הבטחתי יותר לא לכתוב שירים וסיפורים, "שירים" לא החזקתי מעמד וכתבתי שיר חדש וכנ"ל עם הסיפורים
מבטיחה לא להפסיק את הסיפור הזה באמצע ומקווה שתאהבו אותו ויהיו תגובות
הסיפור הזה לא נובע משעמום ואני חושבת כבר יומיים על הסיפור הזה
תכננתי אותו בראשי עד שהגעתי למסקנה שבא לי לעלות אותו ולראות מה יקרה =]
ההמשכים בסיפור הזה יהיו ארוכים והעלילה שלו זה על חיים של נערה מתבגרת רגילה
לא אחת מקובלת מהטופ שבטופ ולא אחת שנמצאת במצב שממנו אי אפשר לרדת יותר נמוך
אני הולכת לאתגר ת'צמי בסיפור הזה כי אני מתכננת גם להוסיף כמה דברים שבעצמי לא עברתי ואין לי מושג מה מרגישים כשעוברים אותם
מקווה שלא תראו את זה בסיפור
טוב נתחיל בסיפור עצמו:
*החיים של נערה מתבגרת רגילה*
שמי מיטל ואני בת 16, תלמידת כיתה י'א, יש לי שיער חום בהיר טיפה מתחת לכתפיים וגלי
עיניים חומות כהות, אני רזה ו-1.75, עור שזוף וגשר בשיניים
יש לי אחות קטנה בת 12 ושמה לירון, אנחנו לא בדיוק דומות לפחות לא באופי, היא עקשנית ובעלת ביטחון עצמי גבוה
אני ותרנית ואין לי ביטחון עצמי בכלל, טוב זה בזכות מישהו שהצליח להוריד לי ת'ביטחון העצמי שלי
למרות שלא חשבתי שהיה לי אותו מתישהו עד שהתאהבתי בו, איבדתי ת'ראש לגמרי מאז שהתאהבתי בו
עשיתי דברים שבחיים שלי לא חשבתי שאני מסוגלת לעשות בכלל, בשיחה הראשונה שלנו דרך הפ"ל שלי
אמרתי לו שלא יצפה ממני ליותר מידי דברים כי אני חסרת ביטחון עצמי, הוא צחק וענה בסתם 'סבבה'
אחרי שהתאהבתי בו התחלתי לנסות להתקרב עליו בכל מיני דרכים, מהחברים שלו שלאט לאט נהפכו לידידים שלי
שזה משהו שהם לא היו לפני שהתאהבתי בו... ועד הידידות שלו שנהפכו לחברות שלי שזה גם דבר שלא היה לפני שהתאהבתי בו
הוא כנראה לא אהב את זה והחליט להשפיל אותי ולרמוס את הביטחון העצמי שאמרתי לו בשיחה הראשונה שלנו
שאין לי... דווקא ראה את ההפך כשהתחלתי להתקרב לידידות ולחברים שלו, קשה להתקרב עליהם
הם סגורים במן מעגל משלהם והכניסה על המעגל הזה "אסורה" לבעלי אנשים חסרי ביטחון עצמי
עזבו חיים בסרט האנשים האלה... התקרבתי עליהם רק כי רציתי להיות כמה שיותר קרובה עליו
האמת?, אני לא מתחרטת על כלום... למדתי כמה דברים שלפני זה לא ידעתי
א. שאני לא אתן יותר לאף אחד לרמוס את הביטחון העצמי שנעלם לי בזכותו... עם הוא יחזור לי מתישהו
ב. שאני לא אתן לאף אחד להשפיל אותי
ג. להתחיל להתעקש על דברים ולא לוותר
ד. שלא כל מה שנוצץ הוא זהב, ולא כל מי שנראה מבחוץ מלאך ומתוק... הוא באמת כזה גם מבפנים
אחרי תקופה ארוכה של שלוש שנים מתישות ומלאות בכאב ודמעות, שכחתי אותו, עברתי בצפר
לבצפר שבו אני נמצאת עכשיו ובו התחלתי דף חדש... בתקווה לא לזכור את העבר שלי, עבר שעזר לי להתבגר בדרך הכואבת
הוא היה האהבה הראשונה שלי והחד צדדית... כל כך כיף להגיד ת'מילה היה
כל לילה מהשלוש שנים האלו חלמתי על היום שאני אדבר עליו ולא אתחיל להתעצב
אתחיל לדבר עליו בזמן עבר, אז נתחיל בסיפור עצמו?.
זה היה היום הראשון שלי בכיתה י'א ושל אחותי הקטנה בכיתה ז', אנחנו עברנו בייחד לביצפר חדש
זה ביצפר שהולך חטיבת ביניים+תיכון.
השעה עכשיו 6:00, ישנתי וביקשתי מאמא שלי יום לפני, שתעיר אותי בשעה 6:00 היום, בשביל שאני אוכל להתארגן ברוגע
ולהראות כמה שיותר יפה ליום הראשון שלי בביצפר החדש, לעשות רושם ראשוני טוב בביצפר החדש שלי
אני, אחותי הקטנה, אמא שלי ואבא שלי מסתדרים בינינו מצוין... כמעט ולא תשמעו ויכוחים וריבים
אני מאוד מחוברת לאמא שלי יותר מאשר לאבא שלי כי יש לי הרגשה שבהרבה מקרים אמא שלי יותר מבינה אותי מאבא שלי
אחותי הקטנה דווקא יותר מתחברת לאבא שלי מאשר לאמא שלי, היא מן טום בוי כזאת
משחקת כדורגל, מסתובבת יותר עם הידידים שלה מאשר עם החברות שלה, לא מתעניינת באהבה ובמראה החיצוני שלה
אני גם בזה שונה ממנה, אבל בכל זאת אוהבת אותה כי היא אחותי הקטנה וזה לא דבר שאני רוצה שישתנה
גם עם יכולתי לשנות את זה.
לא משנה מה היא אוהבת, תמיד היא נמצאת בראשי ובלבי 24 שעות ביממה.
גם תיק קטן הכנתי להיום, לא לוקחת הרבה דברים חוץ מיומן, קלמר, מחברת שורות, פ"ל שלי שאני לא עוזבת אותו אפילו לא לרגע
ארנק עם 20 ש"ח שההורים שלי נתנו לי אתמול ומפתחות מהבית.
שמעתי ת'קול של אמא שלי מתוך שינה, קוראים לה מירב ולאבא שלי יוגב.
מירב- "מיטלו'שש קומייי" התיישבה על המיטה שלי.
אני- "אמאא תני לי עוד כמה דקות" ביקשתי עם עיניים עצומות.
מירב- "השעה כבר 6:00 וביקשת ממני אתמול, שאני יעיר אותך ב-6:00 היום"
אני- "אוףףף" הייתי כל כך עייפה.
מירב- "אני יכין לך קפה נמס ותעשי מקלחת קצרה בשביל להתרענן קצת"
אני- "בסדר" אמרתי מבואסת קצת, פתחתי את עיני, התרוממתי לכיוון אמא שלי ונשקתי לה על הלחי
היא חייכה עלי ת'חיוך המרגיע שלה והחזרתי לה חיוך.
מירב- "בוקר טוב ילדה שלי"
אני- "בוקר טוב אמא" היא קמה מהמיטה שלי ויצאה מהחדר שלי, סגרה ת'דלת אחריה, יש לי חדר משלי
ולאחותי הקטנה יש חדר משלה, ממש מול החדר שלי, היא אוהבת לישון עד מאוחר ותמיד נוחרת בלילות
בהתחלה ישנו באותו חדר ובגלל זה היו לי שתי מיטות בחדר שלי והחדר שלה היה מן חדר שבו היו כל הדברים הלא רצויים והישנים
לא הייתי מצליחה לישון בלילות וכל שניה הייתי מעירה אותה עד שההורים שלי החליטו לזרוק את כל הדברים הישנים והלא רצויים
ולסדר ת'חדר ההוא שיהיה בשביל לירון, את המיטה שלה גם העבירו לחדר ההוא שעכשיו שלה
מאז שזה קרה אני מצליחה סוף סוף לישון בלילות.
************************************
מקווה שאהבתם, תגיבו ב' =]




