עוד סיפור בשבילכםםםם!!!!!!!!!!! ~~אהבה טראגית~~

יאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛
איזה מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛
חייבת המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛
דחוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 😛 !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!



:biggrin: :biggrin: :biggrin: :biggrin: :biggrin: :biggrin: :biggrin: :biggrin:

אחרי כמה דקות כשמאיה הפנימה את העובדה הכואבת שטל הלך היא פשוט בכתה וחשבה שהיא לא תראה אותו יותר, פחדה שיקרה לו משהו בגלל שהיא ידעה מה עובר עליו עם ההורים. אחר כך היא הבחינה בפתק המונח על שולחנה, היא לקחה אותו בידיים רועדות וקראה: "מאיה נשמה שלי.. מצטער שנאלצתי ללכת ככה בלי להיפרד ממך אבל את ישנת ולא רציתי להעיר אותך בשום אופן, ולא רציתי להישאר כדי לא לגרום לך בעיות. אני רק רוצה להגיד לך דבר אחד, אתמול היה היום הכי מאושר בחיים שלי.. שם.. בחוף הים.. ואחר כך במסיבה שלך היה פשוט מדהים! וגם את מדהימה. ואני נורא שמח להיות חבר שלך ומקווה מאוד שזה יהיה לטווח ארוך מאוד.. נשמה מצטער שבטח התאכזבת כשהתעוררת ולא ראית אותי לצדך.. אני מבטיח שתראי אותי היום.. בואי נפגש ליד הבית שלך.. היום ב4 בערב, אני אבוא עם האוטו שלי.. תחכי לי!! המון נשיקות.. ממני טל המאוהב בך!!" היא סיימה לקרוא וחיוך עלה על שפתיה. טל אמר שהוא מאוהב בה... היא הסתכלה בשעונה היה 3 וחצי. "וואי כמה זמן ישנתי..." אמרה לעצמה. "בעוד חצי שעה אני אראה את טל!!" קראה באושר. היא התלבשה וירדה למעטה בקפיצות ודילוגים. היא חיכתה לו.. היה כבר 4. "מקווה שהוא לא יגיע בעוד שעה כמו בפעם הקודמת.." היא קיוותה. ובלבה הייתה הרגשה שלא עודדה אותה.. היא חיכתה לו והוא לא הגיע.. היה כבר 4 וחצי. "שיואו איפה הוא?"שאלה את עצמה. בחוץ עברו דיי הרבה אנשים אז היא לא פחדה לעמוד שם ולחכות, אבל מה שהעיק עליה זה שהוא לא בא ושהיא פחדה שקרה לו משהו. היא המשיכה לחכות לו והיה כבר 5. ואז הדאגה של מאיה התגברה וקור הציף את גופה.. קור לא חיצוני, קור פנימי.. פתאום היא ראתה את אירית מעברו השני של הרחוב. "אירית!!" היא צעקה לה. אירית ראתה אותה ועברה את הכביש. "היי מאיה.. איך את מרגישה? מה את עושה כאן?" "מחכה לטל.." אמרה מאיה ודמעות רעדו בעיניה. "אה.. יפה.. את נפגשת איתו עכשיו?" "אני אמורה להיפגש.." מאיה פשוט לא יכלה יותר לעצור את דמעותיה. "מה קרה מאיה?" "הוא לא בא כבר שעה.. אני מפחדת.. מאוד.." "ממה יש לך לפחד?" "שקרה לו משהו..." "מה יכול לקרות לו כבר?" שאלה אירית. "אני לא יודעת בכלל אם הוא חזר הביתה.. ואם כן אני מפחדת עליו.." "אבל למה.. מה קרה?" "אירית את מבטיחה שאת לא מספרת על כך לאף אחד?" שאלה מאיה. "כן.. מבטיחה!! ספרי לי!!" "אירית.. אתמול טל סיפר לי שאבא שלו מכה אותו!!" אמרה מאיה. "מה?!" צעקה אירית. "ששש... אל תצעקי!!" מאיה שמה את ידה על פיה של אירית. "אני פשוט בהלם ממה שאת מספרת לי.. ומה.. מה הוא יעשה בעניין?" "לא יודעת.. הוא לא רוצה לעשות כלום.. והוא אמר שהוא בכלל לא חוזר הביתה.. ואם הוא חזר.. אוייש אני מפחדת.." אמרה מאיה וחיבקה את אירית. "אל תדאגי מאמי.. לא קרה לו כלום.." נסתה אירית לעודד. "אז למה הוא מתעקב כל כך??" שאלה מאיה. "לא יודעת.. אם את רוצה אני אחכה אתך.." "כן.. אל תשאירי אותי לבד.. כי אם הוא לא יבוא אני אמות.." אמרה מאיה. הם חיכו עוד חצי שעה.. מאיה כבר התייאשה אבל לא זזה מהמקום והם חיכו עוד שעה. "מאיה.. כנראה שהוא כבר לא יבוא.. בואי נלך.." אמרה אירית. "אני לא הולכת לשום מקום.. אני נשארת כאן לחכות לו עד מחר!!" אמרה מאיה. "אויש מאיה.. זה לא יעזור לך!!" אמרה אירית. "לא אכפת לי אני אשאר לחכות לו עד שאני אמות" אמרה מאיה. "את יכולה ללכת.." "לא.. אני אשאר אתך.. אני לא אעזוב אותך ככה.." אמרה אירית. והם חיכו איזה עוד שעה וטל לא הגיע..

לא רק את חייבת המשךךךך
כולנוווו חייבים המשךךךךך

איזה יפה יש המשך? :!:

הוא יגיע בסוווף נכון...?!!
כן כן הוא יגיע אני בטוחהההה

אירית כבר השתגעה לחכות כל כך הרבה זמן עם מאיה שהתעקשה לחכות לו עוד ועוד, בסוף היא סחבה אותה משם בכוח. ומאיה בכתה ללא מעצור. "דיי תירגעי מאמי.. וודאי הוא לא יכל לבוא.." ניסתה אירית להרגיע אותה. "לא.. אני כמעט בטוחה שקרה לו משו לא טוב.." אמרה מאיה בולעת את דמעותיה. "אם הוא לא היה יכול לבוא הוא היה מתקשר את לא חושבת??" "נכון.." אמרה אירית והיא כבר לא ידעה מה לחשוב. "אני חושבת שאת צריכה להתאוורר קצת.. בא לך ללכת קצת לסיבוב?" "לסיבוב? עם המצב רוח שיש לי?" אמרה מאיה. "נו מאיה.. בבקשה..זה לא יעזור לך אם תשבי שעות על גבי שעות באבל!!" "זה יעזור לי.. ככה אני אמות מהר יותר וזה עדיף לי מאשר להיות בלי טל!!" אמרה מאיה וקברה את ראשה בכרית. "אויש מאיה, איזה דראמטית.. היית איתו כולה רק יום אחד ואולי לפני חצי שנה עוד יומיים.. וכבר התאהבת בו כל כך?" אמרה אירית. "נראה לי שכן.. לא יודעת מה קורה לי.. אני זקוקה לו, אני מרגישה שבלעדיו זאת לא אני.." אמרה מאיה.
***
אחרי איזה שעה אירית אמרה:. "מאיה.. אני ממש צריכה ללכת.. את תהיי בסדר?" "כן.. לכי.. הכל בסדר!!" אמרה מאיה, ואירית נשקה לה והלכה. מאיה נכנסה לאייסיקיו כי חשבה שאולי טל מחובר. הוא לא היה.. ומאיה בכתה עוד יותר כי היא לא ידעה מה לחשוב.. בחוץ ירד גשם, גשם חזק, אבל הוא לא היה יותר חזק מהכאב שהצטבר בלבה. פתאום נשמע צלצול טלפון, מאיה מיהרה להרים בתקווה שאולי זה טל נזכר להתקשר ויש לו תירוץ מוצלח למכור לה על זה שהוא לא בא. "הלו.." אמרה. "הלו.. זאת מאיה?" שמעה קול נשי עונה לה. "כן.. מי זאת?" שאלה מאיה בקול רועד. "זאת דורית אחות בבית חולים מרכזי, טל מאושפז אצלנו והוא ביקש שתבואי.."

מאיה הרגישה שהיא עומדת להתעלף. "מה.. מה קרה לו?" גמגמה ודמעות הציפו את פניה. "אמ.. הבחור הובא לבית החולים במצב קשה לאחר שאביו היכה אותו קשות.." אמרה האחות. "מה?? ומה איתו?? זה לא יכול להיות.. לא אלוהיםםםם..." צרחה מאיה. "ובאיזה מצב הוא עכשיו??" "הוא קצת התאושש והוא מבקש לראותך.." "איזה.. איזה בית חולים זה?" מאיה הרגישה שהיא לא יכולה לנשום. "העירוני.. מחלקה לטיפול נמרץ" כשמאיה ניתקה את השיחה היא התקשרה לאירית. "אירית.. בא לי למות!" אמרה לה בטלפון. "מאיה, מה קרה? אל תפחידי אותי!" אמרה אירית. "טל.. הוא בבית חולים.." אמרה מאיה בקושי מצליחה לדבר מרוב הדמעות. "יואוו.. מה קרה לו??" "אבא שלו היכה אותו.. אירית, בבקשה תבואי איתי לבית החולים.. אני פשוט לא מסוגלת ללכת לבד.." "טוב אני באה.." אמרה אירית. מאיה חיכתה לאירית עד שהיא תבוא ושתיהן יצאו לבית החולים. כשהם הגיעו מאיה רצה במסדרונות כמו משוגעת. "מאיה.. אולי תפסיקי לרוץ ככה?? אני לא מספיקה אחרייך.." אמרה אירית. "לא.. אני חייבת לראות אותו.. איפה זה המחלקה לטיפול נמרץ?" שאלה מאיה אחות שעברה שם. "את עולה קומה למעלה מימין!" "אוקיי תודה!" אמרה והיא ואירית רצו במדרגות למעלה. היא נכנסה למחלקה והחלה לחפש אותו בחדרים.. אך באף אחד הוא לא נמצא. "סליחה.." היא פנתה אל עוד אחות שעברה שם. "כן.." "אני מחפשת מטופל אחד ולא מוצאת.. את יכולה לעזור לי בבקשה?" "מה שם המטופל?" "טל.." "שם משפחה..?" "אמ.. אני לא יודעת ת'שם המשפחה שלו.. אבל.. אבל.. אבל הוא כאן בגלל שאבא שלו היכה אותו.." אמרה לבסוף. "אוקיי חכי רגע אני אבדוק בתיקייות.." והאחות עברה בין כל התיקיות ולבסוף אמרה: טל אשירוב שהוכה קשות על ידי אביו נמצא במיון.. הוא במצב קשה!!"

:cry: :cry: :cry: :cry: :cry: :cry: :cry: :cry: :cry:
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך

יואו.......................מהמם

יוווווווווווווווו מסכןןן
נוווווווו.... 😢

יאלה כפרה אני מתה להמשך........

נו נו נו אני במתחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
מסכן טל!!!
איך זה שהיא אפילו לא יודעת את השם משפחה שלו????
ואיזה מתוק הוא שהוא לא ניצל אותההההה
יאללה ה-מ-ש-ךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך

המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז המשך..... פללליייייייזזזזזז הההה 😮ops: :cry: 😮ops: :cry:

נו למה את לא ממשיכה 😢 :?
מה קרה איתו? הוא יהיה פסדר?
נוווווווווו ספריייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! :roll:

"לא אלוהים!!" אמרה מאיה וכמעט נפלה היה לה מזל שאירית עמדה מאחוריה. "אפשר לראות אותו?" שאלה. "אמ.. זה לא ממש רצוי.. מי את בשבילו..?" "חברה שלו.." לחשה מאיה מרוב שכבר לא יכלה לדבר, היא הייתה צרודה מרוב הבכי והצרחות. "אני.. אני מאיה.. אמרו לי.. אמרו לי.. שהוא ביקש לראותי.." גמגמה מאיה. "אהה נכון.. זה אני התקשרתי אליך.." אמרה האחות. "בואי איתי!!" מאיה הלכה אחריה ואירית נשארה לחכות לה. מאיה התקרבה אל החדר שבו נמצא טל.. זה היה חדר בנפרד, היא ראתה אותו דרך החלון.. הוא נראה נורא.. מחובר לאלף חוטים ומזרקות וחמצן. "את בטוחה שאת רוצה להיכנס?" שאלה האחות. "כן.. אבל.. אבל למה הוא ככה? זה לא אמור להיות ככה מכמה מכות!!" אמרה מאיה. "הבעיה שזה לא כמה מכות.. זה ממש מכות רצח הוא היכה אותו עם מקלות ואגרופים ורגליים ועוד עם דברים.. ובמקומות מסוכנים.. כמו הלב הראש עמוד השדרה.." מילותיה העבירו צמרמורת בגופה של מאיה.. היא רצתה למות רק מהמראה של טל המסכן. היא נכנסה לאט אל תוך החדר והתקרבה למיטתו. היא התישבה על המיטה ולקחה את ידו בידה. "טל.." לחשה עודנה בוכה. "טל.. אני כאן.. רצית לראותי.. הנה אני!! תפקח את עיניך.. תסתכל עליי!" טל לא זז. "טל.. בבקשה!! אתה לא יכול לעשות לי את זה, אתה לא יכול לעזוב אותי עכשיו כשאני כל כך זקוקה לך, בעצם אני אהיה זקוקה לך תמיד.. בבקשה טל אל תמות.. אם אתה אוהב אותי אל תמות!!" פתאום החלו להישמע צפצופים מן המכונה של קצב לבו, והקו שעלה וירד התיישר. " לאאא הלב שלו נעצר.. הצילו.. רופאים אחיות.. הוא מת!!!!!!!!" מיד נכנסו לחדר רופאים והחלו לעסות את לבו ולנסות להוציא אותו מהמוות הקליני. אך התיקווה בלבה של מאיה הייתה קלושה..

את מאיה הוציאו מהחדר והיא הסתכלה על הכל בחלון, על הנסיון המיואש להחיות את טל שלה. הקו של המכונה שוב החל לקפוץ למעלה ולמעטה.. קצב לבו שב להיות סדיר. מאיה נשפה בהקלה, אך עדין היה טל מחוסר הכרה, היא רצתה להכנס אבל לא נתנו לה. "ילדה עדיף שתלכי!! הבחור זקוק למנוחה!" אמר רופא אחד. "בבקשה רק לכמה שניות.. בבקשה.." התחננה מאיה. "בסדר.. יש לך 2 דקות.." מאיה נכנסה ושוב התישבה על מיטתו. היא נרכנה מעליו. "טל.." לחשה. "אני אוהבת אותך" והיא נגעה עם שפתיה בשפתיו.. והרגישה את החום העולה ממנו ואת החיים השוכנים בגופו.. 'הוא לא יכול למות' חשבה. היא חיבקה אותו.. והרכינה את ראשה על לבו ושמעה את דפיקות לבו שפעם בקצב מהיר,"ילדה.. זמנך תם.. אנא לצאת!" מאיה קמה והלכה לכיוון היציאה פתאום היא שמעה קול מאחוריה: "מאיה.." היא הסתובבה וראתה את טל מתבונן עליה.. הוא שב להכרה. "טל.. טלוש שלי.." מאיה רצה אליו וחיבקה אותו. "אויש כל כך דאגתי לך!!" אמרה. "חשבתי שאתה הולך למות.." אמרה מאיה והיא בכתה מאושר. "חח לא.. את לא תפטרי ממני כל כך מהר.." אמר טל. "חח נראה לך רציתי להיפטר ממך? כבר תכננתי למות יחד אתך!!" אמרה מאיה. והסתכלה לכיוון הרופא שחיכה שהיא תצא. "בבקשה אני רוצה שהיא תישאר!!" אמר טל. "בסדר.. אבל לא להרבה זמן.." אמר והלך. "בסיידר אבל לא להרבה זמןןן.." חיקתה אותו מאיה וטל צחק. "הוו טל.. אני כל כך שמחה שוב לשמוע את הצחוק שלך.. חשבתי שאיבדתי אותך לנצח.." אמרה מאיה שוב חיבקה אותו.
***
אחרי איזה חצי שעה היא חזרה אל אירית המיובשת שעדין ישבה וחיכתה לה. "סוף סוף!! כמה שנים?? כבר התחרפנתי כאן.." אמרה אירית. "סליחה איריתוש, הייתי עם טל.. הוא כמעט מת.. עכשיו הוא התאושש אבל עדין לא רוצים לשחרר אותו" אמרה מאיה. "יופי.. אני שמחה שהוא בסדר!!" אמרה אירית. "תודה איריתוש שבאת איתי.." "בבקשה מאמי.." "אירית.. אני רוצה להישאר בלילה עם טל אז את יכולה ללכת לבד?" שאלה מאיה. "אמ.. כן.. אבל .. מחר יש בית ספר, את תפסידי מלא חומר!!" "לא אכפת לי מהחומר! טל יותר חשוב לי מכל דבר!"אמרה מאיה. "טוב.." אמרה אירית, הן נפרדו ואירית הלכה. ומאיה חזרה לטל, הוא ישן והיא הביטה עליו מהחלון. "אני יכולה להשאר לישון הלילה עם טל? בבקשה!!" שאלה מאיה אחות שבדיוק עמדה להכנס לתוך החדר. "לא.. מה תעשי כאן? הרי טל ישן והוא לא ירגיש בנוכחותך!" "נו אז מה.. העיקר שאני ארגיש בנוכחותו, אני רוצה להתבונן עליו בשנתו.. בבקשה.." אוקיי.. תשארי.." אמרה האחות. היא נכנסה והחליפה לו את המזרקה. לאחר מכן כשהיא הלכה, מאיה נכנסה לתוך החדר והתישבה ליד טל.. והתבוננה בו במשך זמן ממושך אחר כך לא הרגישה איך היא נרדמה כשראשה נח על בטנו. כשטל התעורר מאיה עדין ישנה. הוא ליטף את ראשה. "מאיה.." לחש. מאיה הרימה את ראשה וחייכה. "היי טלוש מאמי!!" "מה את עושה פה? למה את לא בבית ספר?" "כי לא הלכתי, העדפתי להיות כאן אתך.." "חמודה.. אני לא רוצה שתהרסי את החיים שלך בגללי!" אמר טל. "אני לא הורסת אותם בגללך, אני בונה אותם אתך!" "זה יפה מה שאת אומרת.. אבל את רק תסבלי בגללי.. אני לא מתאים לך.. אני ילד מוכה.. אני לא רוצה שתחווי את זה כל פעם מחדש.." אמר טל. "מה עם אבא שלך.. לא לקחו אותו לכלא?" "הוא הצליח להימלט.." "אויש.. אז מה יהיה?" שאלה מאיה בחרדה. "הוא הבטיח שהוא יחזור ויהרוג אותי.." אמר טל. "אז שהמשטרה תחפש אותו.." "הם עושים כל מה שביכולתם.." "אז כנראה לא הכל..!! אסור לך לחזור לבית שלך כי הוא עלול לחזור לשם.." אמרה מאיה. "אבל אין לי מקום אחר ללכת אליו.." אמר טל. "אין לי ברירה.. אלא לחיות בפחד.." אמר טל. "אבל אם אתה תחיה בפחד אז גם אני.. כי אני אדאג שלא יקרה לך כלום.. טל.." "בגלל זה.. מאיה.. עם כל הכאב שבי.. אני מוותר עליך!"

אוףףףףף איזה אסה כי לא קראיתי את הסיפור מההתחלה וזה המון לקרוא :cry: 😢