חיי אהבה כפולים

ווווואי איזה מדהיםם..

אבל מה היא פוסטמה? היא לא רואה את הכינויים? אותם כינויים אלוהים ישמור..



המשךךך

עכשיו קראתי את כל הסיפור
ממהתחלה עד הסוף.
סיפור מדהיםםם!!
את כותבת ממש יפה 😊
מחכה להמשך...

תמשיכי מאמייייייייייייייייייייייי

וואיי מאמי זה מדהים!!!

לילוש =]

פרק סופניייייי

אוייייייייייייייייייייי
יצא לך פרק כזה מושלםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
מזה אהבתיייייייייייייייייייייי
אני מתה להמשך כבררררררררררררררררררר

חחחחחחחח

אאתם עדיין לא קלטתם,אהה?!


היא השאירה את ה"חשבון" שלה כביכולל פתוח..

אצלו במחשבב...



תמררר..

תמשיכי מאמי!

אוף שבועיים לא קראתי את הסיפור ויש רק המשך אחד??
הוא היה ארוך, אבל בא לי עודד!!!!!!!!!!

יאלה תמשיכי מאמי אני סקרנית רצחח . .
אוהבת אותך!

סופ סוףף.. המשךך!!
מהממממממם!!!!
אני צ'ה עוד אחד 😊

סנווווופי!? מוקדדדש לך יקירתי [:


מהפרק הקודם

הוא כיוון לה שעון לשתיים כדי שיהיה לה זמן לארוז והביט בה זמן מה.
הוא הרגיש שכל הצרות נעלמות כשהוא מביט בה ישנה.
השיער הבלונדיני הבגדים הלבנים ותווי הפנים העדינים נתנו לה מראה של משהו טהור.
הוא כיסה אותה באחת השמיכות הורודות שהונחו על המיטה ויצא מהחדר בשקט.


המשך

שעה ארוכה עברה.
החדר הורוד היה חשוך.
מהפנסים שברחוב האירו פסים ארוכים ובהירים את המיטה ואת מי ששכה עלייה.
בחלומה של נויה הופיע האלמוני, היא חלמה שהוא נמצא לידה אבל היא לא יכולה לראות את פניו.
היה לו ריח מוכר. הריח של בן.
בן התעורר וחיבק אותה, הוא הביט בה מלטף את פנייה בעדינות.
הוא אהב אותה.

"נויה. . " נשמע קול חלש
"מה?" נויה שאלה בלחש
"נויה. . "
"מה?"
"נויה!!" הקול החלש הפך לצעקה
נויה פקחה עינייה במהירות, מולה התבהרו פנייה של משי.
"אוהו" נאנחה נויה ועצמה עינייה שוב מסתובבת לצד שני
"אוהו!? את אוהו!? טוב ילדונת אני מחכה לך שעתיים וחצי בסופה בר הזה ועוד צכה לסבול על הראש תשטויות של רוג'ר על האהבה שלו.. את יודעת? הוא דווקא די נחמד כשחו - "
"על האהבה שלו?!" שאלה נויה מבולבלת וקמה מיד
"כן! על האהבה שלו.. אבל תירגעי יא לחץ! זאת לא את" אמרה משי
"אז מי זאת? מה הוא אמר? מאיפה היא?"
"נערף מאיפה היא.. הוא לא הזכיר על הפרטים שלה כלום.. בטח גרה שם.. אי שם.. - " אמרה משי והביטה אל המרחקים, " - לא סתם מאמי.. הוא אמר על כמה שהיא איכותית ומעניינת ודברים כאלה. . זה לא הכי עיניין אותי למה באותו רגע הסתכלתי על הגבות שלו, את יודעת? שמתי-לב שיש לו ג - "
"איכותית? איכותיות הוא אוהב?" שאלה נויה בפרצוף מעוקם
"פחחחחחחחחחחחחחחחחחחח" חיקתה משי צחוק מזלזל ואז פנתה להביט בנויה
"עכשיו את מתה להיות איכותות, הא?" שאלה מושכת באפה והרימה את גבותייה בתנועה של 'תודי תודי'
"די! איזה דיכאון משי!"יללה נויה וצנחה מטה אל המיטה ונחתה על משהו לא מוכר.
"אמא!" קמה מהר נויה
"מה זה!?" שאלה משי ספק צוחקת ספק מבוהלת
"אחח"נשמע בין השמיכות הורודות והציצה רגל
"בן?"
"כן?" נשמע קול מנומנם
"פאק, מה אתה עושה פה?" שאלה נויה לא מבינה והעיפה את השמיכה מעל בן
"לא קיבלת את ההודעה שלי?" שאל
"איזה?" שאלה נויה
"אמרתי לך לחזור היום מוקדם כי אירגנתי לך הפתעה" אמר
"הפתעה?"
"כן, הפתעה. . אם הייתן מעירות אותי בבוקר הייתי יכול להראות לכן את ההפתעה רק שעכשיו.. רגע רגע רגע.. אני לא בעניינים.. משי? מה את עושה פה?"
"הי בנצ'וק" משי דפקה לבן חיוך מאולץ
"אתם מכירים?" שאלה נויה
"הוא דפק אותי פעם" אמרה משי משחקת בשיערה
"דפק אותך פעם?" שאלה נויה בפליאה
"זה לא מה שאת חושבת נויה, חוץ מזה שמשי דפקה אותי אם כבר!" אמר והעביר את מבטו מנויה למשי
"אני!? דפקתי!? אותך!? ילללד אתה אוכל סרטים! אני לא נוגעת בבנים בגיל שלי!"
"עובדה" חייך בן "אנסת אותי" אמר ונשך את האוויר בניסיון להיראות נחשק וסקסי
"עלאק אנסתי אותך! את מי אתה משקר? אה? הייתי מסוממת אז קפצת על ההזדמנות! אל תכחיש יא יצור. מצאת גם על מי לעבוד"
"וואו" לחשה נויה והרימה את ידייה בתנועה של 'לא מתערבת' וקמה מהמיטה.
הקולות של משי ובן עוד נשמעו ברקע, נויה הפסיקה להקשיב להם.
היא הוציאה סיגריה הדליקה אותה וניסתה להיזכר מה קרה אתמול.
למה רוג'ר לא נתן לה לישון אצלו ואיך היא נרדמה בנסיעה חזרה הביתה.
"פאק!" פלטה בלחץ
"מה?" שאלו בן ומשי ביחד
"מה השעה?" שאלה מהר וקמה מהכריות שעליהן התיישבה
ציפצוף של שעון המעורר נשמע.
משי חטפה את השעון והפסיקה אותו
"שתיים" אמרה והניחה אותו בחזרה על הכוננית "למה?" הוסיפה בשאלה
"בן! עוף מפה!" אמרה נויה ועשתה דרכה אל דלת החדר ופתחה אותה
"למה?" שאל לא מבין ובקולו נשמעה נימה עצובה.
"אני צריכה לארוז!" אמרה "עוד שעה אוספים אותי!" הוסיפה והדליקה את האור.
משי ונויה קפאו ורק בן חייך חיוך קטן וחיכה עד שמישהי תוציא מילה.
החדר כולו היה מלא בנרות כבויים, נצנצים אדומים וורודים, שלטים ענקיים של 'נויה אני מאוהב בך', בלוני הליום שנצמדו אל התיקרה המשופעת ושלוש מתנות מסודרות לפי הגודל על השולחן ליד המחשב.
"מי עשה את זה?" שאלה נויה את הדבר הראשון שעלה לה בראש בלי לחשוב.
"מי נראה לך?" שאל בן מעט נעלב.
נויה, שבראשה הסתחררו רק שני שמות ; האלמוני ורוג'ר ענתה
"לא יודעת, זה מה שאני שואלת"
בן לא ידע אם לצחוק או לבכות.
משי קלטה את זה, היא ידעה מה עובר לנויה בראש.
"זה מדהים בן! איזה משקיען!" אמרה מיד בשביל להעיר את נויה
"זה ממך כאילו?!" שאלה נויה מופתעת ומבטה עבר להינעץ בבן.
"זה ממני כאילו" אמר בשקט וקם מהמיטה כדי לצאת מהבית
"וואי לא היית צריך" אמרה נויה נרגשת
"כה הא" הסכים בשקט ונעל את נעליו
"אוי, לא נעים" צייצה משי בעצב ומבטה עבר בין שניהם.

בן הלך מאוכזב מהאדישות של נויה ונויה סיימה לארוז.
השעה הייתה חמישה לשלוש לפנות בוקר
" - בכל זאת, תיראי איזו השקעה.. אני הייתי מתנפלת עליו בנשיקות" אמרה משי והפכה את כרטיס הברכה הוורוד שבן הכין לנויה
"אני לא אוהבת אותו.. תפנימי כבר" ירתה נויה והתיישבה על ערימת הכריות הורודות והדליקה סיגריה.
"חוץ מזה, מה הוא חושב שהוא יכול להיכנס לבית שלי בכל פעם ככה בלי הזמנה? הוא חש חבר שלי!"
"אולי את נותנת לו הרגשה כזו" אמרה משי
"נוני?" נשמע קול מכיוון דלת החדר, "הכנתי לך דברים מתוקים לדרך, בכל זאת - דיאטה נועדה כדי לשבור אותה" חייכה אמא של נויה
"תודה" חייכה נויה
"אה, והבאתי לך גם מחשב נייד. תיקחי אותו ואת הספרי חשבון שלך כדי שתוכלי להתכונן לבגרות בעוד שבוע"
"אייייי, אתם עוד בבגרויות" צחקה משי
"סתמי סתמי, מאיפה יש לך מחשב נייד?" שאלה נויה ומיד חשבה על הכסף שהיא מזרימה לאמא שלה לחשבון בבנק.
"יוני, הוא עובד בחברת מחשבים, ביקשתי להשאיל לך מחשב" ענתה
"תכלס שימושי היוני הזה" חייכה נויה
"אני יורדת, תהנו בנות" אמרה בתיה אמה של נויה ויצאה מהחדר
"הדלת!" קראה נויה אחרייה
בתיה חזרה וסגרה את הדלת כמו חייל.
"פשש" פלטה משי
"כל ההכנסות שלה באות ממני" קרצה אלייה נויה וצפירת מכונית נשמעה מלמטה.
"הם באו" קראה נויה בהתרגשות והציצה דרך החלון.
"אז את הולכת לדגמן עכשיו עם קשת קרני?" שאלה משי בחיוך
"אכן אכן" חייכה נויה חיוך מאושר
"הגוף שלה לא כולו צלקות?" שאלה משי עוזרת לנויה לאסוף דברים אחרונים.
"כן, אבל מוצאים לה תנוחות מתאימות כדי שלא יראו, אין, אני מעריצה אותה" אמרה נויה והרכיבה על ראשה משקפי שמש למרות שבחוץ עוד האירו רק אורם של הפנסים הגבוהים.
"את יורדת איתי?" שאלה
משי הינהנה ושתיהן ירדו מטה.
"באי אימא" אמרה נויה במהירות בניסיון להתחמק ממתקפת הנשיקות הרטובות, אבל אלו לא איחרו לבוא ועטפו אותה באהבה מעצבנת.
"אוח, עכשיו כולי אודם!" רטנה נויה ויצאה החוצה שולחת לאמא שלה חיוך אחרון
"ביי אוצר שלי! אני אוהבת ! תבלי!"
"להה..." סיננה נויה והתקדמה אל הואן הגדול.
"בעי מותק, לאביו" אמרה למשי וחיבקה אותה
"בעי סוסי, תראי להם מה זה פוזה, אה?"
"חחחח טוב אחי" חייכה נויה ונכנסה פנימה אל הרכב הלבן והגדול.
"נסענו?" שאל ג'וב
"נסענו" חייכה נויה.
למרות השעה המוקדמת, כולם צחקו שרו זייפו ונהנו בדרך לנמל התעופה שיביא אותם אל אפריקה, אל סט צילומים מלא חוויות, אהבות ובעיקר סודות.













אח אח אח מ12 עד 3 אני כוווווותבת . . כולללללי ישננננה כברבררברבר
לילה טווווווווווב פרוווות. .
שונאת קיץ
אווווווווווווווווווהבת אותככם (:

מילה....

וווואאאאאאאוווווווו=]]]]

מאמי איזה יפה..
אוישששש הרו'גררר הזה ....=]
😁

חולה עלייך מאמי שלי=]

מחכה להמשך מושלם כמוך!

מדהייייייייייייייייים

יאאא..

מאמא מייהה!!

חחח


אאיי.. אאייזזהה פפרקקקק!#@$%#

אהבתתיי בטייררוף..

תמשיכי!

מדהיםםם
אבל קצר :[
המשך וקשההההההה 😊

ואואאואואו מושלםםםםםם
את כותבת מדהייים
תמשיכי מאמייי דחוףף