QUOTE (JustTalush @ 01/04/2006) חחח תאכלס לירנוש גמני נעלמתי משם..שש אבל אל תגלי😉 חחחחח
זה מעייףףף
ומחכה להמשךךך
אוהבת המוןן
טלוששש
חחחחחחח טלוש מצחיקולה אחת..
אוהבת אותךךך, והמשך בקרובבב ..
וד"א אני אוווהבת את הסיפור שלך מאוד,
מבטיחה להשלים בקרובב...
QUOTE (אנונימית @ 02/04/2006) מה נסגר?
בקרוב מאמי 😊
קראתי עכשיו את כ- ל הסיפור מהתחלה = מ = ד= ה= י=ם ............
😊
נווווווווווווו אני מחכה עדיייין
בננות הנה ההמשך במיוחד בשבילכן,
רק אל תכעסווו עליי שאני נוטשת לפעמים,
לחוץ לי מאוד לאחרונה..
אוהבת המוןןן...
"את יכולה לעזור לי בשיעורים במתמטיקה?" פרצה דולב לחדרי עם ספר מתמטיקה,
מחברת ועיפרון בידה.. "אוי.. אממ דולבי בדיוק אני בדרך לבקר חבר חולה"
אמרתי לה.. וראיתי שקצת התאכזבה ממני..
"..אבל אני מבטיחה שיותר מאוחר אני יעזור לך,טוב?"
הצעתי לה וחיבקתי אותה חזק.. "טוב" היא אמרה ויצאה מחדרי..
"טוב אמא..אני זזה" צעקתי לאמא שהייתה בחדר השינה שלה..
"בואי לכאן שנייה" היא ביקשה ממני.. והלכתי לראות מה רצונה..
"לתמיר?" היא שאלה.. "כן..לא הייתי אצלו עדיין וכבר עוד מעט ערב" הסברתי..
"בואי אני יסיע אותך.." היא אמרה ויצאנו מהבית..
לאחר כמה דקות הגענו לביתו של תמיר "תודה רבה אמא.."
חייכתי אליה ונשקתי לה בלחי.. ויצאתי מהאוטו בריצה לעבר ביתו..
"פתחו לי!" צעקתי לתמיר ומור שבטח בבית.. תמיר ניגש לפתוח לי את הדלת,
וקלטתי את החולשה שהוא נמצא בה.. כל תנועה שהוא עשה הייתה איטית וכבדה מהרגיל..
"איפה מור?" התעניינתי והנחתי את התיק שלי על הספה בסלון..
"הלכה לבית שלה לנוח" הוא הסביר לי.. "אה.. ואתה מסתדר?"
שאלתי והלכתי לראות מה מתבשל לו בגז.. "כן.. מכין מרק" הוא אמר והתחיל לצחוק..
צחקתי וניגשתי לשבת לצידו על הספה.. "אני אוהבת אותך"
אמרתי לו עם חיוך על הפנים, והוא חייך, ליטף את פניי.. והשיב "גם אני אותך"..
"ואת מור?" שאלתי אותו.. "גם.. אבל הרבה פחות" הוא ענה וצחקתי..
"מה את צוחקת קטנטונת..?" הוא שאל עם חיוך על הפנים, החיוך שכל כך אהבתי...
"סתם אסור?!" שאלתי וחיבקתי אותו.. "בטח שמותר..אה שומעת.."..
"אה?" שאלתי בסקרנות.. "החלטתי להקשיב בקולך..אני ילך מחר לטיפולים..
לראות מה כבר אפשר לעשות.. למרות שתכלס סיכויים קשים להחלים..
אבל וואט אבר.. מה כבר יש לי להפסיד?!" תמיר אמר וכל כך שמחתי שהתחלתי לצרוח ..
"יהה איך אני שמחה תמירי!!..וואי אתה לא יודע כמה אני מאושרת עכשיו בזכותך"
אמרתי לו.. והוא צחק..
אחרי כמה שעות של שהיה עם תמיר..
החלטתי לחזור הביתה ולעזור לדולב בשיעורים כמו שהבטחתי..
ישבתי איתה שעה ככה והסברתי לה את כל מה שהיא לא הבינה..
היא כל כך הודתה לי, וזה עשה לי טוב בלב..
אני חושבת שבאיזשהו מקום המחלה של תמיר לימדה אותי דברים על החיים, ועל עצמי בכלל..
לדעת להעריך יותר דברים, ולהיות עם קו מחשבה הרבה יותר חיובי לגביהם..
"מאורי?" צלצלתי למאור.. "כן דניאל.. מה קורה? ד"ש מאורית"
הוא אמר והבנתי שהוא לא בדיוק לבד.. "בחזרה.. מפריעה?" שאלתי..
"לא בדיוק.. קרה משהו?" הוא התעניין.. "לא סתם רציתי לדבר..
טוב בהזדמנות.. ביי" אמרתי וניתקתי את השיחה..
הרגשתי שהפרעתי להם ולא רציתי להיות עלוקה..
נכנסתי למיטה ושכבתי לישון.. יותר נכון ניסיתי.. אך לשווא..
יותר מידי מחשבות ריחפו סביבי ולא הרפו ממני אפילו לא לשנייה אחת..
הוצאתי את ספר תהילים שהיה מונח מתחת למיטתי..
"אני יודעת שלאחרונה דיי התרחקתי ממך.. אבל עוברים עליי הרבה דברים..
והבקשה הפעם היא לא בשבילי.. זה בשביל מישהו שמאוד חשוב לי..
שבלעדיו החיים שלי לא שווים.. בבקשה תעזור לו ולי.."
לחשתי בשקט..
והתחלתי לקרוא בתהילים עד שנרדמתי..
ויייי יפההה מחכה להמשך מאמושששששששש
יאוו איזה יפההההה
ממש אהבתייי
תמשיכי מהרוששששששששששש
אני במתחח
לפ יוו
מור'צי 😊
יווווווו
איזה סיפור משולםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
אני רוצה המשךךךךך!!!!!!!
מ-ה-מ-ם-
המשךךךךךךךךךךךךךך
ומה קרה ייבשת אותנו כל כך הרבה זמן?!
מקווה שהפעם ההמשך יבוןא בקרוב
אוהבתת
המשך מחר 😊
וברן, בחופש אני יפרסם לעיתים ממש קרובות.. מבטיחה
אוהבת המוןן..
מדהיםםםם =]
מחכה להמשךךךך..
לילוש
