המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
המשך המשך המשך המשךךךךך
זוהר??!?!
ברחחחחחת??!? לא מתכוונת לחזור?😢
וואייי מתכוונת מתכוונתת... אני ישתדל בקרובב..
אני כל הזמן אומרת נו זוהר תכתבי ושוכחת חחח
אייזהה יבוווש דפפקתת..=\
המשךך
דחוףף
זוהרררררררררר
מה ניסגר?! 🤪
נווו אני מתגעגעתת להמשכיםם שלךךךך
אמממממממ כן דפקתי ייבוש אבל זהוו יש לי המשך!! הוא די קצר תסלחו לי.
אבל לא בדיוק יש לי זמן לכתוב...
מהארועים הקודמים: חחחח
"שש.. אני לא חושב שזה נושא שיחה טוב בשביל לדבר עליו ליד הבית שלך.. חח אמ.. ואני חושב שתשכחי מכל העניין באמת. את עדיין בספקות ואת עושה את זה רק בגלל שאני רוצה. רואים עליך.
ואת עדיין קטנה את צודקת ואני לא יכול להרשות לעצמי לעשות איתך אהבה.." הוא אמר לה כל כך אמיתי..
אבל היא נפגעה היא חשבה שלא הייתה צריכה לעלות את נושא השיחה הזה שוב.
הוא כבר לא רוצה אותה, לא חושק בה כמו קודם.. חשבה. אבל בכל זאת הוא נישק אותה בכזאת תשוקה מקודם כשהם השלימו.
היא לא אמרה לו כלום לא יכלה לדבר כי הדמעות עמדו לצאת לה מהגרון.. היא נשקה לו נשיקה קטנה על השפתיים.
"ביי.." אמרה לו ונכנסה מהר לתוך הבית כדי שלא יראה אותה נשברת. שוב..
המשך:
"אופק חזרת סוף סוף" אמר מתן כשהוא שוכב על הספה.
אופק הביטה בו ורצה לחדר לא אמרה לו כלום ומתן ישר רץ אחריה.
"אופק תפתחי לי.." הוא דפק על הדלת שלה.
וכשהיא לא ענתה המשיך לדפוק "אופק תפתחי בבקשה!!"
"אופק!!! נו........." הוא צעק והיא סובבה את המנעול ורצה להסתתר מתחת לשמיכה..
"היי יפה... מה קרה?!" הוא רץ וחיבק אותה.
היא כל כך אהבה להתעטף בין זרועותיו. הוא גם היחיד שיכלה לדבר איתו, הוא הבין אותה.
"אל תבכי..." הוא אמר וניגב לה את הדמעות.
"השלמתי עם שון!" היא אמרה לו..
"נו?? אז צריך לחגוג לא? די לבכות!!!" הוא אמר לה ומשך אותה מהמיטה.
"הוא לא רוצה אותי יותר!" היא המשיכה והתיישבה חזרה.
"אל מה את מדברת? מה נסגר איתך?" הוא שאל..
"דיברנו על מה שקרה.. כשהוא.. ו... הוא חושב שאני קטנה מדי בשביל זה והוא לא מאמין שאני רוצה אותו גם ושפשוט אני מפחדת.. הוא אמר שהוא מוכן לחכות ושהוא אוהב אותי ו.." היא אמרה ומתן השתיק אותה.
"שששששש!! הוא אמר הכל. הוא אמר שהוא מוכן לחכות לך. ונגמר סיפור?! למה את רוצה לשכב איתו בכוח? לרצות אותו? הוא לא רוצה להכריח אותך. הוא אוהב אותך. את צריכה לשמוח שהוא כזה מקודם את כעסת עליו כשהוא ניסה לעשות משהו בכלל" הוא אמר לה רציני ביותר.
"אתה צודק" היא אמרה בפשטות וחיבקה אותו... ושניהם נרדמו מחובקים על המיטה.
---------
"מתןןןןןןןן אופק?!?!!? קומווו" דלית צעקה והם לא ענו. היא עלתה למעלה..
"מתן??" היא אמרה בשוק כשראתה אותה שוכבים ביחד על המיטה..
"אויי דלית זה לא כמו שזה נראה נרדמנו בלי כוונה.." אופק קפצה מהמיטה כשראתה אותה ונבהלה.
"אויי אמא באמת.. היא בכתה ונרדמנו..ו.." מתן התחיל לומר.
"טוב, טוב לא חשוב!!" היא אמרה.. "למה בכית?? " פנתה אל אופק..
"תגידי למה הערת אותנו מוקדם? חופש!!" היא אמרה לה והעבירה נושא..
-זוהר- 😊
עד שאני רושמת המשך אתם לא מגיבים?!?! חח
ואיי צמרמורות איזה יאפה..
המשךך....
בר כהן 😊
[COLOR=blue]אשמח עם תכנסי גם את לסיפור שלי הוא בלי שם רק כינוי koka15
תודה על התגובות בובותתתת אני יכתוב לכם עוד שבוע ומשהו ככה המשך סורי אני לא יהיה פהה
אוהבת המוניםםםםם -זוהר-