יש כאלה שנשארים כיתות, נשארים שנה נוספת בגן, עולים מאוחר לכיתה א',
כל מיני סיבות
המשך אני מעלה בתגובה הבאה
יאאא עכשיו קראתי את כל הסיפור
ממש יפההההה =]]]]
מחכה להמשךךךך..
לילוש
המשך...
------------------------
לאחר שבועיים של געגועים לעידו ומחשבות אין סופיות עליו,
ועל כל מה שקרה בינינו... למרות שלא קרה שום דבר רציני,
אבל בשבילי זה כן היה רציני... כל מה שהיה קשור לעידו היה בשבילי רציני,
אחרי שרקדנו סלואו ביום-הולדת שלו... עומר דפק על דלת הבית שלהם ואמר לי שאני צריכה כבר ללכת הביתה,
כעסתי על ההורים שלי... מודה... מה אכפת להם?!,
כאילו ב-ת"א לא הייתי חוזרת לפנות בוקר,
ופה אני אצל שכנים!... אז?!,
את עידו לא ראיתי יותר... שבועיים שלמים,
רגע לפני שהלכתי הביתה אני ועידו החלפנו מספרי פ"ל ונפרדנו בנשיקה על הלחי,
לא חשבתי שזה יהיה לשבועיים שלמים,
נכון... דיברנו ב-פ"ל... הוא אמר לי שהוא בצבא,
דיברנו רק כשהיה לו זמן... חיכיתי לצלצול ממנו כל היום,
כל היום ה-פ"ל היה עלי... ובאותו היום זה לא היה שונה,
חזרתי הביתה מהבצפר ופתאום שמעתי ת'קול שלו מאחורי,
לא האמנתי למשמע אוזני... חשבתי שאני הוזה,
המשכתי ללכת ואז שמעתי מישהו רץ אחרי ומניח את ידו על כתפי,
הסתובבתי וזה היה עידו,
במדי קרבי וחיוך מרוך על הפנים מפה לאוזן,
הוא נתן לי נשיקה בלחי... החזרתי לו חיוך
עידו- "שלום לך... מה קורה בובה?"
אני- "שלום לך חייל קרבי חתיך,
כואב לי הראש, מה איתך מותק?" הוא צחק...
עידו- "צבא... בית משוגעים שלם,
בואי" תיק גדול היה תלוי על כתפו,
חשבתי לעצמי איך לא כבד לו,
נכנסנו לבלוק שלנו... כשהינו כבר בקומה שלנו,
נפרדנו בנשיקה בלחי... כשהתנתקנו
עידו- "אפשר להזמין אותך לשבת איפשהו?,
עם כן אני אבוא עלייך ב-21:00 היום ונצא"
אני- "אני אדבר עם ההורים שלי ואתן לך תשובה אוקי?"
עידו- "סבבה... דרך אגב זה יהיה בעפולה"
אני- "איך ננסע לשם?"
עידו- "יש לי מכונית+רשיון נהיגה כבר שנה,
תגידי להורים שלך שאין להם מה לדאוג,
אני נהג זהיר" חייכתי עליו...
אני- "אני אגיד" הוא גם חייך עלי...
עידו- "באיזה שעה בערך את תתני לי תשובה?"
אני- "עוד שעתיים"
עידו-"וואלה... מחכה לתשובה ממך,
ביי בובה" הוא דפק בדלת של הבית שלו,
אני פתחתי ת'דלת של הבית שלי במפתח,
לא היה לי אף אחד בבית... השעה עכשיו 14:00,
נכנסתי הביתה וסגרתי ת'דלת אחרי,
זרקתי ת'תיק על השולחן בסלון,
נכנסתי למטבח...
----------------------------------
לאחר שעתיים...
התקשרתי לעידו ואחרי 5 צלצולים הוא ענה לי...
עידו- "יסמין?"
אני- "כן... מה העניינים מאמי?"
עידו- "הכל מצוין... מה איתך מתוקה?"
אני- "מעולה"
עידו- "שמח לשמוע... מה נסגר בסוף?,
מסכימים לך?"
אני- "כן"
עידו- "אוקי אז ב-21:00 תיהי מוכנה,
אני אבוא עלייך הביתה ונצא"
אני- "סבבה"
עידו- "ביי בובה"
אני- "ביי מותק"
ניתקתי וזרקתי ת'פ"ל על המיטה שלי,
רצתי לחדר של אורפז,
הדלת בחדר שלה הייתה סגורה,
דפקתי על הדלת והיא צעקה לי...
אורפז- "מיזה?!"
אני- "יסמיןןןן"
אורפז- "כנסי"
אני- "אוקי" פתחתי ת'דלת ונכנסתי לחדר שלה,
ראיתי אותה שוכבת על המיטה שלה,
היא החזיקה את ראשה בשתי ידיה
אני- "הכל בסדר?"
אורפז- "בערך... מה רצית?"
אני- "אני יוצאת היום עם עידו,
צריכה שתעזרי לי לחפש בגדים ונעליים מתאימים,
וגם שתאפרי אותי באיפור מקצועי" סיפרתי לה כבר על עידו,
מזמן... היא חייכה עלי והתיישבה בישיבה מזרחית
אורפז- "בינינו... את מאוהבת בו?"
אני- "איך את מגדירה ת'מילה אהבה?,
את יודעת שאף פעם לא הייתי מאוהבת"
היא תיארה לי בדיוק מה שעבר עלי בשבועיים האלה
אני- "נראה לי שכן"
אורפז- "הכי חשוב תשמרי על עצמך,
את יודעת... הוא בן 19,
יש לו יותר ניסיון ממך,
הוא בטח ירצה דברים שאת לא מוכנה עליהם עדיין,
אל תגידי לו כן לכל דבר שהוא יגיד או יציע,
עם הוא ילחץ עלייך תביאי אותו עלי ואני כבר אקרע לו ת'צורה"
אני- "אנחנו רק ידידים עדיין"
אורפז- "אוקי... אבל בכל זאת תשמרי על עצמך"
אני- "בסדר... אז את עוזרת לי ומאפרת אותי?"
אורפז- "כן... מתי אתם יוצאים?"
אני- "הוא בא עלינו ב-21:00 ואנחנו יוצאים"
אורפז- "סבבה אז ב-20:00 תיהי כבר אחרי מקלחת ונתחיל"
אני- "סבבה" הדבקתי לה נשיקה על הלחי ויצאתי מהחדר שלה
*************************************
המשך הבא יהיה ביום ראשון אחרי השעה 18:00,
תגיבו ב'
כמה שאת כותבת יפה [=
ארוך כמו שאני אוהבת.. המשךך =)
גררר איזו בייבי קטן הואאא :]]
גרר
המשךךך
וואייייי כמה פרקים השלמתי עכשיו
פרקים מושלמיםםםםםםםם
מאמי אני שמחה שאת לא עצובה בגלל שאת
וחבר שלך נפרדתם
ואני מקווה שהפסקת לעשןן
תמשיכיי יפיופהה
מוואהה ענקיתתת
וואייייי מהמםםםםם
ממש אהבתיי ת'סיפור
תמשיכיייי
ייייאאאא
יומיייים סה"כ לא קראתיי
וכבר יש 5 פרקים בעררך..
מ=ע=ל=פ=י=םםםםםםםםםםםםםםםם
אני רוצה המששששך=]
איזה מותקק עידדדוו
הההההמשךךךךךךךך
בתאלושששש
יואווווווווווווווווו איזה פרקים מושלמיםםםםםם אבל למה את עושה אותם כאלה קצרים??? מחכה להבמשךךך ונקווה שארוךך טלושש
מישלו'ש:
ת' נשמה שלי 😁
*******************
קרינו'ש:
למי הכוונה?,
ת' יפה שלי 😁
******************
חנו'ש:
ת' חיים שלי 😁,
מווווווווווווווואהההההה!!,
לא הפסקתי לעשן אבל יהיה טוב,
לאט לאט אני אפסיק
*********************
stanik:
אני תמיד שוכחת ת'שם שלך,
אני אשמח עם תזכירי לי איך קוראים לך,
ת' בובית 😁
*********************
אולו'ש:
ת' יפיופה שלי 😁
*********************
בתאלו'ש:
ת' נשמה שלי 😁
*********************
גילו'ש:
ת' מדהימונת שלי 😁
*********************
טלו'ש:
ת' נישמתי 😁
------------------------------------------------------------------------------------------
המשך....
עד השעה 19:30 עזרתי לאמא שלי לסדר ת'בית,
להכין ארוחת ערב... ובחצי שעה הפנויה ראיתי קצת טלביזיה
-----------------------
ב-20:30...
כבר הייתי אחרי מקלחת... אורפז עזרה לי לבחור מה אני הולכת ללבוש היום+נעליים,
בחרנו מכנס ג'ינס גזרה הכי הכי נמוכה שיש בצבע כחול כהה וחולצת סטרפלס בצבע לבן עם מגף בצבע לבן שמגיע טיפה מתחת לברך,
הוא הולך מקדימה שפיץ כזה ובלי עקב בכלל... אורפז איפרה אותי באיפור עדין ומקצועי,
ב-20:45 אחרי שהיא סיימה לאפר אותי ואני סיימתי לעשות את כל מה שרציתי לעשות,
חוץ מזה... הלכתי למראה לראות איך יצאתי... אהבתי את מה שראיתי במראה,
חייכתי חיוך מרוצה ואמרתי לאורפז ת'...
אורפז- "אין בעד מה... העיקר תהני,
ותשמרי על עצמך"
אני- "מבטיחה"
יצאתי לסלון... שם ראיתי את ההורים שלי, את עומר ונרקיס רואים טלביזיה,
חדשות... אף פעם לא אהבתי לראות חדשות
---------------------------------------
ב-21:00...
הייתי כבר מוכנה לגמרי... לקחתי ת'תיק הלבן והקטן של אורפז,
אמא שלי נתנה לי 70 ש"ח... הכנסתי אותם לתיק... גם פ"ל ומפתחות מהבית,
לקחתי שקית יפה כזאת ושמתי שם ת'מתנה שקניתי לעידו,
אורפז עזרה לי לבחור ת'מתנה... בושם לגברים,
אין ממש הרבה אפשריות למתנות לבנים,
לנו יותר קל לקנות מתנה... להם פחות... אחרי 15 דקות שמעתי דפיקות בדלת,
תיארתי לעצמי שזה עידו... פתחתי ת'דלת וכן לא טעיתי,
זה באמת היה עידו... חתיך כמו תמיד... הוא לבש מכנס דגמ"ח בצבע באז' עד הברך,
עם חולצת טישרט בצבע לבן... חיוך היה מרוך על פניו,
לקחתי ת'תיק והשקית עם המתנה שלו... אמרתי למשפחה שלי ביי ויצאנו
-------------------------------------
במכונית שלו...
ישבתי ליידו מקדימה... הוא התניע ת'מכונית ונסענו,
ת'מתנה שלו נתתי לו כבר... הוא אמר שיפתח אותה בבית שלו
עידו- "אני מת מרעב... חשבתי על מסעדה קטנה כזאת,
אני מרבה לקפוץ לשם כשאני נמצא בחוץ ורעב... רוצה ננסע לשם?"
הוא הסתכל עלי דרך המראה...
אני- "בכיף" עידו חייך עלי דרך המראה ואני החזרתי לו חיוך,
אחרי חצי שעה היינו כבר במסעדה הזאת... היה אפשר לקנות שם פרגיות אז בחרתי לעצמי פרגיות בפיתה,
הוא בחר לעצמו המבורגר עם צ'יפס... שנינו הזמנו נוסף לזה פחיות קולה,
שילמנו והתיישבנו לייד אחד השולחנות שהיו בתוך המסעדה,
אחד מול השני...
עידו- "אז איך בבצפר?... מסתדרת?"
אני- "כן ברוך השם... ת'"
עידו- "אין בעד מה... איזה סיוט זה"
אני- "מה?"
עידו- "מחר אני חוזר לצבא... בקושי הצלחתי לחזור היום הביתה"
אני- "מבאס"
עידו- "כן"
-------------------------------------------
ישבנו בתוך המסעדה הזאת 3 שעות,
אכלנו... דיברנו וצחקנו על כל נושא אפשרי
-------------------------------------------
היינו כבר בקומה שלנו...
עידו- "היה לי מאוד כיף היום"
אני- "גמ'לי" נפרדנו בנשיקה בלחי וכל אחד נכנס לבית שלו
-------------------------------------------
ליום למחורת בשעה 15:30...
שמעתי רעש... צרחות ובכי מהבית של עידו,
לא ממש יחסתי לזה חשיבות... באותו זמן לא ידעתי מה קרה
***************************************************
על מה שיקרה בהמשך הבא אתן תרצו להרוג אותי,
אבל לא תמיד החיים מושלמים והכל טוב ויפה,
מה שאני יכולה להגיד שמישהו יהיה מאושפז בבית חולים,
לא חייב שזה יהיה עידו או יסמין,
אותו מישהו יהיה במצב מאוד קשה,
תגיבו ב'... 3 תגובות לפחות ואני מעלה עוד המשך היום