•°•הדרך אל האושר•°•

שיווווו........ בא לי להחטיף לחברה הזאת כאפה רציניתת!!!! 😠 מה זה עוד פעם!??!
אבל אלון נשמע דווקא מזה חמוד!!! 😁

ייאלה ניק... מחכה להמשך!!

התחלתי לרוץ בכל הכוח שלי, כאב לי הגוף, היה לי קר.
נכנסתי הביתה ורצתי לחדר, רק כשנשכבתי על המיטה, יכולתי להתחיל לבכות....כמו שלא בכיתי לעולם!!
כנראה שמהבכי נרדמתי...
הרגשתי מוך שניה שמישהו מלטף לי את השיער, פתחי אט אט טת עיני וראיתי את רותם יושב מעלי ומחייכת.
"בוקר טוב.." התמתחתי
"למה את לא ישנה אצל מעיין?" היא שאלה
"סתם...לא היה משהו מיוחד, אז הלכתי הביתה" שיקרתי
"אהההה..." היא הסתכלה עלי
"יש לחם וגבינה...נעשה כריך?" שאלתי
"כן..." היא קמה
"טוב, אז אני מצחצחת שיניים ובאה, טוב?" שאלתי
"בסדר..." היא ענתה
נכנסתי למקלחת והסתכלתי על עצמי.
'ואוו סיס, את צריכה סידור גבות בדחיפות....' דיברתי אל עצמי
הסתכלתי עליהן מקרוב, הן היו בהירות, אבל היה אותן הרבה.
העניין המצחיק הוא שלא הייתה לי פינצטה בבית בשביל לעשות את זה אפילו...אז חשבתי לבקש ממעיין.
ידעתי שהיום בצהריים היא תתקשר כאילו כלום לא קרה, אני אזרום, אין לי מישהו אחר חוץ ממנה, עד כמה שבנים חשובים לה יותר מחברה, לא משנה, אבל אני צריכה אותה לידי.
התקרית של אתמול גרמה לי להבין שאסור לשמוח על אפחד, חוץ מעצמך, ואת הסוד שלי אני לעולם לא אחלוק איתה.
"מאיייי...טלפוןןןן..." שמעתי את רותם צועקת
"אני באה..." יצאתי עם מגבת על הפנים
"קחי..." היא הושיטה לי
"הלו?" עניתי
"מה קורה?" זו הייתה מעיין
"טוב, מה איתך?" היתי יבשה
"מצוייין..." היא נשמעה מאושרת
"מה קרה?" התעניינתי
"יש לי חברררר..." היא צעקה
"מזל טוב..." לא כזה עניין אותי
"תודה רבה..." היא אמרה
"תקשיבי..." התחלתי להגיד
"יאפ...."
"את יכולה לסדר לי גבות?" שאלתי
"אוווו...סוף סוף החלטת להתחיל לקבל צורה של בחורה?" היא שאלה
"אני כולה מסדרת גבות..." אמרתי
"זו כבר התקדמות. בקרוב נלך לקנות לך חצאית, מגף וכאלה..." היא אמרה
"מ-מ-ש..." אמרתי
"תראי...." היא אמרה
"קיצר, אז רוצה לבוא עוד שעה?" שאלתי
"כן..." היא אמרה
"וחבר שלך לא יתנגד לזה?" עקצתי אותה
"מי שואל אותו?" היא אמרה וזה נשמע לי נורא צבוע. אתמול מי מגרשת אותי בגללו והיום לא אכפת לה.
"סבבה..." פתחתי מקרר
"קיצר...יאאלה ביוש..." היא אמרה
"צ'או..." ניתקתי
"אוכלים?" רותם התיישבה מול השולחן
"כן...." הוצאתי גבינה ולחם מהמקרר
"אולי נקנה שתי שקיות שוקו?" היא שאלה
"רעיון טוב.." קמתי ולבשתי על עצמי מעיל
"את למטה למכולת?"
"כן...2 דקות עולה..." אמרתי ורצתי למטה
תוך 2 דקות בדיוק חזרתי עם שקיות שוקו בידיים ואכלנו לנו.
--------------------------------------------------------
"אייי אייי אייי..." אמרתי כשמעיין הוציאה לי עוד שערה
"תירגעי חולה...כולה שערה" היא אמרה
"כולה שערה?! הוצאת לי חצי עין, כולה שערה" חזרתי אחריה
"התוצאה שאחרי תהיה שווה את כל זה..." היא חייכה
"אני מאוד מקווה בשבילך...אחרת אני חונקת אותך במו ידיי..." אמרתי לה
"אני אפילו לא דואגת..." היא המשיכה למרוט לי את השיערות

"נו?..." היא אמרה אחרי שהסתכלתי במראה ולמרות הסימן הכחול בעין הפנים שלי נראו שונות.
"למה זה משנה את הפנים?" שאלתי
"כי אחרי שמסדרים גבות, העין כאילו מתרוממת ומדגישה את תויי הפנים..." היא הסתכלה ובחנה תגבות שלי
"נחמד...אהבתי..." אמרתי
"אמרתי לך שתאהבי..." היא אמרה בטון אידיוט כזה
"איזו סיסי את...." הסתכלתי שוב במראה
"חמודה אבל..." היא צחקה

מעיין- גמדונת, כל החיים שלה עם פאן, לודעת איך עדיין לא נשארה קרחת.
סגנון לבוש אופנתי לאללה, החל מי לי קופר ועד לדיזל- ורק זה!
איפור מתמיד.
בכללי, בסקלה מאחד עד עשר, הייתי מביאה לה שמונה.
יש לה כמה פאקים...כמו לכולנו.

"תגידי, אל בא לך חבר?" שאלה אותי מעיין
"אני לא לחוצה עם זה..." עניתי לה
"לודעת...זה נשמע בודד כזה להיות בלי אפחד ולא לרצות מישהו..." היא אמרה
"למה את חושבת שאני לא רוצה אפחד?" שאלתי
"את רוצה?!" היא שאלה
"לא..." עניתי
"נו?!" היא לא הבינה מה אני רוצה ממנה
"עזבי...לא משנה.." ויתרתי
"אלון אמר שהוא יבוא יותר מאוחר..." אמרה מעיין
"בכיף..." עניתי

אחרי שאלון הגיע, העברנו תזמן כמו תמיד. בשיחות, ריכולים וכדומה...
עדיין הייתי פגועה מאתנול אבל לא אמרתי כלום, חיכיתי שמעיין תלך כדי לדבר עם אלון לבד.
עליו יכולתי לשמוח בעיניים עצומות. פעם חשבתי אפילו לספר לו את כל מה שעובר עלי, אבל אז התחרטתי, כי ידעתי שהוא ילך למשטרה רק מדאגה. לא רציתי את זה, העדפתי את כל זה על פני פנימיות שלעיתים עוד יותר גרועות, על זה שיפרידו ביני לבין רותם או משפחה מאמצת גרועה שיכולה ליפול עלי.

הגיע יום ראשון וישר אחרי הלימודים הייתי בדרך לעבודה. הייתי דיי לחוצה כי זה היה היום הראשון שלי.
לא ידעתי אם המנהל יהיה שם, לא ידעתי עם מי אני הולכת לעבוד. הייתי ממש מודאגת בקשר לעניין.
כשהגעתי למקום העבודה חיכתה לי שם הפתעה...לא יודעת עדיין אם נעימה או לא...


בננות!!! אני מצטערת על זה שזה קצר!!!
אני ממש ממש ממש ממש ממש ממש עסוקה ולחוצה היום!!
אני מתכוננת ליומולדת ויש לי כלכך הרבה דברים לעשות!!
סורי מראש...ותודה.

איזה חברה צבועעהה!! ניק תמשיכייי

מדהים ניקול למרות שקצר
אני מחכה ךהמשך ושתספר לאלוןןןןן

אשכרה חברה צבועההה
פרק מהמםםםםם המשךךך

באמת חברה צבועה...
אבל הפרק מהמם..והכישרון שלך.. ייווווו אי אפשר בכללל לתאר!!!!!!!!!!
מחכה להמשך...

חברה מנ מניאקיתתתתת..
גרר אני חוטפת עצבים עליה חח נכנסתי בסיפור חזקק...

מדהים כמו תמיד מאמי
המשךך:]

מדהים ניקולו'ש!!

המשךך!!


אוהבת,
לינורו'שש

איזה מהמם!
רק חבל שקצר😢
מתשיכי..

מ=ה=מ=ם..
המשך דחוףףףףףףף =]

מ~ד~ה~י~ם~!!! כמה כישרון בבנאדם אחד??? חחחח

קדימה ניק... המשך... 😎

מדהים !!!

המשך..

דיי סיפור מדהיםם
אניי במתחח פהה
איכסהה בכלל לא חברההה

המשךךך נשמה

ואיי קראתי עכשיו אתת הכל מרגש לאאלה!!!
עצובב אששש

קראתי עכשיו הכולללל!

וזה סיפור מאודד יפההה!!!!

המשךךךך!