מממווווווווווווווושששלללללללםםםםםםםם המשךךך
חחח וואיי קרן איזה מחמאה 😁 תודההה
אנונימית תודהההה גמלך...
בקרובבב המשךךך (עוד כמה דקות..)
המשךךךךך : 😊
"האוץ'" היא צעקה כשנפלה על המיטה והוא מעל גופה, מביט בתוך עיניה הירוקות והיא חדרה אל תוך עיניו החומות.. לרגע הרגישה כאילו היא מכירה אותו שנים. ככה הם הביטו אחד בשני.. בלי לומר מילה בלי להוציא הגה מהפה, הוא החל להתקרב אליה, הביט בפיה וראה שהיא לא מגיבה, *עוד שנייה והוא נוגע בשפתיה* חשב לעצמו... עוד שנייה והוא עשה את הדבר שיותר מכל רצה...
הוא התקרב אליה והיא החלה להרגיש את נשמותיו? *מה היא עושה?!* היא שאלה את עצמה אבל המשיכה, זרמה איתו.. שפתיו נגעו בשלה והיא נסחפה איתו, לשונותיהם ליטפו אחת את השנייה עד ש...
"לא..." היא צעקה וזרקה אותו מעליה אחר כך הכניסה לו סתירה חזקה על הפנים.
היא הביטה בו המומה והצטערה לרגע.. "א..א.. אני.. מצטערת " היא אמרה לו כשהבינה מה שעשתה. הוא הביט בה בכעס ויצא מהחדר *בום* נשמעה טריקת הדלת מאחוריו.
היא נפלה על הרצפה והחלה לבכות.
"מה עשיתי?" היא שאלה את עצמה.. "ולמה הוא היה צריך לעשות את זה!!" כעסה.
היא התרוממה ממקומה וניגבה את דמעותיה לאחר שנרגעה מעט "זאת הייתה רק נשיקה, רק נשיקה קטנה, לא קרה כלום" היא ניסתה להרגיע את עצמה עוד.
"נשיקה? עם מי?" נשמע קול מבוגר לפתע..
"סבתאאא" היא אמרה כשראתה את רחל סבתא שלה עולה במדרגות ורצה אליה..
"או חמודה שלי מה קרה?" היא שאלה בדאגה כשראתה את עיניה אדומות וחיבקה אליה את אופק.
"כלום סבתא, לא חשוב.." היא אמרה והשתחררה מחיבוקה החם.
"כל דבר חשוב! בואי, בואי לחדר יקירה ספרי לי הכל.." אמרה ולקחה אותה אל החדר..
"דרך אגב פגשתי את הבן של דלית הוא נראה מאוד נחמד אבל היה כועס. מעניין מה קרה לו" היא אמרה ואופק השפילה את מבטה כלפי הרצפה..
"כן, הוא נחמד..." אופק אמרה..
"עכשיו. ספרי לי מה קרה?" התעניינה רחל, כל כך אהבה את נכדתה היחידה וכשנודע לה על מות אישתו של בנה נשבעה לה' שתטפל בה עד יום מותה ואם יהיה צורך אפילו תקריב את חייה למענה.
פעם היא סיפרה את שבועתה לאופק ואופק חשבה כי היא סתם ריגשית.. אבל הבינה שהיא התכוונה לכל מילה משהוציאה מפיה, ממש הייתה נחושה בדעתה ותמיד היא דואגת לשלומה ומתעניינת בכל מה שעובר עליה. לפעמים היא מתיישבת ליד אופק ומביטה בה. עד שתספר! עד תשפוך את ליבה לפניה.
אופק ידעה שאין לה סיכוי להתחמק מזה הפעם, כי רחל ראתה אותה בוכה ועכשיו לא תעזוב אותה..
היא סיפרה לה מה קרה לה עם מתן...
"אויי.." נאנחה רחל
"הצרות של הצעירים בימינו!" אמרה תופחת על רגליה "רק אתם נכנסים לזה. אבל את אוהבת את שון נכון? אז אני חושבת שאת צריכה לספר לו על זה כדי שזה לא יעיק עליך... ואם הוא אוהב אותך באמת הוא יבין אותך. במיוחד בגלל הכנות שלך.."
"אבל סבתא אני לא יכולה!" ייללה אופק "איך אני יגיד לו ואיך אני יסתכל למתן בפרצוף עכשיו. למה הייתי צריכה להכניס לו סתירה בכלל אוףףף גם אני אשמה בזה! שתיפתי איתו פעולה.." אמרה.
*נשמעו דפיקות בדלת* ומתן נכנס אל החדר מביט ברחל ואז מפנה מבטו לאופק.
"אנחנו יכולים לדבר רגע?" שאל ואופק הנהנה בראשה לאות אישור.
"טוב אני אלך לעזור עם ארוחת הערב" אמרה כשראתה שהיא אינה רצויה בחדר...
היא יצאה מהחדר ומתן התיישב מול אופק והביט בה..
ממקווההה שאהבתםםםם...
להגיב לא עולה כסףףףף!! 😊
אוהבת המון -זוהר- 😊
היוששש
קראתי עעכשיווו הכל וזה ממש ממשש יפהההה
חחח קצת מוזר שהיא מתנשקת עם אחיה החורג :/
אבל בכל זאת סיפור מדהים...
אהבתי מאוווד ומחכה להמשךךךך 😊
תודהההההההה
מוזר מוזר לכי תביני תראש של הדמויות שלי חחחח
תודה שוב על התגובהה מואהה ענקית -זוהר- 😊
מושלםםםםםםםםםםם
המשךךךךךךךךך:]
זווורי :]
אני דורשת המשךך!
קפייש?!
גוווד! 😂
תודההה על התגובה חמודה...
כרגיללל מחר בצהריים אני מקווה 😊
סיפוררררררררר מושלםםםםםםםםםםםםםםםם!!!!
תמשיכייייייייייייייייי =]
אני מחכה להמשך...
ואני לא אוהבת כל כל לחכות=[
חח סתם מחכ להמשך..
הודיה שנינוששש תודה על התגובות...
אני לא נראה לי ימשיך היום אין לי זמן טונה עבודות לסיים עד מחר ואני עוד מעט הולכת ככה שלא יצא לי להיות פה...
אז מצטערת והמשך אני ישים מחר.
אוהבת מלא -זוהר- 😊
תמר תודה על התגובהה בובית
מורני כי אני ממש עייפה והיה לי מלא עבודות לעשות וגם לא הייתי בביית סוריי