למה היא נדהמההההההההההההה??????????.
למהההההההההההההההה?! אני כבר הפכתי להיות משוגעתתתתתתת
חחחחחחחחחחחחחחח :biggrin:
יואו איפה ההמשך אני ימות בסוף!!!!!!!!!!!!!!!111
איפה ההמשך?!?!?!?!
שימיייייייייי
המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך המשךךך
יואו היא פשוט מתעללת בנו!
QUOTE
יואו היא פשוט מתעללת בנו!
חחחחחח נכון!!
המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום?? המשך... היום??
דיייייייייייייייי
מה זההה אני רוצה ת'המשךךךך
דחווווףףףףף
פלייייייזזזזזזז
מה אני לא מאמינה, היא עדיין לא המשיכה......
אני משתגעת כבר 8O
נווווווווווווווווווווווו :!: :!: :!: :!:
חחחחחח התחרפנתי אני חייבת המשךךך.. מכורהה
המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... פליייייייייייייייייייייייייייייייייייייייזזזז 😮ops: :cry:
המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך...המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך...המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך...המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך...המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך...המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... המשך... דייי תביאי לי!!!!!!!!!11
חחחחח סורי נשמווותת פשוט ישנתי..
קבלו המשך גדוללל כפיצוי 😊
'איך הוא השתנה..' חשבה בלבה. לפני חצי שנה הוא מצא חן בעיניה כמו שהוא, חמוד כזה אבל עכשיו, הוא נהיה ממש חתיך. "את בסדר??" שאל טל כשמאיה פערה את פיה בראותו. "כ.. כן.. אני פשוט לא מאמינה שאני רואה אותך שוב.. חשבתי שזה לא יקרה בחיים!!" אמרה מאיה. "אז זה קרה!! הגורל הפגיש בינינו שוב!" אמר, ומאיה חייכה. "אז לאן נוסעים?" שאלה. "אמ.. לסיבוב.." אמר והתניע את האוטו. הם נסעו ובדרך דיברו. "את השתנית.." הוא אמר. "וואלה? במה?" שאלה מאיה מופתעת. "נהיית עוד יותר יפה ממקודם!" אמר. "חח דיי אל תגזים!!" אמרה מאיה והרגישה איך היא מסמיקה. "חח אני אף פעם לא מגזים!!" אמר טל.
***
בנתיים אירית רצתה לקחת את מאיה למקום אחר בזמן שבביתה יסדרו את המסיבה. היא התקשרה לביתה ואמרו לה שמאיה הלכה. "איזה מוזר.." אמרה אירית לעצמה והתקשרה אליה לפלאפון. "הלו.." ענתה מאיה. "הלו מאיה איפה את?" "אני.. אני עם טל.." "עם טל.. אבל איך.. נו טוב לא משנה.. מתי את חוזרת.?" "לא יודעת.. מתי שטל ישחרר אותי.." צחקה מאיה וגם טל צחק. "נו ברצינות מאיה..." אמרה אירית בקול מעוצבן. "אמ.. אני חושבת עוד שעתיים בערך.." אמרה. "כל כך קצת?" שאל טל וחייך. "חח.. משו כזה.. בערך.." מאיה חייכה. "טוף ביי!!" אמרה אירית וחשבה שיש זמן שעתיים לארגן הכל!
***
בנתיים טל ומאיה נסעו לחוף הים. היו גלים בגודל של הר. הם ישבו על הסלע זה לצד זו. "למה באנו לפה?" שאלה מאיה. "כי אני אוהב את המקום הזה.. מאוד!" אמר טל. "באיחוד להיות עם מישהי מיוחדת כמוך!" הוא אמר וחיבק אותה. היה קר מאוד.. והיא הרגישה מחוממת ומוגנת בזרועותיו. היא לא אמרה לו שיש לה יומולדת אבל היא ידעה שזו המתנה הכי טובה שיכולה להיות.. והיא גם רצתה שהנשיקה הראשונה שלה תהיה ביום ההולדת שלה.. וזה יהיה הרגע הכי מיוחד בחיים שלה.. אבל היא לא ידעה איך לרמוז לטל שהיא רוצה להתנשק איתו. "קר לי.." אמרה מאיה, וטל עטף אותה עוד יותר בין זרועותיו.. היא הרגישה כל כך טוב. "ולי חם כשאני אתך.." אמר. "אני רוצה נשאר כאן לנצח.." אמרה מאיה. "סבבה בואי.. אני אשאר אתך כאן בשמחה." אמר טל. החלו לרדת טיפות קטנות של גשם. "וואו.. אני קפואה.. כל הפה שלי קפוא.." אמרה מאיה בכוונה לרמוז לו. "רוצה שאני אחמם לך אותו?" שאל אותה טל. מאיה הסתכלה בו במבוכה. הוא התקרב אליה והיא לא נסתה לברוח או לסרב, הדרך פנויה, הוא נגע בשפתיה והתחיל נשק אותה בלהט. מאיה הרגישה כמו בעננים, היא לא האמינה שזה קורה לה.. יכול להיות שהיא מאושרת? לא.. זה חלום.. נשיקה ראשונה בחיים שלה ביום הולדתה.... אחרי שהם התנתקו הם הסתכלו אחד לשני בעיניים, שניהם היו המומים ממה שקרה. "מאיה.. מאמי.. סוף סוף!!" אמר טל. "כן.. וזה באמת עזר.. הפה שלי התחמם.." צחקה מאיה. גם טל צחק והסתכל לכיוון הים מהרהר במשהו. "טל?" אמרה. "מה?" שאל והתבונן אל תוך עיניה. "תנשק אותי שוב..." אמרה מאיה להפתעתו של טל. "אמ.. מאיה יש משו שלא אמרתי לך.. ואני פשוט מוכרח!"
"מה?? מה אתה מוכרח להגיד לי?" שאלה אותו מאיה. הוא הסתכל על הים. "טל!" מאיה סובבה את פניו אליה. "תגיד כבר!" "עזבי.. לא חשוב!" אמר טל מתחמק. "לא.. טל.. התחלת משפט תסיים!!" הפצירה בו מאיה. "רציתי להגיד לך ש.. אף פעם לא הרגשתי ככה עם בחורה כמו שאני מרגיש אתך.. את פשוט ממלאת אותי.. כיף לי אתך!!" "זה מה שרצית להגיד לי..?" שאלה. "כן.." אמר טל והחביא את מבטו היה ברור שהוא לא מסיים להגיד משהו. "אתה בטוח?" שאלה מאיה בחשד. "כן.. אבל.. יש עוד משהו.." אמר. "מה? מה עוד?" "אני חייב להגיד לך את זה כי זה יכול להיוודע לך במוקדם או במאוחר." "נו תגיד לי כבר!" אמרה מאיה חסרת סבלנות. "את לא יודעת כלום עליי, ולא על המשפחה שלי.." אמר. "אז תספר לי.." "אני מפחד שכשתדעי זאת תתרחקי ממני.. ולא תרצי להיות איתי.. ואני לא רוצה בזאת! את היחידה שגרמה לי להרגיש טוב עם עצמי.." "מאמי.. אל תדאג.. שום דבר לא יגרום לי להתרחק ממך.. לעולם!" אמרה מאיה. "מבטיחה?" שאל. "כן.." "אמ.. אני הלכתי מהבית ויותר לא רוצה לחזור לשם!!" "למה הלכת?" שאלה מאיה. "כי.. אני כבר לא יכול לסבול את המצב הזה.." אמר טל ועיניו נצצו מהדמעות. "איזה מצב על מה את מדבר?" "ההורים שלי.. אימא שלי אלכוהוליסטית כל יום משתכרת ואבא שלי היה מאושפז בבית משוגעים ועכשיו נראה לי זה חזר לו והוא מכה את אימא שלי ואותי.." אמר ומאיה הסתכלה עליו באימה. "מה?? יואווו אתה חייב להגיד למישו.. למשטרה!!" אמרה. "לא.. זה ההורים שלי.." אמר טל. "אתה ואימא שלך צריכים עזרה וגם אבא שלך הוא צריך לחזור לבית משוגעים הוא לא נורמאלי." "אני יודע.. אבל אני לא יכול.. זה מהילדות שלי אבא שלי כל הזמן היכה אותי ואת אימא שלי.. בגלל זה גדלתי רע ועצבני.. ופגעתי בכל אחד.. ושברתי לבבות של הרבה בנות שנכרו בדרכי.." אמר. "אבל את אחרת.. את כבשת אותי , עוד מהרגע הראשון שבו ראיתי אותך לפני חצי שנה, את כל כך מיוחדת, כל כך שונה מאחרות.." אמר. "טל.. אני דואגת לך.. אתה חייב לעשות בעניין זה משהו.. היום.. הוא הרביץ לך?" שאלה. "כן.." אמר טל והרים טיפה את חולצתו, ומאיה ראתה סימנים כחולים על גופו. "אויש טל!!" אמרה וחיבקה אותו בחוזקה והתחילה לבכות. "אל תבכי מתוקה.. יהיה בסדר.." אמר טל באופטימיות. "שום דבר לא יהיה בסדר.. אתה חייב לדווח על זה? איך עכשיו תחזור הבייתה??" "לא יודע.. וזה גם לא אכפת לי כל עוד אני כאן אתך..." אמר ונישק אותה. היא הפסיקה אותו. "ידעתי שתתרחקי ממני, שלא תרצי אותי אחרי מה שספרתי לך..!" אמר טל והיה לו מבט עצוב על פניו. "לא טלוש.. זה לא זה.. פשוט אני מודאגת בקשר אליך.. אמרתי לך.. שום דבר בעולם לא יגרום לי להתרחק ממך!!"
***
אחרי בערך שעתיים שהיו שם, החלו לחזור, הם ישבו באוטו בשתיקה. כשהוא הסיע אותה לביתה, הם עצרו והיא הסתכלה עליו בהבעה עצובה. "טל.. איך עכשיו תלך הביתה.?" "לא יודע.. נראה.." אמר. "אה.. אולי בא לך לקפוץ אליי?" שאלה. "אליך לבית?" "לא.. אליי לאורווה" צחקה מאיה. "אמ.. טוב.." אמר טל והוא החנה את האוטו והם יצאו. הם התקרבו אל הדלת ומאיה דפקה בדלת. פתאום הדלת נפתחה.. והיה חושך בפנים. "מה קורה כאן?" שאלה מאיה. "לא יודע.." אמר מופתע טל. פתאום נדלק האור ונשמעו קריאות מכל עבר: " הפתעה!!"
מאיה הסתכלה מופתעת בדמויות המחויכות ופערה את פיה בתדהמה. "מה? מה קורה פה?" שאלה באי הבנה. "מה זתומרת מה קורה פה... מסיבת הפתעה, יש לך יומולדת שכחת?" אמרה אירית. "מזל טוב אחותי.." אמרה אירית וחיבקה אותה. "יש לך יומולדת ולא אמרת לי??" אמר טל. "זהו נעלבתי.." "אה.. סתם כי זה לא חשוב.." אמרה מאיה. "ברור שזה חשוב.. מזל טוב מאמי!" אמר וחיבק אותה. ואז אירית הבחינה בו. "אה אז אתה טל המפורסם?" "מפורסם?" שאל בחיוך. "כן.. מאיה רק דיברה עליך כל היום.." אמרה אירית. "וואלה?" שאל והסתכל על מאיה שהאדימה. "אמ.. כן.." אמרה. "טוב, מה אתם עומדים, בואו לזלול!" אמרה אירית קוטעת את המבוכה שהסתררה בחדר. כולם אכלו ורקדו והיה ממש כיף.. ואז שמו שיר סלואו, טל הצמיד את מאיה לגופו והם רקדו. מאיה הייתה מאושרת, אבל מצד שני הייתה בלבה מועקה.. בגלל מה שסיפר לה טל, היא ממש דאגה. היא חיבקה אותו בריקוד והשעינה את ראשה על כתפו.. באותו רגע היא הרגישה עד כמה הוא חשוב לה.. אפילו שהיא לא מכירה אותו.. ורק היום הוא נפתח בפניה. אבל הוא היה חשוב לה.. והיא ידעה שאם יקרה לו משהו היא פשוט תמות. גם טל הרגיש אותו דבר כלפיה, הוא הרגיש שהוא פשוט שלם עם עצמו כשמאיה לצדו. השיר נגמר, מאיה הרימה את ראשה וראתה שטל מחייך חיוך לא רגיל, פתאום הוא עשה מה שהפתיע אותה ואת כולם מסביב...
התחיל שיר הבא ואז טל חיבה את המוזיקה ואמר: "אמ.. אני רוצה לנצל את הרגע הזה, כשכולם פה.. כדי לעשות את זה בארוע כל כך מיוחד.." "נו.." אמרו כולם במתח. רציתי לשאול את מאיה משהו. "לשאול אותי מה?" שאלה מופתעת. "מאיה מאמי.. אני יודע שגילית עליי הרבה דברים לא נעימים, אבל מקווה שהרושם שלך עליי לא השתנה.." אמר. "אז.. אז.. רציתי לשאול אותך אם את רוצה להיות חברה שלי?" "אני.." אמרה מאיה והיתה בשוק. "את לא חייבת.. באמת שלא.. אני אבין אם לא תירצי.." אמר טל. "נו מאיה.. תעני לו!! תעשי מה שרוצה הלב שלך!!" אמרה אירית. "כן, אני רוצה להיות חברה שלך!!" אמרה מאיה. "ישששש" צעק טל והרים אותה גבוה. "יווו אני לא מאמין.. אני כל כך שמח!!" וכל האנשים שהיו שם החלו להריע ולצעוק: "נשיקה!! נשיקה!! נשיקה!!" אחרי שטל הוריד אותה הוא נישק אותה כשזרועותיו סביבה, וכולם מחאו כפיים ושרקו. מאיה הסמיקה. "אני מציעה שנשתה לכבוד הארוע שזה גם היומולדת של מאיוש שלנו וגם חברה החדש!!" אמרה אירית והוציעה בקבוק שמפניה. טל פתח אותו והוא השפריץ על כולם שפצחו בקולות שימחה. באיחוד מאיה, לא היה גבול לאושרה. כולם שתו ואחר כך עוד.. אחרי כמה כוסות מאיה הרגישה סחרחורת, הייתה מוזיקה והיא הרגישה יותר משוחררת.. והיא צחקה מכל דבר וכל הזמן חיבקה את טל. בסוף היא התחילה להתנדנד כי מרוב שימחתה היא שתתה יותר מדיי.. טל הושיב אותה על הספה וחיבק אותה. הוא בעצמו שתה רק כוס אחת. אחרי איזה שעתיים כולם החלו להתפזר נותרה רק אירית איתם והוריה של מאיה הלכו והשאירו לה את הבית. "אמ.. אני צריכה ללכת.." אמרה אירית. "אתה נשאר איתה טל?" שאלה אותו. "כן.." אמר. "יופי.. שמור עליה.." אמרה. "ברור!! אני אשמור עליה יותר מהחיים שלי." אמר טל. "ביי מאמי.." אמרה אירית ונשקה למאיה השפוכה ששכבה על הספה כשראשה על ברכיו של טל והוא מלטף אותה. "ביי טל!!" "ביי.." ואירית יצאה ובדרך חשבה אם היא עשתה טוב שהשאירה את טל לבד עם מאיה, הרי היא לא מכירה אותו ואם הוא יעשה לה משהו?- חשבה אך קיוותה בלבה שהכל יהיה בסדר.
מאיה פקחה את עיניה וחייכה למראהו של טל. "היי טלוששש.." אמרה ונסתה לקום אך שוב נפלה. "אויי נראה לי שתיתי יותר מדיי.." אמרה. "חח כן שמתי לב.." גיחך טל. ואז מאיה משכה אותו אליה ונישקה אותו. היה פה פרץ תשוקה חסר מעצורים, הוא שכב עליה והמשיך להתנשק איתה בלהט, ומצא את עצמו פותח את כפתורי חולצתה, מאיה לא התנגדה, אך לפתע הוא עצר וירד מעליה. "מה קרה טלטל?" שאלה מאיה והביטה באלכסון על טל במבט מסטול. "אני לא יכול מאיה.." אמר טל. "למה?" שאלה. "כי תראי באיזה מצב את!! אני בטוח שאם לא היית שיכורה לא היית מסכימה.. עזבי אני לא רוצה לנצל את זה..." אמר. "עדיף שתלכי לישון." מאיה לא אמרה שום דבר כי עיניה נעצמו מעצמם והיא בקושי החזיקה אותם פקוחות. "בואי אני אקח אותך לחדר.." אמר טל והרים אותה בזרועותיו והשכיב אותה על המיטה בחדרה וכיסה אותה בשמיחה, מאיה נרדמה וטל נותר לצפות בה ישנה. "כל כך יפה היא.. כמו נסיכה.." אמר טל לעצמו והרגיש שהוא מתאהב בה חזק, והיה לו החשק העז להגן עליה, לשמור שלא יקרה לה כל דבר רע, והרגיש שהוא לא מסוגל לפגוע בה.. אף פעם..
בבוקר מאיה התאוררה משנתה המלכותית והחלה להזכר בכל מה שקרה לה אמש, וגם בטל שכה דאג לה.. היא החלה לחפש אותו אותו ולצעוק: "טל.. טל.. איפה אתה?" אבל טל לא נמצא.. הוא הלך..
עוד המשךךךךך
אני רוצה המשךךךךךךך
אני מכורהההההה
כמו לשני הסיפורים הקודמים ש'ךךך
אפילו התחלתי לכתוב בעצמיייי
אני רוצה המשךךךךךךך
וואי איזה מ ה מ םםםםםםםםם
סוף סוף...
יאללה תמשיכי חחח 😁
אתר האהבה הישראלי