אני אמשיך ואמשיך ואמשיךךך איןןן אני מ-א-ו-ה-ב-ת בסיפור שלך!!!!!
מחכה רק להמשךך
טלוש
טלו'ש:
ת' נישמתי 😁,
בתגובה הבאה אני מעלה המשך
המשך...
נשכבתי על המיטה שלו והעייפות השתלטה עלי... עצמתי את עיני... כמו תמיד כשהייתי עוצמת ת'עיניים,
הייתי רואה את עידו בחלומות שלי... מאז השבועיים האלה... בחלומות הכל היה כל כך ורוד... היינו מאוהבים,
אבל במציאות נראה לי זה חד צדדי... אולי הוא אוהב אותי אבל כמו שהוא אוהב את אחותו הקטנה... שחף,
הוא לא אוהב אותי כמו שאני אוהבת אותו... פתחתי ת'עיניים והתחלתי לבכות... כאב לי הלב... תמיד חלמתי על האהבה הראשונה שלי,
שהוא יהיה מישהו בגילי... ושיאהב אותי כמו שאני אוהב אותו... ואולי אפילו יותר... אבל זה בכלל יצא לי אחרת,
הלב לא שואל אותנו שאלות... עושה מה שהוא רוצה... ובגלל זה אנחנו סובלים... מאהבה נכזבת וחד צדדית,
ניגבתי ת'דמעות שאיימו להמשך לעד... הסתובבתי לאחור וראיתי את עידו יושב על הכיסא לייד המיטה שלו,
הכיסא שעליו ישבנו אני ונרקיס... עיניו היו עצומות... נבהלתי לרגע... פחדתי שקרה לו משהו... בטח תחשבו שאני היסטרית,
תנסו להתחלף איתי באותם רגעים ותבינו שאני ההפך הגמור מהיסטרית... קמתי מהמיטה והתחלתי לנענע את עידו,
מצד לצד... הוא פתח ת'עיניים ואמר לי בקול ישנוני...
עידו- "מה קרה?"
אני- "נבהלתי לרגע... מצטערת" עידו חייך עלי...
עידו- "זה בסדר" הוא עוד פעם עצם ת'עיניים... התיישבתי על המיטה שלו והסתכלתי עליו... הוא כל כך יפה,
כמו מלאך... כזה מתוק... וזה בדיוק מה שגרם לי עוד פעם להתחיל לבכות... יצאתי בשקט מהחדר שלו והתיישבתי על הריצפה לייד החדר שלו,
התקפלתי בתוכי והמשכתי לבכות... אחרי חצי שעה שמעתי את עידו יוצא מהחדר שלו... הוא התיישב ליידי על הריצפה וחיבק אותי,
הרגשתי את פעימות ליבו המהירות ואת נשימותיו... הרחתי ת'ריח המשכר שלו... צמרמורות עברו בכל גופי,
רציתי כל כך להגיד לו שאני אוהבת אותו... להרגיש את שפתיו על שפתי... אך שתקתי... החיים הם לא מה שהיינו רוצים שהם יהיו,
לא כל מה שאנחנו רוצים קורה בדיוק כמו שהיינו רוצים... עידו שתק... נתן לי להמשיך לבכות... הוא לא הרפה מהחיבוק,
להפך הצמיד אותי עוד יותר עליו...
--------------------------------------------
ליום למחורת בשעה-12:00...
אחרי שעה שישבנו מחוץ לחדר שלו אתמול... על הריצפה... מחובקים... הפסקתי לבכות וחזרנו לחדר שלו,
הוא לא שאל אותי כלום... גם כשחזרנו לחדר שלו... שנינו הלכנו לישון וב-12:00 התעוררתי וראיתי את עידו עדיין יושן,
הפעם הוא ישן על המיטה שלו ואני על כיסא שהיה לייד המיטה שלו... פיהקתי קצת והתמתחתי... כל כך לא נוח לישון על הכיסאות האלה,
אני כבר מתה לחזור הביתה ולישון על המיטה הנוחה שלי... בחדר שלי.... הוצאתי מאחד התיקים שלי שהיה מונח לייד הכיסא,
מכנס טרנינג בצבע ורוד בייבי... גופיית סבא בצבע ורוד בייבי... לקחתי מגבת גדול... חזיה ותחתון ברזילאי,
לקחתי עוד כמה דברים שהייתי צריכה והכנסתי הכל לשקית בצבע שחור שגם הוצאתי מהתיק שלי... יצאתי בשקט מהחדר של עידו...
------------------------------------
ב-14:30...
אני ועידו ישבנו בחדר אוכל... עידו אכל ת'אוכל של בית החולים ולי בכלל לא היה תאבון... אף פעם לא אהבתי ת'אוכל שמגישים בבתי חולים,
הכנתי לעצמי קפה נמס והסתפקתי בו...
-------------------------------------------
אני, עידו, שחף וההורים של עידו יצאנו מבית החולים... איך שאתם מבינים... כבר שחררו את עידו מבית החולים,
חודש ושבוע כבר עברו מאז שהעבירו אותו למחלקה רגילה... ביני לבין עידו לא השתנה כלום... אנחנו עדיין ידידים,
והוא עדיין לא יודע שאני אוהבת אותו... ת'אמת?... הוא גם לא נתן לי שום סיבה לחיות באשליות...שביום מן הימים,
ניהיה חברים... אז למה לי להגיד לו שאני אוהבת אותו?!... הוא יודע שהוא חשוב לי אבל חוץ מזה כלום
עידו- "ברוך השם" אני ושחף צחקנו... ההורים של עידו היו על חלל משלהם...
----------------------------------------
ב-מכונית שלהם... ההורים של עידו מקדימה... אני באמצע... עידו מצד אחד שלי ושחף מהצד השני...
אמא שלו פנתה עלי- "ת' לך"
אני פניתי לאמא שלו- "על?"
אמא שלו פנתה עלי- "על ששמרת על הבן שלי... כל התקופה הזאת"
אני פניתי לאמא שלו- "בכיף" עידו חיבק אותי עליו ונתן לי נשיקה קטנה על המצח... כל נגיעה שלו בי... העבירה לי צמרמורות בכל הגוף,
נתנה לי לרגע לחיות בעולם שלא קיים... עולם ורוד... שבו אני ועידו חברים... משהו שלא נראה שיקרה במציאות...
----------------------------------------
ב-7:00...
אורפז- "יסמיןןןןןן קומיייייייייי לבצפררררררררר" כל כך לא רציתי לקום... סוף סוף אני בבית... במיטה הנוחה והנעימה שלי,
בחדר שלי... אוחח למה קיים הבצפר?!... פתחתי ת'עיניים לאט לאט... לא הייתה לי ברירה... הייתי חייבת לקום לבצפר,
עידו עוד שבוע חוזר לצבא... אחרי מה שעבר עליו... היום הוא אוסף אותי אחרי הבצפר... ננסע לקניון,
הוא רוצה לקנות לעצמו חולצה ומכנס אלגנט... רוצה שאני אעזור לו לבחור,
אתמול כשדיברנו הוא אמר לי שמצידו הוא ילך עם מכנס ג'ינס וחולצת טישרט לבנה... שרוול קצר... חבר שלו מתחתן ביום רביעי הזה,
{היום יום שני}... אמא שלו לוחצת עליו שיקנה לעצמו חולצה ומכנס אלגנט... בסוף הוא הרים ידיים והסכים,
הורדתי ממני ת'שמיכה וקמתי מהמיטה שלי... פיהקתי והתמתחתי קצת... הייתי כל כך עייפה... הלכתי כולי מסטולה לשירותים,
יצאתי מהשירותים... שטפתי ידיים... צחצחתי שיניים ושטפתי פנים... חזרתי לחדר שלי... אירגנתי תיק להיום,
עשיתי עוד כמה דברים שהייתי צריכה לעשות... אחר כך פתחתי ת'ארון,
הוצאתי מכנס לבן עד הברך וחולצת תלבושת אחידה בצבע לבן... כמובן גם חזיה ותחתונים... החלפתי בגדים,
לבשתי כפכפים שמקדימה הולכים סגור כזה ושפיץ... מאחורה זה פתוח... על עקב קטן ובצבע לבן,
התבשמתי... התאפרתי באיפור עדין ופשוט כזה... לא מקצועי... יצאתי עם התיק של הבצפר... הנחתי אותו על השולחן בסלון...
------------------------------------------
בסוף יום הלימודים...
רק אני סיימתי עכשיו... השעה 12:45... חיכיתי לעידו שבכל רגע צריך לבוא לאסוף אותי ואנחנו נוסעים לקניון...
***************************************
תגיבו ב' ויהיה המשך 😉
ווואייייייייייייי פשוט מ-ה-מ-ם!!
תמשיכייי דחוףףףף
QUOTE (ילדונות_17 @ 05/12/2005) *******************
קרינו'ש:
למי הכוונה?,
ת' יפה שלי 😁
******************
התכוונתי לעידו 😁
ואיי איזה פרקים יפיםםםם
המשךךך
קרינו'ש:
אה אוקי חחחח,
ת' יפיופה שלי 😁
--------------------------
בננות המשך יהיה בתגובה הבאה,
אני חייבת לעוף אז זה יהיה ההמשך האחרון להיום,
יקח לי הרבה זמן להעלות ת'המשך
המשך...
חיכיתי חצי שעה בערך ואז ראיתי ת'מכונית של עידו מתקרבת... הוא נעצר מולי... הצביע לי להכנס לתוך המכונית,
לקחתי ת'תיק שלי וזרקתי אותו במושב האחורי... התיישבתי מקדימה לייד עידו... סגרתי ת'דלת וחגרתי חגורת בטיחות,
עידו היה חתיך כמו תמיד... עם כובע מצחיה... משקפי שמש... הוא לבש מכנס גלישה בצבעים שחור וכחול וחולצת טישרט כחולה עם שרוול קצר,
הוא נתן לי נשיקה בלחי... והתחלנו לנסוע לקניון...
עידו- "מה קורה בובה?"
אני- "הכל מצוין... מה איתך חתיך?" עידו חייך עלי דרך המראה...
עידו- "יותר טוב" החזרתי לו חיוך...
------------------------------------------
בקניון...
הסתובבנו כמעט בכל החנויות של בגדי אלגנט לגברים... למרות שלא היו כל כך הרבה חנויות... מצאנו לו רק חולצת אלגנט,
מכנסי אלגנט הוא מדד ולא אהבנו...
עידו- "בואי ננסע לקריון"
אני- "עכשיו?"
עידו- "כן... תתקשרי להורים שלך ותגידי שנסעת איתי לקריון... לא נחזור מאוחר"
אני- "רק רגע"
עידו- "סבבה" התקשרתי ל-פ"ל של אבא שלי... הוא פחות עקשן מאמא שלי... ישר מסכים לי... כמעט כל מה שאני רוצה,
הוא באמת הסכים לי אבל בשעה 17:00 אני צריכה להיות בבית... אמרתי לו בסדר ו-ת'... ניתקתי ויצאנו מהקניון
אני- "בשעה 17:00 אני צריכה להיות בבית"
עידו- "ניהיה" נכנסנו למכונית... סגרנו ת'דלתות וחגרנו חגורות בטיחות... עידו התניע ונסענו לקריון...
-----------------------------------------
בקריון...
היינו באיזה חנות אלגנט... עידו היה בתוך תא המדידה... מודד כבר ת'מכנס השני... אחרי כמה שניות הוא יצא מתא המדידה,
עשה סיבוב...
עידו- "איך?" שאל אותי...
אני- "חתיךךךךךךך" הוא צחקק...
עידו- "ת', ת', ת'... כל הריספקט מגיע להורים שלי" צחקתי...
אני- "באמת מגיע להם ריספקט"
-----------------------------------------
נכנסנו לתוך המכונית שלו ויצאנו לדרך... בחזרה לנצרת עילית... הוא לקח ת'מכנס השני שהוא מדד...
********************************************
אני עפתי,
המשך יהיה מחר אחרי השעה 18:00,
תגיבו ב' 😉
אייי אייי איזה מוווווששששלללללםםםםםם
קראתי 2 פרקים ברצף אהבתי מאוד 😊
מושלםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם