אהבה ניצחית- במשמעות אחרת

מדהיםםם כלכךךךךךך..!!!!!!

מעלףף המשךךךךך

וואייי מושלםםםם פשוטטט מושלםםםם
איןןן מיליםםםם גלושששש
תמשיכייי דחוףףף

זה נראה כמו סוףףף?! 😮
לאללאלא נכון?!
אני רוצה המשךך (((;

:] פאקינג-תותי-תות [:

זה באמת נשמע כמו הסוף..

המשך יפםההה.!!

אוהבת המוני - לילוש 😛

אולי זה סוף=] 😁
רק אאאני יודעעעעת(:

גייייייייייבו 😠

למה יש לי תחושה שסיימת את הסיפור?!?!

פרק מושלם!~!

מדהיייייממממ

וגמממממ לי נראה שזה הסופפפ 😊

לאאא.. לא סיימתי אותו..

אתן רוצות שיגמר? חח..

תודה!

לא אנחנו רוצות המשךך!!

תקבלו או היום ב-10 וחצי..

שכבר יגמר השיר שלנו.. 😊

או מחר.. ורוב הסיכויים שמחר!!

אוהבתת!!!

מחכה להמשך מאמי.. =]

מדהיםםם
מדהיםםםם
מדהיםםםםםםםםם
יואוווו גוליי ראית השיר שלנו!?
ררר.. איזה מווושלמים רן דנקר אושרי כהן ורן בכורר=]]
תמשיכיי נסיכה=]
מווואההה

איתי היה אחי.


תמיד היינו אחים, מן כאלה שעושים הכל ביחד, שררה ביננו אהבה ניצחית שתהיה לנצח;]..

הוא היה איתי בטוב וברע, עודד, ניחם ודאג, והכי חשוב- א ה ב, במשמעות אחרת..


פרק 29-

התעוררתי מסונוורת ומתושתשת..
פניו של איתי נגלו לפני..
הוא ליטף את שערי וידיו החמות חיממו אותי..
"מצטערת שנרדמתי לך ככה.." אמרתי..
"לא נורא.." הוא אמר מביט בי..
"כמה זמן ישנתי?" אמרתי..
"חצי שעה.. לא יותר.."
"אהה.." עניתי ..
"מה שלומך?" הוא שאל..
"יותר טוב.. קצת כואב לי הראש.." אמרתי מניחה את ידי על ראשי..הוא התקרב אלי עם פיו.. נשק למצחי ואמר..
"טיפה חמימה.." הוא אמר וחייך..
"עוד מעט אני אקח אקמול.." אמרתי..
"אז.. רוצה לספר לי?" הוא התיישב לצידי..
"כן.." אמרתי..
הוא הביט בי מקשיב..
"הלכתי אליו, כי רציתי להפרד.."
"ו.." הוא אמר..
"הוא אמר שהוא אוהב אותי.. הוא נראה כאילו כל מה שעברנו בכלל לא היה.." אמרתי..
"ומה אמרת לו?"
"הלכתי.. פשוט הלכתי.. " אמרתי..
"אז לא חזרתם? ולא נפרדתם?" הוא שאל..
"ככה.. השארתי אותו באמצע.."
"אהה.." הוא אמר.. "תראי, אני מציע בכל אופן שתקחו פסק זמן.." הוא הוסיף..
"אתה צודק.. נראה לי שזה מה שאני אעשה.." אמרתי ולקחתי את הפלאפון שלי..

בזריזות סימסתי לרן..

+ פסק זמן יהיה הכי טוב בעולם..+ ושלחתי..
עכשיו, רק נשאר לחכות לתשובה ממנו..

"תודה רבה על הכל.." חיבקתי את איתי..
"על מה?" הוא שאל..
"על הכל.. שאתה איתי פה.. שאתה זה אתה.." חייכתי..
"אין בעד מה קטנטונת.." הוא אמר..
"לאב יו.." חייכתי.. הוא ציחקק..
העברנו לנו שעתיים שלא נשכח לעולם, כבר מזמן שלא היינו ככה קרובים..
הפלאפון שלי רטט.. וההודעה שחזרה אלי.. לא הייתה מובנת..

+ =-[.. + פרצוף עצוב הוא שלח לי..

לא ידעתי מה לעשות, מה פשר ההודעה?
חשבתי שאני משתגעת..

"ואי.. יש השיר שלנו.." הוא אמר..
"די.. באמת?" שאלתי..
"אהא.. מתחיל תכף רוצה לראות?" הוא שאל..
"דהה.." אמרתי בקול פקאצי..
"והיא חוזרת לעצמה.." הוא אמר בקול משונה שכזה..
"חחח.. איזה קוףףף אלוהים!!" אמרתי...
"וגם אני מ-ת עליך!" הוא צחקק..
הזמנו פיצה.. ישבנו מול הטלוויזיה וצפינו בשיר שלנו.. 🙄 😎 (נמ נמ נמ נמ.. )
הוא הלך אחרי שנגמר והשאיר אותי לבד..
שוב עם כל המחשבות האלה..
שוב עם ההרגשה הרעה הזאת..
והכאב שבלב... והאכזבה.. והאהבה והשנאה.. כל התחושות התערבבו ביחד..
הרגשתי מרחפת ומוזרה..
לקחתי כדור אקמול.. כדי להפסיק את כאבי הראש שהחלו להתגבר.. ונשכבתי בחזרה במיטה..
ושוב העייפות צנחה עלי.. ושוב נרדמתי..

קמתי .. וכבר היה בוקר..
התארגנתי בזריזות לבית הספר ויצאתי...
הגעתי לבית הספר.. תשושה..
התאכזבתי מהמחשבה שאני הולכת לראות גם היום את רן.. את בליבי כבר רציתי לראות אותו.. הרגשתי מוזרה... כבר לא ידעתי מה רציתי..
נכנסתי לכיתה.. ומאור וגילי קפצו עלי...
"סוף סוף רואים אותך.." הן אמרו לאחר שכמה ימים לא הייתי בבית הספר..
"חחח כן.. חזרתי.." אמרתי..
"מה שלומך?" גילי שאלה..
"נחמד.. לא יותר מזה.." עניתי..
"את חייבת לנו שיחה נכון?" הן שאלו..
"כן.. בואו עכשיו.. אין לי כוח לתנ"ך.." אמרתי..
"ראית? רק חוזרת וכבר מבריזה.." גילי אמרה למאור, הן ציחחקו ולקחו את התיקים.. יצאנו במהירות מהכתה..


__
"ואי אני לא מאמינה שעברת את כל זה!!" גילי אמרה..
השפלתי את ראשי..
"ואי.. אנחנו מצטערות שלא היינו פה שזה קרה.." מאור אמרה והן חיבקו אותי.. ניגבתי את הדמעות שהחלו לרדת..
"לא נורא.. העיקר שהכל עכשיו טוב.." אמרתי..
"את חוזרת אליו?"
"בינתיים לא.." עניתי..
"אוקי.." מאור אמרה.. "אני עם איתי.. פסק זמן זה הכי טוב.." היא אמרה..
"כן.." גילי חייכה..
"אז מה גילי.. מה חדש אצלך?" שאלתי את גילי.. והיא השפילה את ראשה............


+ מצטערת שקצר.. אין לי זמן!! , ראיתן השיר שלנו?
מ-ו-ש-ל-ם!!
מקווה שנהנתן!!
פרק דוחה


גלושק'ה +