לירנוששששש
יפה שלי..
שמחה שאהבת..
ותודה לך על התגובה.. את היחידה שנשארה מאלו שקראו את הסיפור מההתחלה.. [לא שאני לא מעריכה ומודה לכל אלה שקוראות עכשיו...]
חולה עלייךךךךךך ואני כבר שמה המשך..
ואממ אני גם מחכה להמשך אצלך בסיפורים!
אוהבת..
רותמיק =))
לאחר כמה זמן.. בערך שעה.. הלכנו למיטה המסריחה של הבית חולים והלכנו לישון..
בבוקר כשקמנו היה יום רגיל..
אמרו לי שאני אשתחרר היום.. בצהריים.. כל כך חיכיתי לרגע הזה...
יווו סופסוף..
להיות בבית, בקיבוץ, עם הסוסים.. במקום שאין שני לו מבחינתי!
איזה כיףףף סוףסוף..
אז הגעתי הבייתה..
האחים שלי היו בבית..
לאמי הייתה הבעת פנים מפחידה..
כאילו לא סלחה לי מאז הלוויה של שירן..
אבל אני- החלטתי לפתוח דף חדש.. לזכור את שירן לנצח אך בליבי.. לא לבכות יותר על מותה.. זה היה צריך לקרות וזה קרה.. נגמר עבר!
הלכתי לשכב במיטה שלי.. עידו שכב לצידי..
כאשר הטלפון העיר אותי משנתי..
היה כתוב לי על הצג מספר לא מוכר..
אני- הלו?
..- היי מאי ממצב?
אני- מיזה?
..- נועם..
אני- היי נועם ממצב?
נועם- הכל טוב איפה נעלמת לי?
אני- שיחררו אותי היום.. לא מזמן הגעתי הבייתה..
נועם- אז איפה את גרה תגידי אני יבוא לבקר אותך..
אני- אממ לא נראלי זה יהיה לך כל כך קל.. לא זוכר שאמרתי לך שאני גרה בצפון בקיבוץ?
נועם- האא וואלה.. טוב אז תרגישי טוב.. ואממ כשאני יהיה בסביבה אני יקפוץ אלייך.. ואממ בינתיים נדבר בפון. אז מאמי להתראות ונדבר כבר..
אני- בה ביי..
כשרציתי לחזור לישון.. עידו שאל אותי מיזה היה?
אני- נועם..
עידו- שוב הוא? מה הוא רצה?
אני- לראות מה קורה איתי ואממ לבוא לבקר..
עידו- איך הוא יבוא לבקר אותך משם?
אני- זה בדיוק מה שהסברתי לו.. טוב יאאלה מאמי תחזור לישון.. מוואאה.. והדבקתי לו נשיקה..
כשקמתי היה כבר ממש ממש מאוחר.. נראלי 8.. ושכחתי שאני חייבת להכין לעידו משו.. מחר אנחנו חודשיים יחד והוא אמר שהוא מכין לי משו..אני חייבת גם להכין לו משו..
בגלל שלא היה לי הרבה זמן.. החלטתי להכין לו מתנה שאני הכנתי.. במו ידיי.. מתנה +משחק..
אז לקחתי 3 קופסאות.. קישטתי אותן יפה.. לקחתי דפים קטנים.. צבעוניים.. וכתבתי עליהם כל מיני דברים.. ומקרים שקרו בעבר.. שעוברים עלינו בהווה.. ואת העתיד השארתי כדיי שנמלא יחד..
מין סמליות שכזו שנחליט יחד על העתיד של שנינו.. את הדפים הקטנים הכנסתי לתוך ניילון ואת הקופסאות הנחתי על ידם...
זהו המתנה שלי מוכנה.. ולמרות שהיא לא עלתה לי הרבה.. היא מושקעת והיא נעשתה מכל ה- לב!
טוב.. אז החבאתי את המתנה שלי כדיי שעידו לא יראה..
עידו כבר לא היה בחדר..
כנראה הלך לאנשהו עם החברים שלו.. [כן עם כל הסיבוכים שכחתי להגיד שהוא הכיר כאן המון המון חברים..]
הייתי טיפה בבית.. כשצלצל הטלפון..
זה היה עמית.. אוףף איזה עצבים..
אני- הלו.. עניתי בשיא העצבים.. לא רציתי לדבר איתו.. לא היה לי חשק אליו!
עמית- מה יש לך את עונה ככה? למה את עצבנית?
אני- אני לא עצבנית בכלל..
עמית- אני מכיר אותך יותר מדיי טוב מכדיי שתצליחי לשקר לי..
אני- טוב אז אני לא משקרת פשוט לא בא לי לדבר איתך על זה..
עמית- דווקא איתי?
אני- עמית דיי אין לי עצבים אליך.. אין לי עצבים בכלל.. עזוב מה רצית?
עמית- סתם לשמוע אותך.. את הקול שלך..
אני- עמית דיי זה מזה לא מתאים.. לא לי ולא לך!
לא לאפחד..
עמית- למה? מה מונע בעדינו להיות יחד?
אני- יש המון סיבות..
עמית- תגידי...
אני- טוב אז ככה.. קודם כל יש לי חבר מחר אנחנו יחד חודשיים..
עמית- יפה יפה לכם..
אני- ואממ היית חבר של אחותי.. היא התאבדה בגלל ז.. ואז הדמעות החלו לגלוש מעיניי..
עמית- די נו.. אל תבכי.. אני עכשיו בא אלייך..
אני- לא..
אבל הלא שלי כבר היה מאוחר מדיי.. עמית כבר ניתק תשיחה..
אחרי 5 דקות בדיוק דפיקה בדלת...
פתחתי וזה היה עמית..
אני- עמית למה באת?
עמית- היי עמית מה קורה הכל טוב כן גם אצלי מצוין....
אני- נו באמת אין לי עצבים..
עמית- רוצה שאני ילך?
אני- תאמת? כן!
עמית הסתובב ללכת היה נראה פגוע כזה..
אני- נו דיי עמית מה אתה נפגע זה לא בסדר מה שאתה..
עמית- מה? מה שאני מרגיש? למה זה לא בסדר?
אני- נו דיי אתה יודע למה.. די עזוב את זה..
עמית- טוב אז בה ביי.. נדבר כבר.. ונשק לי קלות על הלחי שלי..
עידו בדיוק הגיע..
ראה את עמית והתחיל להתעצבן..
אני- היי עידו
עידו לא ענה לי..
אני- על מה העצבים?
עידו- אני? לא עצבני בכלל.. אתמול אמרת לי שנועם ניסה לנשק אותך.. אז הוא מרגיש אלייך רגשות נכון?!
היום אני רואה את עמית.. מנסה להתחיל איתך..
אני- עמית לא ניסה להתחיל איתי..
עידו- תני לי לסיים.. ועכשיו אני מגלה שגם גיל דלוק עלייך... אז רק תגידי לי עם כל הרשימה הזאת של שבנים שדלוקים עלייך... איפה אני בתמונה?
אני- אתה איתי בתמונה וזהו.. אין עוד אפחד איתנו.. זה רק אני ואתה..
תפסיק להיות כזה קנאי.. זה כבר ממש מעצבן לא יכולה לסבול את זה!
עידו- מעניין מאוד אם לי הייתה רשימה כזו של בנות שהיו דלוקות עליי.. איך היית מגיבה.. אם גם היית מקנאה או לא!
אני- אני מבינה שאתה מקנא.. וזה באמת מחמיא לי אבל על כל נשיקה הכי קטנה בלחי אתה מתעצבן.. די כבר!
עידו- סבבה די כבר.. אז די נשבר לי..
הוא הלך.. עלה למעלה לחדרו וטרק את הדלת..
אני- לא ניסיתי לדבר איתו כי אני יודעת שאני צודקת הוא חייב להבין שאני אוהבת רק אותו.. בו אני מאוהבת ואותו אני רוצה.. כל עוד הוא לא מבין את זה.. אין אנחנו! אין מאי ועידו!
יואוווווווווווו........מאמי......
זה מדהים!!
פרק מהמם!!
מחכה כבר להמשך!!
מאמוש אני מחכה לעוד תגובות..
ואז אני שמה המשך!
וואאאאאאייי.. לאאאא!!! יש מאי ועידווו!! לא 😢 😢
הכי אהבתי את המשפט המקסים הזה-
"אני- אתה איתי בתמונה וזהו.. אין עוד אפחד איתנו.. זה רק אני ואתה.."
פשוט מהמםםם..!!!
מאמוש מי שלא מגיבה או לא קוראת רק מפסידה את אחד מהסיפורים
הכי מדהיייימים שקיימים באתר האהבה שלנו !!..
אני מחכה להמשךךך, ותדעי שאני נורא אוהבת את הסיפור..
והיא צודקת [מאי] באמת הוא צריך לסמוך עליה, למרות הכל,
אבל עדיין אפשר להבין אותו.. כי טבעי שהוא יקנא לה..
וווואאאאווו אהבתי! חח..
אווווהבת אותך רותמיייק!!!
מאמושיתת..
חח שמחה שאהבת.. ותודה על התגובה..
עוד מעט המשך..
לאחר כמה זמן.. בערך שעה.. הלכנו למיטה המסריחה של הבית חולים והלכנו לישון..
בבוקר כשקמנו היה יום רגיל..
אמרו לי שאני אשתחרר היום.. בצהריים.. כל כך חיכיתי לרגע הזה...
יווו סופסוף..
להיות בבית, בקיבוץ, עם הסוסים.. במקום שאין שני לו מבחינתי!
איזה כיףףף סוףסוף..
אז הגעתי הבייתה..
האחים שלי היו בבית..
לאמי הייתה הבעת פנים מפחידה..
כאילו לא סלחה לי מאז הלוויה של שירן..
אבל אני- החלטתי לפתוח דף חדש.. לזכור את שירן לנצח אך בליבי.. לא לבכות יותר על מותה.. זה היה צריך לקרות וזה קרה.. נגמר עבר!
הלכתי לשכב במיטה שלי.. עידו שכב לצידי..
כאשר הטלפון העיר אותי משנתי..
היה כתוב לי על הצג מספר לא מוכר..
אני- הלו?
..- היי מאי ממצב?
אני- מיזה?
..- נועם..
אני- היי נועם ממצב?
נועם- הכל טוב איפה נעלמת לי?
אני- שיחררו אותי היום.. לא מזמן הגעתי הבייתה..
נועם- אז איפה את גרה תגידי אני יבוא לבקר אותך..
אני- אממ לא נראלי זה יהיה לך כל כך קל.. לא זוכר שאמרתי לך שאני גרה בצפון בקיבוץ?
נועם- האא וואלה.. טוב אז תרגישי טוב.. ואממ כשאני יהיה בסביבה אני יקפוץ אלייך.. ואממ בינתיים נדבר בפון. אז מאמי להתראות ונדבר כבר..
אני- בה ביי..
כשרציתי לחזור לישון.. עידו שאל אותי מיזה היה?
אני- נועם..
עידו- שוב הוא? מה הוא רצה?
אני- לראות מה קורה איתי ואממ לבוא לבקר..
עידו- איך הוא יבוא לבקר אותך משם?
אני- זה בדיוק מה שהסברתי לו.. טוב יאאלה מאמי תחזור לישון.. מוואאה.. והדבקתי לו נשיקה..
כשקמתי היה כבר ממש ממש מאוחר.. נראלי 8.. ושכחתי שאני חייבת להכין לעידו משו.. מחר אנחנו חודשיים יחד והוא אמר שהוא מכין לי משו..אני חייבת גם להכין לו משו..
בגלל שלא היה לי הרבה זמן.. החלטתי להכין לו מתנה שאני הכנתי.. במו ידיי.. מתנה +משחק..
אז לקחתי 3 קופסאות.. קישטתי אותן יפה.. לקחתי דפים קטנים.. צבעוניים.. וכתבתי עליהם כל מיני דברים.. ומקרים שקרו בעבר.. שעוברים עלינו בהווה.. ואת העתיד השארתי כדיי שנמלא יחד..
מין סמליות שכזו שנחליט יחד על העתיד של שנינו.. את הדפים הקטנים הכנסתי לתוך ניילון ואת הקופסאות הנחתי על ידם...
זהו המתנה שלי מוכנה.. ולמרות שהיא לא עלתה לי הרבה.. היא מושקעת והיא נעשתה מכל ה- לב!
טוב.. אז החבאתי את המתנה שלי כדיי שעידו לא יראה..
עידו כבר לא היה בחדר..
כנראה הלך לאנשהו עם החברים שלו.. [כן עם כל הסיבוכים שכחתי להגיד שהוא הכיר כאן המון המון חברים..]
הייתי טיפה בבית.. כשצלצל הטלפון..
זה היה עמית.. אוףף איזה עצבים..
אני- הלו.. עניתי בשיא העצבים.. לא רציתי לדבר איתו.. לא היה לי חשק אליו!
עמית- מה יש לך את עונה ככה? למה את עצבנית?
אני- אני לא עצבנית בכלל..
עמית- אני מכיר אותך יותר מדיי טוב מכדיי שתצליחי לשקר לי..
אני- טוב אז אני לא משקרת פשוט לא בא לי לדבר איתך על זה..
עמית- דווקא איתי?
אני- עמית דיי אין לי עצבים אליך.. אין לי עצבים בכלל.. עזוב מה רצית?
עמית- סתם לשמוע אותך.. את הקול שלך..
אני- עמית דיי זה מזה לא מתאים.. לא לי ולא לך!
לא לאפחד..
עמית- למה? מה מונע בעדינו להיות יחד?
אני- יש המון סיבות..
עמית- תגידי...
אני- טוב אז ככה.. קודם כל יש לי חבר מחר אנחנו יחד חודשיים..
עמית- יפה יפה לכם..
אני- ואממ היית חבר של אחותי.. היא התאבדה בגלל ז.. ואז הדמעות החלו לגלוש מעיניי..
עמית- די נו.. אל תבכי.. אני עכשיו בא אלייך..
אני- לא..
אבל הלא שלי כבר היה מאוחר מדיי.. עמית כבר ניתק תשיחה..
אחרי 5 דקות בדיוק דפיקה בדלת...
פתחתי וזה היה עמית..
אני- עמית למה באת?
עמית- היי עמית מה קורה הכל טוב כן גם אצלי מצוין....
אני- נו באמת אין לי עצבים..
עמית- רוצה שאני ילך?
אני- תאמת? כן!
עמית הסתובב ללכת היה נראה פגוע כזה..
אני- נו דיי עמית מה אתה נפגע זה לא בסדר מה שאתה..
עמית- מה? מה שאני מרגיש? למה זה לא בסדר?
אני- נו דיי אתה יודע למה.. די עזוב את זה..
עמית- טוב אז בה ביי.. נדבר כבר.. ונשק לי קלות על הלחי שלי..
עידו בדיוק הגיע..
ראה את עמית והתחיל להתעצבן..
אני- היי עידו
עידו לא ענה לי..
אני- על מה העצבים?
עידו- אני? לא עצבני בכלל.. אתמול אמרת לי שנועם ניסה לנשק אותך.. אז הוא מרגיש אלייך רגשות נכון?!
היום אני רואה את עמית.. מנסה להתחיל איתך..
אני- עמית לא ניסה להתחיל איתי..
עידו- תני לי לסיים.. ועכשיו אני מגלה שגם גיל דלוק עלייך... אז רק תגידי לי עם כל הרשימה הזאת של שבנים שדלוקים עלייך... איפה אני בתמונה?
אני- אתה איתי בתמונה וזהו.. אין עוד אפחד איתנו.. זה רק אני ואתה..
תפסיק להיות כזה קנאי.. זה כבר ממש מעצבן לא יכולה לסבול את זה!
עידו- מעניין מאוד אם לי הייתה רשימה כזו של בנות שהיו דלוקות עליי.. איך היית מגיבה.. אם גם היית מקנאה או לא!
אני- אני מבינה שאתה מקנא.. וזה באמת מחמיא לי אבל על כל נשיקה הכי קטנה בלחי אתה מתעצבן.. די כבר!
עידו- סבבה די כבר.. אז די נשבר לי..
הוא הלך.. עלה למעלה לחדרו וטרק את הדלת..
אני- לא ניסיתי לדבר איתו כי אני יודעת שאני צודקת הוא חייב להבין שאני אוהבת רק אותו.. בו אני מאוהבת ואותו אני רוצה.. כל עוד הוא לא מבין את זה.. אין אנחנו! אין מאי ועידו!
מאתמול בערב שמתי המשך ואפחד לא קרא?
רעים!!! 😢
מדהים!!
תמשיכי..
קראתי עכשיו...כי כל היום לא הייתי בבית..סורי מאמי..
יוו פרקק יפה תמשיכייי מאמי
מאירועי הפרקים הקודמים:
אני- על מה העצבים?
עידו- אני? לא עצבני בכלל.. אתמול אמרת לי שנועם ניסה לנשק אותך.. אז הוא מרגיש אלייך רגשות נכון?!
היום אני רואה את עמית.. מנסה להתחיל איתך..
אני- עמית לא ניסה להתחיל איתי..
עידו- תני לי לסיים.. ועכשיו אני מגלה שגם גיל דלוק עלייך... אז רק תגידי לי עם כל הרשימה הזאת של שבנים שדלוקים עלייך... איפה אני בתמונה?
אני- אתה איתי בתמונה וזהו.. אין עוד אפחד איתנו.. זה רק אני ואתה..
תפסיק להיות כזה קנאי.. זה כבר ממש מעצבן לא יכולה לסבול את זה!
עידו- מעניין מאוד אם לי הייתה רשימה כזו של בנות שהיו דלוקות עליי.. איך היית מגיבה.. אם גם היית מקנאה או לא!
אני- אני מבינה שאתה מקנא.. וזה באמת מחמיא לי אבל על כל נשיקה הכי קטנה בלחי אתה מתעצבן.. די כבר!
עידו- סבבה די כבר.. אז די נשבר לי..
הוא הלך.. עלה למעלה לחדרו וטרק את הדלת..
אני- לא ניסיתי לדבר איתו כי אני יודעת שאני צודקת הוא חייב להבין שאני אוהבת רק אותו.. בו אני מאוהבת ואותו אני רוצה.. כל עוד הוא לא מבין את זה.. אין אנחנו! אין מאי ועידו!
די זהו נשבר לי!
נמאס כמה אפשר לסבול את הקנאות המתפרצת שלו?!
יוו איזה עצבים.. אני ממש ממש התעצבנתי... נכנסתי לחדר טרקתי תדלת.. התיישבתי על המיטה והתחלתי לבכות כמו אידיוטית ממש מטומטמת!
רק בגללו.. הוא לא מבין שאין לי כלום עם אפחד.. אני רוצה רק אותו ואוהבת רק אותו!
למה כל כך קשה לו להבין את זה?
עידו לא דפק לי על הדלת לא אמר כלום.. כנראה שזה לא כזה הזיז לו!
התקשרתי לנועם והתחלתי לספר לו.. הכל כל מה שקרה עם עמית וגם שעידו מקנא בו..
נועם אמר לי "מאי תראי את יודעת שאני מפתח אלייך רגשות אבל לפני הכל ואחרי הכל הוא חבר שלך ואותו את אוהבת נכון?
אני- ברור!
נועם אז את אמורה לשים תגאווה שלך בצד וללכת להגיד לו כל מה שאת מרגישה.. וכל מה שאת חושבת..
המשכנו לדבר והוא ניסה לשכנע אותי ללא הפסקה..
כשניתקתנו חשבתי על שיחה ועל המשפט "את צריכה לשים את הגאווה שלך בצד"..
הוא נכון אם אני אוהבת אותו אני אמורה ללכת לדבר איתו בלי לחשוב על כלום.. אבל מצד שני אני בטוחה שאני היא זו שצודקת..
טוב אחרי המון המון מחשבות החלטתי ללכת לעידו.. כשירדתי לקומה למטה לא ראיתי אותו..
החלטתי לצאת לחצר אולי הוא שם..
ראיתי אותו בלי חולצה שוכב על השמיכה שפרס לו על הדשא..
לבד עד שחני הגיע.. [חני הייתה חברה מאוד טובה שלי עד שרבנו לפני איזה חצי שנה ומאז אנחנו לא מדברות..] היא אמרה לו "עידו מאמי רוצה מיץ?"
עידו- כן תביאי לי איזה כוס מיץ..
חני- אין בעיה..
היא הלכה להביא לו ואז ראיתי אותה הולכת לכיוונו ומשחקת איתו.. כאילו לא נותנת לו את המיץ.. ואז הוא נתן לה מכה שהשכיבה אותה על הדשא והוא עליה.. והם התחילו להתנשק את הנשיקה הכי סוערת בעולם!
אני רצתי משם.. לא רציתי שיבחינו בי!....
סיפור מאוד יפה!!
מנייאק העידו הזה!!
מחכה להמשך..
וואי יששששש לי קוראתתתתת חדשההההה
חח
אממ היי אני רותם בת 15 [עוד יומים!! חח] מת"א..
ואת?
ואממ שמחה שאהבת את הסיפור שלי.. המשך יבוא.. חח אני מכחה לעוד תגובות..
אממ ברוכה הבאה לאתר והתמכרות נעימה!
אוהבת..
רותמיק =))
חח...מי לא אוהב ת'סיפור שלך??
טניה..13..
QUOTE חח...מי לא אוהב ת'סיפור שלך??
טניה..13..
אממ לא כזה אוהבים אותו..
עובדה שלא קוראים אותו..
אין לי תגובות..
אופי..
טוב לא נבכה לך חח..
ואממ נעים להכיר אותך..
חח
ואממ המשך יבוא..
גיבוווו לי רעים!
