מהמהמם לירניי שימי הממשךךךךךךךךךךךךך
ההמשך יהיה ממש בקרוב מבטיחה..
אני כמעט בטוחה שהיום אני יפרסם אותו כבר..
לאב יו המון
יא קראתי עכשיו הכול ..
הפרק האחרון ממש ריגש אותי ..
את כותבת מדהים ..
המשך בבקשה :]
סבבה
מחכה להמשך כבררררררררררררררר
המשך בקרוב בננווותת.. או היום בערב או מחרר...
ונעמה ברוכה הבאה לסיפור שלי.. שמחה שאהבת 😊
אוהבת אתכן המון נשמותיי.. ומבטיחה שכאשר אני יוכל
אני יפרסם ! מווואה..
יאלללה יאלללה (:
אני מחכה !
היום בללילה אני נוסעת ולפני אני רוצה לראות את ההמשך 😛
לאב יו
😊 הנה ההמשך בננות..
מקווה שתאהבוו..
אוהבת אתכן בלי סוף...
מאירועי הפרק הקודם-
נכנסתי למיטה ושכבתי לישון.. יותר נכון ניסיתי.. אך לשווא..
יותר מידי מחשבות ריחפו סביבי ולא הרפו ממני אפילו לא לשנייה אחת..
הוצאתי את ספר תהילים שהיה מונח מתחת למיטתי..
"אני יודעת שלאחרונה דיי התרחקתי ממך.. אבל עוברים עליי הרבה דברים..
והבקשה הפעם היא לא בשבילי.. זה בשביל מישהו שמאוד חשוב לי..
שבלעדיו החיים שלי לא שווים.. בבקשה תעזור לו ולי.."
לחשתי בשקט והתחלתי לקרוא בתהילים עד שנרדמתי..
והפרק החדש [שמוקדש לנעמהה..]
קמתי בבוקר עם ספר התהילים זרוק לצידי על המיטה, נשקתי לו והנחתי אותו מתחת לכר..
"בוקר אור" לחשתי כשהבחנתי בדולב מחטטת לי בחפצים בספריה..
"אוי נבהלתי!" היא צעקה וקפצה בבהלה.. "חח.." צחקתי..
והיא ישר הסתירה משהו מאחורי גבה.. "מה מוסתר שם ילדונת?" מיד שאלתי..
"כלום.. אל תשאלי יותר מידי שאלות. תסמכי עליי" היא אמרה ויצאה מחדרי בריצה..
'שובבה'.. חשבתי לעצמי וצחקתי..
"בוקר טוב יפה שלי, מקווה שהכל בסדר אצלך" שלחתי לתמיר הודעת sms לפלאפון..
וחיכיתי לתשובה.. לדאבוני הרב לא קיבלתי תשובה והתחלתי להילחץ..
לפלאפון הוא לא ענה לי.. גם לא בבית.. מור לא הייתה זמינה גם כן..
והרגשתי שאני עומדת להתחרפן..
התארגנתי בזריזות ויצאתי ישירות לביתו של תמיר..
דפקתי על הדלת בחוזקה.. פעם אחת.. פעמיים.. 3 פעמים.. ואין קול ואין עונה...
"נווו.. מה הולך פה?" התחלתי לבכות וישבתי על מדרגת הבית שבכניסה..
אלפי מחשבות עברו במוחי דקות ספורות אלו.. ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי..
ואת מי לשאול.. פחדתי שזה הסוף.. שהוא הובהל לבית החולים.. וזהו.. נשמתו עצרה..
ליבו נדם.. ותמירי כבר לא יהיה איתי.. 'אל תחשבי ככה טיפשה!'
התחלתי לשכנע את עצמי.. וניגבתי את הדמעות עם שרוולי חולצתי..
לאחר כמה דקות הפלאפון שלי צלצל "שמעת?" מאור מיד שאל אותי..
"שמעתי מה...?" נלחצתי.. "את ההודעה בחדשות..?" הוא התעניין..
"נווו..מה אמרו?" התעצבנתי עליו שהוא מותח אותי...
"אין לימודים היום" הוא אמר והרגשתי הקלה.. מזל שזאת רק הייתה ההודעה..
ואני כבר חשבתי.. אתן יודעות בטח מה חשבתי.. מחשבות רעות.. רק רעות..
"אה טוב" אמרתי למאור בחוסר חשק.. "מה איתך? איפה את?" הוא התעניין..
"בבית של תמיר.. בחוץ.. מחכה שיפתחו לי.. אבל אין איש בבית..
והם לא עונים בפלאפונים ואני לחוצה!!" אמרתי למאור..
"וואי וואי.. רוצה אני יבוא ונחפש ביחד?" הוא הציע..
"לא זה בסדר מאמי.. לך לישון" אמרתי וניתקנו את השיחה..
לקחתי נשימה עמוקה 'אלוהים איתך..תירגעי'.. לחשתי לעצמי והסתכלתי מעלה.. לשמיים ...
-- מור מצלצל אלייך -- הופיע לי על הצג ומיד לחצתי על 'מענה'..
"מוררר איפה אתם?!" מיד שאלתי.. "בבית חולים.." היא אמרה..
"קרה משהו לתמיר?!??!" התחלתי להילחץ.. "שום דבר מיוחד..
הוא מתחיל את הטיפולים עכשיו" היא אמרה.. וכל כך נרגעתי..
"וואי אני שמחה..." אמרתי בחיוך.. "מיד באה" הוספתי וניתקתי את השיחה..
הלכתי לכיוון בית החולים והאזנתי למיני דיסק שלא שכחתי לקחת עימי מהבית..
הוא גרם לי להירגע.. האזנה לשירים תמיד מרגיעה אותי..
השיר שלי ושל תמיר נשמע במיני דיסק.. ודמעות החלו לזלוג מעיניי...
"עוד אקח אותך..רחוק מכאן.. לקצה העולם..
יש שם אי קטן.. זה האי.. האי שלנו..
זה אי האהבה.." ..
זה השיר הראשון שאני ותמירי שמענו ביחד בדייט הראשון שלי..
אוף למה הגלגל לא יכול לחזור אחורה.. אז הכל היה פשוט יותר..
תגובות 😊
אוףףף איזה עצובבבב ולמה המור הזאת עדיין איתו? בעעע
מחכה להמשךךך
ושהיא תהייה עם תמירי כבררר
אוהבת המוןן
טלושש
מהמממממממממממממממממממממממם !
דדדדי ..
זה כזה יפה .
תמשייכי (:
אממ מחר אני יפרסם המשך.. שמחה שאהבתןן..
נעמה י'מתוקה אחת.. המשך בקרוב..
וכן בתאלי.. באמת עצוב.. אה?..
טלוש עוד כמה פרקים הכל כבר יתבהר.. תסמכי עליי..
אוהבת אתכן המון בננות.. תודה על התגובות.. 😊
QUOTE (נעמוון @ 03/04/2006) חח אני מחכה (:
שווה לך לחכות חח..
😁
אני יודעת ..
עם כזה סיפור ,
לכל אחד שווה 😊
אתר האהבה הישראלי