נו אנשיםםם איפה התגובווות.. אני מרגישה כאילו אני פה עם עצמייי
קבלו המשךך ותגיבו..
:roll:
"אירית?" שאלה מאיה בהפתעה. "אמ.. מאיה.." אמרה אירית ודמעות עמדו בעיניה. ואורן היה מבוהל. "שמעתי הכל..." אמרה אירית ורצה לחבק את מאיה. "סליחה שהתנהגתי אליך בצורה כל כך טפשית.. איזה אהבלה אני!!" אמרה אירית. "את לא אהבלה אירית.. פשוט את קורבן של.. של הדבר הזה.." אמרה מאיה והסתכלה על אורן בזלזול. "אירית.. אל תאמיני לה.. היא סתם עושה הצגות!" אמר אורן. "היא לא עושה שום הצגות כי היא לא ידעה שאני כאן!!" "אבל.. אבל.." אורן לא ידע מה עוד לומר הוא שתק והשפיל את עיניו. בואי אירית אין לנו עוד מה לעשות כאן אצל הטינופת הזאת!" אמרה מאיה. והם הלכו אל הדלת. "אה.. שכחתי משו.." אמרה פתאום אירית והיא הסתובבה בחזרה לכיוון של אורן והביאה לו סטירה ואז הן הלכו.
***
מאיה חזרה לביתה היא הייתה שמחה שסוף סוף עיניה של אירית נפקחו והיא גילתה מיהו הבחור שהיא מאוהבת בו. היא נכנסה לאייסיקיו וראתה את טל מחובר. "היי.." כתבה לו. הוא לא ענה. מאיה הרגישה עצב עמוק בלבה.. היא הרגישה שהיא התחילה להתאהב בטל.. כי כל פעם כשנזכרה בו עורה הצטמרר ועיניה נצצו והיה בה חשק עז לבכות. אבל זהו זה אין יותר סיכוי שהם יהיו ביחד.. היא החליטה לשים לזה סוף כמה שלא יהיה קשה.. היא לחצה על הכפתור הזה בתוך האייסיקיו- "מחק" והכינוי של טל נעלם כלא היה. "זהו זה.." אמרה מאיה לעצמה ונאנחה.
***
עבר חצי שנה מאז.
מאיה עדין זכרה את טל והתגעגעה אליו.. ואירית שכחה את אורן והיא כבר התאהבה במישו אחר בשכבה שלהם.
הגיע יום הולדתה ה17 של מאיה. אירית תכננה לעשות לה מסיבת הפתעה. היא אספה את כל הבנות בכיתה שאיכשהו היו החברות שלהן, ביניהן היו דנה, ענת, מעיין, אורית, יפעת, נטלי, שני.. ועוד כמה בנים ובנות שסתם רצו להצטרף. והיא תכננה איתם את הכל.
זה היה יום שבת אחד.. יום קודר וסגרירי, וגם המצב רוח של מאיה היה על הפנים. היא הייתה עצובה כי ביום הולדתה היתה רוצה להיות עם מישו שהיא תאהב.. היא רצתה להיות באמת מאושרת, אבל היא הרגישה שאין לה אף אחד בעולם. היא נכנסה לאייסיקיו אחרי המון זמן שלא עשתה זאת. ואז פתאום היא קיבלה הודעה מחוץ לרשימה. "מאיה זה אני טל את עדין זוכרת אותי?" מאיה הייתה בשוק, היא לא האמינה למראה עיניה, טל אף פעם לא מחק אותה מרשימתו.. אולי אולי מחק ושוב צירף. "היי.." רשמה לו. "מאיה.. כמה שנים לא ראיתי אותך.." אמר. "חצי שנה.." אמרה. "כן.. וואי איך התגעגעתי אליך.." אמר. "מה עם החברה שלך?" שאלה מאיה. "איזה חברה?" "זאת שהיית דלוק עליה!" "היא אף פעם לא הייתה חברה שלי.. כי כל הזמן חשבתי רק עליך.. מאמי.." רשם לה. מאיה לא ידעה אם הוא צוחק או הוא רציני כי זה היה רק אייסיקיו! היא לא רשמה לו כלום. "מאיה.. את שם?" "כן.." "מה קרה לך?" "כלום.." "בא לך להיפגש?" שאל. "לא יודעת.." רשמה לו בהסוס. "נו יאללה אל תהיי כבדה!!" אמר. "נו טוב.." כרגיל לא יכלה לסרב לו. "אני אקח אותך מהבית שלך.."
***
מאיה חיכתה לו ליד הבית שלה, הוא הגיע עם האוטו שלו ומאיה התיישבה לידו, זה היה בערך בשעות הצהריים, אבל השמש הסתתרה מבין לעננים והיה ערפל. היא התבוננה בטל ונדהמה..




