סורי בנות \:
מחר אנסה לכתוווב. . הלוזים מפוצצים \\\:
אבל זכרו שאני אוהבת 😁
אין בעיות.. כל עוד יש לך תירוץ 😉
מאמי
אנחנו
נחכה =]]
אוהבתתתתתתתתת
אותךךךךךךךךך
והמשךך
דחוף מתי שתוכלי 😛
QUOTE מחכה =)
חחח גם אני=] 😁 😊
חחח ברוכה הבאאה. . ^
חזזזזזזזזזזזזזזזרתי (: ואני בדרך להמשך . . עיפפפה .. מקווה לתת פינוק . .
אוווווווווווווווווהבת.
ברוכה הנמצאת ( : חחחח
מחכה להמשך מאמי :]
אמאמאמ .. יעעעעעעעעעעעעעלי!? # מוקדש לך מותק.
מהפרק הקודם
"נו. . . נויה, צ'אנס אחרון, מה קרה לך. . איך השתנת" אמר
נויה, שהייתה כבר מפוצצת סקרנות בנוגע להודעה, הרשתה לבן להישאר ואמרה לו ללכת להתקלח כי הוא מסריח.
"פיה, אני מצטער שאני לא כותב לעיתים יותר קרובות.
בשבוע האחרון קוברים אותי בעבודה.
בקרוב אני נוסע לחוץ-לארץ, וכנראה שאני לא אוכל לכתוב לך משם.
אני אתגעגע, אני באמת מרגיש משהו שונה בשיחות שלנו - "
"מאמי? איפה המגבת אמרת?"
"בכיור" צעקה נויה ושבה לקרוא את ההודעה
המשך
חוץ מהשורה האחרונה, לא היה יותר משהו מרגש בהודעה.
באנחת שיחרור או אולי אכזבה סגרה נויה את מסך המחשב וקפצה בגבה אל המיטה פורשת את ידייה לצדדים ומביטה בתיקרת העץ הוורודה.
היא הרגישה את גופה מתקרר.
הוא היה חם מציפייה וסקרנות לגבי ההודעה, וכעת, הוא כבר אינו.
נויה לא ידעה מה תעשה כשהאלמוני יסע לחוץ-לארץ.
גם לא ידוע לה לכמה זמן הוא נוסע ומתי.
יצורים קטנים כירסמו את החזה של נויה, היא הרגישה שמשהו אוכל אותה מבפנים לגלות לו מיהי.
מלאת תהיות וחששות התקפלה ככדור על צידה ועצמה עינייה.
ליטוף עדין ואוהב העיר אותה זמן קצר אחרי שנרדמה.
"רוג' - " התחילה בלחש ופקחה עיניה אך אז במהירות חזרה בה ולחשה בחיוך מאולץ " - בן. . ."
"תחזרי לישון מותק" לחש והתקרב אלייה כך ששפתיו הלוחשות ליטפו את מצחה
"מה השעה?" שאלה מתרחקת מהמגע למרות שנעם לה
"שתיים"
"תעיר אותי בחמש" לחשה והסתובבה לכיוון השני.
עינייה הפקוחות זהרו בחושך, עיניים מלאות עצבות של בדידות.
למה כשבאותה מיטה שבה היא שכבה, שכב גבר שצבא בנות היו מוכנות לעשות הכל בשביל שישים עליהן זין והיא עדיין מרגישה בדידות מציקה?
אצבעותיו ליטפו ברכות ובנעימות את כתפה וזרועותייה.
"מה אתה רוצה?" הסתובבה להביט בו ורטט זעיר נשמע בקולה.
בן שתק
נויה הביטה בשפתיו שפעם היו שייכות לה.
היא שנאה את התחושה שמולה ניצה דבר-מה שאינו שייך לה.
תחושה שהרגישה לרוב עם רוג'ר ועם האלמוני בהודעותיו.
תחושה מתגרה ומגרה.
מבטים לא מובנים עינייה של נויה שידרו, מבטים מבולבלים.
ואילו מבטיו של בן; היו חד משמעותיים.
"מה?" שאלה נויה כמעט ללא קול, עיניה ברקו מאורם של הפנסים שהציצו מהרחוב.
"לא יודע, את כל כך יפה" אמר בכנות, וציפה לכבוש אותה.
נויה שנפשה הייתה סוררת באותו רגע, התקרבה עד מרחק שבו הורגשו נשימותיו של בן על שפתייה ודיגדוג קל עבר בינהם.
שפתייה נפתחו באיטיות על שלו, נשימותיו של בן הלכו והפכו רעבות.
היא ידעה שמילים יהרסו את הרגע ובכל זאת מספר אינסופי של שאלות עמדו על הקצה להיאמר.
בן עלה עלייה.
השאלות נעלמו.
הוא ידע איפה לגעת.
איפה היא הכי אוהבת.
איפה היא הכי חלשה.
"אני אוהב אותך" לחש
נויה הרגישה שייכת.
"אני מאוהב בך" לחש
נויה הרגישה נאהבת ונחשקת.
הכל היה לפי התוכנית - בן פנה להסיר ממנה את החולצה.
בעדינות ובזהירות החולצה עלתה למעלה ונזרקה אל השטיח הוורוד.
החזה של נויה עלה וירד בקצב לא אחיד, מידת התרגשות פעמה בה.
בן ידע שזה הולך לזרום עד הסוף הפעם והאט את הקצב כדי שלא תחשוד ותחזור אחורה.
הוא נישק אותה בעדינות ובאיטיות מגרה לכל אורך גופה עד שהגיע אל המכנס שלבשה.
בנישוקים עדינים, שלח את ידיו להוריד את מכנסייה.
כעת נשארה רק בחזייה ותחתונים.
אוווופ יצא כמו איזה סיכום תקרית בחדשות . . עוד שנייה אני נרדממממת פוווווו. ..
ואיזה פרק הפכפפפך יצצא \: כל פעם לפי השיר שמתנגן לי ברקע הסיפור משתנה. . \::: איי איי. .
אללה עפתי לישון מצטעעערת שיצא שורטטטטי מחר על הבוקר אני אמשיך \:
לאב אנד פיס פור אול (:
אווווווווווווווווווווווווהבת.
אתר האהבה הישראלי