אושרייייייייייייייייייייייייייייי
יאייייייי אנייייייייייייי מתהה עליךךךךךךךךךך
איזהה מהיר אתהההה..
אתה לא מביןן כמה אני שמחהה שקראתתתת..
איזהה כיףףףףףף ליי..
כמה מחמאותתתתתתתתתתת..
איזה תגובהה יאווו..
עשית אותיי מאושרתתתתתתת..
העלית לי חיוךךך של אושרר על הפניםםםםםםםםם..
איזהה חמודד אתה.. יאווווו..
ממש ממששששש תודה על כל המחמאותת האלווווווווו..
ועל זה שקראתתתת הכללל...
אין עליייייייך..
אני שמחההה שנהנתתתתת..
אבל מחר יהיה המשךךך..
שמתי את פרק 18 לפני כמה שעות טובות..
חחח
אז אין מצב ניראלי לעוד פרק.. אלא אם כן יהיה לי כוח יותר מאוחרררררר...
אוהבבבבבבבבבבתת..
ושובבבב תודההההה י'מדהיםםםם!!!!
אין בעד מה,באמת..^^^
את יכולה להודות רק לעצמך על הכישרון היחודיי הזה!!!
אני מודה לך שאת כותבת את הסיפור ה-מ-ד-ה-י-ם הזה!!
תממשייככיי!
חח אם כך, אין על מה. אני עושה את זה בכיף=]
המשך מחר.. מבטיחה!
סבביק..
אאניי מצפה ומחכה!!
יש לך איסיי?
משעמם לי..
בואי נתכתב..
חח..
279471006...
אם יש לך,תתוסיפי...=]
חחחח סתווי
הגיע מחחחחחחחר @!
וואו קלטטטטי באיזה שעה אני ערררה
09:25
חחחחחחחח
אין לי מושגגגג איך קמממתי בשעה כזאת
לכככי תדדדדעי =]
חחחח
יאללה המממממממממממשכון =] ואררררררוך אני מבבבקשת #@!$
חחחחח =]
אוהבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבת אותתתתתתתתתתתתתתתתתתתך !
בוקררר טובבבבבב יפייייםם ויפותתתתת שלייייייי..
הרגעע קמתיייי...
אני לא כמו מור שכמה ב-9:25 חחחחחחח
למה מי מת שאני יקום כל כך מוקדם?! חחחחח
אוהבת אותךךךךך..
עכשיו קיצור לעינייןןןןןן.... קמתי עכשיו, אי אלך לאכול ארוחת בוקר קטנה..
ואז אני אתחיל לכתוב את ההמשך.
יש לי היום שיעור פרטי, אני לא יודעת באיזה שעה. אבא שלי צריך להיתקשר אליי להגיד לי כל רגע.
בקיצור.. אני בטוח ישים היום המשך..
אני לא יודעת באיזה שעה.. יכול להיות עכשיו, ויכול להיות גם בערב.
מביניםםםםםם?? יופיייייי =]
אוהבת אותכככככככככםםם...{מוזר לי להגיד אותכם, אני רגילה שיש רק בנות חחחח}
בהההה בייי...
סתיווו'ששששששש 😊
חחח..
ססתיוו..
שמחח שזכרת אותתיי!!=]]
ותתחברריי אלליי!!
אאלל תשכחיי!!
תמשייככיי בדחיפותתתתתתתתת!!!
אושריי איך אפשרר לשכוח אותך? חחח
רק אתמול שימחת אותי עד השמיים..
אז יש לי הפתעה קטנהההה...
הפרק הזה מוקדשש לאושריייייייייייייייייי המאמיייייייי..... מתה עלייייייך..
תהנו כולכם..
פרק-19:
"אני רוצה אותך, ולא רק לשכב"..הוא אמר לבסוף.
"מסכימה".. אמרתי בלי חשיבה.
הוא חייך וחיבק אותי.
"היום אני רוצה שנלך.."..אמרתי.
"לאן?"..הוא שאל.
"לבית שלי.. " אמרתי בגעגועים ונשקתי לשפתיו.
"חח זה כל הסיפור?"..הוא החל לצחוק.
"זה לא בעיה, נכון?".. אמרתי
" יאללה נזוז"..הוא אמר.
"רגע"..אמרתי בחמודיות והבטתי שוב על רון.
אימצתי את כל בקשותיי.. ואת כל האהבה שלי אליו ונשקתי לו על הלחי..
בכל כך אהבה.
היה לי קשה לעזוב אותו, להיפרד ממנו..
"טוב בוא נלך"..אמרתי לבסוף כשהבנתי שלא יעזור לי לשבת פה סתם.
"אימא דאגנית"..הוא אמר בחיוך ויצאנו שנינו מן החדר של רון.
"שתהיי אבא תגיד לי איך ההרגשה"..אמרתי.
"אולי ממך?".. שאל.
"לא בזמן הקרוב"..אמרתי.
"יש לי הרבה דברים לספר לך, שיפתיעו אותך"..הוא אמר לפתע כשנכנסו למעלית.
"שנהיה אצלי בבית, נדבר. גם לי יש משהו לספר לך, שיפתיע אותך".. אמרתי וכבר נכנסנו למכוניתו.
"את חושבת שאנחנו מתאימים?"..הוא שאל בזמן שנהג.
"לא יודעת"..עניתי.
"אתה עובד היום?"..שאלתי מעוניינת.
"כן, ואני צריך לבוא לישיבת עבודה מוקדם יותר"..הוא אמר.
"ומה קרה שאת לא עובדת?"..הוא המשיך ושאל.
"את זה אני כבר אספר לך שנגיע, אתה עוד תופתע כבר אמרתי"..השבתי וקרצתי לו בעין אחת.
"אני שונא את הרמזורים האלו, אני לא מבין למה הם צריכים להיות בכל צומת"..הוא אמר.
"כי אולי אנשים דואגים יותר ממך לתאונות שאחד כמוך יכול לעבור"..אמרתי.
"בואי לא נתווכח"..הוא אמר ומיד הרמזור התחלף לירוק.
היו עוד 2 רמזורים עד שהגענו לשכונה שלי, לאחר כמה דקות כבר היינו בפתח ביתי.
ליד מפתן הבית עמדנו שתינו והתחלנו לצחוק.
הוא עכשיו היה דיי רציני בזה שהוא מקנא לי אם אני יחזור לעבודה ויזדיין עם גברים אחרים, במיוחד שיש כאלה שדיי נראים טוב ויש להם כסף.
"אתה לא המאהב שלי, אתה החבר שלי ועכשיו אני ממש חושבת שיש לך על מה לקנאות, עדיין לא מצאתי את הגבר השרמנטי והמתאים לי, יותר ממך כמובן"..אמרתי בחיוך והוא משך אותי לנשיקה עסיסית.
"שנייה"..אמרתי והתנתקתי ממגע שפתיו המפתות.
הלכתי לדואר שעמד כמה מטרים ספורים מביתי, והוצאתי את הדואר מן התיבה.
התחלתי לחטט בדואר בעודי הולכת בקצב איטי לעבר ביתי שהיה פתוח.
כשנכנסתי ראיתי את שלומי במטבח מכין 2 כוסות קפה עם חלב.
"ניגמר החלב"..הוא אמר.
"מן הסתם הבית יהיה ריק כשאני לא פה"..אמרתי. "נלך עוד מעט לקנות?"..שאלתי.
"עליי"..הוא אמר והתקרב אלי.
"מה דעתך על פעם שנייה?"..הוא שאל.
"סקסי"..אמרתי בחיוך.
"אפשר עכשיו?"..הוא שאל.
עוד אני מדברת והוא מוביל אותי לחדר השינה שלי ושואל אם אני באמת נמשכת אליו.
"אחרת לא הייתי שוכבת איתך"..אמרתי והוא נשך את שפתיי.
"עכשיו את כבר לא תתביישי?"..שאל.
"תבדוק את זה"..אמרתי בשובבות והוא הוריד את חולצתי, אחרי עיסוקים של שניות עם קליק החזייה הוא פתח גם אותה, והחל ליהנות ממגע החזה שלי.
"השדיים שלך יפים יותר בלי בגדים".. הוא אמר.
" אבל ראית אותי עירומה שם, בעבודה."..אמרתי.
"אז הייתי עוד ברמן, עכשיו אני מסתכל עלייך כגבר שנולך לשכב איתך"..ענה.
"תודה"..אמרתי ונמשכתי אחרי הפיתוי שקורץ לי מכיוון המיטה.
~~
האמת שבכלל לא הייתי בטוחה שעשינו אהבה אמיתית, אלא יותר סקס עם מעט מאוד רגשות..
אני לא רואה את עצמי מתחתנת עם שלומי, או מדברת איתו על דברים רציניים יותר מהנאה.
כל הזמן הזה שלומי היה איש הסוד שלי, החבר הכי טוב שלי.
בחיים לא ראיתי בו גבר, אבל הייתי שמחה שאחרי כל כך הרבה שנים של סקס בלבד, עכשיו אני עושה סקס עם מעט רגשות, הבדל משמעותי לחיי הריגושים שלי.
~~
"אנה המליצה לי פעם אחת על אישה אחת שקוראת בקלפים, מזל"..אמרתי בשעה שעישנתי את הסיגריה לאחר הסקס.
"את מאמינה בדברים האלו?"..שאל.
"לא אכפת לי לנסות, אני מאמינה יותר באלוהים".
"לקחתי את הפלאפון שלי והתקשרתי לאנה.
היא שאלה מה פתאום דווקא עכשיו אני רוצה את המספר של מזל, אחרי כל הזמן הזה שצחקתי עליה שהיא הולכת אליה.
אז אמרתי לה שאני רוצה לנסות, אולי זה יבהיר לי כמה דברים עוד עלולים לקרות לי מאוחר יותר ושאני יהיה מוכנה אליהם.
היא צחקה, ונתנה לי את המספר שלה.
אף פעם לא האמנתי במכשפות אמיתיות, אבל רציתי לתת לזה צ'אנס. אולי אני עוד יופתע.
"אז מה רצית לספר לי?"..שאלתי את שלומי והוא הביט בי.
"את זוכרת את שירן?"..הוא שאל.
"זאתי שהיית איתה 3 שנים?"..שאלתי.
"כן"..הוא אמר.
"נו.."..חיכיתי לשמוע ממה אני עוד יופתע.
"שכבתי איתה שבוע שעבר, היא נכנסה להריון"..הוא אמר וכיבה את הסיגריה במעפרה.
"וואלה?"..שאלתי.." אז מה אתה עושה איתי?".. לא האמנתי.
"סיכמנו שהיא תפיל"..הוא אמר.
"זה יהרוס לה את החיים"..אמרתי בעצבים ולקחתי שכטה ארוכה ביותר.
"זה יהרוס לי גם את החיים אם יהיה לי ילד בגיל כזה"..הוא אמר. "אני לא אוהב אותה".
"אני יודעת מה זה להפיל, היא תצטער על זה כל החיים שלה, וגם אתה לא כזה צעיר.. אתה צריך משהו שיבגר אותך, ויכניס לך דברים אחרים לראש חוץ מעבודה עלק וסקס".. אמרתי במהירות ובעצבים.
"אני ניראה לך כמו תינוק?"..הוא שאל.
"אתה ניראה לי כמו אחד שלא ממש יודע מה הוא הולך לעשות, וכן.. ואתה ניראה לי לא בוגר יחסית לגבר בן 27"..אמרתי.
"זה שהספקת יותר ממני לא אומר שאת יותר בוגרת"..הוא אמר.
"אני לא דיברתי על עצמי, ואם אתה היית עובר את מה שאני עברתי היית מדבר אחרת.. אז תעשה לי טובה ותחשוב מה אתה הולך לעשות עם החיים שלך, אין לי ראש לעוד ילדון על הראש שלי"..אמרתי וקמתי ערומה מן המיטה.
"מה את עושה עכשיו?"..הוא שאל מיואש.
"נכנסת להתקלח, אני צריכה לנקות את עצמי מכל הלכלוך".. אמרתי.
"אני הולך"..הוא אמר.
"אם אתה יכול תלך לקנות לי חלב, אני יחזיר לך שתחזור"..אמרתי ושמעתי את דלת הבית נטרקת.
באותו הרגע שהדלת נטרקה ידעתי שעכשיו הרבה דברים ישתנו.
אני בכל אופן ישנה כמה דברים, שלומי לא יהיה אחד רציני בשבילי, הרגשות שלי אליו יישארו ויכחדו עם הזמן..
ואני בטוחה שהוא יתגבר על זה שאני לא יהיה שלו, אלא יהיה שוב האם המסורה לילדיה.
יצאתי מן המקלחת עם מגבת על השיער ובדקתי עם הדלת בבית נעולה, נעלתי אותה.
הסתובבתי ערומה בבית, מרחתי קרם גוף-ספיד סטיק ואז שמתי תחתונים וחזייה, לבשתי מכנס קצר וגופייה, ויצאתי אל הגינה המוזנחת שמאחוריי הבית, עם סיגריה וקפה שחור.
נשמע הפלאפון שלי מן הסלון אז רצתי במהירות ועניתי, זה היה שלומי.
"אני בחוץ עם האוטו, תצאי"..הוא אמר.
"כן, אני יוצאת"..אמרתי וניתקתי.
פתחתי את הדלת הנעולה ויצאתי אליו, לקחתי את החלב ונשקתי על הלחי שלו.
הוא לא הבין ושאל מדוע הוא מקבל נשיקה חסרת רגשות שכזו.
"אני לא רוצה להיכנס בן תינוק. ואני גם לא רוצה ששירן תפיל"..אמרתי.
"אבל אני לא רוצה תינוק עכשיו"..הוא אמר. "אני אוהב אותך".
"תתגבר על זה, אני מצטערת.. אני יודעת מזה להיות בהריון ואני יודעת מזה שאבא נוטש את התינוק ונוטל את כל האחריות על האימא המסכנה."..אמרתי מהחלון של האוטו.
"תכנס?"..שאלתי.
"אני יודע שאני לא אשאר הרבה זמן"..הוא אמר.
"עדיף להיכנס"..אמרתי והבטתי לתוך עיניו.
"אני בא"..הוא אמר.
נכנסתי לביתי ישר לכיוון המטבח, הכנסתי את החלב למקרר ולקחתי קרטון אחד, פתחתי אותו והכנתי לי קפה חדש. הכנתי גם לשלומי.
"תשמע שלומי, אני לא רוצה לגרום לך לעשות טעויות שתתחרט עליהם אחר כך, תראה איך אריאל מתחרט על הכול.. אני אומרת לך את זה כי אתה חשוב לי ואני חוסכת לך סבל שיבוא מאוחר יותר, זה תמיד ככה. תקשיב לי."..אמרתי.
"ואת חושבת שאני שמח לעשות את זה? אני פשוט לא רוצה תינוק עכשיו.. וזה בעיה שלה, היא לא סיפרה לי שהיא הפסיקה לקחת את הגלולות שלה. היא תמיד אמרה שהיא ממשיכה לקחת"..הוא אמר מיואש.
"אני אדבר איתה"..אמרתי.
"לא. אל תחשבי על זה בכלל"..הוא אמר.
"נו שלומי, אני יודעת כבר מה להגיד לה. אני בטוחה ששניכם תגיעו להחלטה שתהיו מרוצים ממנה. זה לא עדיף?"..אמרתי.
"מה איתנו?"..הוא שאל.
"אין איתנו כרגע, אני לא רוצה לבלבל אותך יותר מידי. תסיים את הסיפור הזה עם שירן. היא בחורה 10, היא הרבה יותר מסודרת ממני, אתה היית איתה 3 שנים וזה לא צחוק."..אמרתי.
"את מעבירה נושא"..הוא אמר מאוכזב.
"כי אין אנחנו יותר"..אמרתי יותר מאוכזבת ממנו.
"אז זהו?"..הוא שאל.
"כן.. פה זה ניגמר"..אמרתי.
"מסתבר"..הוא אמר ולגם מן הקפה שלו.
נאנחתי קלות ולגמתי גם אני.. פתאום נשמע צלצול הפלאפון שלי.
זה היה הרופא של רון......
===========
מקווה שאהבתןן..
יצאא לי נחמדד..
ראיתן איךך הכל מסתבךךך לי פה?!
זה עוד לא כלווווווווםם...
יאללהה תגיבו והמוןן. . .
אוהבבבבבבבבבבבבתתתתת אותכםםםםםםםםםם..
סתיוו'שששש 😊
יאאאאאאאאאאא!!
חחח...
אייזזוו הפתעהה קטנהה!
ונחממדדתת במיוחחדד!!
אאייזזוו חמוודהה אאת,אלווההיםם!!
איןן עלייךך בכל האתרר!! (עכשיוו בטח כולן ירצחו אותי אז..ביי! חחח...)
איזה פרק,איזו כתייבהה!!
מסתבבךך לאט לאט! מממש יפפהה!!
תמשייככיי הכי בדחיפותת שבעולם!
פשששששוטט ווווווואאאאאאאוווווווווווווווווו!!!!!!!
סתוווווויי זה אחד הסיפורריםם הכיי חזקיםם שקראאאתתייי!!!! [ולאא רק מהאתרר]!
ואאאי אני עדייןן לא מעכללתת אתת כמותותת הכישרוןן שלך!!!!!
התמכררררתתיי!! הבטחתתי להשלייייייםם רואהה אני מקיימת הבטחותת=]
ואאאת?!חסר לך תייבשיי עכשיו למה אני ארצחח אותך!!
כיי כשאני במתחחחחחחח.......... [כבר כתבתי לך בסיפורר שלי!]
אאאוהבתתךךךךך וסיפוווור[?!] מדדדדהיםםםם שוללללטטטט פצצצצתי ! ! !
הההמשך=]
אושרייייל'ההההה-
שמחה שאהבת את ההפתעונת הקטנה שלי..
ושמחה שאהבת את הפרקק..
מוואה ותודה על כל המחמאותתתתת..
אתה מדהיםםםםםםםםם...
מתהה עליייךך..
מוואהה ענקיתתתתתתתת...
בתאלו'שששששששיתתתת שלי-
איזהההההה כיףףף שקראת..
אני הכי שמחהה שיש..
עכשיו אני לא יציקק לךךך יותר..
אמממ מושלמת שלי..
שובב תודהה שקראת..
העלת לי חיוך על הפנים עם כל המחמאות שלךךךך..
יש לי כל כךךך חשקק להמשיךך עכשיו למה [?!] בגללךךךךךך..
אבל אני לא יכולהההה....=[
אני מתארגנתת ויש מצב שאני הולכת להופעה של שלישית מה קשור.. חחח כיף ליי..
אני יגיעע מאוחרר ניראליי..
אז מחרר אני ישים המשךךךךךך.....
עם הקדשהה בשבילךךךך!!!
אוהבתתת אותךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
ומקווהההה שתציקיי לי עם התגובות שלך..
פיצוי לכל הזמןן הזה שלא הגבת פה..
כי את חסרההה ברמות שאת לא מבינהה בכללל..
ואם כבר מדברים על מוכשרותתת מאמי..
את הרבה יותר מוכשרת ממני...
אני מתה על הכתיבהה שלךךךךךךךךךך..
מדהימהה שלי..
מוואהה ענקיתתתתתתת..
ועכשיווו אני מקווה שתהיי עיקבית כמו בסיפור הקודםםםםםם!!!
אוהבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבתתתתתתתתתתתתתת אותךךךךךךךךךך
ברמות שאת לא מבינהה בכלללללללללל!!!!
מוואהה..
אנונימית-
תודהההה יפשלייייי..
אוהבת אותךךך..
וממ... עוד תודהה על העיקביות..
מתה עלייך!!
נישוקים וחיבוקיםםםםםםםםם..
סתיוו'ששששש 😊
פרק ארוך יפה מדהים מעלף מושלם!
בקיצור היה ממש כיףף לקרוא אותו!!!
חחחחח סתוייייי שמחה שאתת שמחה עכשיו=] ושלאא תציקיי ליי 😉
חחחח סתם מאמימיי את יודעתת שאני מתה עלייייך ועל הכתייבה היפפה שלך!,
ושוובב..אניייי[?!]
לאאאא מוככשררת!
ומחכה להמשךך ארוךך ארוווך=]
תהננני לךך יפיופפה ששששלליייי
ושוווב?!
סיפורר מעעעלףף..
אאאאה ווווו..בגללל שנטשתתתי את הסיפווורר..אני אפצה אותך עכשיווו בהפצצצה=]
חעעחע..
קקקקבללללליי=>
