את כותבת ממש ממש מדהיםםםם
תמשיכי דחוףףף
תעשי שהיא תחיהההההההההה ותיצא מזה..אבל תמשיכי עם זה..חחחח
זה יהיה באמת מענייןן..
חולה עלייך והמשך דחוף..עכשיו!!!!!!!!!!!!
עכשיו
עכשיו
עכשיו
😁 😊
יולי-בואו בבקשה.. אמרה ואני קמתי.. היא חיבקה אותי לצידה ויצאנו מן החדר..
כל האנשים הישובים בחוץ הביטו בנו... בעייניו הדומעות... ברעידות יידי שרק גברו מצעד לצעד..
אלירן כבר דיבר בטלפון כניראה שעם אבא.. לא כל כך הקשבתי..
הייתי מרוכזת בדרכי למקלחת אישפוז.. מרוכזת בדרכי אל המוות.............
הרגשתי את ידו ניתמנת בתוך יידי.. נותנות לי הרגשה שאני לא לבד בכל הסיפור..
אלירן-אבא ואמא בדרך..
אני-אבל אמא..
אלירן-שש.. הם בדרך...
אני-כבר סיפרת להם? שאלתי מפוחדת..
אלירן-לא... אני חושב שמישהו מקצועי צריך לדבר איתם..
אני-אוווף.. חיבקתי אותו וכנסנו לחדר פנוי בסוף המזדרון..
יולי-טוב אני מציעה שתחליפי בגדים.. יתכן שעוד היום תעברי סידרה של בדיקות..
אני-טוב.. אמרתי ללא בריירה.. עוד לא מבינה באמת מה קורה לי.. מה קורה בגוף שלי...
החלפתי לבגדים המגעילים של הבית חולים.. נשכבתי על המיטה ותוך שניה אינפוזיה חדרה לוריד שביידי..
אני-אוו.. שחררתי כאב קטן..
יולי-עוד מעט יבואו יקחו ממך דם.. ותעברי עוד סידרה של צילומים..
אני-טוב... אמרתי והיא יצאה.. ואלירן התיישב ליידי על המיטה..
אלירן-הכל בסדר?
אני-זאת שאלה דפוקה..
אלירן-אני יודע.. אמר מתנצל.. אני פשוט לא יודע איך להתנהג עכשיו..
אני-אתה לא צריך להתנהג שונה רק בגלל שאני הפכתי למישהי שונה..
אלירן-לא את לא שונה..
אני-אני כן.. אני חולת סרטן עכשיו.. אני עוד אחת מאותם ילדים שמרחמים עלייהם.. אותם ילדים שחיבים במפחד מן המוות..
אלירן-אושררר.. אמר מנשק את ידי.. הכל יהיה בסדר.. ואין לך מה לפחד.. אף אחד לא יקח אותך ממני הבנת?
את חזקה ואת תצאי מזה... את חייבת לצאת מזה..
אני-אלירני.. אמרתי מחבקת אותו שעוד צרור של דמעות השתחרר ממני...
אלירן-ששש אל תבכי... אל תבכי... הכל יהיה בסדר... הוא אמר ואני המשכתי לבכות בין ידיו שעטפו אותי.. שמרו עליי.. אבל זה היה מאוחר מידיי..
בכי נשמע מפתח החדר.. התנתקתי מליאור והבטתי לכיוון הדלת..
היא עמדה שם.. כל כך חיוורת.. כל כך תשושה.. עיינה הורידו דמעות.. ידה הרועדת כיסתה את פיה שפחד לשחרר יבבת בכי...
היא הביטה בי כלא מאמינה... הסתכלתי עליה כשעוד אני בעצמי מנסה לעצור את דמעותיי...
הורדתי את ראשי.. התביישתי.. פחדתי.. הרגשתי מגעילה עכשיו... ותוך שניה יכולתי לשמוע את בכיה משתחרר על כתפי ואת הריח שלה נספג בי.. בראותיי.. שאולי עוד כמה זמן יחדלו מלנשום..
אני-א....אמאא... בכיתי מחבקת אותה.. אמאאא.. אני ימות אמא.. נכון שאני אמות? שאלתי לא מחכה לתשובה...
אמא-לא.. לא אושר.. אמרה מביטה בי מנגבת את דמעותי ומסיטה את שערי מפניי.. את לא תמותי..
אני לא אתן לזה שתמותי.. זה קורה.. לכל בן אדם זה יכול לקרות.. ואת תצאי מזה.. את עוד תשכחי שזה קרה בכלל..
אני-אני לאא... אמא אני לאא... בכיתי.. היא בכתה.. אלירן בכה.. ואני רק חיכיתי שמישהו יבוא ויקח אותי משם.. שיוציא אותי מהחור הזה ויעיר אותי.. יעיר אותי מאותו סיוט..
אח כניראה שהחיים שלי הם סיוט.. מעכשיו הכל שחור.. חשוך.. חסר חיים... ככה הרגשתי..
רייקנית כל כך שפחדתי עוד יותר שאני כבר לא אני..
אמא השכיבה אותי אחורנית על הכרית הקרה..
אמא-תנוחי אוקיי? עוד מעט אבא יבוא.. אוקיי? תנוחי ילדה שלי...
ואני רק המשכתי לבכות בשקט.. היא כיסתה אותי בזהירות.. נושקת לפני הרטובות...
אלירן-אמרו שהיא תעשה עוד בדיקות היום..
אמא-כן.. ראש המחלקה עובר על הצילומים שלה והם יחליטו מה לעשות..
אלירן-טוב אני הולך להביא לנו משהו לשתות.. אושר את רוצה משהו? שאל בתקווה שאני אחייך לארצה כל מה שרק אפשר...
אני-לא.. אמרתי כמו חסרת חיים.. כמו מומייה.. לא.. הידהד בראשי.. ומבטי נתקע בתיקרה..
אמא-אושר שלי.. אמרה מתיישבת על הכיסא לפניי מלטפת את ידיי כשידה עוד רועדת..
הכל יהיה בסדר.. אני מבטיחה לך.. הכל יהיה בסדר.. אנחנו נצא מזה ביחד.. חח אושר.. שתבריאי.. נעשה לך חגיגה ענקיתתת... עם כל החברים.. עם המשפחה..
אני-מישהו יודע? נזכרתי פתאום בכולם..
אמא-לא..
אני-יופי.. אני לא רוצה שמישהו ידע מזה הבנת? אמרתי עדיין תקועה בתיקרה החיוורת..
אמא-אושר..
אני-אני לא רוצה...
אמא-אבל לא צריך להסתיר את זה.. גם אי אפשר להסתיר את זה..
אני-לא מעניין אותי.. עד שאני לא יוצאת מזה.. אם אני יצא מזה.. אף אחד לא ידע מזה..
אמא-אבל.. אולי זה יקח הרבה זמן...
אני-לא אכפת לי.. תגידי שאני בחו"ל אצל דודים...
אמא-אושררר...
אני-שמעת אותי?! הסטתי את מבטי לעברה..
אמא-אושר.. אמרה בקול רך יותר מנשקת את ידי בעדינות..
הפלאפון שלי צלצל פתאום.. בהיתי בו בלי חשק לדעת אפילו מיזה.. אף אחד לא עיניין אותי..
אני-תכבי את זה...
ואמא רק לחקה את הפלאפון אל ידה..
אמא-זה ליאור.. מבטי חזר אליה במהירות.. הבטתי בפלאפון שהמשיך לצלצל..
וניזכרתי בו.. נזכרתי בליאור.. מה אני אעשה עכשיו?! איך אני אחביא את זה ממנו? ה' למהההה... למה לייי? מה עשיתי רע בחיים שמגיע לי כזה דבר... בבקשההה..
התחנתי בתוכי נושאת מן תפילה שאולי תשמע מעמקי ליבי ונשמתי...
אמא-אושרר... ניערה אותי בעדינות..
אני-מה.. עניתי בחולמנות..
אמא-לענות?
אני-לא.. חטפתי את הפלאפון מידה והשתקתי אותו כי הצילצול גרם לראשי לכאוב...
אמא-למה את לא עונה לו?
אני-אני אצטרך לספר לו.. ואני לא רוצה..
אמא-אבל הוא חבר שלך..
אני-אמא.. בבקשה אל תספרו לאף אחד.. גם לא לליאור.. גם לא לעינב..
אמא-אבל למה אושר? את רק מכאיבה לעצמך..
אני-ה' כבר הכאיב לי מספיק..
אמא-אל תדברי ככה..
אני-כן אמא.. ה' שונא אותי.. אז כבר לא אכפת לי מאף אחד.. גם לא אכפת לי למות..
אמא-אושררר.. צעקה לי.. איך את מדברת?! את רוצה לחיות.. את תמיד אהבת את זה.. את אוהבת את החיים באותה מידה שהם אוהבים אותך...
אושר תחשבי עליי.. על אבא.. על אלירןןן... מה נעשה בלעדייך?! איך נחייה? איך את חושבת שחברים שלך יקבלו את זה..
אני-הם לא ידעו...
אמא-אושר דייייי...
אני-דיי אתתת... צעקתי ואלירן נכנס לחדר עם בקבוקי שתיה..
אלירן-מה קרה?
אמא-היא לא רוצה שמישהו ידע..
אלירן-גם לא ליאור..
אני-אמרתי אף אחד...
אמא-הוא התקר והיא לא ענתה לו..
אלירן-אושר את חייבת לספר לו...
אני-אני לא... אמרתי ועייני רצו שוב לשחרר גל של דמעות.. ליבי שוב רצה לשחרר את עצמו מן הכבדות הזאת שנחתה עלי בשניה...
לא ידעתי מה לעשות.. לא רציתי שידעו.. שיצחקו.. שיתרחקו.. שירחמו.. לא רציתי את זה...
שיחשבו שנסעתי.. שיחשבו שעברתי דירה... אבל.. אבל ליאורר... חשבתי עליו ודימעה זלגה לה..
מה אני יעשה עם ליאור... הוא בטח יגעל ממני כשאני אספר לו... אנחנו נצטרך להפרד כשהוא ישמע..
אין אין אני לא יכולה לספר לו.. אני לא יכולה שניפרד.. בטח לא עכשיו.. אני צריכה אותו בלב שלי...
אבל צריכה אותו ליידי.. אבל.. אבל אי אפשר..
אותן מחשבות נעלמו וחזרו מדיי שניה ושניה.. עצמתי את עייני.. אך תוך מספר שניות הלצתי לפתוח אותם..
אחות במדים לבנים נעמדה ליידי..
האחות-שלום.. חייכה.. הכל בסדר?
אני-כן.. אני חושבת..
האחות-הכל יהיה בסדר..=] טוב אז אני מעכשיו אלווה אותך לאורך כל הטיפול עד שתצאי מכאן בריאה...
אני-אם אני אבריא..
האחות-היי אני רואה שהתחלנו ברגל שמאל.. תאמיני לי שזה לא יעזור לך ולנו בשום דבר..
אנחנו צריכים את השיתוף פעולה שלך.. את הכוח שלך.. הגוף שלך צריך רצון וכוח כדי לחזור לקדמותו..
אז אושר.. מה את אומרת? נתחיל להתאמץ כדי שנצא מפה כמה שיותר מהר?
אני-חח טוב.. חייכתי חיוך כבד..
האחות-טוב אז אני אלכסנדרה.. ואת יכולה לקרוא לי גם אלכס.. אוקיי?
אני-אוקיי..
אלכס-טוב אז מה את אומרת.. אולי נקח לך קצת דם? שאלה בחיוך..
אני-אני מפחדת..
אלכס-אין לך מה לפחד.. אמא פה והמחט ממש ממש קטנה.. לא תרגישי אפילו...
אני-אוקיי.. שלחתי מבט לאמא שנראה הרבה יותר שלווה.. והיא אחזה ביידי...
אלכס-אוקיי.. היא לקחה את ידי וישרה אותה.. עם חומר חיטוי עברה על המקום שבו המחט צריכה להכנס..
והופ תוך שניה היא כבר הייתה בתוך הוריד שלי.. הבטתי בתיקרה.. מנסה להתעלם מן אותה תחושה מחרידה..
אלכס-טוב סיימנו.. אמרה לוחצת צמר גפן לאותו מקום ומקפלת את ידיי.. זה היה נורא? שאלה..
אני-לא...
אלכס-טוב אני רוצה שתתחילי לשתות ולאכול כרגיל..
אני-אני לא רעבה..
אלכס-בטוחה? לא בא לך איזה פיצה ככה?
אני-חח פיצה.. אמרתי והתאבון צץ...
אמא-רוצה לאכול פיצה?
אני-כן.=]
אלכס-חחח יופי..=] אני רוצה שתמנעי משתית קולה.. זה לא בריא..
אמא-היא מכורה לזה..
אלכס-כן גם הבן שלי.. הם לא מבינים כמה רעל יש בזה..
אני-חח רעל...
אלירן-אז את רוצה פיצה? שאל בקול מתוק..
אני-חחח כן...
אלירן-איי גם לי בא.. טוב אז אני הולך לקנות אוקיי?
אני-אלירן.. קירבתי אותו אליי לחשתי לו.. אבל מהר למה אני מתה מרעב..
אלירן-חחח אין בעיה.. צחק ויצא מן החדר..
אלכס-טוב אני אתן לך לנוח ולאכול.. בערב יש לך ביקור רופאים ואני עד אז אבוא כמה פעמים לראות מה איתך..
אני-אוקיי...
אלכס-אז בה ביי..
אמא-תודה.. אמרה אמרה ואלכס יצאה מן החדר..
הרגשתי רטט והבטתי בפלא.. וזו הייתה הודעה מליאור..
ליאור-אני מתקשר אליך אלף פעם, איפה את?!
לא עניתי.. פחדתי..
ליאור-אושר מאמי אני מתחרפן מדאגה, בבקשה תתקשרי אלי כשאת קוראת את ההודעה..
נאנחתי אחורה... לא ידעתי מה לעשות.. עצמתי את עייני מנסה לחשוב...
אך כניראה שנירדמתי.............................................
טוב יצא קצר ומעפן..
פשוט אני מתה מעייפות..
תגיבו המוןןןןןןןןןן
אוהבתתתתתתתתת הכי בעולםםם
מואואואואאההההה
לילווושש=]
יואו מאמיי איזה יפהה איזה מרגשש איזה כואב חח הזלתי כמה דמעות חחחח כמה וכמה
אבל שתספר לליאורי.. הוא יהיה איתה.. רק לליאורי... 😢
מחכה להמשךך
אוהבתת
טלוש
אגב, יש מצב לאמא שלה יש גם?
מאמי זה יצא מ-ה-מ-םם😊
אני פשוט מכורה לסיפור שלךךך=]
דיייייייייייייי כל כך עצובב..... 😢 😢
תמשיכיי לילושקה
מממממממואה
וואיי ממש עצובב..ומדהים.!!
תמשיכי דחוף
😢 😢 😢
איזה יפההה ועצובבבב
תמשיכייי 😢
מה??????...
מה סרטןן עכשיוו??
איזהה מסכנההה
וליאורר גםם..
אוףף וכולם מסכניםםם =[
המשךך
אמא =[
יירדו לי דמעותתת..זה ככ עצובבבב..
הכתיבה שלך מרגשת אותי משוו פחדדד..
אבל אוף! אני רוצה שליאורי יהיה איתההה..
וגם ירוןן שיתמוך בההה..
יאווו המשך דחוףףף..
אופיי..
רק המחשסה של מה שקורה לה גורם ליי לבכות..
בעעע לא עליייי ולא עליכם...טפו טפו טפו..חחח
יאלה תגיבוו עוד המוןןןןןןןןן
אני רוצה המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
לילו'שש ימכושרת!!!
סתיוו'שיתתתתת 😊
יאאא איזה מתוקותתתתתתת....
חחח למה לבכות?! למה להיות עצובות?
חחח זה כולה סיפור...
ואני שמחה שאתן מגיבות..=]
וואי בא לי לכתוב המשך..
למה אני עצמי במתח ממה שיקרה..
אבל אני צריכה להתאפק שיהיו לי עוד כמה תגובות..
אז יאללה בנות יפות שלי...
עוד כמה תגובות..
ויש המשך...
אוהבתתתתתתת הכי הכי הכי
מואואואואאה
לילווושש=]
המשך .. מדהים
תבטיחי לי שהיא לא תמות .. בקשה
יאלללללללההה נו תגובות!!!
מה נהייתןן קמצנניותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
אני רוצה המשךך מה לא מובן?!
יאללה שבו על הטוסיק תזיזווו ת'ידייםםםםם לתקתק במקלדתתתתת ותציפו בתגובות=]]
חיחי..
אתר האהבה הישראלי