===סיפור החיים שלי===

יפהה :]
תמשיכיי..

מושלם מושלם מושלםםםםםםםםםםםםםםםםםם!!
איזה חיים מעניינים ומפחידיםםםם
חחח איזה ישנונה...

תמשיכי זה נדייייייייייר!

שחר!לה: תודה על התגובה בובה בקרוב יהיה המשך

סתם_ילדה: תודה מאמי על התגובה וכה הם באמת מפחידים חיחי בקרוב המשך ונראה לי את חדשה לא?? בכל זאת תהני מהקריאה

מור'צי 😊

הפרק מוקדש לבתאלי יפה צ'לי לפ יווווווווווווווווווווווווו

בסדר יפה שלייי אני יבוא מאוחר יותר....
לקחתי כסף ופלאפון ואני ואיתי יצאנו לכיוון המכונית שעמדה בחניה שלמה בלי סריטה אחרי אותו לילה
איתי עמד כמה דקות ובחן את המכונית ואז פתח לי את הדלת ומיד רץ לכיוון תא הנהג והתניעעע
שהגענווווו....

===פרק 47===:

יצאתי מהמכונית קצת מהססת לא יודעת מה לעשות ללכת או
לא להמשך לכיוון הבית שלו או לחזור מהר
למכונית של איתי אוליי אני ילך ...אמרתי לעצמי הרגליים כאילו היו תקועות באדמה
לא נתנו לי ללכת עצב פתאומי השתלט עליי
לא ידעתי מה לעשות פתאום איתי עצר פתאום וראה שאני לא לידו הוא הסתובב והתקדם לעברי...
מה קרה בובה הוא לחש והחזיק לי את הידיים..
מה קרה !!! את ממש רועדת הוא כבר הרים את קולו
הסתכלתי בעיניים שלו ושתקתי הוא הסתכל עליי מנסה להבין אותי עם לא בדיבור אז אוליי דרך העיניים
הוא חייך אליי חיוך קטן ...בואי הוא אישר
בואי נו אני נכנס איתך את לא לבד יהיה בסדר יפתייי
נאנחתי והתחלתי ללכת ...הצעדים התחילו להיות כבדים יותר ויותר הרגשתי מסוחררת
אבל המשכתי ללכת כמו מתוך חלוםםם .... הוא החזיק בידי כל הדרך לכייון הבית של דניאל
הבית שכל כך שמחתי לבוא לשם הייתי אז כל כך מאושרת איך הכול נחמק מהזיכרון
כאילו שרפו את האושר הדבר שאני כל כך רוצה שיהיה
עצור שנייה סיננתי לאיתי הסחרחורת הלכה והתגברה אוליי זה מהלחץ
אני לא הייתי שם המוןןן עוד מאז
הלוויה של דניאל ...המוות שלו אחחחח כל כך קשה לי להגיד את המילה הזאת
מוות ...מזה מוות בכלל למה מתים?? למה אין חיים לנצח
שאלות שאין להם תשובות כמו הגלים של הים אי אפשר לדעת מתי הם יגיעו
ושהם מגיעים לא תמיד אפשר לברוחחחח
אחרי עצירה קטנה בדרך לביתו של דניאל החלטתי להיכנס השתלט עליי מין אומץ כזה של הוא לא שם
כאילו פחד שהוא יראה אותי עם איתי...
עמדתי ליד הדלת נשמתי עמוק ודפקתי על הדלת ....
אחרי מספר דקות נפתחה הדלת ורונה (אמא של דניאל) פתחה לי את הדלת...
שלום חמודה היא חייכה אליי חיוך קטן וחיבקה אותי קרוב אלייה
לטפה את לחיי בואו כנסו היא אמרה ושוב חייכה ..
נכנסנו כל העיניים ננעצו בי הסתכלתי על איתי והוא חיבק אותי והתקרבנו בצעדים מהירים לסלון
ישבנו על הספה ושתקנו עדיין מחזיקים ידיים
מה תירצו לשתות רונה באה ושאלה את כולם ...נס ,נס קפה,תה,קולה,קצת מים...נשמעו כמה קולות
אני שתקתי ..ומה לך ? רונה שאלה וחייכה לכיווני
קולה גם לי איתי מיד התפרץ...
אוקיי רשמתי צחקה לה והלכה הסתכלתי על כולם את רוב הפרצופים הקארתי חלקם לא
וחלקם לא ראיתי מלאת מחשבותתת בהיתי בתמונה יפה של דניאל שהייתה טלויה על הקיר
אז מה מור קולו של רועי פתאום נשמע מתקדם ומתיישב ביני לבין איתי
איך זה ביחד עוד לא נגמלת מדניאל וקפצת על מישהוא אחר ??
מה ????אמרתי והסתכלתי עליו
איך זה ביחד שאלה פשוטה...לאאאא???
תסתום ת'פה שלך י'נמושה אין לך כבוד בגרוש אין לך בושה אההה אני ומור לא ביחד אנחנו רק ידידים
וגם עם היינו זה בכלל לא עיניך מה אתה דוחף את האף לכול מקום אההה שיווצר מגעיל פתאום איתי ענה לו כאילו פרק את כול כעסו על רועי
העדפתי לשתוק הייתי כול כך הממומה מהשאלה וזה עשה לי משהוא מין נעיצת סכין בלב שגם ככה
בקושי מתפקד...
עיניי התמלאו דמעות והלב פוט נקרע לי כל כך כאב לי קמתי מהסלון ורצתי לכיוון הדלת
רונה באה מולי פתאוםםם מה קרה יפה שלי ??
לא יכלתי לענות פשוט יצאתי סוגרת אחריי את הדלת ורצתי ....לא יודעת לאין
פאחרי הרבה זמן של ריצה עמדתי לרגע מתנשפת והדמעות לא הפסיקו לזלוג על פניי כל כך כאב לייי
הסתכלתי מסיבי וראיתי שבעצם לפה הייתי צריכה לבוא החלטתי להיכנס
לא היססתי נכנסתי בביטחון הכול היה שקט ומידי פעם שומעים ציפורים אבל הכול שקט
מסתכלת על האבנים הלבנותתת שחרוטות עליהם השמות ועיניי מחפשות בודקות כול אבן ואבן...

תגיבו לייי זה חשוב לי

מור'צי 😊

יאאאאא=[
איזה פרק עצוביייייייייייייייי
אאממאאאאא
כל כך עצובבבב שזה קורה באמתתתת😢

המשכווווווש
ותודה על ההקדשה מאמייייי=]
מתה עליךךךך

בתאלושששש=]

איזה עצובב אוףף :[

תמשיכי בובהה

בית קברות.. =[[
אמא כולי צמרמורות יאאאא
מאמי שלי המשךךך!!

יפההה שלייייייי שלושהה פרקים מ=ד=ה=י=מ=י=ם--אין עליךך!!!
כבר אמרתי את זה לא??? 😂
ה-מ-ש-ך מ-ה-ר מ-ה-ר!!!
אמאא למה נראה לי שדניאל חיי?!?! 😢
התגעגעעתייי!!!!!!!!!1
הרבה זמן לא הייתי פההההה אוהבתת 😁
שבוע טוב

הפרק מוקדש לעדנוש יפה שלייייייייייייייייייי!!!

הסתכלתי מסיבי וראיתי שבעצם לפה הייתי צריכה לבוא החלטתי להיכנס
לא היססתי נכנסתי בביטחון הכול היה שקט ומידי פעם שומעים ציפורים אבל הכול שקט
מסתכלת על האבנים הלבנותתת שחרוטות עליהם השמות ועיניי מחפשות בודקות כול אבן ואבן...


===פרק 48===:
מחפשת איפה הניחו את האוצר שליי מנסה להיזכר מאז ההלוויה לא ביקרתי שם הוא בטח התגעגע חשבתי לעצמי איך נתתי לו להתגעגע למה לא באתי לפני למה לקח לי כול כך הרבה זמן עד שבאתי לכאן
פתאום הרגשתי רוח נעימה שקיררה את פניי נשמתי עמוק לעבר הנוף המדהים וכאילו הרוח כיוונה אותי
לכיוון הנכון הגעתי למקום מדהים
מלא עצים ופרחים צבעוניים ממש חלקת גן עדן קטנה עליתי 4 מדרגות והגעתי אליו אל האהוב שלי
הסתכלתי מרחוק פתאום היססתי והתקדמתי בצעדים קטנים לעבר האבן הלבנה חסר הרגשות שבטוחו שוכב
שוכב....הסתכלתי שוב מנסה לבחון את חלקת האבן מכמה צדדים
על האבן חרוט השם שלווו אייי קשה לי אפילו להסתכל, מה אני יעשה, מה אני יעשה
להתקרב או לאאא אני כל כך רוצה אך משהוא עוצר בעדי
משהוא שחזר ממני כאילו יש שני צדדים שכל אחד מושך לכיוון אחר צעד קדימה צעד אחורה
דניאל שלי מילמלתי בקול חלוש...מצפה שיענה לי אך לאאא אין קול רק דממה
דממה עצובה שקטנה של מקום ששיך רק למתים לאלה שרק הנשמות שלהם עדיין מסתובבות בקירבנו
עם רק היה לי סימן סימן קטן עם כדי להתקרב כדיי לגעת ....
התיישבתי צמוד למדרגות ורק עיניי ננעצו בקבר שלו בקבר של דניאלללללל
זה פשוט לא יאומן שבתוך האבן שמכסה את האדמה שוכב נער ,נער תמים ,נער שעדיין לא הספיק לחיות את חייו ,נער שאפטן ארפתקן שתמיד אהב את החיים וניצל אותם שבחיים לא פגע באף אדם
כולם אהבו אותו אין אחד שלאאא
פתאום הרגשתי דחיפה קטנה והתקרבתי אליו די מהססת....
עכשיו יותר מתמיד הייתי קרובה יותר ויותר אל האוצר שלי ....דניאל ? שאלתי למרות שידעתי שלשאלה
שלי לא תיהיה תשובה העיניים שלי כבר כימעט התחילו לדמוע הזמן כאילו עוצר מלכת ...
והשקט...השקט הזה פשוט הורגגגג...!!!
אבל הרגשתי טוב להיות שם כאילו הוא נמצא לידי ממש מאחורייי תמיד שם בשביל להחזיק שבטעות אני
לא יפול או מישהוא ינסה לפגוע בי
הושטתי יד לכיוון האבן הלבנה והעברתי ידי עליה על האותיות על כולה ....
לא האמנתי לא האמנתי שדניאלי דניאלי שלי נמצא שם ..

דניאל שלי...
מה אתה עושה שם איך עזבת אותיי ככה פתאום ביום בהיר כזה
תיכננו כל כך הרבה להתגייס ביחד לבלות את כל השנים שלנו ביחד
ולהזדקן אפילו אחד ליד השניייי
תמיד אמרנו את המשפט הזה "עד שהמוות יפריד בינינו לא ידעתי
שזה יגיע מהר כל כךךך לא תיארתי לעצמי שאני יבוא לבקר אותך פה במקום הזה
במקום שהשקט שולט בו ממש נכנס לעצמות ומעביר גל של צמרמורות
אהוב שלי אתה לא יודע כמה אני מתגעגעת אלייך לנשיקות לליטופים למילים
ליופי לחוויות האין סופיות....
אתה יודע ? שרציתי ללכת אלייך ממש התכוונתי לזה רציתי להיות שוב איתך שנהיה לנצח ביחד
אבל אז הגיע איתי "שניסה להוציא אותי מזה" הוא דומה לך ברמות מטורפותתתת
אני כימעט ונפלתי ברשת הזאת עד שהוא לא הסביר לי לאט הייתי פשוט מהופנטת חשבתי שעבדו עליי אבל לאאא הכול היה אמיתי למרות שזה נראה הזוייי
אתה בטח מחייך כמו תמיד שאמרתי לך דבר קצת הזויי ולא נורמלי חיוך תמים מלא אהבה
א..נ..י א...ו...ה..ב..ת א...ו...ת...ך... דניאל שלייי אני לא רוצה להשתחרר ממך אני לא מסוגלת לחיות בלעדייך אין לי חייםםםםםםםםםםם אין לי ...פה כבר הגבהתי את קולי
כל מילה שיוצאת לי מהפה כל מחשבה כל צעד וצעד שאני עושה זה אתה אתה אתה אני לא מסוגלת יותררר
תגיד לי מה לעשות איך להתנהג ...אפילו רועי כבר חושב שהחלפתי אותך שהשתחררתי ממך אבל אף אחד לא יודע אף אחד לא יודע שהלב שלי קרועעעע נטוש עזוב פגוע מדמםםםם
ואין לו מרפאאאאאא אין דבר שאני מסוגלת לעשות כדי לדחוק את זההה!!!
אהוב שלי...

ואז השתתחתי על האבן והדמעות פרצו להם כמו מתוך סחר אטום לא יכולתי עודדדדד
פתאום שמעתי צעדים מאחוריי לרגע שתקתי והרמתי את קולי וראיתי צל מאחורייי לא העזתי להסתובב
מ..ו..ר ?? הוא אמר קצת מגמגם....

תגיבו ליי בבקשה כתבתי את זה עם המון מאמץ ודמעות ממושכותתתתת
זה חשוב לי ...

מור'צי.. 😕

-=-2תאל!ש-=-: בתאלושש בובה שלייי תודה מאמי על התגובהההה ובאמת עצובבב😢 לףף יווו

שחר!לה: שחושששש מאמי שליי תודה על התגובהההה בקרוב המשךך

איי_לאב_טושי: טניוששש יפתי תודה על התגובהה וגם בי עבר צמרמורת שכתבתי את זההה...זה משהוא מטורףףף....

עדן--עפולה : עדנוששששששששש בובה התגעגעתיייי!!!! כמה זמן לא הייתתתתתתתת!!!!
תודה בובההה איזה חיוך העלת לי שחבל"זזז חיחיחי אגב דניאל לא חייי😢 והלוואי שהיית צודקתתת
אני ינסה לשים היוםםם בובהההה לב יווו

מור'צי 😊

????

בטוחחחחחח איתיייייייי.!!!!!

פרק מהממםםםם
ועצובב=[

המשששששך
בתאלושששש

המשךך :]

יפההההההההההההההה שליייייייייייייייייי!!!!!
1. תודהה שהקדשתת לי תפקק איזה כיףף לי 😊
2. מאמי אני מה זההה מבינה אותךךך ואני מקווה שעכשיו אחרי שכתבתת את הפרק הזה הוקל לךך..
אני מקווה שכתיבת הסיפור לא עושה לך רע..
ואני רק רוצה שתדעי שאני לא רק באתר פה בשבילךך.. ואת יכולה לדבר איתי על ה=כ=ל להתייעץ וכל דבר שתרציי אל תשכחיי את זה...
אוהבתת!!!
ואנייי ממש מצטערת בשבילך שעברת את כל זה את מקסימה ולא מגיע לך
ה=מ=ש=ך יפתיי..
שבוע טוב

-=-2תאל!ש-=-: בתושששש תודה מאמי על התגובה בקרוב יהיה המשךךךך😊

שחר!לה: שחושש תודה יפתי על התגובה בקרוב המשך..

עדן--עפולה: עדנוש יפה שליייייייייי בבקשה בובה ...זה מאוד משחרר וזה מוריד ממני משהוא כזה סוג של השתחררות הסיפור זה כמו התעוררות הזיכרון וזה דווקא נחמד יש רגעים שאני בעצמי המומה צחוקת בוכה אבל זה מאוד משחרר ותודה בובה גם את יכולה לדבר ולהתיעץ איתי בכוללל אוהבת אותך יפה שליי!!
שבוע טופפפ

מור'צי 😊