מעללללללללף!~#~!$
הממשך דחוווף
ת' מהממות שלי =]
אוהבת'כןןןןןןןןןן מווווווווווווואהההההה
---------------------------
אני מתחילה לכתוב לכן ת'המשך
המשך...
'אולי זה יראה צולע ולא הכי מושקע
אני לא מכין לבנות כאלה דברים
אבל את בת יוצאת מן הכלל
לפחות בשבילי
שיהיה לך יום טוב ומתוק
לא כמוך כי יותר ממך זה בלתי אפשרי
שלך תמיד
נאור'
אני- "איזה מאמיייייי"
סבטה- "תביאי לקרואא"
אני- "כחי"
הושטתי לה ת'דף, היא קראה מהר וחיוך נפרס על פניה, החיוך שלי לא ירד מפני.
סבטה- "הלוואי עלי לקבל כזה דבר מבן, רוב הבנים אדישים כאלה
אין סיכוי שאת מקבלת מהם משהו כזה מתוק"
הסתכלה על נקודה בלתי מזוהה בקיר וישר התבאסה, כאילו דיברה על עצמה.
סיגל אחרי כמה שניות נכנסה, החזרתי ת'דף לקופסא ות'חוט האדום
סגרתי ת'קופסא והכנסתי לתיק, אם לא יצא לי לאכול בביצפר ת'שוקולדים אני אכניס בבית למקרר
שלא ימס יותר מידי.
סבטה הלכה ולקחה ת'תיק שלה מהמקום שלה, התיישבה במקום של נאור, ליידי
בכלל לא הייתי מרוכזת בשיעור, חשבתי על נאור, סיגל קלטה את זה
כמה פעמים ניסתה לשאול אותי שאלות שקשורות לשיעור, בכוונה
סבטה הצילה אותי וכתבה לי ת'תשובות לשאלות שסיגל שאלה אותי
על דף שהעבירה לי מתחת לשולחן, כל כך הודתי לה באותם רגעים
סיגל חשבה שזה רק נדמה לה שאני לא מרוכזת בשיעור, כי עניתי נכון על כל השאלות ששאלה אותי
בדיוק בצלצול לצאת להפסקה, הכנסתי את כל הדברים לתיק
אני סבטה ועוד כמה בנות מהכיתה שלנו, יצאנו להפסקה
עברנו דרך אולם הספורט וקלטתי את נאור מרחוק, עומד עם כמה חברים שלו
מדבר איתם, החולצה שלו הייתה קשורה סביב ראשו והתיק תלוי על כתפו
בידו הימנית הוא החזיק בקבוק קטן של מים מינרלים ובין לבין לקח לגימה מהמים, אוחחח איזה חתיךך
כל השיער שלו היה מבולגן וראו עליו שהוא כולו מלא בזיעה כנ"ל החברים שלו
חלק מהם היו בלי החולצה, או שמחזיקים אותה ביד או כמו נאור, החולצה שלהם הייתה קשורה סביב ראשם
שמים פס על המורים, המנהלים וכל עובדי הביצפר שלא היו הכי מרוצים מהעניין.
אני- "אני כבר חוזרת"
אמרתי לבנות, עם חיוך על הפנים מפה לאוזן, הן החזירו לי חיוך וידעו מראש מה אני הולכת לעשות
כי לא הורדתי ת'עיניים מנאור מהרגע שראיתי אותו, הוא היה עם הגב עלי
התקרבתי עליו ולחברים שלו, החברים שלו ראו אותי ובאו להגיד לנאור אך עשיתי להם כזה שקט עם האצבע
הם שתקו, התקרבתי לנאור יותר ויותר והנחתי את ידי על עיניו.
נאור- "מיזה?"
מישש לי ת'ידיים.
אני- "נחש?"
אמרתי בקול מתוק.
נאור- "מיטל?"
הורדתי את ידי מעיניו, בשקט, הוא הסתובב עלי וחיוך מפה לאוזן נמרח על פניו כנ"ל על פני
הוא כרח את ידיו סביב מותני ואני כרחתי את ידי סביב צווארו
הדביק לי צרפתית ממכרת, מתוקה, עדינה וארוכה
לא רציתי שהנשיקה הזאת תסתיים אבל היינו חייבים להתנתק בשביל לקחת אוויר לריאות
הוא עוד פעם הדביק לי צרפתית אבל יותר קצרה.
נאור- "התגעגעתי"
אמר עם חיוך מושלם על הפנים.
אני- "גמני התגעגעתי"
אמרתי עם חיוך על פני.
נאור- "אהבת ת'הפתעה שחיכתה לך על השולחן שלנו על הבוקר?"
אני- "מאוד, מתוקי שלי"
נאור- "שמח לשמוע, מתוקונת שלי"
הדביק לי עוד נשיקה על השפתיים, לא צרפתית, סבטה התקרבה עלינו, היא הייתה לבד.
כל החברים של נאור כבר התפזרו, סבטה חיבקה את שנינו בו זמנית.
נאור ואני התנתקנו מהחיבוק, הוא היה באמצע כזה, אני מצד אחד שלו, מחבקת אותו במותניים
והוא אותי ביד אחד שלו וביד השניה חיבק את סבטה, במותניים
הלכנו כך עד הכיתה שלנו, בכיתה הוא לבש ת'חולצה שלו והתיישב על השולחן שלנו
אותי הושיב עליו, הנחתי את ראשי על כתפו והוא ליטף את שערי בעדינות וברכות
כך היינו עד שנשמע הצלצול להכנס לשיעור ואחרי כמה שניות המורה נכנסה לכיתה
המורה שיש לנו שיעור איתה עכשיו.
אני ונאור התיישבנו אחד לייד השניה, מחזיקים ידיים.
אחרי השיעור השלישי, שלבנות היה ספורט ולבנים מתמטיקה, עיקמתי ת'רגל בספורט
סבטה ועוד מישהי מהכיתה שלנו עזרו לי להגיע לכיתה, הדלת בכיתה שלנו הייתה סגורה
היה נראה שהכיתה ריקה, איך שפתחנו ת'דלת עשן סיגריות מילא את ראותינו
סגרתי ת'דלת מהר, ראיתי את נאור וכמה חברים שלו, מעשנים בכיתה, הם לא שמו לב שנכנסנו
היו יותר מידי מרוכזים בסיגרויות, סבטה ואותה אחת שעזרה לי להגיע לכיתה, עזרו לי להגיע עד לשולחן שלי
התיישבתי על השולחן, כל תזוזה שעשיתי עם הרגל שעיקמתי, הפכה ת'כאב ליותר ויותר בלתי נסבל
סבטה התקרבה לנאור ולחברים שלו, הם המשיכו לעשן ולא קלטו שמישהו נכנס לכיתה
עד שסבטה התקרבה עליהם ונאור הסתובב עליה.
נאור- "סבטו'שקה, מתי הספקת להכנס?"
סבטה- "נאורו'שקה, בדרך הזאת יעיפו אותך ות'חברים שלך מהביצפר"
נאור- "לא יעיפו"
אמר בטוח בעצמו, הוא קלט אותי מזווית עיניו, כיבה ת'סיגריה וזרק, התיישב על השולחן ליידי
ואסף אותי עליו.
נאור- "מה קרה נשמה שלי?"
שאל בדאגה, אני בנאדם די שקוף, כשמשהו כואב לי, ישר רואים עלי.
אני- "עיקמתי ת'רגל בספורט"
נאור- "מסכנונת שלי"
הדביק לי צרפתית קצרה.
נאור- "אל תחשבי על זה וזה יעבור מעצמו"
חייך עלי חיוך מתוק כזה, החזרתי לו חיוך.
אני- "ת' יפיוף שלי"
נאור- "זה בסדר חיים שלי, אין לך על מה להודות לי"
הדביק לי עוד צרפתית קצרה.
*************************************
תגיבו ב' 😉
איזהה חמודדדדדדדדדדדדדדדדדד
אמאאאאאאא
חחחח אבל בטוח יקרה עכשיו משו ר=ע 😢 זה יותר מדי טוב הכולל
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
שבוע טוב
נכון..יותר מדי טוב \:
'יותר מדי טוב בשביל להיות אמיתי'
משהו כזה חח
מהמםםםם כמו תמיד (:
המשךך
יפפהה..
תמשיכיי דחחוףףףףףףףףףףףףף
בנאור הזה יש משו מוזר=\\\\\
אוהבת מלא !@~!@~@
משו בו לא ניראלי!!
אין מצב שהוא התאהב בה כל כך מהרררר...וגם כשהיא הייתה במזכירות הוא אפילו לא הסתכל עליה!
ניראלי הוא רק רוצה לכבוש אותה!
טיפפפפש!
ההההמשךךךך
יצא פרק ארוךךךך ומהממם=]
מחכה להמשךך
אח אחח איזה חאמודיםםםםם
אבל למה להכניס ת'חרא הזה לפה??
מחכה להמשךך
אוהבתת
טלוש
אאאאאאאאאיזה מדדדדהים😛
המששששששך?~!
כמו שכתבתם 'זה יותר מידי טוב כדי להיות אמיתי'
אחרי הפרק הבא תבינו שצדקתן
ת' מהממות שלייייייי =]
מטורפתתתתת עליכןןןןןןןן
מווווווווווווווווווווווווווואההההההההההה!!!! =]
--------------------------------------------------
אני מתחילה לכתוב ת'המשך =]
אוףף אני לא אהיה פהההה=[
אני אשאר במתחחחחחחחחחחח😢(
המשך...
הפ"ל של נאור צלצל, הפ"ל היה בתיק שלו, הוא הוציא ת'פ"ל מהתיק שלו והסתכל על הצג
הפנים שלו ישר השתנו והוא נכנס ללחץ.
אני- "נאור?, הכל בסדר?"
נאור- "בטח, הכל מעולה"
היה לי קשה להאמין לו, הוא לא שקרן מי יודע מה טוב וראו עליו שהוא משקר
החלטתי לעזוב אותו בשקט, כשירצה לספר לי, הוא יודע איפה למצוא אותי.
נאור- "אני כבר חוזר"
יצא מהכיתה עם הפ"ל ביד שלו, לא יודעת למה החלטתי ללכת אחריו
הרגל עדיין כאבה לי אבל הכאב לא עצר בעדי
יצאתי אחרי נאור וראיתי אותו עונה לפ"ל ויוצא מהשיכבה, הלכתי אחריו
הוא הרגיש שמישהו עוקב אחריו והסתובב, התכבתי מהר בשביל שלא יראה אותי, הוא לא ראה אותי
הוא נעצר בשיכבת י' והתיישב על כיסא שיש שם, בכניסה לשיכבת י' יש כמה כיסאות
התכבתי במדרגות והקשבתי לשיחה שלו, הוא דיבר די בקול רם אז בקלות היה אפשר לשמוע.
נאור- "דבר"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "היא לא איתי"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "אמורה להיות בכיתה שלנו"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "כן כן, בטוח"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "זה בסדר"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "מצוין, אבל לא חבל?"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "אני לא מאוהב בה"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "אין סיכוי"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "אני לא יכול"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "לא אני לא"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "מה יש לך ממנה?!, זה נגמר, עזוב אותה בשקט"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "תן לה להתחיל דף חדש בחיים שלה, היא מספיק סבלה בגללך"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "תומר תסתום רגע!"
רק מלחשוב שיש לו קשר לתומר, לאהבה הראשונה שלי, לבנאדם שסבלתי בגללו הכי הרבה בחיים שלי
גרמה לדמעות להתחיל לרדת מתוך עיני, היה לי קשה לנשום וכולי רעדתי
אבל יש הרבה בנים בשם 'תומר' בעולם הזה, אז למה שזה דווקא יהיה אותו תומר?!
הייתה לי הרגשה מוזרה, שהם מתכננים משהו בינהם, משהו שהולך לפגוע בי ובענק
המשכתי להקשיב לשיחה.
---------------------------
נאור- "תקשיב שניה"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "תסתום ת'פה לעזאזל"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "מה היא עשתה לך כבר?"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "חולה נפש, אני נשאר מחוץ לזה"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "איך אני אצא מזה?!, אפרד ממנה וזהו"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "אז וואלה יודע מה?, אני אלך עליה ואספר לה כל מה שתכננת להמשיך לעשות לה
ונוסף לזה שהתנהגתי כמו מפגר ובהתחלה הסכמתי לשתף איתך פעולה, לפני שהכרתי אותה
וגיליתי איזה בנאדם היא, מתוקה שנראת כמו מישהי שבחיים שלה לא פגעה באף אחד"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "אני לא אוהב אותה, כמה פעמים אפשר לחזור על זה?, עדיין לא הספקתי להתאהב בה"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "יש מצב"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "אתה חייב דחוף להתאשפז בבית משוגעים, בנאדם כמוך מסוכן לציבור"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "חה חה חה"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "אני מנתק"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "קבל את זה איך שאתה רוצה"
-----------------------
ניתק, לא ידעתי מה לעשות, ראיתי אותו קם מהכיסא ובא לעלות במדרגות, לפני שהספקתי לקום ולברוח משם
נאור ראה אותי ולפי הפנים שלו היה אפשר לנחש שהוא כבר הבין שהקשבתי לשיחה שלו.
******************************
תגיבו ב' 😉
אתר האהבה הישראלי