אם יש מישהו שאתם אוהבים, אבל באמת אוהבים ואומרים לכם זהו לא תיראו אותו יותר, לא תיהיו איתו בקשר גם לא בטלפון תיהיו מנותקים מימנו לחלוטין וזה הבנאדם הכי חשוב לכם בעולם ואין ברירה אי אפשר לשנות את זה.
איך הייתם מתגברים?
מנסים לא לחשוב עליו
משנים את הגדרה שלו בשבילך
ואחרכך עם הזמן הוא הופך רק לזיכרון
אם מנותקים מהאדם הזה אז מתגברים באופן טבעי...
אבל זה בנאדם שהייתם רגילים לראות הרבה זמן, כל יום לדבר איתו בטלפון ושיש לכם זיכרונות ממנו.
וקשה לא לחשוב כי כל דבר מזכיר אותו.
אני מדברת איתך מנסיון.
עם הזמן והניתוק שוכחים.
גם אני עברתי פרידה כואבת..
מתגעגעים עד שזה הופך לחסר משמעות ואת לא מבינה מה את עושה בכלל
בשלב מסוים זה נמאס
"..רחוק מהעין רחוק מהלב.."- אני מאוד דוגלת במשפט הזה..
אבל נסי גם את זה "רחוק מהמחשבה רחוק מהלב.."
לא להגיד - אני לא מצליחה לשכוח ובאמת לא לנסות.. אין לא יכול - יש לא רוצה.. ואני למדתי את זה בדרך הקשה ... אני יודעת מה אני אומרת ..
לצערי.
אני חושבת שאי אפשר להתגבר...=/ יש איזה חודש שלא מפסיקים לחשוב עליו ואי אפשר להילחם בזהה...אי אפשר לשלוט בזה... פשוט נותנים לזמן לעבור ולאט לאט שוחכים ממנו....
אני אישית מאהבה הראשונה שלי שהייתה לי מקרה דומה לא שחכתי ממנו עד עכשיו...=// כאילו אני לא בוכה עליו כבר וכאלה אבל בכל זאת הוא הרבה פעמים בראש שלי...
(הוא היה לפני שנה)
אבל זה בנאדם שאני אוהבת ועובר עליו משהו מאוד קשה ואני כל הזמן דואגת לו בגלל זה ומפחדת שיקרה לו משהו. הוא ממש לא בקו הבריאות ואני לא יכולה לעזור לו. תמיד בראש יש לי את הדאגה הזו.
עד עכשיו היינו רחוקים רק פיזית, עכשיו ניהיה רחוקים גם נפשית. זה הורג אותי. 😢 .
כמו שמישי פה כבר אמרה רחוק מהעין רחוק מהלב קצר ולעניין
למה לא נשארתם ידידים או משהו כזה? לפחות עד שהוא יהיה בסדר... לא מובן לי הסיפור הזה במיוחד...
לא יודעת אם נישאר ידידים. אנחנו צריכים לדבר על זה. אני רוצה ברור...
ואי אפשר לדעת מה יהיה בסדר. מחלה נפשית יכולה להמשך שנים.
ולדעתי עדייף שהיא לא תיהיה איתו במצב הזה
בוכים על זה, עצובים על זה
בלילה אתה חושב למה?!
אבל אחרי זמן כלשהו
הפצע מגליד (מנסיון אישי)
ואחרי זמן כלשהו תשימו לב שאתם כבר לא חושבים על זה כל-כך הרבה..
בהצלחה מאמי, מקווה שתתגברי
חצי שנה, שנה זה המון זמן...