בנננותתת יפיופות שלי!!
אני ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש מצטערת שלא שמתי לכן המשך מלא מלא מלא זמןןןן
סורי על הייבוש..
פשוט היו לי מלא מלא דברים לעשות..
וגם היו כמה סיבוכים באמצע..
עברו עליי כמה ימים לא הכי טובים בעולם..
אז אני ממש ממש חרא שלא חשבתי על זה שאתן במתח.. מודה!
אבל אני ישים לכן המשך אולי יום שבת.. סורי שוב..
אבל לא יהיה לי זמן עד אז..
אז מבטיחה שבהמשך הזה אני ממש ממש יפצה אותכן והוא יהיה ממש ממש ממש ארוך.. מבטיחה!!!!
אז מקוווה שתסלחו לי..
חולה עליכןןן המון!
רותמיק=))
בננות..
סורי שלא שמתי המשך עד עכשיו פשוט לא היה לי כל כך זמן..
מצטערת..
פיצוי קבלו פרקקקקקקקק
חולה עליכןןןןןןן
מאירועי הפרק הקודם:
נכנסתי להתקלח ונתתי לזרם המים להישפך עליי..
ככה יכולתי להרגיש כאילו המים מנקים ממני את כל הדמעות ואת כל העצב..
אך הדמעות שלי התערבבו יחד עם זרם המים..
כשיצאתי מהמקלחת התחלתי להתארגן..
התלבשתי, שמתי בגדים שחורים
ולקחתי איתי משקפי שמש.. כי אני לא אוהבת שרואים את הדמעות שלי זולגות מעיניי..
חזרנו לבית החולים..
ושם אמא שאמרה לנו כי עוד מעט תיערך הלוויה..
כולם חזרו הביתה החליפו בגדים..
הודענו לכמה אנשים חשובים..
וזזנו לבית העלמין..
שם..
כשנכנסנו פשוט לא האמנתי..
לא עיכלתי כי מי שהולכת להיקבר כרגע זו אחותי.. אחותי בדם ובעיקר אחותי בנפש.. לא מאמינה כי זה באמת הולך לקרות עכשיו..
לא מעכלת כי אחותי כבר לא תחזור..
לא מעכלת שלא יהיו לי יותר שיחות לילה שכאלו עם אחותי..
לא מעכלת שפשוט אין לי יותר אחות!!!!!
כשנכנסנו לבית העלמין.. אמי החלה לבכות.. אבי חיבק אותה חזק ומילמל "לכולנו כואב אל תדאגי היא עכשיו בעולם טוב יותר" ראיתי כי גם לו עומדות הדמעות בעיניים וכי הוא כמו כולם רוצה לפרוץ בבכי עז אך הוא לא נתן לדמעות לפרוץ.. לא נתן לרגש לצאת..
אבי תמיד היה אדם מאוד מאופק.. לקח את כל הרגשות אליו ומעולם לא הפגין אותם כלפי חוץ.. אפילו לא עכשיו..
כאשר החלה הלוויה.. אני הייתי בתוך מין בועה שכזו..
רציתי להגיד לאחותי כמה דברים בקול..
שכולם ישמעו..
כל כך כעסתי עליה..
לא הבנתי למה אפילו לאחר שקראתי את המכתב.. אני לא מבינה..
הרי היא תמיד הראתה לי כמה היא חזקה.. וכמה צריכים להיות כך.. כי זה חשוב לא לתת לאנשים לדרוס אותך.. לא לתת להם לחשוב שאת בובה שלהם.. והנה לאחר כל ההסברים שלה וכל ההמלצות שלה.. וכל מה שהיא לימדה אותי היא בעצם עשתה את ההפך הגמור..
רגע לפני שהכניסו את גופתה 2 מטר באדמה.. ביקשתי להגיד כמה מילים ליד כולם.. כן, כן רציתי שכולם ידעו מה אני מרגישה..
"אחותי..
אילו היית יודעת כמה את חסרה לנו.. ולי במיוחד..
את רק כמה שעות לא איתנו ואני כבר מרגישה כאילו את שנים לא איתי..
אני לא יכולה לתאר לך כמה אני מרגישה כעת בודדה..
ולא בגלל שאין לי משפחה.. חס וחלילה יש לי את המשפחה הכי תומכת ואוהבת בעולם.. אך אין לי ואתך כבר ולא תהיי איתי יותר לעולם!
אילו היית מבינה כמה פוגעת בי.. כמה את עדיין פוגעת..
עשית זאת בגלל איזה איש אחד.. שפשוט לא שווה אותך לא שווה כלום!
אך באותו הרגע לא חשבת עלינו.. לא חשבת על משפחתך.. לא חשבת עלי!
לט חשבת כמה תחסרי לנו.. לא חשבת כמה נסבול.. לא חשבת מה יהיה..
פשוט היית אנוכית.. היית כל כך אגואיסטית..
הלכת כנגד העקרונות שהטמנת בי..
כעסת עליי כאשר לא עשיתי משהו בדרכך..
בדרך שלימדת אותי..
ואני?
מה אני יכולה לעשות עכשיו?
איך אוכל לנזוף בך על כך שאת עושה ההפך ממה שאת מלמדת?
אמי בדיוק במשפט הזה עצרה אותי.. "איך את מסוגלת להגיד את? את פשוט לא נורמלית.. את בכלל לא יודעת מדוע היא עשתה זאת.."
אני פשוט ברחתי משם..
לא רציתי לשמוע יותר.. לא לראות יותר.. לא לחיות יותר!
יצאתי והתיישבתי על אחד הספסלים שהיו מחוץ לבית קברות..
עידו בא אחרי..
והחל גם הוא לנזוף בי.. מדוע אמרתי זאת.. למה ? באיזו זכות אני עושה זאת להוריי?
וכו' וכו' וכו'.......
לא יכולתי יותר לשמוע אפחד..
העפתי את עידו מעליי..
והתחלתי ללכת בלי שום כיוון..
בלי לדעת לאן..
לפתע נתקלתי באדם מאוד משונה..
אדם הנראה מאוד מאוד מוזנח..
הוא החל לדבר איתי..
מילמל משו כמו –איך קוראים לך? מדוע את בוכה? מאיפה את?
לא עניתי לו על כלום.. פשוט לא רציתי לראות יותר אנשים..
הייתי כל כך מאוכזבת מהעולם הזה..
מהאנשים האלו..
מאוכזבת מהכל!
הוא הציע לי כדורים.. רק עכשיו אני מבינה כי אלו היו סמים..
ולאחר מכן אני כבר לא זוכרת כלום..
לאחר כמה ימים מצאתי את עצמי באיזה בית חולים..
אמרו לי כי מצאו אותי באיזה שכונה בדרום ת"א [כן, כן אין לי מושג איך הגעתי לשם..]
אמי באה לבקר אותי והייתה צמודה אליי כל הזמן..
עידו גם היה איתי כל הזמן..
ואז הבנתי כמה אנשים איתי.. וכמה הם דואגים לי..
ביקשתי מאמי סליחה..
והעברנו דף..
עידו נכנס לחדרי..
ובשיחה שלנו..
איזה המשךך יפההה
מחכה להמשךך
וואיייי רותםםם מהמםם!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מחכה להמשךךךךךךךךךךךך
עצווווווווווב..
מחכה להמשךך
תודהההה לכן על התגובות..
אני רוצה עוד!!!!!!
יאללה תגיבווו אני רוצה המשךךךךך 😊)))))))
הסיפור שלי :"הבחירה בין המוות "
http://www.lovesite.co.il/modules.php?name...showtopic=39699
רוווווותםםםם לאן נטשתתת??
הסיפור שלך הגיע לעמוד שלישיייי...!! עד שמצאתי אותוווו..
אני דורשת המשך מיידי!!!.. בלי תירוציםםם..עכשיו יש זמן- חופש!
אוהבת אותךךךךךךךךךךךך
Kירנוש אני לא ממציאה תירוצים.. פשוט באמת אין לי זמן..
החופש מזה לחוץ לי.
ואני בכלל לא בבית עכשיו..
וההמשך שלי בבית..
כשאני יגיע הביתה אני ישלח המשךךך מבטיחה!!!!
[זה יהיה יום שלישי..]
חולה עלייךךך בלי סוף..
רותמיק =))
מהמםם כמו תמיד :]
המשךך :]
וחג שמחח מותק :]
מה עם המשך?
למה את עושה פעם ב.. המשך?
הסיפור שלי :" לבחור בין המוות "
http://www.lovesite.co.il/modules.php?name...showtopic=39699
בננות סורי על הייבוש הארוך הזה.. אבל הנה ההמשך.. מקווה שתהנו =]]
מאירועי הפרק הקודם-
אמי באה לבקר אותי והייתה צמודה אליי כל הזמן..
עידו גם היה איתי כל הזמן..
ואז הבנתי כמה אנשים איתי.. וכמה הם דואגים לי..
ביקשתי מאמי סליחה..
והעברנו דף..
עידו נכנס לחדרי..
ובשיחה שלנו..
בשיחה שלנו הבנתי כמה הוא אוהב.. כמה אני חושבה לו כמה הוא דואג לי וכמה הוא מאוהב בי..
הוא כל כך תמך בי.. כל כך דאג לי.. הרגשתי את זה.. ואלו הרגשות שהכי הייתי צריכה שהייתי נואשת אליהם במיוחד ברגעים אלו..
לא דרשתי זאת ממשפחתי לא ציפיתי לזה הרי הם כמוני כל כך מאוכזבים מהל.. מהחיים ובעיקר מאחותי.. אמי הייתה נראית מתה.. אבי רק ניסה לנחמה ולהסתיר את כל מה שמתחולל בתוכו, ואחיי..? הם נראו בדיוק כמוני.. או טיפה פחות גרוע כי אני והיא היינו הכי קרובות בעולם..
כשעידו נכנס לחדרי
עידו- מאיוש שלי.. אני כל כך אוהב אותך.. והחל לנשק אותי ולחבקי..
התנשקנו בכל כך הרבה עוצמה, כל כך הרבה להט, ותשוקה..
כאילו לא התראינו המון המון זמן..
אחרי כמה דקות..
אני- עידו אני גם מאוד מאוד פחדתי.. היו רגעים שאמרתי לעצמי "איפה אתה כשצריך אותך?"
עידו- אני יודע הייתי טיפש.. פשוט מפגר.. לא הבנתי כמה את פגועה מאחותך, ומהחיים האלו.. לאחר שהיא הלכה..
אני- זהו.. זה בדיוק מה שאתם לא מבינים.. לא אתה ולא אימי.. ואני בטוחה כי גם אבי חושב כמוכם ואולי גם האחים שלי...
אני כל כך פגועה ממנה שהשאירה אותי פה לבד.. ולא סיפרה לי מה עובר עליה.. אם היא הייתה מספרת לי הייתי יכולה לעזור לה.. להבין אותה וכך אולי היא לא הייתה עושה זאת..
עידו- אני מבין אותך רק עכשיו..
ואני באמת מצטער שלא הבנתי אותך שם.. אני גרמתי לכל זה.. לכל מה שקרה לך ואני ממש ממש מצטער מאמי אני לא ישאיר אותך יותר לבד בחיים.. כל הזמן יהיה איתך.. מבטיח!
אני- לאא אל תאשים את עצמך אתה לא אשם בכלום..
זו אני שהלכתי.. וזהו זה קרה.. עבר.. נגמר..
צריך לפתוח דף חדש כמה שזה עצוב וכמה שזה כואב..
אין מה לעשות החיים ממשיכים ואנחנו איתם..
ולא האמנתי שזה מה שיוצא מפי.. איך אני יכולה להגיד את זה? הרי אני יודעת שזה יהיה ממש ממש קשה.. אבל אני חייבת.. חייבת להמשיך בשביל אמי.. וכל משפחתי.. בשביל עידו.. ובמיוחד בשבילי..
להבין כי אחותי לא תהיה פה יותר.. לעולם!
ואני כמו כולם חייבת להתחיל להמשיך [סורי לירן זו פשוט ההגדרה הכי טובה שמצאתי לזה.. אז.. הסיפור המדהים של לירן "הזמן להמשיך להתחיל"]
להמשיך בחיי...
עידו- נכון צודקת.. ואני מבטיח להיות איתך ברגעי המשבר וכל הרגעים שתצטרכי אותי.. מבטיח לך!
המשכנו לדבר..
ואז הגיע כבר הלילה..
עידו היה צריך ללכת.. הוא רצה להישאר לישון איתי אך אמרתי לו שילך לנוח ויבוא אליי מחר.. בבוקר מוקדם.. הוא הסכים לאחר שכנועים שלי והלך..
כל משפחתי נפרדה ממני.. והם גם הלכו..
אני כבר נרדמתי..
לא כל כך הצלחתי לישון ממש כי היה לי את האינפוזיה מחוברת אליי..
לפתע שמעתי את חריקות הדלת כאשר היא נפתחת..
זה היה הוא.. האיש של הכדורים..
הרגשתי צמרמורת משתלטת עליי ממש ממש פחדתי..
החלתי לצחוק.. אך איש כנראה לא שמע.. הרי השעה הייתה ממש מאוחרת..
והוא האיש.. בא אליי מהר וכיסה את פי כך שלא יכולתי בקושי לנשום..
הוא החל לצחקק מין צחוק מרושע ומפחיד..
ולפתע נכנס מישו.. נער כזה נראה בן 16 מקסימום.. היה נראה נחמד אך פניו היו נראים מאוד חיוורות היה נראה מאוד עצוב.. מאוד מדוכדך.. והוא הבריח את האיש..
לא אמר לו כלום..
לא עשה לו כלום אך כאשר האיש ראה אותו הוא ברח..
אני- וואי.. מה יש לו למה הוא ברח כך? כאילו היה נראה כאילו הוא רוצה להרוג אותי.. ורק הגעת הוא ברח.. מה יש לו?
ומי אתה?
"הילד"- היי אני נועם.. בן 16 מת"א.. קודם כל.. ואח"כ הסיפור איתו עם האיש הזה הוא ארוך..
אבל ספרי לי.. מה הוא עשה פה?
אני- אני מאי בת 15 מקיבוץ בצפון..
ואממ האיש הזה הביא לי סמים ונראלי בגללו אני פה..
אז ספר לי... מה? מי? מו..?
נועם- טוב אז ככה.. אממ נחמד להכיר אותך וכמו שאמרתי לך זה סיפור ממש ממש ארוך.. ועצוב..
אני- יש לי המון זמן.. כמו ששמת לב אני כנראה לא ירדם הלילה..
אז ספר לי.. אם בא לך.. לא רוצה להעיק..
נועם- את לא מעיקה.. ממש ממש לא..
טוב אז ככה..
קודם כל אני פה כי אחותי נפטרה לפני כ3 שעות בערך..
בדיוק בגלל האיש הזה.. הוא פשוט זבל.. חרא של בנאדם..
מוצא בנות ונותן להן כדורים וכל מיני כאלו.. נו אני צריך לספר לך? הוא הרי הביא גם לך לא?
אני לא עניתי רק רציתי שימשיך לספר לי..
ואחותי.. כנראה הוא הביא לה יותר חדיי.. או ערבב את זה עם משו.. והיא מתה כאן בבית החולים בגלל המניאק הזה..
דמעות החלו מציפות את כל פניו התמימות..
הוא החל לבכות.. וקילל את הבאדם הזה..
אני לא היה לי מה לעשות לא ידעתי רק חיבקתי אותו.. חיבוק כזה חם..
שירגיש שאני מבינה אותו.. הרי גם אחותי מתה עכשיו.. לא מזמן..
לאחר כמה דקות..
נועם- תודה מאי.. באמת עזר לי שסיפרתי לך.. ואממ מקווה לראות אותך בקרוב..
אני- אני לא יעלם לפחות לא בכמה ימים הקרובים... אתה יכול לבוא לבקר..
נועם- אני יבוא מבטיח לך..
ולילה טוב שיהיה לך..
אני נרדמתי לי כמו תינוקת טובה..חח
אך לפתע שוב משו העיר אותי.. שוב הדלת.. אני ממש ממש התחלתי לפחד..
חשבתי אולי זה הוא שוב..
אתר האהבה הישראלי