וואיייייי אלוהיםםםםם זה מהמםםםם זהההההה
אהבתיייי מאדדדד ת'פרק הזהההה
את כותבת פשוט מדהים!!!
שימי המשךךךך
QUOTE (smallgirl @ 05/12/2005) מדהייייים המשךךך
ת' בובה שלי 😁
בתגובה הבאה אני מעלה המשך...
המשך...
הימים עברו... השבועות עברו... החודשים עברו... עידו כבר פתח ת'עיניים ויכל לדבר ברור,
הוא עדיין שכב על המיטה בחדר ההוא... אבל הוא יכל לדבר... להזיז ת'ידיים ות'רגליים... הוא אכל לבד,
אני לא יצאתי מהחדר שלו... הייתי בכל התקופה הזאת לצידו... אורפז, עומר, נרקיס וההורים שלי באו לבקר אותי שם,
מהבצפר ההורים שלי לקחו בשבילי אישור מיוחד לכל התקופה שבה אני נעדרת מהבצפר והולכת להעדר,
הביאו לי בגדים וכל מיני דברים שהייתי צריכה...
--------------------------------
אחרי שבוע...
העבירו את עידו מטיפול נמרץ למחלקה רגילה... עוד חודש בעזרת השם הוא יוצא לגמרי מבית החולים,
אני ועידו היינו לבד בחדר ודיברנו...
אני- "סוף סוף" עידו צחק...
עידו- "כן אה?"
אני- "עכשיו בינינו"
עידו- "מה?"
אני- "לא פחדת?"
עידו- "ברור שפחדתי... אבל ידעתי שאני הולך להלחם על החיים שלי עד הסוף,
ולא להרים ת'ידיים כל כך בקלות... אני יותר מידי אוהב ת'חיים בשביל לא להלחם עליהם"
אני- "גאה בך" הוא חייך עלי...
עידו- "חמודה את"
אני- "מתוק אתה"
פתאום שחף נכנסה לחדר ורצה לעידו... הם התחבקו בינהם...
שחף- "אני עדיין לא מאמינהההה"
עידו- "את יכולה להתחיל להאמין... אני חי, בריא ושלם" הוא צחק... שחף עוד פעם חיבקה אותו,
באתי לצאת מהחדר שלו... בשביל לתת לו להיות קצת לבד עם אחותו הקטנה... פתאום שמעתי ת'קול של עידו פונה עלי...
עידו- "לאן זה?"
אני- "לקנות משהו לשתות" שחף הבינה למה אני יוצאת וחייכה עלי... היא הבינה שאני לא יוצאת בשביל לקנות משהו לשתות,
אלה בשביל לתת לה לדבר עם עידו... אחיה הגדול... עידו גם חייך עלי ואני החזרתי להם חיוך,
יצאתי מהחדר והלכתי לכיוון המכונה של השתיה החמה... הכנסתי מטבע של 5 ש"ח ולחצתי על 'קפה נמס',
לקחתי ת'כוס עם ה-'קפה נמס' והעודף... יצאתי החוצה קצת... לנשוף אוויר צח ולהרגע... הייתי זקוקה לזה,
בעודני שותה ת-'קפה נמס'... שמעתי ת'קול של נרקיס... הרמתי את ראשי וראיתי את אמא שלי ואת נרקיס שרצה עלי...
הנחתי ת'כוס על הספסל שעליו ישבתי וחיבקתי את נרקיס... לקחתי ת'כוס ונרקיס התיישבה ליידי ואמא שלי התיישבה לייד נרקיס...
נועה - "מה שלומך?"
אני- "עם הזמן יותר ויותר טוב" חייכתי ואמא שלי החזירה לי חיוך...
נועה- "אני מבינה שהמצב של עידו כבר יותר טוב... נכון?"
אני- "כן"
נרקיס קפצה מהספסל ונעמדה מולי...
נרקיס- "איפה עידו עכשיו?"
אני- "העבירו אותו מטיפול נמרץ למחלקה רגילה... כרגע הוא בחדר שלו במחלקה רגילה,
עם שחף... אחותו הקטנה"
נרקיס- "אני רוצה לראות אותו"
אני- "כששחף תצא... אני אלווה אותך לחדר שלו ותראי אותו"
נרקיס- "אפשר גם?" הצביעה על הכוס שהחזקתי בידי... לא סיימתי עדיין לשתות ת'-'קפה נמס' אז נתתי לה...
אני- "כן... כחי" היא שתתה וזרקה ת'כוס לפח... היא התרחקה ואמא שלי התקרבה עלי עוד יותר,
היא לקחה את ידי ולחצה אותה קצת...
נועה- "אני גאה בך... רואים שאת אוהבת אותו"
אף פעם עדיין לא אמרתי את זה לאף אחד... שאני אוהבת את עידו... רק לאורפז אמרתי את זה,
עידו כמובן גם לא יודע שאני אוהבת אותו... אולי הוא יודע שהוא חשוב לי... למרות שגם את זה לא אמרתי לו עדיין,
אבל אפשר להבין את זה... עם הוא לא היה חשוב לי... לא הייתי נמצאת איתו כל התקופה הזאת,
התקופה הקשה שהוא עובר... הבנתי שאורפז אמרה את זה לאמא שלי... לא התעצבנתי... מתישהו,
הייתי אומרת את זה בעצמי לאמא שלי...
***************************************
מקווה שאהבתן ת'המשך הזה,
כל תגובה תתקבל בברכה,
יאללה אנשים תפציצו בתגובות
QUOTE (שלך_תמיד @ 05/12/2005) וואיייייי אלוהיםםםםם זה מהמםםםם זהההההה
אהבתיייי מאדדדד ת'פרק הזהההה
את כותבת פשוט מדהים!!!
שימי המשךךךך
ת' חיים שלי 😁
וואייייי איזה מהמםםםםם
אלוהיםםםםם פרקקקק יפיפההההה
איןן יש לך סיפור מהמם
מחכה להמשך 😊
אהבתיייי=]]]]]]]
המשך ........
יואוווו מאמייי עכשיו השלמתי 3 פרקיםםם ושתדעי לך!!זה בין הסיפורים הכי יפים והכי מרגשים ושהכי התחברתי אליהם פה!! יש לך כישרון ע-נ-ק-י גם בכתיבה וגם בהעברת מה שקרה שם.. הרגשתי ת'צמרמורות את הכאב את התקופה שהיא חיכתה... ממש ממש אהבתי!!!
מחכה להמשךךך אוהבת המוןן ותמדיכי לכתובבב
טלוש
QUOTE (JustTalush @ 05/12/2005) יואוווו מאמייי עכשיו השלמתי 3 פרקיםםם ושתדעי לך!!זה בין הסיפורים הכי יפים והכי מרגשים ושהכי התחברתי אליהם פה!! יש לך כישרון ע-נ-ק-י גם בכתיבה וגם בהעברת מה שקרה שם.. הרגשתי ת'צמרמורות את הכאב את התקופה שהיא חיכתה... ממש ממש אהבתי!!!
מחכה להמשךךך אוהבת המוןן ותמדיכי לכתובבב
טלוש
ת' נישמתי 😉,
אני מאוד שמחה שהצלחתי להעביר את מה שקרה שם,
גמני אוהבת'ך המון!,
אני אמשיך לכתוב
------------------------
המשך יהיה בתגובה הבאה,
תהנו ותגיבו ב' 😉
המשך...
לאחר שעה וחצי שבהם נרקיס לא עזבה אותי בשקט... רצתה שאני אקח אותה לחדר של עידו... לראות את עידו,
לא קלטה ששחף נמצאת איתו עכשיו ואני לא רוצה להפריע להם... קמתי ואמא שלי אמרה לנו שהיא תחכה לנו על הספסל שעליו ישבנו,
הלכנו לחדר שלו... הדלת הייתה פתוחה... ראיתי שעידו היה לבד... אני ונרקיס נכנסנו לחדר,
ראיתי את עידו קורא שם איזשהו עיתון... איך לא?!... 'בלייזר'... עידו הפך ת'עיתון והניח על השידה לייד המיטה שלו,
בשביל שנרקיס לא תראה ת'עיתון 'ילדה קטנה'... לי זה לא הפריע... רוב הבנים קוראים ת'עיתון הזה,
למה שזה יפריע לי?!... עידו חייך לנרקיס והיא חיבקה אותו... תמיד כשנרקיס, אורפז, עומר וההורים שלי היו מגיעים,
להביא לי בגדים וכל מה שהייתי צריכה... כשעידו כבר יכל לדבר ברור ופתח כבר ת'עיניים... הוא ונרקיס תמיד היו מדברים,
לא יודעת על מה... הייתי תמיד מחכה מחוץ לחדר... נותנת להם לדבר בשקט... נרקיס התיישבה לייד עידו על כיסא שעמד לייד המיטה שלו,
התקרבתי גמני עליהם... התיישבתי על קצה המיטה של עידו והסתכלתי על נקודה לא ברורה בקיר... חושבת על כל מה שקרה בזמן האחרון,
עידו קרא לי כמה פעמים ואני הייתי במחשבות שלי... מנותקת... הרגשתי את ידו על כתפי... הסתובבתי עליו,
חיוך היה על פניו... הסתכלתי עליו כמו מהופנטת... עמוק לתוך עיניו... אחרי כמה דקות הוא אמר לי...
עידו- "הכל בסדר?"
אני- "כן" עידו הסתכל עלי מודאג... חייכתי עליו והוא החזיר לי חיוך...
נרקיס פנתה עלי- "בואי... אמא מחכה לנו"
אני פניתי לנרקיס- "תחכי לי מחוץ לחדר אוקי?"
נרקיס פנתה עלי- "אוקי" היא יצאה מהחדר וסגרה ת'דלת אחריה... הסתכלתי על עידו והוא עלי...
אני- "אני כבר חוזרת... רק מלווה את נרקיס לאמא שלי"
עידו- "סבבה... מחכה לך" נתתי לו נשיקה בלחי ויצאתי מהחדר... הלכתי יד ביד עם נרקיס לאמא שלי,
נפרדתי מהן והן נסעו הביתה... חזרתי לחדר של עידו וראיתי אותו מסתכל על התיקרה וראו שהראש שלו היה במקום אחר,
התיישבתי על הכיסא שעליו נרקיס ישבה... שתקתי... אחרי 10 דקות קלטתי את עידו מסתכל עלי...
עידו- "כמה זמן את כבר פה?"
אני- "אמממ... 10 דקות"
עידו- "וואלה?"
אני- "כן... בא לך לאכול משהו או לשתות?"
עידו- "לא ת'"
אני- "אין בעד מה"
עידו- "את לא עייפה?"
אני- "לא"
עידו- "בטוחה?... גם בלילות את לא יושנת... לפעמים אני מתעורר בלילה ורואה שאת ערה"
אני- "עם אני ארדם מי ישמור עליך?"
עידו- "זה כבר מאחורי... אני יכול לקום מהמיטה ולקרוא לרופאים או לאחיות... עם חז וחלילה יקרה משהו"
אני- "בקטנה... עוד חודש נחזור הביתה ואני אשלים את כל שעות השינה שחסרים לי"
עידו- "ת' לך על הכל" עידו הסתכל עלי... לקח את ידי הימנית בידיו... הסתכל לי עמוק בעיניים ואני לו...
אני- "באמת שאין בעד מה... אני לא עושה את זה בשביל שתודה לי"
עידו- "אז בשביל מה כן?"
אני- "אמממ... כי אתה חשוב לי" הוא חייך ואני החזרתי לו חיוך...
עידו- "את בכלל לא מתנהגת כמו מישהי בת 15" צחקתי והוא היה רציני...
אני- "אז כמו מי?... כמו מישהי יותר קטנה מבת 15?"
עידו- "לא... כמו מישהי יותר גדולה מבת 15"
אני- "לא ידעתי" הוא עוד פעם חייך...
עידו- "עם את רוצה לאכול או לשתות משהו... זה בסדר... יש לי פה עיתון... אני אקרא אותו בנתיים בשביל להעביר ת'זמן"
אני- "אני לא רעבה ולשתות שתיתי כבר"
עידו- "ראיתי שיצאת בשביל שאני אהיה עם שחף אחותי הקטנה... שלא באמת הלכת לקנות לעצמך לשתות"
אני- "קניתי לעצמי 'קפה נמס' גם"
עידו- "אז לא טעיתי?"
אני- "בחלק לא"
עידו- "טוב" הפ"ל שלו צלצל והוא ענה... אמרתי לו בשקט שאני מחכה לו מחוץ לחדר והוא חייך,
היה לי עלי 20 ש"ח יצאתי מחוץ לבית החולים... נכנסתי לחנות קטנה לייד בית החולים... קניתי לעצמי חטיף במבה ופחית קולה,
נכנסתי בחזרה לבית החולים וחזרתי לחדר של עידו... הדלת בחדר שלו הייתה סגורה... פתחתי ת'דלת וראיתי שהוא עדיין מדבר ב-פ"ל שלו,
הוא לא ראה אותי כי היה בטח יותר מידי מרוכז בשיחה... יצאתי מהחדר וסגרתי אחרי ת'דלת... התיישבתי לייד החדר שלו ופתחתי ת'במבה,
אכלתי ושתיתי... נכנסתי לחדר של עידו וראיתי שהוא כבר סיים לדבר ב-פ"ל שלו... התיישבתי על קצה המיטה שלו...
עידו- "אני כבר חוזר" הוא בא לקום מהמיטה...
אני- "צריך עזרה?"
עידו- "אני מסתדר לבד... ת'"
אני- "עם תצתרך עזרה... אני פה" עידו חייך עלי ואני החזרתי לו חיוך... הוא נתן לי נשיקה בלחי...
עידו- "אוקי" הוא יצא מהחדר...
***************************
ההמשך הבא יהיה מחר,
תגיבו ב'
איך פספסתי את כל הפרקים האלה עד עכשיוו..?? מתי הספקת לשים את כל הפרקים הודיה?
יאא מסכןןן..:[ עצוב..
העיקר שהוא יצא מזה..
המשךך.. =)
יואווו מאמיי זה כזה מושלםםם איך שאני אוהבת ת'סיפור הזה אי לך מושגגג במיוחד ת'קטע שהכל קורה להם לאט לאט.. ולא רץץץ מה שנבנה לאט בסוף הכי חזק והכי טוב ומחזיק הכי מעמדד
אוהבת המוןן ותמשיכי כי אני מתגעגעתת טלוש
ת' מתוקות שלי 😁,
ההמשך כבר מוכן,
עוד מעט אני מעלה אותו,
בנתיים תמשיכו להגיב
אתר האהבה הישראלי