי

המשך מדהימההה שלישישישישייי

מחכה להמשך=]]

מדהימו'ל פשוט קולללללל
המשךךךךךךך
אוהבת אותך רצח

המשךשךשךשך.. =]

יהד, מוקדש לך יפתתתתתי (:

מהפרק הקודם

אולי הכל היה מכוונת מקצועיות, אבל רעידה מסויימת בגופה של נויה עברה וגרמה לה להרגיש פרפרים.
"אהבתי!" צעק מור ושלח מבט אל ג'וב שחייך גם הוא
"היא מציגה את הבגד-ים מאחור, גאוני" מילמל ג'וב ונויה המשיכה להיות במאית התנוחות שלה ושל רוג'ר ביחד.



המשך

"10 דקות." קראה שירה ויצאה מהסט.
"נויה, אני צריך דבר איתך" קרא ג'וב וסימן לנויה לבוא אליו
רוג'ר עזר לנויה להתעטף חזרה בחלוק השטן והלך לשבת על הספות ליד פינת הקפה.
"שמעתי שדיברת עם מור על אפריקה לפני שבוע" אמר ג'וב ברוך ובחיוך והניח את ידו על כתפייה של נויה
"אני - כן... אבל -" התחילה נויה לומר
"מהר לך מידי?" שאל ג'וב מרים את גבותיו בשעשוע
"אני - אממ... כן" ענתה
"את נויה! מה עוד צריך להגיד? את יכולה הכל!" חייך ג'וב והמשיך "הלימודים זה לא בעיה, אני מסדר הכל והחומר נשלח אלייך, זה לא שנעביד אותך מהבוקר עד הבוקר. זה כמה לוקיישנים קטנים במקומות מסויימים." הסביר
"אני - "
"ידעתי שתסכימי" ג'וב חייך חיוך גדול באושר
"רגע נו ג'וב.. שנייה, אני -"
"נכון שהיא מדהימה?" שאל ג'וב את מני שעבר ליד
"מדהימה" חייך מני
"רגע נו שנייה ג'וב! שנייה... אני -"
"כן, את תצטלמי עם קשת קרני. זה מה שרצית נכון? אז זה מה שסידרנו" חייך ג'וב חיוך גדול עוד יותר
נויה שתקה והוציאה סיגריה
"אז אני רואה את העניין סגור?" שאל ג'וב
"כן" לחשה נויה והדליקה את הסיגריה
"מלכה שלי את! מלכה! אז ככה. . ." אמר והתחיל לפרט הכל אבל נויה רק התיישבה ובהתה ברוג'ר שהדגים תנועות ריקוד לדוגמנית בצורה מושלמת.
"הנסיעה תהיה לשלושה ימים, מור מני שירה ואני נבוא יחד איתך ועוד דוגמן אחד בשם טום. כנראה שגם רוג'ר יצטרף, הוא אוהב לעבוד איתנו ואנחנו אוהבים לעבוד איתו אבל. . . זה עדיין לא סגור."
"רוג'ר?" שאלה נויה מביטה בו מהופנטת
"כן, אנחנו לא יודעים אם הוא יוכל, הוא צריך עוד להחזיר לנו תשובה"
"יש לו סוכן?"
"אני הסוכן שלו"
"אה, אז למה הוא צריך להחזיר לך תשובה? מה כבר יש לו לעשות?"
"הוא עובד בשלוש עבודות שונות חוץ מהדיגמון, הבנאדם בקושי ישן אני אומר לך" אמר ג'וב ופנה להביט ברוג'ר ובדוגמנית
"זה למה הוא לא בא בשבוע האחרון?" שאלה נויה בעניין
"אני חושב שכן, הוא לא מדבר איתי הרבה"
"איזה שלוש עבודות הוא עובד?" שאלה נויה ונזכרה באותו לילה אצל סופה בר ושאלה את עצמה איך בנאדם יכול לסדר לעצמו לוח זמנים עם ארבע עבודות ובנוסף הלימודים והבגרויות של כיתה י''א.
"אני יודע שהוא מורה לריקוד" הסמיק ג'וב
"אמרתם לו שגם אני נוסעת?" שאלה נויה
"כן. . ." אמר ג'וב באיטיות " - נוני, את יודעת שאם יש בינכם משהו לא טוב את תמיד יכולה להגיד לי"
"תשכנע אותו לבוא" אמרה נויה בשקט ובאותו רגע רוג'ר סובב ראשו ושלח חיוך אל נויה וג'וב.
המבט לא נמשך זמן רב, הדוגמנית מיד סובבה את ראשו בחזרה אלייה.
"לשכנע אותו לבוא?" שאל ג'וב משועשע
"כה" ענתה נויה בשקט, השפילה מבטה ושיחקה בסיגריה בין אצבעותייה.
"שלוש דקות" נכנסה שירה אל הסט עם קלסר רשימות גדול ושקעה בו.
"איפה הוא רוקד אמרת?" שאלה נויה
"הוא לא רוקד, הוא מלמד ריקוד" תיקן ג'וב
"נו כן . . . איפה אבל?"
"המקלט הגדול ברוטשילד"
"עלאק, שם? מה הוא מלמד בכלל? בלט?"
"היפ-הופ" ג'וב הסמיק יותר מהפעם הקודמת
"יפה לו" אמרה נויה בשקט ושבה להביט בו.
"נויה? צילומים!" צעקה שירה אל נויה וסימנה לה לבוא
נויה מעכה בסיבוב את הסיגריה באחת המאפרות הקרובות והלכה לכיוון הסט.


כבר חושך. הצילומים הסתיימו להיום. 10 שעות וחצי רק צילומים.
היא ורוג'ר מסתדרים מצוין בצילומים. רק המגע שלו נותן לנויה תחושה מוזרה ולא מובנת.
נויה בנתה היום לחזור עם רוג'ר לבית שלה, שלפחות ידע איפה היא גרה.
אבל מיד אחרי הצילומים ג'וב לקח אותו לשיחה, ככל הנראה בעקבות השיחה הפרטית שלה ושל ג'וב.
במשך כל השיחה נויה שמרה מרחק וקשר עין כדי שלא יברח.
"נסיכונת!" נשמע קול מאחורי גבה של נויה
"אה מני" חייכה נויה שהסתובבה לדבר איתו
"צריכה טרמפ? היום אני נוסע בכיוון שלך"
"לא נישמה שלי, אני מסודרת, תודה" אמרה נויה ונישקה את מני
"טוב מאמי, אני רץ. . בועי"
"בועי" לחשה נויה ושבה להביט לכיוונם של ג'וב ורוג'ר, אבל במקומם ניצבה רק הספה הלבנה, ריקה מאדם.
"אופי" לחשה לעצמה נויה והוציאה את הנייד מהתיק הקטן
"אמא!"
"לא מצאתי מי שיקח אותי . . . בואי קחי אותי . . ." חיכתה בתיה את נויה בקול תינוקי
"רעה" חייכה נויה
"אני באה חכי לנו ליד השער"
"רגע! אני מפריעה לך עם המכוער?"
"תאמת כן, את תצטרכי לסבול אותו כל הדרך חזרה הביתה"
"בקטנה בקטנה, את סובלת אותו לשני הכיוונים"
"אנחנו באים" בתיה צחקה וניתקה

"הבת שלי נוסעת לאפריקה להצטלם לקמפיין"
"עלאק" אמר יוני ממושב הנהג והציץ במראה כדי להסתכל על נויה שמאחור
"אמא . . ." יללה נויה במבוכה והסתירה את הבושה שעל לחייה מפני יוני שבמראה
"מה? הוא צריך לדעת, את לא תהיי בבית אז נוכל להשתולל"
"פיכ, מגעילים!" נויה התחפרה אל תוך המושב וסתמה את אוזנייה.
הדיבורים של אמא של נויה ושל יוני החבר שלה נשמעו עמומים ובלתי ברורים כשהאוזניים סתומות.
ללא כל הכנה, שיחתה של נויה עם ג'וב הופיעה בראשה כהבזק ונזכרה בשאלה שבערה בה כל הזמן שבו חיכתה לאמה.
"אמא! אמא אמא אמא אמא!" נויה התפרצה אל השיחה של אמא שלה ושל יוני
"מה?" שאלה בתיה
"אני רוצה ללכת לשיעורי היפ הופ" הודיעה נויה
"היפ הופ? אם כבר חדר כושר פיצי שלי, את השמנת, וחדר כושר יעשה את העבודה מהר יותר"
"אבל - "
"בלי אבל. . . את השיחה נעשה בבית בלי יוני"
"יוווווואו! יודעת מה? יופי" רטנה נויה בעלבון של השלילה המהירה ונשענה על גב המושב האחורי משולבת ידיים.
יוני שלח מבט אחרון במראה וחזר להביט בכביש לפניו.














יום עצמאות שממממממח בננות
אוווווווווווווווווווווהבת (:

המשך =]

מהמםםםםםםםם 😊
המשך דחוףףף
וחג שמיח :]
נופיייייייי