מקווה שהיום יהיה המשך...
😊
הודיה אנונימית מרוניי תודה על התגובות..
סורי אתמול לא הייתי בבית והאינטרנט היה דפוק.. עוד דקה אני שמה המשך.. =]
הנה המשךךךךךךךך וסורי על העיכוב של היומיים =]
"אנחנו יכולים לדבר רגע?" שאל ואופק הנהנה בראשה לאות אישור.
"טוב אני אלך לעזור עם ארוחת הערב" אמרה כשראתה שהיא אינה רצויה בחדר...
היא יצאה מהחדר ומתן התיישב מול אופק והביט בה..
"אה אני מצטער/ת.." הם אמרו בו זמנית..
"לא, אני מצטער." מתן אמר אחר כך והשפיל את ראשו "ידעתי שיש לך חבר ובכל זאת נישקתי אותך"
"אתה באמת לא בסדר.. וגם אני לא כי בכל זאת נסחפתי איתך אבל שתדע..." אופק אמרה ומתן עצר אותה באמצע "שאין בינינו כלום. אני עדיין אוהבת את שון!" הוא אמר.
"כן.." היא אמרה וחייכה אליו "וגם אני מצטערת על הסטירה." אמרה ועשתה פרצוף מצטער.
"זה בסדר, אגיע לי! אבל זה כאב שתהיי בריאה" הוא צחק.
"מתןןןןןןן אופקקקקק" צעקה דלית מלמטה "נו בואו כבר לאכול!"
"יאללה הולכים?" קמה אופק מהמיטה ואחריה מתן והם ירדו למטה ל-ארוחה משפחתית-.
-------------
"בוקר טוב, בוקר טוב..." החלה דלית לשיר...
"יאווו אמא שקט!!" צעק לה מתן מחדרו.
"כן דלית תני לישון!!" צעקה גם אופק..
"יאללה ילדים!!! היום אנחנו מתחתנים צריך להתחיל להתארגן!!" נשמעו צעדיו של אבא במדרגות והוא צעק אליהם.
"טוב נו.." קמה אופק חצי שפוכה מהמיטה והלכה לאמבטיה..
היא ניסתה לפתוח את הדלת אבל הדלת הייתה נעולה...
"מי שם?" התעצבנה. "אני, סורי הקדמתי אותך.." מתן צחק לעצמו.
"אוישש אוף!" כעסה אופק ובעטה בדלת..
"חמודה מה יש לך עוד מעט הוא יצא." אמר אבא לאופק ונשק לה על הלחי.
אופק התחילה לבכות, לא רצתה אך זה קרה. זה שוב שבר אותה *היום החתונה*
"היי אל תבכי יפה שלי! תספרי לי מה קרה" אמר אבא ולקח אותה לחדר.
"נו עכשיו אנחנו לבד תדברי!" הוא ציווה עליה.
"אבא לא חשוב.." היא ניסתה להתחמק אבל הוא תפס אותה בידה והושיב אותה חזרה.
"זה בגלל אמא? אני חושב שאגיע הזמן לדבר." הוא אמר לה ופניו הפכו לרציניות.
"כן זה בגלל אמא! תראה איך שכחת אותה... תראה איך שכחת את אהבה הכי גדולה שלך! אבא אני זוכרת, למרות שהייתי קטנה שאמא נפטרה, איך בכית ואיך חיבקת אותי ונשברת לי בידיים!! אני זוכרת איך אמרת לי שאף אחד בעולם לא אהב אותה יותר ממך. אני זוכרת!" צעקה עליו והוציאה את כל מה ששמרה בפנים הרבה זמן מאז שאבא הביא את דלית הביתה.
הוא הביט לה בעיניים ולא אמר לה כלום, דמעה זלגה מעיניו הכחולות שנצצו, לא מאושר אלה מכאב.
"אבא סליחה לא התכוונתי.." אמרה לו והתקרבה אליו. *יותר מדי סליחה אני אומרת בזמן האחרון, ביותר מדי אנשים אני פוגעת!* חשבה לעצמה.
"אז מה את רוצה? שאני ימשיך לבכות עליה? שאני יהיה נזיר שאני לא ירגיש נאהב יותר? לא אופק לא! אני המשכתי בחיי, אני אוהב עדיין את אמא שלך יותר מכל, את לא מתארת לעצמך עד כמה. אבל אני אוהב גם את דלית ואני רוצה להתחתן איתה ולהתחיל בחיים חדשים. את אמא אני תמיד אזכור היא תמיד תהיה בלב שלי ואני בטוח שגם היא רוצה שאני ימשיך לחיות את חיי.." הוא אמר והביט לה עמוק בעיניים מקווה שהיא הבינה למה התכוון.
היא התרוממה והתיישבה על אדן החלון והביטה החוצה לא אמרה מילה כאב לה מדי, היא ידעה שיש דברים נכונים במה שאביה אמר לה. *אולי באמת כדי לתת לו להתחתן אולי ככה הוא לא יסבול וזאת גם ככה לא החלטה שלי* חשבה
"אני אגואיסטית אבא. אני מגעילה. חשבתי רק עלי לא חשבתי עליך, לא חשבתי מה טוב לך! חשבתי מה טוב לי. אני מצטערת אבא ואני שמחה שפתחת בחיים חדשים" אמרה אופק לבסוף, התקרבה אליו וחיבקה אותו חזק..
הוא לא השיב לה. רק חיבק אותה חזרה.. ושמח שלפחות הם דיברו על זה, סוף כל סוף..
יצא לי פרק חביב חח
תגיבוווווווווווווו
אוהבת המון המון -זוהר- 😊
מושלם כמו כל פרקקק.. :]
תמשיכיייייי 😊😊
מורני אנונימית תודה חמודותתתת =]
מואההה ענקית -זוהר- 😊
תודה תמרוש על התגובהה..
מחר בצהריים אני מקווה
פשששש איזה יופי!!!! את ממש ממש מוכשרת... תפתחי את זה ואם את אוהבת את זה תלכי עם זה עד הסוף מי יודע אולי בסוף תהיי סופרת גדולה... 😉
נוווו תמשיכייי
חח סתם אין לי זכות!
אני מושכת את הקוראים שלי גם שבוע!
אבל תמשיכי בובי! חחח באמת עכשיו אני מבינה מה הם מרגישים ואני אשתדל שזה לא יהיה ככה יותררר
חחחח יעלוששש תודה מאמיי
The__STIG חחחח תודה =] אמרו לי פעם עוד בכיתה ו' שאני יהיה סופרת 😁
אבלל לאא לא נראה לי אני עושה את זה סתם בשביל הכייף חח ואני לא עד כדי ך מוכשרת
חחח קרן יא מצחיקולה 😛 אני ישים מחר המשך בצהריים אני מקווה
מתה עליכם -זוהר- 😊
אני מחכה להמשך..=]]
פשוט מ-ד-ה-י-ם
אתר האהבה הישראלי