יא...בנות אנחנו מזה
מצטערות על הייבוש
ובגלל זה החלטנו
לעשות לכן פיצוי ...
החברים של ההורים..
שלום.. אמרה לי האישה, נראתה לי די נחמדה :
אני: שלום.. כנסו.. אמרתי להם.. ההורים נכנסו ואחריהם שני ילדים.. אחד בגילי.. כמו שאמרו הורי.. ת'אמת?! הוא ילד ממש יפה.. שיער שחור ועיניים ירוקות יפות.. הוא חתיך אלי חיוך ביישן ונכנס יחד עם אחותו הקטנה.. נראית ילדה נורא מתוקה.. והם ממש דומים, גם לה יש עיניים ירוקות ושיער שחור
כולם נכנסו לסלון והתיישבו.. אמא ואבא הגיעו לאחר כמה שניות.. ואני עליתי במהירות לחדרי, והחלפתי בגדים.. למכנס שחור צמוד וחולצה לבנה.. 'אוףףףף כמה בנאדם יכול להשתנות ביום?!' חשבתי לעצמי בזמן שירדתי במדרגות לסלון..
אמא: אשלי, תכירי זה בראד אמרה והצביעה על הילד היפיוף.. וזאת אחותו, ג'ניפר.. תעלי איתם למעלה ותכירי לג'ניפר את ג'יין
אני: אוקיי..בואו..
הם קמו מהספה ועלו אחרי למעלה.. קראתי לג'יין והיא הלכה עם ג'ניפר לחדר מחשב..כי אני ובראד היינו בחדר שלנו...
אני: אל תתייחס לבלגאן..חח לגור עם אחות קטנה זה בלגאן תמידי..
בראד: חח אוקיי
הוא חייך חיוך קטן וחמוד ואמר לי
בראד : אל תדאגי..גם החדר שלי מבולגן...עברנו לפני חצי שנה בערך לפה..ככה שעדיין לא החלטתי על העיצוב
'היה לו חיוך ממש חמוד..'
אני : חח לא נורא , אני בטוחה שתוך זמן קצר יהיה לך חדר חדש ויפה
בראד : [= אני מקווה....
ואז הייתה את השתיקה המביכה הזאת..אויש איך שאני שונאת את זה...זה כל כך מביך !
"אשלי, טיילור, ג'ייני, בראד, ג'ניפר בואו.....הארוחה מוגשת.." 'יאאא איזה מזל..' חשבתי לעצמי...'לא הייתי עומד בשתיקה הזאת..' וגיחכתי לעצמי...
ירדנו למטה וראיתי את האוכל מוגש בחדר האוכל...'מוזר...אנחנו אף פעם לא אוכלים שם' חשבתי..'כנראה כי יש אורחים אמא רצתה להראות מפוארת..חחח מתאים לה'
התיישבנו כולנו מסביב לשולחן והיינו 7...לא 9 ..מי חסר ?!
"ג'ניפר...ג'ייני בואו...מחכים לכם..." צעקה להם אמא
"אוקיי אנחנו באות!! " צעקה אליה בחזרה ג'יין...היא היחידה במשפחה שמעזה לענות ככה לאמא...אנחנו אף פעם לא ענינו לה ככה..לא בגלל שאנחנו מפחדים..פשוט אין לנו סיבה...
הן ירדו במדרגות וצחקו כל הזמן
"כנראה שהן התחברו טוב..." לחשה החברה לאמא...
אמא חייכה את החיוך שלה והלכה למטבח להביא את האוכל מאושרת...
היא הגיעה והגישה לכולנו עוף ותפוחי אדמה וסלטים ומה לא היה שם...הייתה ארוחה כל כך טעימה..
המבוגרים דיברו הרבה ורק אני ובראד היינו בשקט...ג'ניפר וג'ייני הסתודדו וטיילור רק ניסה לעשות רושם על המבוגרים..
סיימנו את הארוחה ואמא אמרה לילדים לעלות לחדרים..שהמבוגרים יוכלו לדבר..
עלינו כולנו וג'ייני וג'ניפר ישר נכנסו לחדר מחשב וסגרו את הדלת אחריהן...
בראד : נראה כאילו הן כבר מכירות חח
וצחקנו שנינו..
אני : איך זה שאתה בשכבה שלי ואתה פה כבר חצי שנה ואף פעם לא ראיתי אותך ?
בראד : אה...\= אני די ביישן אז אין לי עוד חברים אז אני בדרך כלל נשאר בכתה וקורא או משהו כזה
אני: חח אז מחר אני אכיר לך ילדים...
בראד: חח את לא חייבת
אני: אבל אני רוצה
בראד: חח אוקי תודה
אני: אין על מה..תראה גם אני לא מאלו שיש להן מלא חברות וידידים.. אמרתי והשפלתי את ראשי.. "אבל אני אכיר לך את מי שאני מכירה" הוספתי.. וחייכתי אליו..
ישבנו שם עוד איזה חצי שעה וסיפרתי לו על כל המקומות הנחמדים בעיר שהוא לא הכיר...
עד שאמא שלו..שלאחר מכן גיליתי שקוראים לה דיינה קראה לו ולג'ניפר אמרתי לו ירדתי איתו במדרגות וראינו את הורים שלו מחכים לו עם ג'ניפר...היה כבר 10:30 ואני הייתי הרוגה מעייפות...ג'ייני חזרה לחדר ונשכבה במיטה..באתי והתיישבתי עליה
ג'ייני : רדי ממני יא שמנה חחח
אני : אני ? שמנה...את יותר!
חח צחקנו כי אנחנו שתינו יודעות שאנחנו יחסית רזות
אני : איך היה עם ג'ניפר ? היא נחמדה ?
ג'ייני : אממ...אני כבר הכרתי אותה \=
אני : באמת ?! איך ??....
ג'ייני : זוכרת שסיפרתי לך על הילדה שהגיעה לכתה שלנו לפני חצי שנה ואף אחד לא דיבר איתה ?
אני : נו ?
ג'ייני : זאת היא...
אני : די! רציני ? אני רואה שנהנתן ביחד..רואה שלא הייתה סיבה שלא תתחברו ?
ג'ייני : כן...הבנתי את זה...הגעתי למסקנה..אני הולכת להכיר לה את כל הבנות והבנים..את תראי כולם יאהבו אותה..אני יודעת היא ממש חמודה..
אני : ג'ייני את כל כך צודקת..זה נראה כאילו אתן מכירות מתמיד..
ג'ייני : כן...אנחנו נהיה חברות טובות לפי מה שנראה לי..
אני : אני שמחה [=
ג'ייני : ואיי ולא סיפרת לי איך היה עם בראד..הוא נראה חמודדד
אני : חח כן...אבל אין לי שום עניין בו..
ג'ייני : וואלה ? אז למה ישר שהוא הגיע החלפת בגדים לצמודים ?
הסמקתי ורק אמרתי לה "לילה טוב.." היא צחקה והעיפה עלי כרית..לא החזרתי לה , הייתי עייפה ורציתי להיכנס למיטה שלי..כביתי את האור ונרדמתי בשלב כלשהו..כי אני רק זוכרת שהתעוררתי למחרת בבוקר והייתי לבד בבית..ליד המיטה חיכה לי פתק שבו היה כתוב
"אשלי מתוקה..בוקר טוב במטבח מחכים לך פנקייק , תאכלי כמה שבא לך אני ב- 2 כבר חוזרת...אם את צריכה משהו אני בפלאפון וגם אבא..ג'ייני חוזרת ב- 1 אם תוכלי לחמם לה ארוחת צהריים זה יהיה נחמד..נשיקות, אמא" וכך התחלתי את היום הזה..שלא נראה לי חשוב כל כך..טעיתי ,
יום זה היה התחלתה של התקופה השחורה בחיי
מקוות שתהנו
ואל תשכחו להגיב 😉





