הסדרנו את נשימותינו ונרגענו..
פתאום הוא פשוט חיבק אותי..והתחיל לבכות.
אני: מאור חיים שליי..מה קרהה??????
מאור: אני צריך לספר לך משהו סופה..
אני: דבר נשמתיי..דברר.
מאור: אני ..........................................
מאור: אני הומו.
אני: מה??
מאור: כןן, ואני חייב כבר להוציא את זה למישהו, סופה אני משתגע כבר!!!
אני: דיי חיים שליי, אין לך ממה להשתגע!!
מאור: סופה אם ההורים שלי ידעו דבר כזה הם בחיים לא יקבלו אותי, אבא שלי הוא מרובע, חי בשנים של פעם, פרימיטיב ברמות שאת לא מבינה בכלל..
אני: אבל זה דבר טבעי, כאילו זה לא נורמלי, כי לא כולם ככה, וזה קצת שונה, אבל זה קורה, ואל תתן לעצמך להיכשל במשהו בגלל דבר כזה, אל תעצור את עצמך..
מאור: מזתמארת?
אני: תקשיב, יש לי קרוב משפחה הומו, ובידיוק כמוך, גם לו היה קשה לצאת מהארון ולהגיד לכולם שהוא הומו, הוא לא הומו נשי אבל הוא הומו.
אמא שלי בהתחלה בכתה ימים ולילות, גילגלה את כל סרט חייה לבדוק איפה טעתה, כאילו רצחו לה בן..
והאבא?! האבא שלו לא הכיר בו בכלל, לא רצה לשמוע ממנו..
אז כן הוא עבר תקופה קשה..אבל תמכו בו על זה שהוא אמיתי, שהוא לא מסתיר את הזהות האמיתית שלו, בסוף הם יצטרכו לקבל אותך, ודרך אגב זה דבר גנטי..
מאור: איך גנטי? אין לי אף אחד במשפחה הומו.
אני: לא גנטי ככה, לא יודעת להסביר לך את זה בדיוק אבל אני רק יודעת שזה בא מהזרע של האבא.
מאור: אני משתגע כבר..
אני: אבל אין לך ממה! זה לא שאתה האיש היחיד בעולם עם הבעיה הזו, יש עוד מיליונים כמוך והם חיים בשלום עם עצמם ועם הסובבים אותם..העולם מתחיל לקבל מודעות לדברים האלה, וכן מתישהו זה יהיה נורמלי להיות הומו.
מאור עשה פרצוף מוזר..
אני: מה??
מאור: הומו.. מילה חזקה מידי בשבילי.. לא יודעעע..תמיד הייתי הגבר בבית, יש לי שלושה אחיות ותמיד הייתי ה-גבר, האח הגדול שעוזר להן..
אני: זה שאתה הומו לא אומר שאתה פחות גברי, מה כי אתה לא מזיין בנות ואתה מזיין בנים?? זה לא אומר שום דבר מאור..
מאור: מצטער שהפלתי עלייך הכל ככה, הייתי חייב להוציא את זה..
אני: אין לך על מה להצטער נשמתיי..טוב לי שסיפרת לי..אני מרגישה איתך הרבה יותר בנוח.
מאור: חח למה יותר בנוח?? ניגב את פניו עם מגבון..
אני: כי ככה, בדר"כ בין רקדנים יש משיכה מינית..ובין גבר לאישה..זה טבעי.
לאו דווקא משיכה שצריכה להתממש, לי יש חבר, אבל עדיין לא הרגשתי איתך מספיק פתוחה..
מאור: יש לי משיכה אלייך, בתור רקדנית.
אני: חח חייב להיות, אחרת לא היינו רוקדים כ"כ יפה ביחד..ראית איך עידן נדלק עליךך??
מאור: חח בגלל שרקדתי איתך..
אני: חח כן כן כן..בטח!
מאור: תגידי נראה לך שרותם לא אוהב אותי במיוחד??
אני: 😯 למה???
מאור: לא יודע..הוא לא התייחס אליי הכי יפה היום..
אני: הוא היה עצבני.. 😊
מאור: יש משהו שאת צריכה לספר לי???
אני: אמממ לא.. 😕
מאור: סופהההההההההה??????????????????????? צעקקקק..
אני: טוב טוב, תשתוק ואני אספר לך.
מאור: נו שתקתי.
אני: אממ אני ורותם..ביחד..כבר כמעט שלושה חודשים..
מאור: את רצינית???.
אני: כןן.. היום כשראית אותו בחדר שלי הוא לא בא לפה בשביל לקחת דיסקים..רבנו.
מאור: למה רבתם??
אני: חח בגללך.
מאור: בגללי?????? אה אז בגלל שרקדנו ככה היום, צמוד וסקסי, הוא התעצבןן??
אני: חחח כןן..ועוד שאחרי היום אנחנו יושבים בחדר שלי לבד רואים סרט וכל זה..הוא לא אהב את הרעיון במיוחד.
מאור: יואוווו הוא שווה של החיים י'זבל..
אני: חח תיזהר להסתכל עליו יותר מידי..
מאור: חח נראה לך?? הוא לא הסגנון שלייי..
אני: חח נו מה באמת הסגנון שלך?? יש לך חבר?
מאור: היה.. אבל נפרדנו.
אני: למה??
מאור: פחדתי מידי..ולא הייתי סגור על עצמי בנים/בנות..הכל מעורבב מידי..אני מרגיש שהלב שלי מין עיסה אחת גדולה של אי-הבנות, אני כבר לא מודע לעצמי כמו פעם..אני כל היום בדיכאון..
אני: חיים שלי אבל אמרתי לך שאין כבר על זה, זה לא שאתה הולך למות או משהו..
מאור: אני יודע..אבל בכל זאת, זה נורא קשה.
אני: אני יודעת נשמתי, אני יודעת.. חיבקתי אותו חזק חזק..
מאור: יואו השעה כבר 1..
אני: לא נכון..
מאור: חח כןן..את קולטת שאנחנו בחדר מ10 וחצי?
אני: חח דיי..צריך לקום מוקדם מחר..
מאור: מה את ישנה לבד??
אני: חח לא, נראה לי שרותם בא לישון איתי היום..אם הוא ייצא מהעצבים שלו..
מאור: טוב אם לא תגידי לי ואני יבוא לישון איתך..
אני: טוב מאמי..
מאור: טוב בואי נעשן סיגריה במרפסת ואני אלך..
אני: אתה מעשן??
מאור: לצערי הרב..אמר והוציא את חבילת הסיגריות ואת המצית מכיסו.
אני: אויש זה הדבר הכי מגעיל בארץץ..בדוק!
מאור: אני יודע..אבל אני מכור מה לעשות?
אני: אתה לא מכור..הכל פסיכולוגי.. קמנו מהמיטה והתקדמנו אל כיוון המרפסת..ישבנו במרפסת עם כוס קולה ושוקולד..דיברנו..הוא סיים את הסיגריה שלו..ואז עוד סיגריה..ועוד סיגריה..ונכנסנו אל החדר.
מאור: טוב אני הולך לחדר שלי, תתקשרי אליי אם תישני בסוף לבד ותפפחדי טוב?
אני: טוב יפה שלי..וגם אתה, אם אתה צריך משהו תתקשר!
מאור: חח אנחנו מרחק של 20 חדרים מפה י'לחץ..
אני: חח אז מה נו?? בקיצור אני אוהבת אותך..ותיהיה שלם עם עצמך..
מאור: אני ייקח לעצמי ת'זמן..אני מאמין שזה יקרה..
התחבקנו חיבוק ענק וחם..
שרתי לו באוזן:
"האם את חשבת פעם על איך זה יכול להצליח
לעולם תמשיך באותה הדרך הקלה בשבילך
והאם זו אותה הדרך איתה רצית להוכיח
לכולם אתה הרבה יותר מסתם בן אדם.."
מאור: חח יפה שלי..תודה, באמת שעודדת אותי המון..ושעזרת לי להרגיש קצת יותר טוב עם עצמי..
אני: רק קצת?!
מאור: חח הרבה י'מכוערת, הרבה..
אני: חח טוב נשמתי לילה טוב..נשקתי ללחי שלו והוא לשלי, והוא יצא.
שמתי דיסק של שירי הריקודים של ההיפ הופ על ווליום נמוך, והתחלתי לנקות ולסדר את החדר..
כשסיימתי הסתכלתי על השעון, השעה הייתה 2 וחצי..
רותם עדיין לא התקשר.
התקשרתי אליו..הוא לא היה זמין.
כיביתי את המוזיקה, נכנסתי אל מיטה וראיתי טלוויזיה, ניסיתי יותר נכון, לא הייתי מרוכזת בכלל!
כל הזמן תהיתי איפה הוא יכול להיות?
השארתי לו SMS:
~לא ענית לי, אני בחדר לבד, המפתח מתחת לעציץ.~
כיביתי את הטלוויזיה ואת האור, כיסיתי את עצמי היטב ונרדמתי תוך שניות.
התעוררתי בשעה 5 בבוקר..והוא עדיין לא היה במיטתי.
התקשרתי אליו.
אחרי כמה צילצולים הוא ענה.
אני: איפה אתה???
רותם: עוד דקה אצלך.
אני: איפה היית עד עכשיו???????
רותם: אני יספר לך בחדר..
ניתקתי לו בפנים.
אני יודעת שזה קצר נשמותיי, אבל אני מבטיחה שאני אמשיך בערב . .אני עייפה אש העיניים נעצמות לי לבד.
ד"א אני מרגישה יותר טוב, קצת יצאתי מבאסה.
תודה לכל מי שדאגה..אוהבת אותכן!
Limaori-אני שמחה הצטרפת לקרוא את הסיפור מאמי, ברוכה הבאה!
לא הבנתי קוראים לך לימור או ליאור?!





