מחחחחחחחחחחחחחחכה=]
מאמי
אני
מתגעגעת
להמשכיםם
שלךךך =]]
זוההההר?!! לאיפה נעעעעלמת?? (:
יוווו הוווו למישו פה בא להמשיך כאילו!?!?
כולםםם לעשות תופים תופים תופים תופים..........
יששששששששששששששששששששששש
לייייייייייייייייייייייי
המשךךךךךךךךךךךךךךךךך לשים לכםםם חיחיחיחיחי 😊 סוף סוף!!! אחרי זמן ארוך של עצלות זה מגיע!!
חחחחח
המשך:
"תודה מתן" היא אמרה וחיבקה אותו שוב..
"אופק??" נשמעה צעקה מרחוק.
"לא, חכה שנייה.. " היא רצה לכיוונו...
"לא רוצה לשמוע כלום!!" אמר שון כשראה את מתן ואופק מחובקים.
"סליחה?? אני עוד רצה אחריך... מי אני שחייבת לך הסברים? אסור לי להתחבק כבר עם אח שלי יא קנאי? אין לי כוח לשטויות שלך!" התעצבנה אופק והחלה ללכת חזרה לכיוון של מתן.
"חכי רגע" הוא תפס אותה ביד "את צודקת.. אבל ראיתי כבר מה הולך בניכם: המבטים, החיוכים, החיבוקים.. מאז שהוא אגיע. אני לא יכול יותר!" הוא אמר והיא הביטה בו כל כך אהבה את המבט הכן שלו.
"אני מצטערת על קודם. אני פשוט לא מוכנה לזה. אני יודעת שיש לך צרכים.." היא ציחקקה.
"אבל... אני עדיין קטנה ואתה יודע עדיין אפשר להיפרד אם זה יפריע לך" היא אמרה בלית ברירה.
"אופק..." הוא הצמיד אותה אליו "אני אוהב אותך! באמת.. שכחי מהעניין של לשכב. לא צריך אני יחכה גם שלוש שנים- ארבע מה זה משנה כמה שתהיי צריכה לא איכפת לי, רק אל תעזבי אותי!" הוא אמר לה כל כך נואש ונישק אותה.. היא הרגישה בנשיקה שלו פחד.. כנראה שתעזוב אותו.
"גם אני אוהבת אותך. פחדתי לאבד אותך" אמרה אופק לאחר הנשיקה והשפילה את ראשה.
היא הסתכלה אחורה וראתה שמתן איננו.
"אוי מתן.. אוף" אמרה לשון..
"בואי אני ילווה אותך הביתה, גם ככה התכוונתי לבוא אליך." הוא חייך
"אוי חמודדד" היא אמרה "תעשה לי שק קמח ותהיה יותר חמוד" היא צחקה וקפצה על הגב שלו בלי אישור.
"כן, בטח בואי קפצי.." הוא חייך והתחיל לרוץ.
"שון!!! שון אתה משוגע תוריד אותייי" היא צעקה ודפקה לו על הגב..
"מה אמרת לא שמעתי??" הוא אמר וסובב אותה אליו כשהוא עדיין מרים אותה.
"טיפש.." היא הסתכלה לו בעיניים ונישקה אותו..
"תיסחפו!" אמר פתאום מישהו מאחוריהם.
"גבר מה קורה??" הוריד שון את אופק מידיו וניגש אליו- הוא היה שחום שערו היה מחומצן לבלונדיני ועיניו היו חומות.. והגוף שלו היה מעוצב ממש יפה..
"היי שון מה קורה?" אמר ותפח לו על הגב..
"אז מה? זאת אופק המפורסמת?" שאל והתקרב לתת לה נשיקה על הלחי..
"כן, זאת אני.." צחקה.
"אביב.." חייך..
"אז אביב אני ידבר איתך כבר?" שאל.
"כן, בטח רק אל תשכח.." קרץ לעברו..
"ביי.." אמרו אופק ושון אל אביב.
כשהגיעו הביתה נאלצו להיפרד.. "ביי יפיופה אני אוהב אותך המון, המון וסליחה על היום" הוא השפיל את מבטו..
"שון בוא נשב שנייה.." היא אמרה והתיישבה על המדרגה, רצינית יותר מקודם.
"אני... לא יודעת אני לא מרגישה נעים כל כך עם כל מה שהיה היום ו.. לא יודעת." היא אמרה והסתכלה עליו בבושה...
"נושיי אני באמת שלא יכריח אותך. אני אוהב אותך כל כך ואני ימות אם אני יאבד אותך.. נכון אני מודה, אני רוצה אותך.. אבל.. אין מה לעשות אני יכול להמשיך לרצות." הוא אמר
"גם אני רוצה אותך" היא חייכה פתאום.
"אבל אני מפחדת כל כך.. ו.." היא התחילה לומר..
"שש.. אני לא חושב שזה נושא שיחה טוב בשביל לדבר עליו ליד הבית שלך.. חח אמ.. ואני חושב שתשכחי מכל העניין באמת. את עדיין בספקות ואת עושה את זה רק בגלל שאני רוצה. רואים עליך.
ואת עדיין קטנה את צודקת ואני לא יכול להרשות לעצמי לעשות איתך אהבה.." הוא אמר לה כל כך אמיתי..
אבל היא נפגעה היא חשבה שלא הייתה צריכה לעלות את נושא השיחה הזה שוב.
הוא כבר לא רוצה אותה, לא חושק בה כמו קודם.. חשבה. אבל בכל זאת הוא נישק אותה בכזאת תשוקה מקודם כשהם השלימו.
היא לא אמרה לו כלום לא יכלה לדבר כי הדמעות עמדו לצאת לה מהגרון.. היא נשקה לו נשיקה קטנה על השפתיים.
"ביי.." אמרה לו ונכנסה מהר לתוך הבית כדי שלא יראה אותה נשברת. שוב..
תגיבוווו -זוהר- 😊
וואי השלמתי בערך 3 פרקים...
מהמםםם$
תמשיכי בובה [=
:] פאקינג-תותי-תות [:
מהמםםם כרגיל
ואל תנטשי אותנו שובבבב
תמשיכייי
תודה על התגובות בננות אני ישתדל לא לייבש חח 😂
אוהבת המון -זוהר- 😊
מדהההההים כרגגגגגיל!
מקווה שלא תנטששששי שוב (:
אני ישתדלל 😊 תודה על התגובה 😛
QUOTE (י-ע-ל @ 20/06/2006) ? מה עם המשך
האהאאה
זוווווהר?! תחזרררי
אאאנחנו צ'יייים המששששך 😊