אולו'ש:
ת' בובה שלי =]
****************
חנו'ש:
ת' יפיופה שלי =]
****************
שחרו'לה:
ת' בובית שלי =]
****************
רוברטה:
ת' יפה שלי =]
----------------------------------------
יש לכן כוח לעוד המשך היום? 😉
יס יס יס!!!!!!!!!!!!!!11
מהרר
מחכהה
אוהבתת
טלושש
המשך...
קמתי מהכיסא ובאתי לצאת מהקפטריה, פתאום שמעתי את נאור קורא לי.
נאור- "חכיי רגע"
קם והתקרב עלי, יצאנו מהקפטריה.
נאור- "תוכלי למסור למורה שעוד כמה דקות אני אכנס?, תמציאי לו כבר איזשהו תירוץ"
אני- "לו?, לא עם סיגל יש לנו עכשיו שיעור?"
נאור- "לא"
אני- "אוקי, ביי"
נאור- "ביי"
הוא נתן לי נשיקה בלחי והתחיל ללכת לכיוון היציאה מהביצפר
הסתכלתי עליו וראיתי שהוא מוציא קופסת סיגריות ומצית מהכיס של המכנס שלו
כאב לי הלב עליו, הורס לעצמו ת'בריאות עם הסיגריות האלו, מה הוא מוצא בהם בכלל
שום דבר טוב לא יצא לו מהסיגריות האלו, הסתובבתי והתחלתי ללכת לכיתה שלנו.
הדלת בכיתה שלנו הייתה סגורה, דפקתי על הדלת ושמעתי קול של גבר בסביבות גיל 30+.
....- "כןן"
פתחתי ת'דלת ונכנסתי לכיתה, הכיתה הייתה כמעט מלאה.
....- "מי את?"
אני- "מיטל אהרוני"
הוא הסתכל ברשימת השמות של התלמידים.
....- "הא, אז את החדשה?"
חייך ואני החזרתי לו חיוך.
אני- "כן"
....- "נעים מאוד, שמי שגיא ואני המורה שלכם לספרות"
אני- "סליחה על האיחור, פשוט..."
באתי להמשיך אך הוא קטע אותי.
שגיא- "העיקר שזה לא יחזור על עצמו"
אני- "אוקי, נאור אצל המזכירה, הוא יאחר בעוד כמה דקות"
שגיא- "טוב, תסגרי ת'דלת ותשבי במקום שלך, שאני אוכל להמשיך בשיעור"
אני- "סבבה"
התיישבתי במקום שלי, לייד נאור, אחרי כמה דקות שמענו דפיקות על הדלת.
שגיא- "כןן"
נאור פתח ת'דלת ונכנס, הסתכל עלי במבט שואל כזה, עם אמרתי למורה שהוא יאחר בכמה דקות
הנהנתי בראשי והוא חייך.
שגיא- "תסגור ת'דלת"
נאור סגר ת'דלת ובא ללכת לשולחן שלנו.
שגיא- "רק רגע, איפה האישור מהמזכירות?"
נאור כמה שניות שתק, לא הבין על מה הוא מדבר ואחרי זה ענה לו.
נאור- "אהה המזכירות, אני אביא לך ת'אישור בסוף השיעור"
בטח הבין שזה היה התירוץ שלי לאיחור שלו, הוא ניגש לשולחן שלנו והתיישב ליידי.
אני- "מאיפה תביא לו ת'אישור?, הרי לא היית במזכירות"
נאור- "נזייף, יש לי בתיק כמה דפים חלקים מהמזכירות
ואני מכיר בעל פה ת'חתימות של המזכירות בביצפר הזה
זאת לא הפעם הראשונה שאני מזייף למורים אישורים מהמזכירות"
אני- "אוקי"
שגיא- "ש-ק-ט"
הרים קצת את קולו, אני ונאור השתתקנו ועוד כמה חבר'ה שדיברו בינהם.
השיעור עבר די מהר, אני ונאור דיברנו עוד קצת בשיעור
אבל לשנינו היה מובן הייטב שאנחנו לא חברים, שנפרדנו.
**********************************
תגיבו ב' =]
חחח ת' מהממות שליייי =]
אוהבת'כןןןןןןןן
יאאאאאאאאא איזה פרק מדהיםםםםםםםםםםםםםםם
אבל למה כזה קצרררררררררר?
חחח אני רוצה המשךך
אוהבתת
טלושש
חחח הודיהה תמשיכי מאמיי (:
מהממםםםםםםם
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
שבת שלום
ת' מהממות שלי =]
אוהבת'כן מוווווווואהההה
-----------------------
אני מתחילה לכתוב לכן ת'המשך =]
המשך...
או שאני טועה וזה לא כל כך ברור לנו?.
איך שהמורה יצא מהכיתה סבטה התקרבה עלינו ונעמדה מולינו.
סבטה- "מה שלום הזוג שלי?"
נאור ואני הסתכלנו אחד על השניה וסובבנו את מבטינו לסבטה.
אני ונאור- "נפרדנו"
סבטה- "כל כך מהר?, פשיי נכון אמרו 'מה שמתחיל מהר, נגמר מהר'"
אני- "יותר מידי נכון"
נאור שתק, לא ידע מה להגיד כנראה.
סבטה- "נאורו'שקה למה שותק?"
נאור- "סתם חשבתי על משהו"
סבטה- "סבבי"
אמרה בקול ילדותי, קמתי מהמקום שלי והוצאתי ת'ארנק ות'פ"ל מהתיק שלי.
אני- "אני בקפטריה"
עם הם יחפשו אותי.
סבטה- "אוקי"
חייכה, החזרתי לה חיוך, היא הדביקה לי נשיקה בלחי והתיישבה על הכיסא שלי
לייד נאור.
באתי לצאת מהכיתה והרגשתי שמישהו תוקע בי מבטים מאחור, הסתובבתי אחורה
וראיתי את נאור מסתכל עלי במבט שבור, הסתובבתי בחזרה ויצאתי מהכיתה.
הקפטריה הייתה מפוצצת, נכנסתי רק כדי לקנות פחית קולה ונתקעתי שם 20 דקות
חזרתי לכיתה שלי, לוגמת מהקולה, עליתי לשיכבה שלי והתקרבתי לכיתה שלנו
הדלת בכיתה הייתה סגורה, באתי לפתוח ת'דלת וראיתי שהכיתה הייתה ריקה חוץ מנאור
שישב על השולחן של המורה, מדבר בפ"ל שלו, אני כמו מפגרת החלטתי להקשיב לשיחה
אולי הוא עוד פעם מדבר עם תומר, אולי נאור סתם עבד עלי ואני חשבתי שלא
כשדיברנו בקפטריה היום, נאור לא ראה שפתחתי ת'דלת
השארתי ת'דלת קצת פתוחה והתיישבתי על הריצפה לייד הדלת, כך שנאור לא יראה אותי
הוא גם כך היה יותר מידי מרוכז בשיחה שלו, כפי שזה היה נראה:
נאור- "נפגש ב-13:20 בכניסה לביצפר שלי"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "כן, מול החנות הזאת"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "אז תלך הביתה ואז תבוא"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "דיברתי"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "אתה תחטוף ממני ולא ממנה"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "יש הבדל בין מישהי שהדבר היחיד שיודעת לעשות זה כפיפות בטן
לבין מישהו שיש לו חגורה שחורה בקרטה וכל יום הוא מתאמן בחדרי כושר שעות על גבי שעות"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "י'כוסית, משקולות"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "משהו שאתה בחיים שלך לא תצליח להרים, לא משנה כמה תתאמץ"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "או שאתה בא לביצפר שלי היום או שאני מחר בא לביצפר שלך"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "טוב לא יהיה לך"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "לא מקנא בך
רוצה לספור את כל החבר'ה שהלכתי איתם מכות ושלחתי אותם כמעט עד הקבר?!"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "תעזוב אותה בשקט"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "כן אח'שלי, מאיים ועוד איך שמאיים וגם אקיים עם יהיה צורך"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "נפרדנו"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "חבל לי עליה"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "טוב די לשחק אותה, או שאתה מגיע לביצפר שלי היום או שאני בא לביצפר שלך מחר"
-*-*-*-*-*-*-*-
נאור- "תרד לה מהגב"
--------------------------------------
סבטה התקרבה עלי ובאה להגיד לי משהו, עשיתי לה כזאת שקט עם האצבע וזה לא עזר.
סבטה- "מה?"
שתקתי, נאור קם מהשולחן ובא לצאת מהכיתה, קמתי וטפסתי ת'ריצה של החיים שלי ואת סבטה משכתי אחרי
נכנסנו לאחד הכיתות בשיכבה שלנו ולמזלי נאור לא ראה אותנו, בכיתה היו כמה בנות.
סבטה- "אתן יכולות לצאת?, ת'"
אמרה להן, אחרי ויכוח קצר הן יצאו וסגרו אחריהן ת'דלת, סבטה התיישבה על אחד השולחנות
הצמדתי שולחן לשולחן שעליו היא התיישבה, נשכבתי על השולחן והנחתי ת'ראש שלי על הירכיים שלה
היא ליטפה את שערי בעדינות.
סבטה- "את יכולה לספר לי עכשיו למה ישבת בכניסה לכיתה שלנו וסימנת לי לשתוק כשבאתי להגיד לך משהו?"
אני- "סתם שטויות"
לא רציתי לספר לה בקשר לנאור, בכל זאת היא מכירה אותי רק יומיים, עם אפשר לקרוא לזה יומיים כי זה אפילו פחות מיומיים
ואת נאור היא מכירה יותר, לא רציתי שנאור ידע שהקשבתי לשיחת פ"ל שלו בכיתה ועל סבטה לא הכי סמכתי שהיא לא תספר לו.
סבטה- "בטוחה?"
אמרה לי בחיוך, החזרתי לה חיוך.
אני- "כן"
סבטה- "סבבה יפיופה, תגידי נאור הספיק להכיר לך את דניאל?"
אני- "לא, מיזה?"
סבטה הניחה את ידיה על השולחן, והסתכלה על הלוח, במבט חולמני.
אני- "חבר שלך?"
המשכתי לחייך, תמיד אהבתי את כל הסיפורים האלו, על בני זוג, אהבה, זה כיף כזה לשמוע כאלה סיפורים
מגיל 10 אני קוראת ספרים על כל מה שקשור לאהבה, זה מעלה לי ת'מצב רוח ומכניס אותי לעולמות שלא קיימים במציאות.
סבטה- "הלוואי"
ענתה לי אחרי כמה שניות.
אני- "את אוהבת אותו נכון?"
סבטה הסתכלה עלי וחייכה חיוך מפה לאוזן.
סבטה- "מאוד"
אני- "הוא חבר של נאור?"
סבטה- "כן"
נשמע הצלצול להכנס לכיתות, קמנו מהשולחנות, פתחנו ת'דלת ויצאנו מהכיתה, כשידה כרוכה בידי
הלכנו לכיתה שלנו, הדלת בכיתה שלנו הייתה פתוחה, חלק כבר היו בפנים, נאור לא היה בכיתה.
סבטה- "באלך שאני אשב ליידך עכשיו?"
אני- "איפה נאור ישב?"
סבטה- "במקום שלי"
אני- "סבבה"
חייכתי והיא החזירה לי חיוך, היא יושבת לבד תמיד, לקחה ת'תיק שלה והניחה אותו על השולחן שלי ושל נאור
ת'תיק של נאור הניחה על הכיסא שלה, התיישבה במקום של נאור, ליידי.
*********************
תגיבו ב' 😉
אתר האהבה הישראלי