נו מה עם המשך..????
-stavvvv- 😛
ניק מה זה הייבושים האלה?!
הגיע יום ראשון וישר אחרי הלימודים הייתי בדרך לעבודה. הייתי דיי לחוצה כי זה היה היום הראשון שלי.
לא ידעתי אם המנהל יהיה שם, לא ידעתי עם מי אני הולכת לעבוד. הייתי ממש מודאגת בקשר לעניין.
כשהגעתי למקום העבודה חיכתה לי שם הפתעה...לא יודעת עדיין אם נעימה או לא...
המנהל לא היה שם ובמקומו עמד בחור יחסית צעיר. לא הספקתי לקלוט את פניו מכיוון שהוא עמד עם הגב אלי.
"היי?" שאלתי
"כן?" הוא הסתובב ויכולתי לקלוט את פניו.
"ממ..אני העובדת החדשה..." עניתי
"וואלה?" הוא הסתכל עלי מוזר
"כן..אני אמורה להתחיל היום...." אמרתי והוא בנתיים בחן אותי.
הוא נראה טוב. ללא ספק.
מהתרשמות ראשונה הייתי יכולה להביא לו בסביבות הגיל 19.
היה לו פירסינג בגבה ושיערו היה קצוץ ומסודר להפליא.
הוא היה לבוש בסטייל, סגנון קסטרו כזה. היה לו שיער בהיר יחסית ועיניים ירוקות. היה משו במבט שלו שהזכיר אותי.
"אוקיי...כנסי למחסן, יש שם חלוק, ויאאלה..נתחיל ללמוד" הוא חייך
עשיתי כשבריו והלכתי למחסן שהיה קפוא כמו בקוטב. מצאתי את החלוק ויצאתי אליו.
"קודם כל, את צריכה ללמוד איך מדברים עם לקוחות. את צריכה להיות חיננית ולמשוך את אנשים אלייך. לא לנהוג בחוצפה ותמיד לחייך" הוא אמר
"אוקיי..." עניתי
"ועוד דרישה אחת לי אלייך..." הוא אמר
"כן?" שאלתי
"תשתמשי בבקשה במי קאפ כדי להסתיר תציורים שיש לך על הפנים..." הוא אמר
"טוב..." לא הייתה לי ברירה
"להיום, תצפי בי, תיהיי על הקופה, אני עוד מעט אסביר לך איך משתמשים...עם הימים תעברי לעבוד עם אנשים, טוב?" הוא חייך
"אהא..." הנהנתי
"יופי...בואי" הוא הלך ואני אחריו
"תגיד..." התחלתי לדבר
"מקשיב..." הוא נעמד מול הקופה ושלח אלי מבט
"מה התפקיד שלך פה?" שאלתי
"אני בעל מקום ילדה..." הוא אמר
"רגע...אבל דיברתי עם בעל המקום..." לא הבנתי
"נכון...דיברת עם אבא שלי..." הוא חייך שוב וחשף שיניים מושלמות
"אה...." לא היה לי משו אחר להגיד
"שנתחיל?" הוא הצביע על הקופה
"כן..." התקרבתי אליו
כל העניין לקח 10 דקות בדיוק ואז התחלתי לעבוד תוך כדי שאני מסתכלת על הבחור איך הוא עובד.
"סליחה?" קראתי לו
"כן?" הוא הסתובב אלי
"לא אמרת איך קוראים לך..." חייכתי חיוך עקום
"חחח...מצטער. דולב, נעים מאוד" הוא בדיוק שם גלידה למישו
"נעים מאוד..." עניתי
"ולך?" הוא שאל
"מאי..." אמרתי
"שם יפה..." הוא החמיא
"תודה רבה גם אצלך..." אמרתי
יום העבודה עבר בכיף. נהנתי לעבוד במקום הזה, ונהנתי להסתכל איך נועם מושך אליו אנשים בחינניות שלו. ידעתי שאחרי שיחה אחת איתו עם יחזרו. היה בו משהו קסום, מושך עניין. לא הבנתי מה קורה איתי, בחיים שלי לא הרגשתי ככה.
"איך היה?" שאלתי רותם
"נחמד..." הייתי עייפה למרות הכל
"אבא התקשר..." היא אמרה
"מה הוא רצה?" שאלתי
"שאל אם לא הרסנו לו תבית..." היא צחקה
"בהמה..." מלמלתי לעצמי
"מה אמרת?"
"כלום..." הלכתי למטבח
"מה קנית?" שאל רותם כשראתה תשקיות
"קניתי לך פיצה..." אמרתי לה
"ואייי...תודה..." היא רצה למבטח
"אין בעד מה...תאכלי" הושטתי לה את המשולש
"ומה איתך?" היא לא הבינה
"אני לא רעבה...תאכלי..." חייכתי
"בטוח?" היא שאלה
"100%" נכנסתי לחדר
הורדתי את בגדיי ונכנסתי למיטה. לא היה לי כוח להתקלח, החלטתי לדחות את זה לבוקר.
עדיין חשבתי על מה שהיה אצל מעיין והרגשתי כלכך לבד בעולם הזה. כלכך לבד.
איך שעצמתי את עיניי שמעתי צלצול טלפון:
"הלו?" עניתי
"מאי?" זה היה מישהו לא מוכר
"כן..." אמרתי
"היי זה דולב..." הוא אמר
"אה..הייי..." סגרתי את דלת חדרי
"תקשיבי...אני צריך שתעבדי מחר עם אבא שלי..." הוא אמר
"למה? מה קרה?" שאלתי
"כי נגמרה לי הרגילה ואני חוזר לצבא, אז אני צריך שתחליפי אותי..." הוא אמר
"אהההה...ורגע, אז אני אעבוד על השבוע?" זה דיי לא התאים לי
"לא לא..מה פתאום. פשוט הבחורה השניה חולה...אז את רק תחליפי אותה למחר..." הוא אמר
"טוב אין בעיה..." אמרתי
"מקווה שזה לא מעיק עלייך..." הוא אמר
"לא לא...זה בסדר. זה כסף.." אמרתי
"וואלה צודקת" הוא ענה
"קיצר, לילה טוב?" הייתי עייפה
"חחחח...לילה טוב ילדה..." הוא צחק וניתק
"אוייי שתוקקק...." צעקתי על שעון המעורר האידיוט
"שתוקקקק..." אחרי חמש דקות שוב
"מאי קומי..אפילו אני התעוררתי..." אמרה רותם
"אני קמהההה..." אמרתי
"אלון התקשר ואמר שהוא יעבור דרכך שתחכלו ביחד לביצפר..." היא אמרה
"טובבב..." גירדתי את עצמי מהמיטה ונכנסתי למקלחת
במהירות חפפתי ראש ושטפתי את עצמי. ידעתי שהיום אני אצטרך לפנות למעיין, שתלווה לי כסף למייקאפ ואז אני אחזיר לה. הייתי צריכה גם שתלמד אותי איך המשתמשים בו.
"מה קורה?" אלון נכנס לבית
"בסדרררר..." חיפשתי את המפתחות
"איך היה בעבודה?"
"פסדר..." נעלתי אחריי
"מה יש לך?" הוא שאל
"סתם...דורשים ממני לשים מייקאפ כדי שלא יראן תסימנים...אז אני חייבת להלוות כסף ממעיין למייקאפ, אין לי מושג גם איך למרוח אותו נכון בכלל..." התחלנו ללכת
"אני יכול להלוות לך..." אמר אלון
"לא נעים לי..." עניתי
"אה, וממעיין כן?" הוא שאל
"גם ממנה לא...אבל בכל זאת..." אמרתי
"שתקי!! כמה את צריכה?" הוא שאל
"אני לא יודעת כמה מייקאפ עולה..." עניתי
"את רוצה מחר ללכת לראות?" הוא שאל
"אתה תבוא איתי?" שאלתי
"ברור אחותי..." הוא חיבק אותי אליו והלכנו לבית הספר
------------------------------------------------------------
"אני צריכה מייקאפ..." אמרתי למוכרת
"מממ..יש לנו מייקאפ של קריין במבצע. את קונה אותו ומקבלת מסקרה וסומק חינם..." היא חייכה
"וכמה זה עולה?" שאלתי
"160 ש"ח" היא אמרה
"160?" עיננו נפערו
"חחח..זה עוד במבצע. רוב המיקאפים זה מעל 200..." היא אמרה
"טוובבב...שיהיה...זה ביחד עם מסקרה וסומק" לחשתי לאלון
"יאאלה..בואי ניקח..." הוא אמר
"לכו לקופה..." היא שמה על זה מדבקה
אלון שילם והלכנו אלי הביתה.
"תקשרי למעיין..." הוא אמר
"תקשר אתה בקשה..." לא היה לי כוח לדבר איתה
אלון התקשר אליה ותוך 10 דקות היא הייתה אצלי.
"אני לא מאמינה שעבודה גרמה לך לעשות את זה..." היא לקחה את המייקאפ ובספוגית שהייתה מצורפת לזה
היא החלה למרוח לי את המייקאפ תוך כדי הסרים, איך נכון למרוח, איך לבדוק שלא נשארו סימנים. אחר כך עברה למסקרה ולסומק.
אחרי שהיא סיימה היא הסתכלה עלי מוזר...ממש מוזר.
"מה יש לך?" שאלתי
"אלון...בוא לפה!!" היא צעקה
"מה יש?" הוא שאל
"סתכל..." הוא סיבבה את הכיסא אליו שיראה את פניי
"מאי?!" הוא שאל ועיניו נפערו!
תהנו!
תודה על התגובות!
יאאא ניק.... כבר התייבשתי.. חחח אבל זה היה שווה את זה!!!! ובגדול!!!! 😁
בטח מאי מזה יפה עכשיו..חח
אני כבר מחכה לדעת מה קרה... אז קדימה לעבודה ניק!! 😁
יאאאא..פצצה!!!!
ולא לייבש..י'מייבשת!!
המשךךך
פרק מהמם!!!!
המשך..!!!!!!!!!
חחח ניק..
אל תגידי לי שיתפתח משהו בינה לבין דולב..
המשךך..
פרקק גדולל!!!
המשךך מהרר אבל מהרר!!
=]]]
איזה מתחח..
ניק תמשיכיי ולא לייבש....
ממש יפה מאמי...המשך ומהר!!
-stavvvvvvvv-
חחח מעניין איך היא אחרי האיפור..
המשך!