למרות הכל,
חשבנו להמשיך לנסות..
מקוות שלא נטשתן =[
בעקבות הייבוש הנוראי (סליחה שוב..😢)
החלטנו לעשות לכן פיצוי...
מקוות שתהנו [=
אני : עוד שעה זה בסדר ?
בראד : מצוין..עוד שעה אני אצלך...
אני : אוקי..ביי =)
בראד :ביי ביי [=
ירדתי למטה, שמתי את הטלפון בשפופרת והלכתי למטבח
"אשלי החזרת את הפתק למקום ?"
"כן, אה...ובראד בא לפה עכשיו, זה בסדר נכון ?"
"בטח..בכל מקרה גם ג'ניפר באה אל ג'יין ככה שהבית מלא בחברים [="
"יופי.. אז אני הולכת לסדר את החדר..."
קמתי ממושבי, לקחתי עוגייה מהצנצנת וניגשתי אל עבר החדר . "עוד פעם ג'יין לא אוספת את הבגדים שלה, אני באמת צריכה חדר משל עצמי. שתהיה בחדר עם טיילור" חשבתי לעצמי בעודי מרימה, מקפלת ושמה בארון שלה את הבגדים . שמתי קצת מוזיקה ברקע והמשכתי לסדר את כיסוי המיטה ואת כל הדברים שהיו על השידה . "זהו, סיימתי" אמרתי ונשכבתי על המיטה..
עצמתי את העיניים ונסחפתי עם המחשבות...
"מה עשיתי ? למה רבתי עם ראיין ?? הוא היה כזה מתוק והוא הגן עלי, למה אני תמיד צריכה להיות כזו מתוסבכת ולהרוס כל דבר טוב שיש לי..ועוד הוא כזה מתוק, וחמוד, ומתחשב...רגע!..
אני אוהבת אותו ?? לא, זה לא יכול להיות.."
נשמעו דפיקות בדלת..קמתי ופתחתי את הדלת ובראד עמד שם..מבויש מעט ראו שהוא התרגש..צחקתי למראו, נראה כאילו הוא אפילו מפחד..נתתי לו נשיקה ואמרתי "היי" והוא ענה לי "היי" בשקט.."אתה יודע, אני לא יאכל אותך" אמרתי לו והוא צחק..הוא נכנס לחדר והתיישב על הכסא... שתקנו, איך אני שונאת את השתיקה המביכה הזאתי "נו...שיאמר כבר משו" חשבתי לעצמי ..
"תאמרי גם את.." אמר וחייך אלי חיוך גדול..
"אמרתי את זה בקול?" שאלתי והסמקתי בטירוףף
"חח כן.." ענה שוב עם החיוך המדהים שלו.. "את יפה כשאת מסמיקה" הוסיף והסתכל לי עמוק בעיניים
"ריאןן" אמרתי בקול רציני
"מה?" שאל בתמימות
"דיי.."
"חח טוב הפסקתי=]"
"תודה.." אמרתי והסתכלתי עליו.. "אתה יודע, נראה לי שאתה וקלי בסוף תהיו ביחד.." הוספתי ויצאתי מהחדר.. ירדתי למטבח הוצאתי 2 כוסות, מזגתי מיץ תפוזים שמתי את הכוסות על מגש.. הוצאתי 2 קערות קטנות.. שמתי בהן ביסלי ובייגלה.. הנחתי גם אותן על המגש ועליתי עם הכל למעלה, מנסה לא ליפול במדרגות.. הסתכלתי שוב על אותו חלון, החלון בו ראיתי את הדמות המסתורית עם הסכין בידה.. הדמות שכנראה דמיינתי.. המשכתי לעלות במדרגות.. כשנכנסתי לחדר בראד קם ישר ועזר לי עם המגש, שמנו את המגש על המיטה שלי והתיישבנו משני צדדיו..
"למה את חושבת שאני וקלי נהיה ביחד..?" שאל לאחר כמה שניות של שתיקה
"לא יודעת" אמרתי ושתיתי קצת מהכוס, הנחתי אותה בחזרה על המגש.. "סתם נראה לי ככה אתם מאוד מתאימים.." הוספתי
"אני וקליי?!" שאל כ-מופתע..
"כן אתה וקלי.." עניתי בעצם על שאלה רטורית
"למה את חושבת ככה?"
"וואי כמה שאלות.. ככה נראה לי וזהו=] אתה תיראה שכן.."
ג'יין וג'ניפר נכנסו כמו רוח סערה ועם חיוך מנצח על פניהן
אני: מה סיבת האושר?
ג'יין&ג'ניפר: החיים יפים.. ענו כמו נערות בנות 15 בערך, וצנחו על מיטתה של ג'יין..
"אנחנו זזנו.. תאכלו.." אמרתי להן, הצבעתי על המגש שהיה מונח עדיין על מיטתי, עיניהן הוארו כאילו לא אכלו שבועיים.. משכתי את בראד בידי ויצאנו שנינו מחדרי.. ירדנו במדרגות והגענו לדלת כניסה של הבית
"אנחנו בחצר.." אמרתי לאמא ואבא שהיו בסלון ויצאנו שנינו לחצר והתיישבנו על הנדנדה..
"אני אוהב אותה.." אמר בראד והסתכל על השמים..
"את קלי?!" אמרתי בחיוך "ידעתי.." הוספתי וחייכתי חיוך מנצח
"אין מצב שיהיה בנינו משהו.." ענה בעצבות, כאילו לא שמע מה שאמרתי
"למה??" שאלתי.. הוא הניח את ראשו על ברכיי
"היא לא אוהבת אותי.." ענה ועיניו התמלאו בדמעות.. בחיים לא ראיתי בן בוכה, לא ידעתי מה לומר ומה לעשות.. אז הרמתי את ראשו מברכיי וחיבקתי אותו אלי..
"היא סיפרה לי שהיא אוהבת מישהו.." אמר ושוב הניח את ראשו על ברכיי
"את מי??" שאלתי מופתעת, הרי לי היא לא סיפרה..!!
"לא יודע, היא לא אמרה לי,. היא אמרה שהוא די חדש באזור.. והיא נדלקה עליו מהפעם הראשונה שנפגשו.. מאז היא לא מפסיקה לחשוב עליו לרגע.."
"אממ אני כבר באה.." אמרתי כשראיתי את קלי בפתח החצר.. בראד הרים את ראשו ולאחר שנייה הניח אותו שוב על הנדנדה.. הלכתי לקלי והיא עמדה מולי עם חיוך ענקי ענקי ענקי..
"מה את מאושרת?" שאלתי אותה
"תדברו.." אמרה משכה את רייאן שעמד לידה, כך שלא ראיתי.. והלכה לבראד..
"אנחנו באמת צריכים לדבר אתה לא חושב?" אמרתי לרייאן ויצאנו מהחצר..
"לא.." ענה לי בפשטות.. "מה שרצית לומר אמרת לי כבר לא?!"
"לא.. אני בכלל לא התכוונתי לכל מה שאמרתי.." אמרתי והתיישבנו שנינו על ספסל שהיה במרחק כמה צעדים מביתי
"אם לא התכוונת למה אמרת את כל זה..?" שאל והשפיל את ראשו
"כי אני טיפשה!!" עניתי חד משמעית.. "סליחה.." הוספתי והבטתי עמוק לתוך עיניו
"עבר.." אמר וחייך חיוך מדהים, החיוך שכבש אותי בעצם מההתחלה..
----------------------------------------------------------------------------------------------------
חצי שנה מאושרת עברה ..אני וראיין התקרבנו מאוד ואחרי חודשיים הוא הציע לי חברות וכמובן , אני הסכמתי.. במקביל קלי ובראד התקרבו גם כן והוא גם הציע לה חברות, היא הסכימה, ונהיינו "הרביעייה" זה היה הכינוי שלנו בבית הספר..כל הפסקה היינו יחד..יצאנו לסרטים הרבה..בתקופה ההיא , התקופה המאושרת ההיא הייתה הנשיקה הראשונה שלי, אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול..ישבנו על הדשא בבית שלי על שמיכה מתחת לכוכבים ושחקנו מונופול..זה היה המשחק שלנו זה נתן לנו הרגשה של ילדים קטנים. בדיוק נכנסתי לכלא ואמרתי לו "אם משהו רע יקרה לי תבוא להציל אותי ?"
"ברור שאני יבוא..אני יעבור את כל העולם בשבילך"
"בטח..חח"
"את לא מאמינה לי ?!" במבט מופתע הוא אמר לי , צחקתי.."מה את צוחקת ? אני רציני מאוד..חח" צחקנו והוא התנפל עלי..התחלנו לדגדג אחד את השני..בסוף יצא מצב שהוא שכב עלי..הוא הסתכל לי בעיניים וחייך מבט אוהב..העיניים האלו שלו..הפנטו אותי..הוא התקרב..השפתיים שלו כבר היו במרחק סנטימטר משלי..הנשימה שלי נעתקה..וזה פשוט קרה..זה היה רגע כל כף יפה..הייתי כל כך מאושרת..
חצי שנה של אושר ושמחה ..בלי פחד ובלי מחשבות על דברים רעים..בלי ידיעה שמכל מקום יכולה לצוץ סכנה.. כל הדברים האלו עברו..כל אלה עוד לא יחזרו לעולם...הכל התחיל מאותו ליל קיץ חם..ליל קיץ ששינה את חיי . החוויה הזאת... אני זוכרת כל שניה ושניה מאותם רגעים..זה היה היום הראשון לחופש הגדול..אמא ואבא לקחו אותי, את ג'יין וטיילור ללונה פארק בעיר לכבוד התעודות , "משפחה של מצטיינים" ככה סבתא קראה לנו, חזרנו הביתה בסביבות 9 , אני וג'יין עלינו למעלה לחדר..היינו כל כך עייפות , התקלחנו כל אחת בתורה ונכנסנו למיטות...
"את מאמינה שהשנה הזאת עברה ?!" שאלה אותי ג'יין..
"לא..באמת שלא, איזה כיף היה השנה..אוחח..ויש לי את ראיין שלי" אמרתי לה וחייכתי
"טוב יאללה..אני הולכת לישון" היא אמרה לי..והסתובבה וכיבתה את האור שליד המיטה שלה..
"לילה טוב..." עניתי לה וכמוה כיביתי את האור ועצמתי עיניי..
ישנתי חזק...כל כך חזק וכל כך בשלווה..מי היה מאמין שדבר כזה יכול לקרות ??
התעוררתי פתאום כשאני מרגישה משהו קר ליד העין שלי, וזה לא היה יתוש..פתחתי את העיניים וניסיתי לראות..לא הבנתי מה הולך סביבי..
מקוות שאהבתן...
ובבקשה תגיבו..
אנחנו באמת רוצות לדעת אם יש עוד קוראות
חחח
אוהבות אותכן המון...
ושוב סליחה..
😁
בננותת כמו שגל אמרה
אנחנו ממש מצטערת על הייבושש
אנחנו מקוות שיש עוד קוראות..
אוהבותת אתכן המון המון המון
יווו!!!
איזה יפהה!!
קראתי עכשיו הככללל!!1
ממש יפהה
אהבתי ממשש!!!
אבל יש קטע בפרק האחרון של אהבנתי של מי היא חברה בראד?
או ראיין??
קצת הסתבכתי..=] חח
והיהושע הזה ממש לא נראה ליי..==\..
יש קטעים שממש פחדתי...גרר..
הקיצר אהבתיי נוראא!!
ממש מדהיםם!!
אוהבת:
דקו'ש
ראיין ואשלי חברים, ובראד וקלי חברים חחח ....שמחות שנהנת [=
אהבת ? ספרי לאחרים..
לא אהבת ? ספרי לנו (ולא לאחרים..) חחח
איזה שלמותתתתתתתתתתתתת
דיי !!
בטח שיש לכם קוראות ואני אחת מהןןןןןןןןן
חעחעחעחעח
המשך מידדדדדדדדדייייייייייייי
אני במתח רצחניי((יצא חרוז))
חחיחי המשךךךךך!!
מור'צי 😊
קצת קשה לי להיזכר איך היא הכירה את בראד הזה אבל לא משנה המשךךך
בראד הוא שכן חדש וההורים שלה הזמינו אותם והם יתחברו וכל זה נעעעעעעעעע
אני זוכרת חעחעחעחע
לפ יוו
מור'צי 😊
בנות..עוד תגובות 😢
אנחנו באמת רוצות לדעת שאנחנו לא ממשיכות סתם..[=
אוהבותותכן
טוב..אז כנראה שנפסיק את הסיפור
סיימתי לקרוא את מה שפספסתי יאללה מתוקות תמשיכווו!!
זה לא יעזור אם תתבאסו ותוותרו..
כשרואים שאתן עושות מדי יום המשכים כולן ייכנסו..
אני מבטיחה לכן תנסו ותראו!
ככה זה...כי יש הרבה בנות שלא אוהבות לקרוא סיפור שלא ממשיכים אותו..
כי ת'אמת גמני שכחתי מה בדיוק מסופר פה..
מקווה שתסבירו לנו כי אני רואה שאני לא היחידה..
אוהבת אותכן מלאןןןן
יפיתי=]
מעכשיו הסיפור מתפצל לשניים, הסיפור יכתב משתי נקודות מבט שונות..
אחת אשלי גיבורת הסיפור ואחת של ג'יין ..אחותה שיספרו מה עובר עליהן בתקופה הקשה הבאה.
.הצבע האדום שייך לאשלי והסגול לג'יין..מקוות שלא תסתבכו יותר מדי,
אוהבות חנושש וגלושש=))
חחח חיפשתי ת'סיפור הזה..
ובאסה שלא המשכת אותו כמו שצריך.. אני אוהבת מתח ואקשן =/
חבל.. =[
אולי תנסי להמשיך אותו?...
וואיייי איהז מבאססססססססס!
אני ישבתי וקראתי את הסיפור והוא כל כך מותחח ובקטע הכי מותח בעולםם!!
פתאום אין יותר סיפוור?!
אולי תמשיכוו...?
ד"א זה סיפור ממש מדדדדדדדדדדדהים!
QUOTE (YAHAD @ 29/10/2006) וואיייי איהז מבאססססססססס!
אני ישבתי וקראתי את הסיפור והוא כל כך מותחח ובקטע הכי מותח בעולםם!!
פתאום אין יותר סיפוור?!
אולי תמשיכוו...?
ד"א זה סיפור ממש מדדדדדדדדדדדהים!
נכון ^
