בתאל.. איפפה יהרגו אותך? את כולה בת 14
מוקדש לנטע אדררי (: השם והכבוד, הא? [:
והכינוי באייסי.. מחקתי תאיסי שלי.. והייתי צכה איזה קשקוש כזה עם מלא סימנים 😁 ונכנסתי לאשכול הדבק וזה כזה צעעעעעק אללליי
אז קבלי באהבה דיווה (:
מהפרק הקודם
"אני..." התחיל לומר מתן וקם מהמיטה בהלם "אני חושב שכדאי..."
"כדאי שתלך? כן, כדאי..." חייכתי אליו כשהיה בדרך החוצה ברוורס בדיוק כשבא להיתקע ב...
"חמודי! תיזה.." התחילה אמא שלי לצייץ אבל מתן קיבל את כל מה שאני לא הספקתי לתת לו מהמשקוף של הדלת.
המשך
לאמא שלי לקח זמן לאמץ את העובדה שאני מאוהבת במישהו שקטן ממני בשנתיים שזה היה בניגוד מוחלט מאבא שלי שדווקא התלהב מהרעיון.
אולי הוא אפילו התלהב יתר על המידה...
"אני חושב שמגיע לשניכם פינוק" אמר בחיוך שובב, שנים לא ראיתי את החיוך הזה.
"וואלה" צחקתי מהחיוך שלו נופלת על הספה ישר על ניר
"אתם - בכל זאת.. מתבגרים, אתם צריכים קצת פרטיות" מילמל קם מהשולחן ותוחב את ידיו לכיסי מכנסיו ברישרוש
"אתם נוסעים?" שאלתי בחיוך
"אתם נוסעים" חייך אלי אבא
"לאן הם נוסעים?" שאלה שירה בציוץ
"לאן אנחנו באמת נוסעים?" שאלתי מביטה בניר ועוברת להביט באבא שלי
"בקטנה.. חשבתי על מקום עם קצת יותר פרטיות בשבילכם ועם קצת אוויר לנשום"
"יש לי אוויר לנשום" חייך ניר ונשק לי בלחי
"הוווווו" הרגשתי עיקצוץ באף מהתרגשות והחזרתי לו נשיקה מהירה בלחי ושבתי לחבק אותו.
"אתה מיוחד" קרץ אליו אבא שלי
"אל תתחיל, הוא שלי" חיבקתי את ניר חזק יותר וניר ליטף אותי באצבעותיו
"אורית, הם ממש כמונו בגירסא צעירה" צעק אבא שלי אל המטבח
"הורים" לחשתי לניר, "אז, נו אבא.. לאן אנחנו נוסעים?"
"טוב - חשבתי - אני... זה רק אם אתם רוצים" חייך
"דיר באלאכ אבא... נו?"
"סופש בקפריסין"
המילים נטשו אותי אבל הצלחתי להוציא כמה אנחות יללות ונביחות
"לההה!... רציני פאפי?" שאלתי מאושרת מתיישבת על אבא שלי
"רק צריך הסעה... אורית, יש לך זמן להסיע אותם יום חמישי?"
"לא" נשמע מהמטבח
"גם לי לא ממש"
"חפיף ניסע במונית" חייכתי
"למה במונית כשיש לך מכונית?" שאל והוציא את ידיו מכיסיו עם מחזיק מפתחות קטן, שלט רכב, ומפתח כסוף ויקר.
ילדת שמנת? לא.
זה סתם היה תירוץ לעבור את הטסט שדחיתי כבר שנתיים עד סוף השבוע.
נו...
טוב -
אני ילדת שמנת...
אבל עם סטייל! כע?
"הציצים הורגים אותי!" צרחתי קופצת על המיטה "איפה החזייה?!" שאלתי נופלת על ניר
"בג'קוזי" חייך
"חחחחחחח מה היא... מה היא.. חחחחחחחח מה היא עושה שם?"
"ניסית לדוג איתה" לחש
"מי המטומטמת?"
"את" לחש בחיוך וחזר לנשק אותי.
"אתה יודע?" ניסיתי לשאול בין הנשיקות כשכל פעם שהתנתקתי חזרתי שוב מהר לנשק אותו
"לא" ענה
"אני אהיה מדריכת כושר בצבא"
ניר התנתק ממני וחייך, "וואלה...למה?" שאל ובפניו נראה שהיה משועשע מהרעיון
"כדי לקרוע לך תתחת טירון שלי" אמרתי ומשכתי אותו אליי.
אללה.. כמה אפשר למרוח?
רציתי סיפור קצר 15 דף מקסימום 😁
אבבבל לא יכולה בלי משי וניר.. גם עכשיו יהיה לי קשה 😢
כמממה חפפירוווווות נעעעלאבאא [ בסיפור הבא יהיו יותר ]
-The End-
תמיד רציתי לעשות את זה באנגלית (:
ותודה על חודש וקצת מדהימים (:
אוווווווווווווווווווווווווהבת
תמר





